מחסרונותיה של ההנקה

בלינקה

New member
בלת"ק, לא מרגישה ככה ועובדתית

לא נכון בכל בית בכל תקופה. אצלנו היתה תקופה של כחצי שנה שבה היא ממש לא נרדמה על הציצי, הוא שימש לאוכל בלבד, ולא היה לי שום יתרון על פני אבא. מעבר לזה, ההנקה היא מה שעושים ממנה. אם את מרגישה שאי אפשר בלעדיך, ואבא מרגיש שאי אפשר בלעדיך, זה מה שהתינוק ירגיש. אם אתם בטוחים בעצמכם, את סומכת עליו, הוא סומך על עצמו, אין שום סיבה שהוא לא יוכל להרגיע תינוק שאיננו רעב. אצלנו היה נהוג מאד (היא כבר לא יונקת, ובת שנתיים וחצי) שאבא לוקח אחריות על תינוקת/פעוטה בזמן שאני ישנה, ורק מביא אותה אלי להנקות בשכיבה. אמת, לא היתה לנו סרבנות בקבוק, אבל יש לא מעט סרבני בקבוק שאמא שלהם חייבת לחזור לעבודה, למשל. ושם מוצאים פתרונות. אז למה אי אפשר למצוא פתרונות דומים כדי לתת לאמא "סתם" איוורור?
 

Shellylove

New member
בלת"ק- אני לא חושבת שהורות זה דבר

סימטרי. גם זוגיות בעיני היא לא דבר סימטרי. להיכנס למדידה של מי עושה מה, כמה ומתי מכניס הרבה חשבונאות ליחסים וזה נורא מעייף לכל הצדדים. אם מתחילים למדוד, מוצאים הרבה חוסר שיווי משקל בכל מיני תחומים (ואצל כל זוג זה אחרת, מן הסתם). בעיני, הפרספקטיבה של זו באמת תקופה קצרה יחסית והיא זמנית מאד עזרה לי (בעיקר עם השניה). עם זאת, להודות בקושי זה מקובל ולגיטימי, בכל מקרה.
 

POOH*

New member
מסכימה חלקית ...

לא קראתי את כל התגובות אז סליחה אם אחזור על מישהי.. אבל אני לא מרגישה שההנהק יוצרת חוסר שיווי משקל. עם שני הילדים בן זוגי ידע להרדים ולהרגיע אותם והיה שותף מלא... מסכימה לגבי ההיעדרות מהבית - גם אני לא נעדרתי ליותר מכמה שעות בשלב הטרום מוצקים - אבל זה היה מבחירה שלי. בלילה לא רק אני קמה - לרוב אני.. אבל גם אבא יודע להרדים אותו חזרה בלי הנקה אם אני לא שם... וכנ"ל לגבי הרדמה.. בקיצור מסכימה איתך חלקית.. POOH
 
דעה שלי

אני ממש לא מסכימה איתך!!! איני חושבת שההנקה יוצר חוסר שיווי משקל בין שני בני הזוג- זה הטבע וכך זה אמור להיות. נכון שהאם מתעוררת בלילה כדי להניק ולא האב אבל גם האם נושאת את התינוק תשעה חודשים ולא האב, לא? כל אחד והתפקיד שלו- ככה הטבע יצר אותנו- פשוט מאד. מעולם לא הרגשתי שהדבר היחיד שיכול להרגיע את בתי היתה ההנקה- ממש לא, מה שתמיד הרגיע את בתי היה החיבוק, הליטוף, החום והדיבור. אני חושבת שמי שמרגיש כך, יש לו באיזשהו מקום בעיה אחרת, אולי קושי בהסתגלות לתפקיד החדש או לא יודעת מה....
 

swann

New member
לא לגמרי מסכימה

הי שלום, כמה נחמד למצוא פורום חדש ומעניין
נעים מאוד, אני סיון. אמא לשתי מקסימות, בת 3.8 ובת 4 חודשים. חיה בטורונטו ושלשום חזרתי מביקור בן חודש בארץ (היה נפלא!). ולעניננו, כשקראתי את ההודעה בפעם הראשונה חשבתי שאני מסכימה לגמרי. אבל חשבתי על זה. מאיה היתה סרבנית בקבוק עד שהסכימה לשתות רק מים מבקבוק כשכבר אכלה מוצקים. אורי לעומת זאת - לוקחת בלי בעיות (פעמיים בינתיים). ובכל זאת - עם מאיה לא הרגשתי קושי נוראי עם הסרבנות שלה. הרגשתי שבכל מקרה אני צריכה להיות לידה וממש לא הרגשתי כבולה בגלל העניין הזה. ומצד שני יכולהיות שזה ההבדל בין ילד ראשון לשני, ובסה"כ זה עובד לטובתי שאורי כן מסכימה (ובהחלט אנצל את זה).
 

galigal33

New member
יכולה לאמר לך

שגם המיקרים שלא מניקים (אני לא הצלחתי לצערי) יש תמיד חוסר שיווי משקל בין בני הזוג. בד"כ האמא עושה יותר, נימצאת יותר שעות עם הילד , שמה לב לדברים הקטנים ויודעת טוב יותר לקרוא את הצרכים שלו.
 
למעלה