מה דעתכם לגבי בכורות ומשחקים משותפים

עלמתיה

New member
אין שום סיבה שזה ייצור אצלם בלבול

יכול להיות אפילו שאם תנסי "למקם" אותם זה יבלבל יותר.
אני שמה לב שבמקרים "רשמיים" כמו שתיארת של שלט על הדלת או כרטיסי ברכה, אני כמעט תמיד מציינת לפי סדר לידה. אבל כשאני מדברת עליהם או איתם, לפעמים אחד מהם ראשון ולפעמים דווקא השניה.
הילדים מסוגלים להבין את הייחוד במצב התאומות ומתמודדים עם זה נהדר. אני יודעת שאצל כל התאומים בסביבתנו עולה השאלה מי נולד ראשון (הם מדברים על זה עם חברים), אבל יודעים שאין לזה משמעות אמיתית של תפקיד או של מיקום במשפחה. סתם פרט מידע מעניין.

נסי לחשוב למה לך כל כך חשוב להתייחס לבכור, אני מאמינה שאם תביני מאיפה זה בא לך גם תצליחי למצוא את הפתרון הנכון עבורך.
 

sefia

New member
ניסיתי לחשוב אם אני בכלל זוכרת

מי מהם יצא ראשון (קיסרי)
ואני לגמרי לא סגורה על זה, צריכה לבדוק. עד כדי כך זה שולי בעיני.

ברוב המקרים התקבע אצלנו הביטוי (שמכתיב את ה"סדר" הכרונולגוי של הגיית השמות בכל מיני הזדמנויות): איתיובל.

הם גם מכנים את עצמם ככה.
איתי יכול להגיד לי: "אמא, תן בקבוק לאיתיובל"
יובל יכולה לספר לי משהו ולהגיד "איתיובל" כשהיא כוללת את שניהם.
ככה זה השתרש.
גם כשהם באים בבוקר לגן יש להם כמה חברים שרצים אליהם וקוראים להם "הנה איתיובל", או כשאני באה לקחת את התיק שלהם מהגן, יש ילדון שתמיד מקדים אותי ומגיש לי את התיק שלנו ואומר "התיק של איתיובל"

נהיה מותג
 

פולספגן

New member
אני דווקא לא מתחברת לזה

הם צריכים להיות יישות נפרדת, גם אם הם חולקים את אותו תיק, קרי צריך להיות התיק של איתי ויובל או הפוך, כלל לא משנה הסדר.

אסור לתת לסביבה להתייחס אליהם כמקשאה אחת.
 

sefia

New member
זה בסדר שאת לא מתחברת


ואם היית שמה לב מה כתבתי היית מבינה שזה משהו שהילדים יצרו בעצמם
לא הסביבה.
לא מפריע לי כל עוד נוח להם עם זה
ובינינו - הם קטנים.

אנחנו לעמים ייחסים חשיבות של הרים וגבעות לדברים שהם בכלל לא מודעים אליהם ובכלל לא זוכרים.
 

fairyleila

New member
לא קיים אצלנו בכורות. עוד מעט שניהם

יהיו "האחים הגדולים".

לגבי המשחקים- בהתחלה הכל היה של שניהם, אבל בשנה-שנתיים האחרונים (הם בני 3.5) הרבה מהדברים עדיין משותפים אבל יש בהחלט משחקים ששיכים רק לאחד ולא לשנייה. מודה שאולי זה יותר קל עם בן ובת מאשר שניים מאותו המין, אבל אני עדיין מאמינה שזה אפשרי ואף חשוב. "המשאית הזאת של x והפאזל הזה של y". זה לא אומר שאי אפשר לשחק עם זה יחד או ללמד אותם לבקש רשות אחד מהשני לשחק במשחקים של השני, אבל נראה לי חשוב שיהי משהו גם נפרד, ומאין "אוטונומיה בקטנה" על כמה דברים קטנים...
זה רק השנקל שלי..
 
לגבי משחקים מסכימה איתך שזה תלוי גיל

החל מגיל שנתיים פלוס מינוס כשמתחילים להפנים עינייני שייכות ומתחיל שלב ה״שלי!״ אני אכן חושבת שחשוב להגדיר דברים שהם של כל אחד כדי לתת תחושת יחידות. מניחה שהייתי עושה זאת באופן חלקי לגבי משחקים ולא באופן גורף, ולא בהכרח עם דברים ״גדולים״ אלא לפי הצורך.
נשמע מבאס לגדול כשתמיד צריך לחלוק כל דבר... אבל כפי שאמרו חכמים מאיתנו: ״כל דבר במידה״
 
אצלנו גם לא קיים המושג

יש לכל אחד דברים משלו ודברים שהם צריכים לחלוק ביחד.חשוב שיהיה לכל אחד את הדבר שלו וחשוב גם שילמדו להתחלק.
מצחיק שהבאתי להם השבוע פוף קטן שמישהי נתנה לי.(בני 2.5) הבן טען כמובן שזה שלו אבל אמר לאחותו שהוא יקנה לה מהחנות גם "איזה את רוצה ירוק?כתום?"..
הצחיק אותי..
 

matyc

New member
לגבי הבכורות

אצלי הן בנות ראשונות ויחידות
לירון בזמן האחרון אומרת לי שהיא הגדולה והבכורה להרבה אצלה עכשיו נולדים אחים קטנים אז אני מניחה שזה מגיע משם
ואנחנו תמיד מסבירים להן שהן תאומות נולדו באותו תאריך ובאותו הזמן בהפרש של דקה וליאור יצאה קודם
היא לא כל כך מבינה כרגע אני מניחה שהן יהיו יותר גדולות הן יפנימו את זה
 

sher האחת

New member
לגבי המשחקים

אצלנו המשחקים שלהם משותפים.
כשאחד משחק במשהו זה שלו לאותו הזמן, והשני יודע שאם הוא רוצה את המשחק שאצל הראשון הוא צריך להציע לו תחליף. לפעמים שאחד חוטף לפני אני מתווכת בינהם ומזכירה את עניין התחליף עד כה זה עובד לא רע.
לגבי תיבה או קופסת משחקים לכל אחד מרגיש לי כרגע מיותר אולי בהמשך אם נראה שיש צורך נעשה.
יש משחקים מסויימים שאני צופה שהם מאוד מאוד ינתלהבו מהם כמו לדוגמא בובה של יובל המבולבל ואז אני קונה לשניהם אותו הדבר אבל אלו ממש מעטים.
 

פולספגן

New member
לדעתי, הם צריכים לדעת את האמת מי יצא קודם

אצלי הם יודעים וקיבלו את זה כעובדה ולכן זה נראה להם הדבר הכי טיבעי.

לגבי לקנות שניים או אחד, אז אצלי זה תלוי משחק, כי יש כאלו שהם משותף עבור שניהם ויש כאלו שהם צריכים להתחלק בהם.
 

דינהלה1

New member
אני לא אוהבת ששואלים אותי את זה

למזלי יש לי בת בכורה שנולדה לפני התאומים אז זה כבר פותר את הסוגיה בפני השואלים...מעבר לזה. אם שואלים אני אומרת מי יצא ראשון אבל אני מציינת שהם תאומים ונולדו ביחד. בשום אופן אני לא אתן תחושה שיש עדיפות למי שיצא ראשון.
 
למה מי שיצא ראשון מקבל עדיפות?

יכול להיות שמהתפיסה הזאת נובעות הגישות השונות שעלו כאן.
גם אצלי יש בן בכור לפני הקטנים מה שמקל על העניין. אבל גם לעניין הקטנים ומי נולד ראשון ומי שני, בעיני זה ממש לא שמי שנולד ראשון מקבל עדיפות. הוא פשוט נולד ראשון וזה המיקום שלו בסדר הילדים. והשני נולד שני וזה המיקום שלו. בעיני לכל מיקום יש את הייחודיות שלו. זה ממש לא אומר שאחד עדיף על פני השני...
 
אצלינו

יש חתולה בבית שאימצנו לפני שנולדו, אז לפעמים אני עונה שיש לנו בת בכורה :)
לגבי הילדים - אין בכור יש ראשון.
כששואלים אותי מי הבכור אז אני אומרת "שניהם".
ואז מקשים ושואלים אבל מי יצא קודם?
אז אני אומרת את שם הילד ומוסיפה "X יצא ראשון אבל זה רק בגלל שהוא במקרה היה ליד פתח יציאת חירום" (ילדתי קיסרי)
ממש לא מקטלגים אצלינו.

משחקים - רק בחודשים האחרונים התחילו לפתח רכושנות כלפי דברים ממש מסוימים: יש לכל אחד את הבובות שהוא ישן איתן וזה כבר ברור שהן שלו. הם לא קיבלו אותן באופן אישי, פשוט יצא שכל אחד אימץ לו כמה.
לכל אחד יש את זוג האופניים שלו לפי צבע, יש מימיות מובחנות ילד וזהו.
נחנו הקצינו לכל ילד 2 מגירות שהן שלו בארון ואני מאמינה שהם בקרוה יתחילו להשתמש בהן לאחסון חפצים.
 
שאלה למי שעברו קיסרי או מבינות בזה:

האם בניתוח קיסרי יש סדר הוצאה קבוע של התינוקות? כלומר האם מי שהיה מוביל כל ההריון מוצא ראשון והשני מוצא שני? או אולי ההיפך, ומי שמי שהיה השני דווקא מוצא תמיד ראשון והמוביל שני? או שאולי זה בכלל שרירותי ובכל מקרה זה יכול להיות או כך או כך?

כי פתאום אני חושבת על זה שאם זו האפשרות השנייה או השלישית אז זה באמת חסר משמעות מי יצא ראשון במקרים האלה...
 

mishmish04

New member
בקיסרי מוציאים את מי שנמצא למעלה

כלומר קרוב יותר לדופן הבטן ראשון.
אנחנו לא יודעים מי יצא ראשון,
וככה אנחנו גם רוצים שישאר.
אין אצלינו בכור/ה.
 
למעלה