מיומנו של מלצר...

[droryosf]

החצי השני

הי קאובוית מברוק על החבר החדש

 

[עינת.. :-)]

חוויה (לא) קולינארית......

קובעים, מתקלחים, מתלבשים (הכי יפה שאפשר..), מתבוננים במראה, מתבשמים (קצת... בבושם עדין..), ושוב מתבוננים במראה (נו, בכל זאת.. מפגשון), ויוצאים... באוטו חושבים מה יהיה, מי יהיה, איך יהיה.. מקווים שיהיה נחמד.. מתכננים קצת (אולי...) מה לומר... הבטן כבר מקרקרת... חושבים מה להזמין לאכול... מצפים שתהיה אחלה חוויה קולינארית... מדמיינים מנה ראשונה, מנה עיקרית, קצת יין, אולי... ואפילו קינוח... ביום שכזה לא עושים חשבון לדיאטה... מגיעים, חיבוקים, נישוקים, צחקוקים, קצת דיבורים, קצת סיפורים, מבטים.. ואולי גם שתיקות.. וכייף... מזמינים את האוכל, וואי, לא משהו, איזה באסה.. (בפעם הבאה לא כדאי להפגש שם שוב..) לא, אני לא השתתפתי במפגש, (טוב, לא היתה וועדה), אבל למרות זאת רציתי לומר שנכון שברומא יש אחלה אוכל, (וממש כייף לטייל שם), אבל לא האוכל הוא העיקר, העיקר המיפגש... וחוץ מזה, עדיף, לפעמים, לוותר על ארוחה טובה ולנסוע ללונדון.. ככה, בשביל הנשמה... אני אישית, מעדיפה את רומא.. ע י נ ת . .

 

[סקסופון-]

עינת..

יש בלונדון מקום קסום, גן ענק, שנקרא Kensington Gardens . יש שם מרבדי דשא עצומים, עצי אלון ענקיים, ואגם נפלא. ועל שפת האגם, בית קפה מהישנים האלה, שרק בלונדון רואים שכמותם. וליד בית הקפה (והקפה בלונדון ממש ממש מגעיל... זה יותר דומה למיץ מטריות מאשר לקפה...) יש עגלה קטנה עם איש זקן, שמוכר hot dogs עם חרדל ד`זון חריף חריף. כך ש... גם בלונדון, אפשר להנות מארוחה טובה, וקסומה, תחת צילם של עצי האלון, עם סנאים שמתרוצצים מסביב בכל פינה... כך שגם בשביל הנשמה, אני מעדיף את לונדון, מבלי לוותר על ארוחת נקניקיות טובה. אבל את יודעת מה...? מעדיפה רומא...? שיהיה רומא... סקסופון

 

[אחרת..]

לסקסופון ועינת.. יש גם.....

יש 2 רחובות מהבית שלי, דוכן קטן וחביב דוכן שנקרא ``פלאפל משה`` הכדורים ריחניים ועגלגלים... והטחינה... דלילה וחריפה בדיוק במינון הנכון. והסלט... וכשאתה יושב שם על הכיסא הדביק, ליד הפיצוציה ודוכן העיתונים, מסתובבים סביבך חבורת חתולים רזים, ועדר זבובים חברותי. אוירה קסומה כזו יש רק מלימטר מהבית שלי. אבל אתם מעדיפים את רומא?? אתם יודעים מה? נו טוב, שיהיה... אחרת..

 

[עינת.. :-)]

אחרת... תראי...

``בלונדון יש יותר סרטים, בלונדון יש מוסיקה טובה, בלונדון - הטלוויזיה מצויינת, בלונדון אנשים יותר אדיבים..`` אבל.. ``לא שיש לי אשליות בקשר ללונדון, לונדון לא מחכה לי, גם שם אהיה לבד..`` אז תגידי.. לא עדיף רומא? ובקשר ל``פלאפל משה`` נשמע ממש אחלה.. איפה זה שני הרחובות האלה מהבית שלך? ע י נ ת . .

 

[עינת.. :-)]

סקסו, תראה גם אתה H-)

 

[סקסופון-]

הלו, אחרת...

איפה זה ה``פלאפל משה`` הזה... בשבילי... הכי טוב פלאפל משה. בחיי. השאלה היא האם הגרציות יסכימו לבוא למפגש שם. את תבואי? (עינת בטח תבוא כנראה...) סקסופון

 

[עינת.. :-)]

בעברית...

אי אפשר לכתוב באותו משפט גם ``בטח`` וגם ``כנראה``... או שבטוחים, או שלא ע י נ ת . .

 

[ברית מילים]

עינת

לא רוצה להתערב אבל בטח שכנראה את צודקת...

 

[עינת.. :-)]

ברית........

יותר עדיף שבטוח שאולי.. שכנראה הבנת למה התכוונתי ע י נ ת . .

 

[ברית מילים]

יש אפשרות

יש אפשרות שייתכן שבוודאות מוחלטת עם צל של ספק קל עם בוחון מירבי.

 

[שרוני**]

חחחחחחחחחחח הרגתם אותי

 

[אורית 36]

סקסופון

יודע מה ? דווקא בא לי שאתה תדבר בהרחבה על: עוצמתה של הפגיעות. וכמה עוצמה יש בה... סקסו,חבר שלי לך יש את היכולת המדהימה הזו, לראות לזכור ולתאר את כל מה שהיה שם. והיה. אהבתי כל שניה בארוחה, אהבתי כל מילה בתיאור. אוההת אותך אוריתי *הבטחתי וקיימתי לבוא בלבן.

 

[סקסופון-]

אוריתי...

יבוא יום ואפשר יהיה לכתוב על עוצמתה של הפגיעות (בהזדמנות זו כדאי להזכיר שמונח זה הוא פרי עיטו של סופר סתם). אני מניח שבקרוב... סקסופון

 

[אורית 36]

מלצר ...

בטח שהשארנו טיפים. נראה לך ..? גם נודניקים וגם קמצנים? בין שנינו מלצר, החמצת את כל החוויה שלנו. ויש לי רעיון מ ה ז ה מוצלח בשבילך. תפנה לסופר סתם...כן דווקא אליו תבקש ממנו,שבדרכו הייחודית יספר לך מה היה שם. אני בטוחה שלא תתאכזב. שלך מחוייכת אורית 36 ``עופי לבן``

 

[נטע33 - בוסטון]

מלצר - לאיפה נעלמת?

אמרת שלוש דקות, ואני מחכה, ומחכה ומחכה... זה שירות, זה? ובסוף עוד תרצה טיפ בטח...

 

[מישל בת 33 !]

ושוב לנטע...

פעם סבתא שלי אמרה לי (אישה חכמה היתה), לעולם אל תחכי להם.....תני להם לחכות לך... יום קסום לך... מישל

 

[סופר סתם]

מיש...

סבתא שלך לא הכירה אותי... (ואת הדרכים שלי להקפיץ הודעות)

 

[סופר סתם]

אהמ, אהמ...

מכחכח בגרוני, לוגם מהמים הקרים שהובאו סופסוף לשולחן, מנסה בעוד נסיון אחד לקלוט שוב את הקודים, את שפת הגוף, את מה שלא נאמר, ושאולי מוטב לולא נאמר... כן, הייתי שם, היתה שמש נעימה, ורוח מלטפת, ותכלת הים, ואפילו כמה מלצרים ומלצריות, אבל זה באמת לא היה העיקר... מה לעשות סקסופון ידידי, מכחול האמן שאתה משתמש בו מיטיב לתאר הרבה יותר ממברשת הסיידים העבה שאני אוחז בידי לפרקים. אבל החוויה היא אותה חוויה בסופו של יום, והראשומון - הוא רק משתבח עם מספר הגירסאות. אתם יודעים, היה משהו משותף מסביב לשולחן. הוא לא נאמר אף לא פעם אחת, אפילו לא ברמז דק. אבל לי לא איכפת להעלות אותו כאן. היה שם מפגש של אנשים שחוץ מכל מיני דברים משותפים, היתה בהם כמיהה אמיתית לסוג של קשר עם משמעות, קשר של מעבר לחברות הקצ`קעית או לגרעפסים הצבאיים המשותפים. חלק כמהים גם לאהבה אמיתית, כבירה, שתשטוף אותם ואת גופם למקומות רחוקים, חלק כבר מצאו אותה... והאינטימיות - כל אחד מוצא אותה במקום אחר, עם מישהו אחר. שביבים ממנה הסתננו לשולחן ההוא, זה נכון, אבל אתה יודע סקסו - אנחנו עוד צריכים להשלים משהו או שניים, אל תתחמק לי... ונטע יקירה - היית שם. כל הזמן. בכל רגע ורגע. שמח שנהנית מהאוכל ומהאווירה, פעם הבאה מבטיח לסדר לך מקום יותר נוח. טוב? סופר סתם

 

[סקסופון-]

מילה לנטע ולסופר סתם

כן. בהחלט הסתננו לשולחן ההוא כמה שביבים של אינטימיות. ועל האינטימיות עוד נדבר. ושמתי לב כבר אז, ולא היה נעים לי להגיד, כנראה בגלל המבוכה. אבל... נטע... את בהחלט היית שם. במלוא קומתך. בחיי. סקסופון