מזמינה אתכם לקרוא

kikona126

New member
נכון

במקרה של הקטע הנכתב התרבות שממנה הדמות הראשית, תום, הגיעה לעולם בו היא נמצאת היא התרבות ה"שמרנית", התרבות אותה אנחנו מכירים. ואני מציינת שמרנית במרחאות כי מצד אחד ללכת לים ערומים או ללא חזיה (מה שנהוג למשל בצרפת) לא מקובל אצלנו, ומצד שני, ללכת עם חולצות שקופות, חושפניות או לרוץ עם חזית ספורט ברחוב זה מקובל (דרך אגב, ניראה אותך רצה עם חזית ספורט בצרפת ולא מקבלת דוח... אני הייתי פעם במעין פנימיה בצרפת בה היה נוער מכל העולם. אני זוכרת שהלכנו עם המדריכה לים, והיא הורידה את הבגדים שלה ונשארה עם תחתונים בלבד ושאלה מי רוצה לבוא איתה לים, לרוב הילדים זה היה שוק, אבל זאת התרבות בצרפת, זה מקובל שם)
ונחזור למה שאני מנסה להסביר, אותה תום מגיעה לכוכב אחר בו התרבות שונה, אבל פה קשה לה להתאים את עצמה לסביבה ולתרבות, כי התרבות שלה מנוגדת לזה, ומבין כל המכשולים שיש לה בהכרת התרבות של אותם האנשים, זה אחד השיעורים הגדולים שיש לה, שיעור שבעתיד גם ישפיע על היחס שלה לאחרים (כשתחזור לכדור 'ארץ' זה קטע שאני עובדת עליו כיום)
&nbsp
בעצם התרבות שלנו מעצבת אותנו בצורה כזאת שאנחנו הופכים להיות ביקורתיים כלפי האחרים, אם הם הולכים אחרי התרבות ואם הם הולכים כנגד התרבות.
אני אתן דוגמא ממקום קצת אחר. הקהילה ההומו לסבית בארץ, זה דבר מקובל מבחינה תרבותית. בבתי הספר והגנים כבר מלמדים את דור הילדים העכשוי שאבא ואבא או אמא ואמא זה דבר נורמלי. אבל אם תשאלי מישהו מהקהילה אם הוא מרגיש בנוח בתרבות שלנו הוא יציין שלא. הוא יציין שאין קבלה שלהם בחברה, שלא כל המוסדות מותאמים להם. וזה נכון! בארץ רואים את זה בנושא העליה, בנושא הנכים, בנושא הקהילה ההומולסבית, בנושא הנשים! (עדיין יש פערים בשכר בין נשים לגברים, עדיין קמים ארגונים שהמטרה שלהם היא לקדם נשים בתחום ההיטק! הדרת נשים עדיין קיימת בשנת 2016!) פה אין להתאים את עצמנו לסביבה, פה הסביבה צריכה לדעת לקבל אותנו. התרבות לא באמת משתנה, הנורמות לא משתנות. והשינויים האלו לא יגיעו עם הזמן... כי גם אם הם יגיעו עדיין לא יהיה שיוויון עדיין יהיה מצב בו הסתיגמה חזקה יותר ומועברת מהורה לילד או מילד לילד... התיוג הזה לפעמים יותר חזק מהתרבות, ולפעמים הופך להיות התרבות (גם אם הוא לא מוצהר כהתרבות של אותה האוכלוסיה)
 

pynokyo

New member
כל מה שכתבת נכון - כולנו תוצרים של גנטיקה, חינוך ותרבות

וגם תוצרים של הטבע - הטבע חזק מהכל, כאשר אדם נולד עם נטייה מסויימת, התרבות יכולה להשפיע עליו לדכא את הנטייה, אבל האדם ירגיש אומלל כל חייו.
יש משפט ידוע שאומר: "ברומא תתנהג כמו רומאי"
אם אדם שמרני מגיע לחוף נודיסטים - מחייבים אותו להתפשט או להסתלק מהמקום.
תמיד אדם שצריך לפעול בניגוד למצפונו, חינוכו ותרבותו הוא ירגיש אומלל, או בודד אם יחליט לנהוג בשונה מהסביבה.
אין מה לעשות נגד הרוב - או ללכת עם הזרם או להילחם - או להתבודד ולעשות מה שנוח ומתאים לפרט. זה נתון לשיקולו של הפרט על פי אופיו וחוסנו הנפשי.
לפעמים לוקח זמן להסתגל לנורמות אחרות - ולפעמים המיעוט לאחר זמן רב משפיע על הרוב וגם אז יהיו מתנגדים, גם בחברה הומוגנית יש חילוקי דעות ועלולים להיות עימותים.
אם כי לא שמעתי על חברה אנושית בה כולם מכבדים את כולם, מסכימים עם כולם, מקבלים את כולם כפי שהם - וכולם מאושרים ומסופקים ונהנים מהחיים ללא שום עימותים.
זו אוטופיה.
 

kikona126

New member
וזה בדיוק זה

איך יגיב אדם כשהוא מגיע לעולם שבו כולם מקבלים האחד את השני, בו כולם מסכימים עם כולם, ללא עימותים, לאוטופיה?
״ היא היתה שקועה בכעסה שלה על שלהבת החונכת שלה, על הרצון העז להכנס למי הנחל ולהיות פעם אחת כמו כולם, להרגיש חופשיה, לאהוב את עצמה כמו שכולם בכוכב המוזר הזה עשו.״
&nbsp
לאט לאט את נכנסת לראש שלי
זה בדיוק המסר מאחורי הקלעים... כי גם בעולם של אוטופיה לא לכולם אותה הדיעה, יכול להיות שלי יש דיעה אחת ולך אחרת, אבל אני מסכימה עם זה שיש לך דיעה אחרת (אוטופיה עקיפה?) כלומר גם בעולם שהוא לא אוטופי אפשר ליצור אוטופיה כזו או אחרת, ומה קורה כשמגיעים אנשים שלא קשורים לכל האוטופיה הזאת? האם זה יצליח לערער את הסדר הטוב? (זה דרך אגב יהיה בפרק הבא... ואיך האוכלוסיה מתמודדת עם זה...)
&nbsp
אני לא חושבת שזה בלתי אפשרי שנלמד לקבל את האחר על דיעותיו ועל השוני שלי ממנו. להפך, אני חושבת שאם נחנך לזה נוכל לגדל דור מתוקן. הבעיה היא שאי אפשר לחנך למשהו שאנחנו לא מכירים או לא מאמינים בו. אני חושבת שדוגמה יפה לזה היא המעבר של גרמניה לדמוקרטיה, זה נכפה עליהם על ידי האמריקאים, מי שישב בשלטון לא היה ולא ידע מה משמעות המילה דמוקרטיה ולכן המעבר משם לדיקטטורה היה כל כך פשוט ומהיר... (ודרך אגב את אותה הטעות עשו גם עם עיראק)
&nbsp
 

pynokyo

New member
ההיסטוריה האנושית הוכיחה שזה בלתי אפשרי - טבע האדם

הוא ייצרי - היצר שולט בנו גם אם נדמה לנו שלא - מה שמניע אותנו ודוחף אותנו זה היצר - יצר ההישרדות, יצר המין יצר העונג, יצר הסקרנות - שום דבר בעולם שלנו לא סטטי, הניגודים והניגודיות הם חלק מובנה בעולם - בני אדם לא שונים וגם אם לתקופות מסויימות יש שקט, תהיי בטוחה שסערות תגענה ואחרי סערות יגיע שקט וחוזר חלילה.
האם אנשים בריאים תמיד? האם אנשים תמיד מרגישים טוב? האם תמיד יש מצב רוח טוב? החיים מלאים עליות ומורדות לא רק בין בני אדם, גם האקלים משתנה, מזג האוויר משתנה, האדמה משתנה, שליטים מתחלפים - אין סטטיות, אין קיפאון, הכל נמצא בתנועה ובתהליך שינוי מתמיד - כאשר תפסיק התנועה והזרימה העולם יקפא גם האנושות.
הפחד משינוי ומעימותים מסרס - ללא עימותים וניגודים אין התפתחות.
האם באמת תוכלי לחיות במקום יבש ומשעמם כל כך? האם באמת תוכלי לקבל כל אדם כפי שהוא? אפשר להבין את הרצון שכולם יקבלו אותנו כפי שאנחנו, אבל האם אנחנו מסוגלים לקבל את כולם כפי שהם? לא נראה לי, תמיד יהיה משהו שירגיז או יפריע. חייבים להיות הסכמות קבוצתיות - אחרת יהיה כיאוס.
נניח את רוצה לישון בלילה ומישהו רוצה לעשות מסיבה רועשת.
מישהו עורך אירוע - חלק ממשתתפי האירוע מחליטים נניח לחרבן על הרחבה כי מתחשק להם.
בשביל הסדר החברתי חייבים להיות חוקים ומשמעת המקובלת על הרוב - ותמיד יהיו כאלה שיתנהלו שונה וזה יפריע לאחרים.
בקיצור, תשלימי עם מה שיש - בסופו של דבר זה לטובת הכלל.
הפרט פחות חשוב - ואם הפרט רוצה להיות כפי שהוא, הוא צריך למצוא כאלה שרוצים את אותו דבר כמוהו - וגם שם ביניהם יהיו קונפליקטים.
 

kikona126

New member
זאת ההשקפה שלנו

אבל אם נקרא קצת בתנך. שכרגע הוא הדבר הכי עתיר שיש לנו שמסביר על בריאת האדם. ונקרא את סיפור המבול, נבין שהמבול היה כי יצר האדם רע (הוא קרה לאחר שהגיעו מלאכים לא רצוים לכדור הארץ ולמדו את בני האדם להשתמש בסכין). לאחר המבול זה כתוב:
&nbsp
כ וַיִּבֶן נֹחַ מִזְבֵּחַ, לַיהוָה; וַיִּקַּח מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה, וּמִכֹּל הָעוֹף הַטָּהוֹר, וַיַּעַל עֹלֹת, בַּמִּזְבֵּחַ. כא וַיָּרַח יְהוָה, אֶת-רֵיחַ הַנִּיחֹחַ, וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-לִבּוֹ לֹא-אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת-הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם, כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו; וְלֹא-אֹסִף עוֹד לְהַכּוֹת אֶת-כָּל-חַי, כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי. כב עֹד, כָּל-יְמֵי הָאָרֶץ: זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף, וְיוֹם וָלַיְלָה--לֹא יִשְׁבֹּתוּ.
&nbsp
כי יצר לב האדם רע מנעוריו... אבל נבראנו בצלמו כדמותו... האם היה באג ביצור או שגם יצר האלוהים רע מנעוריו? האם יכול להיות שהוא ניסה לבנות פה את התיקון האוטופי ולא הצליח?
&nbsp
 

pynokyo

New member
התנ"ך זה לא ספר היסטוריה - אלא ספר משלים, סמלים ודימויים

חלק מהמאורעות קרו, אבל כתוב בתמצות סמלי, הדת נוצרה להקניית מוסר וערכים חברתיים וכדי לשלוט באנשים.
אלוהים זה הטבע - אין שום באג בטבע, הטבע מתנהל כפי שהוא מתנהל, יש מוטציות אבל הן חלק מהאבולוציה, הטבע/היקום - נמצא כל הזמן בתהליך - תהליך של תנועה ושינוי.
או שאת מקבלת שזה הטבע - ובני אדם הם חלק מהטבע, או שאת מתנגדת לקיים
בכל מקרה, הטבע תמיד ינצח - הטבע חזק מכל אמונה דתית או אמונה בכלל.
התנועה והשינויים חלים כמובן גם על האדם, לכן מן הסתם יש תקופות שלוות יותר, אבל צריך לזכור ששום דבר לא קבוע.
כמובן זכותך להאמין במה שאת מאמינה - זה לא ישנה סדרי עולם/סדרי הטבע.
 

kikona126

New member
אני לא מסכימה עם זה שאלוהים הוא הטבע

אלוהים הוא כדבר דבר שהוא לא. כלומר הוא לא מוגדר. הוא מעבר למה שאנחנו מכירים, ומצד שני נבראנו כדמותו
 

pynokyo

New member
דמותו היא הטבע - הטבע זה הכל, הטבע שולט בכל

אנחנו חלק מתהליכים של הטבע
הרמב"ם אמר את זה - וגם אני

כל אדם יכול להבין את החיים בדרכו - זו דרכי.
 

kikona126

New member
הרמבם היה זה

שדיבר על כל שאלוהים כל דבר שהוא לא.
אדם באמונתו יחייה.
 

pynokyo

New member
עוד משהו, הטבע פלאי ומסתורי - אין לו התחלה ואין לו סוף

הטבע הוא ההוויה - היה הווה ויהיה
 

kikona126

New member
מספר תיקונים

המבחינה - מבחינה
אחד הפרקים שלקח לי הכי הרבה זמן לקרוא - אחד הפרקים שלקח לי הכי הרבה זמן לכתוב
&nbsp
עכשיו כשאני קוראת את התשובה שלי לך, אני חושבת שאני יכולה להכניס את הקטע עם הצופים לזכרונות שהיא מריצה במקום מה שכתוב שם... ככה זה יותר יתחבר לנוער...
מחנה הקיץ הראשון שיצאתי אליו היה בחמישיות (למרות שהייתי בצופים מכיתה ד) הגעתי אליו באמצע ולא בחלוץ כי היתה לי דלקת ריאות. אני זוכרת את ההלם שהיה לי במקלחת הראשונה שלי, נכנסתי עם עוד בנות מהסגל הבכיר להתקלח, כולן נכנסו עירומות, לא עם בגדי ים כמו שהיה נהוג בשכבות הקטנות יותר... תמיד ההכנות האלו לערב, למקלחת היו נוראיות כל השבועיים של המחנה. כל הזמן דאגתי שאני לא אצטרך להכנס עם בנות שלא נוח לי להראות ככה מולן... טוב, לפחות זה הכין אותי טוב לצבא... היו לי חברות שהיו מתעוררות בשתים בלילה והולכות להתקלח כדי לא להתקלח עם כולן... לי פה כבר לא היה איכפת...
 
למעלה