מי מממן את אזרחים למען רפורמה ?

קוקימן

New member
מי מממן את אזרחים למען רפורמה ?

כמה זה עולה המסע פרסום הזה לטובת הרפורמה בחינוך? וכמה עולה לנו ועדת דברת?
 
רק הפרטה תוריד את העול מהציבור

וכל עוד המערכת המוסדית והציבורית היא השולטת בחיינו, הרי הציבור ומשלם המסים נושאים בעול של היחצ"נים והפרסומים והתעמולה והכנסים, הנזקים והשביתות. ואנו משלמים למשל הן את היחצ"ן של העיריות הדורשות תוספת תקציב, והן את העלות של היחצ"ן של משרד האוצר המנסה להגן עלינו מפני הכשלון המוניציפאלי.
 

Boogieman

New member
הציבור משלם בכל מקרה

כשהכל ציבורי הציבור משלם ממסים, כשהכל פרטי הציבור משלם במחירים גבוהים ומשכורות נמוכות.
 
כשהכל פרטי, התחרות מוזילה ומיעלת

ומי שמשלם את המחיר הנו הצרכן הספציפי ולא הציבור כולו. לדוגמא: עלות שנת תלמיד בבית ספר פרטי, הנה כחמישים אחוז בלבד מעלות שנת תלמיד בבית הספר הממלכתי. התשלום עבור התלמיד הפרטי נעשה ישירות ע"י הוריו, ואילו התשלום הכפול עבור התלמיד הממוסד מבוצע ע"י הציבור כולו. מאחר ועלות בית הספר הממלכתי מוסתרת בתוך שלל המסים והאגרות, להדיוטות נראה כאילו מדובר ב"חינוך חינם". אך למעשה העלות כאמור כפולה. זאת ועוד, מאחר והתלמיד והוריו משלמים ישירות את שכר הלימוד בבית הספר הפרטי, גם המוטיבציה להשקיע ולהתאמץ בלימודים גדלה, ותוצאות הלימודים טובות פי כמה מאשר בבית הספר הציבורי "חינוך חינם". ובנוסף, באופן חד וברור, משכורות המורים בבית הספר הפרטי גבוהות יותר מאשר משכורות המורים בבית הספר הציבורי הממוסד והמסואב. מגוחך לראות כיצד הציבור נופל בפח, וכפי שיש את הרבים המאמינים לפרסומת "קנה דירה מאיתנו וקבל טיול בחו"ל חינם", ואינם מבינים שעלות הטיול מוכפלת ומשולשת אך מוסתרת בתוך מחיר הדירה, כך יש בתוכנו שעדיין נדמה להם ששירות ציבורי "הוא חינם". תכניסו לכם טוב טוב לראש, כל מה שנדמה לכם שהוא חינם, למעשה מחירו כפול אך מוסתר ומוסווה. ולכן אם רוצים להקל על הציבור, לשפר את איכות החיים, הכלכלה וחופש האדם, יש לתמוך בהפרטה.
 

דור לוי

New member
לאחר הפרטת החינוך במדינת ניו-יורק

אאל"ט כבר כתבתי על כך בפורום, ראיתי סרט על מערכת החינוך במדינת ניו-יורק שלאחר ההפרטה. ההוצאה לתלמיד היא 6000 דולר (לכל תקופת הלימודים). ההוצאה לאסיר היא 60000. מאז ההפרטה, הבניה העיקרית של מוסדות למען הציבור זה בתי כלא... כולם מופרטים אבל במימון המדינה.
 
גם אני צפיתי פעם בסרטים שכאלה.

ובזמנו היו גם סרטים תוצרת רוסיה שהציגו כיצד איש הקולחוז קוצר ומחייך, והתבואה זורמת ומזינה את העם החרוץ. למסונוורים לקח עשרות שנים ועשרות מליונים של אסירים כדי לגלות שמשק מתוכנן וריכוזי פירושו רעב ועינויים, ומערכות פרטיות הן שמביאות ברכה ותועלת.
 

דור לוי

New member
אני מבין שכל מה שלא מתאים לדעה שלך

אני מבין שכל מה שלא מתאים לדעה שלך פסול מעיקרו. כל ספר, כל סרט תיעודי, כל מה שלא מתאים לתפיסת העולם שלך. תמצא כבר דרך לשייך אותו למשהו אחר שהיה פסול. תמצא את הדרך לעוות נתונים דעות וגישות. חבל, ציפיתי ליותר, לטעמי זו חשיבה רדודה...
 
דעה על בסיס מידע כמותי, לא סרטים

אני תומך בהבעת כל דעה אך מעדיף דעות שהבסיס להן הנו מידע ונתונים וסטטיסטיקה וניתוחה. ולא סרט מקרי או סרט "מטעם". הבה ונבחן את נושא ההפרטה ותרומתה, לעומת נושא ההלאמה והבירוקרטיה ותרומתה, בכלים כמותיים. הבה נבחן תופעות בהיקפן הרחב, ולא נחפש צימוקים אקראיים שמצדיקים את דעתנו הקודמת. הבה נבדוק היכן יש מזון טעים יותר, במסעדה פרטית או בחדר אוכל מרכזי, היכן הלבוש יפה יותר, בבוטיק או ב"אתא". היכן הטיפול בחולה טוב יותר, אצל הרופא הפרטי או במסדרון של קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל מיסודה של מפא"י ההיסטורית. והבה נבדוק את יעילותו של המורה הפרטי, בית הספר הפרטי, לעומת המערכת הבירוקרטית הבלתי מתחשבת. השבוע למדתי והשכלתי בפגישה של הורים ומורים שבאו לשמוע על אפשרות הקמת "בית ספר דמוקרטי" בעירי. הנתונים הסטטיסטיים (לא סרט), שהובאו, הציגו בצורה ברורה וחדה, עד כמה מערכת החינוך הממוסדת והממלכתית בארצנו (כמו גם בארצות אחרות), היא כשלון כלכלי, חברתי ופדגוגי רב שנים. שוב ושוב הוברר שהורים מוכנים לשלם אלפי שקלים בחודש, ולשלוח ילדיהם בנסיעה ארוכה, כל זאת כדי לאפשר לדור הבא ללמוד בבית ספר פרטי. היום בתי הספר הפרטיים בארצנו נמצאים בעיקר בידי הקיבוצנים, ואולי לכן כל נסיון ליצור תחרות חופשית ולאפשר גם למי שסבו לא ביכה את מותו של סטאלין, להקים בית ספר פרטי, נהדף ביד תומכי הסבסוד המפלה, ולצורך כך מביאים הוכחה "ראיתי סרט בניו יורק"... סרטים זה יופי, אך דעות וראיות והנמקות, כדאי שיתבססו על משהו יציב ומוצק יותר. אשמח אם תמנע מלכתוב נגדי אישית.
 

Boogieman

New member
אתה לא מבין על מה הויכוח.

הויכוח הוא לא אם מסעדת ארקדיה יותר טובה או פחות טובה מחדר האוכל הצבאי אלא איך לאפשר למי שאין לו 400 לארוחה בארקדיה לאכול. כל זמן שאתה מתעקש להתווכח לא עם עמדות שמובעות כאן אלא עם בולשביקים דמיוניים אין בעצם שום בסיס לדיון.
 
בית הספר הפרטי עלותו היא כמחצית.

מעלות שנת תלמיד בבית הספר הממלכתי. זו הדוגמא שהבאתי נגדה אגב יצאת חוצץ. והוספתי ששעור מסיימי תעודת הבגרות בבית הספר הפרטי הוא למעלה מכפול מאשר בבית הספר הציבורי. ובנוסף שכר המורים בבית הספר הפרטי גבוה יותר וראוי יותר מאשר בבית הספר הממלכתי. משמע לקחתי בחשבון גם את נושא העלות וגם את נושא האיכות, וגם את האמצעים להשיגם. (ולא כמו בדוגמא של מסעדת היוקרה לעומת חדר האוכל הצבאי אותה אתה מציג). יתרה מכך, אפרופו חדר האוכל הצבאי שהבאת, יודע אתה מן הסתם שגם במבנה הצבאי חרף אטימות הרס"ר והמערכת הממוסדת המסורתית שם, גם בו יש שינויים, ויותר ויותר רכיבים מופרטים בתחום המזון, הכביסה. אחזקת הרכב, בינוי, תחזוקה, תקשורת וכדומה. ולא רק שם, גם אצל אותם שזכו וזוכים לאין סוף הטבות ומענקים ושמיטת חובות, אותם שנשאו את דגל השיתוף והשוויון בראש חוצות, גם הם אצים לאמץ את תפיסות העולם שלא היו מביישות את ריגן ותאצ'ר. הנושא אינו אישי, אל תגרור את הויכוח לשם, הנושא הוא "רפורמה כלכלית". והטיעון הבסיסי שלי הוא שבטווח הקצר והבינוני הדרך הטובה והבטוחה לשיפור הכלכלה והחברה היא באמצעות הפרטה ויצירת משק חופשי ותחרותי. ובטווח ארוך הדרך הנכונה היא הקטנת השפעתת "דת העבודה" וצמצום פולחן הצרכנות.
 

Boogieman

New member
העלות למפעיל ביה"ס יותר נמוכה.

מה שמדאיג אותי היא העלות להורים. עוד דבר שמדאיג אותי הוא שהחיסכון בעלוייות בשוק הפרטי נובע במידה רבה מזה שהם משלמים משכורות יותר נמוכות וגם לבעלי המשכורות הנמוכות יש ילדים שעל החינוך שלהם יהיה צורך לשלם. אז מצד אחד, העלויות לאזרחים גדלות ומשכורות האזרחים קטנות. הפיתרון שאתה מציע הוא שהממשלה תסבסד ישירות אזרחים שנמצאים בקשיים, אני לא סומך על שום ממשלה שתעשה את זה. מערכת חינוך ציבורית זה לא פיתרון טוב, אני בעד הפרטה של מערכת החינוך אבל לא הפרטה לאנשי עסקים אלא הפרטה לקהילות עצמן. אני גם לא מאמין בסבסוד ישיר או עקיף של הממשלה כי אני מעדיף שאנשים יתפרנסו בכבוד מעבודה ויוכלו לקנות בכספם שלהם כל מה שהם צריכים. אבל היות ששינוי כזה לא צפוי בקרוב, אני מעדיף שהורים שאין להם כסף מיותר יוכלו לשלוח את ילדיהם לבי"ס ממלכתי (העשירים יכולים לשלם על בי"ס פרטי אם בא להם) מאשר שכל בתי הספר יהיו בתשלום.
 
משכורת המורים בפרטי גבוהה יותר.

זאת העובדה הברורה והמוכחת. וחרף זאת העלות ל"הורים" בבית הספר הפרטי נמוכה יותר, אמנם העלות היא ישירה, ולא דרך המסים שההורים משלמים, אך העלות הנמוכה היא העיקר ולא הדרך בה היא משולמת. ואין לי שום התנגדות לקיומה של מערכת ממלכתית, אך לא כמערכת בלבדית, כל שאני מבקש הוא לאפשר גם למי שאינו קולחוז, להקים בית ספר פרטי, ולאפשר גם למי שלא משתייך לאוליגרכיה של משעבדי התאילנדים להקים מוסד חינוכי. כמוך גם אני מעדיף שאנשים יתפרנסו בכבוד ולא יזדקקו לעזרה סוציאלית, אך כל עוד יש עניים ומובטלים בארצנו, חשוב לעזור להם, ולהם בלבד. וכאשר מייחדים את העזרה הכלכלית למי שבאמת נזקק לה, ולא מפזרים את הממון לכל רוח, ממילא ניתן להגיש עזרה גדולה יותר. כל שצריך הוא לקבוע שכל מי שעומד בדרישות הפדגוגיות והבטיחותיות, ואין זה משנה אם הוא "קהילה" או יזם. קיבוץ כושל או משקיע נבון יכול לפתוח בית ספר פרטי, ואז יוכל כל הורה, לרכוש לילדיו את החינוך המתאים לכיסו ולהעדפותיו. ולבטל את הסבסוד למצרך, ולתת אותו לנצרכים בלבד.
 

Boogieman

New member
שמעת אותי מדבר על איסור בת"ס פרטיים

??? אני אישית בעד שכל מי שרוצה יוכל להקים בית ספר כל זמן שהוא עומד בתקנים וכו' ולגבות כמה כסף שהוא רוצה. אבל חייבת להיות גם מערכת ציבורית למי שלא יכול להרשות לעצמו לשלם. משכורות המורים בבתי ספר פרטיים יותר גבוהות מסיבה אחת, אף אחד לא מקים בתי ספר פרטיים לעניים ובתי ספר שבהם ההורים משלמים 1000 שקל לחודש יכולים להרשות לעצמם למשוך מורים טובים ע"י משכורות טובות. אבל היות שזה לא רווחי להקים בי"ס פרטי בקטמון למשל (כי להורים אין כסף), ללא בי"ס ציבורי לא יהיה שם בי"ס בכלל. האנשים שלא מרוויחים מספיק כדי לשלם על חינוך פרטי גם לא מרוויחים מספיק כדי לשלם מסים, זה חלק מהעיוות במערכת ההכנסות ולכן, בשביל מי שמקבל שכר ממוצע ומטה, החינוך הוא כמעט בחינם. העלות הנמוכה להורה, יחסית לעלות במיסים, נכונה (אולי) רק לגבי העשירים ומאזן חשבון הבנק שלהם לא מטריד אותי במיוחד. אם טבלת השכר תהיה כזאת שתאפשר לכל אדם עובד לחיות בכבוד וברווחה (מי פחות ומי יותר אבל מעל לסף מסויים), לא יהיה צורך במערכות ציבוריות ויהיה אפשר להפריט הכל. ההפרטה שאני מדבר עליה, כמובן, היא לא הפרטה לידי תאגידים מוניפוליסטיים אלא לציבור, בי"ס צריך להיות שייך לקהילה שאותה הוא משרת ולא לאיזה תאגיד דוט קום. אבל זה מצב אידיאלי שלא הולך לקרות בקרוב, נכון לעכשיו, מצידי שכל עשיר יקים בי"ס פרטי במיוחד לבן האהבל שלו, כל זמן שלשאר האנשים תהיה מערכת חינוך ציבורית טובה ובחינם. אותו כנ"ל לגבי בריאות וכו'. לגבי זה שהממשלה, אחרי שתפריט הכל, תזרים כסף ישירות לכיסם של העניים (שיהיו רבים מאשר היום). תעשה לי טובה, הממשלה תגיד להם "תלכו לעבוד יא פרזיטים", והם יאלצו לעבוד בשביל כל משכורת בזוייה שהתאגיד ה"יעיל" (שמעדיף להוציא כסף על משכורות לבכירים ולא על עובדים) יואיל לשלם להם. האידיאולוגיה השלטת היום (שהיא גם האידיאולוגיה שלך) אומרת שעל כל אחד להסתדר בכוחות עצמו, איך אמרה טאצ'ר "אין חברה-יש רק פרטים". אז מה שיהיה זה בדיוק מה שקורה עכשיו, החיסכון לקופת המדינה לא מנוצל ל"עזרה לנצרך" אלא להקלות מס לעשירים.
 
חינוך חינם = מתנות לעשירים

ועדיף שמי שמסוגל לעמוד בכך ישלם את הוצאותיו בעצמו ולא באמצעות מסים. וסבסוד סטודנטים אף הוא "מתנות לעשירים". כי רוב רובם של הסטודנטים באים מהעשירונים העליונים או שבעצמם יצטרפו לעשירונים אלו בעקבות הלימודים. וכפי שציינתי, בבית הספר הממלכתי ה"הורים" משלמים למעלה מ 2000 שח לחודש עבור כל תלמיד, ולא 1000 שח בלבד כפי שמתקיים בבית הספר הפרטי היעיל והמועיל. אלא, שאת ה 2000 שח משלמים גם ההורים שאין להם ילדים בבית הספר, ולא ישירות אלא דרך המסים. ולכן לרבים נדמה המחיר הכפול כאילו "זה בחינם". האם טענתך "בית הספר צריך להיות שייך לקהילה" פירושה שיש לאסור על הקמת בית ספר פרטי? האם כל קבוצה של הורים דואגים יכולה להקים בית ספר פרטי (על חשבון המדינה), או שקבוצה זו חייבת להיות מאוגדת אצל רשם האגודות תחת הכותרת "אגודת פועלים קיבוצית להתיישבות חקלאית "?
 

Boogieman

New member
תשובות.

כדי לשלם מסים בסכום של 2000 שקל בחודש צריך להרוויח בסביבות ה-10000 (או משהו כזה), וזה כולל הרבה מאוד דברים חוץ מחינוך. היחידים שיוצאים מופסדים מהסיפור הם בעלי ההכנסות המאוד גבוהות אבל הם מראש מרוויחים על חשבון בעלי ההכנסות הנמוכות בגלל יחסי הכוח שמכתיבים את סולם השכר אז אין להם מה להתבכיין. מי שמרוויח שכר ממוצע ומטה כמעט ולא משלם מסים ולכן החינוך בשבילם הוא כמעט בחינם. זה לא סידור טוב בכלל, אבל כל זמן שיש פערי שכר לא הגיוניים ואבטלה קבועה, זאת הדרך היחידה להבטיח חינוך למי שאין לו 1000 שקל בחודש לכל ילד. אם המעסיקים יהיו מוכנים לוותר על חלק מהרווחים שלהם ולשלם משכורת מחיה אמיתית, לא יהיה צורך בזה אבל בשביל זה צריך שינויים מרחיקי לכת בכלכלה ואני לא רואה את זה קורה בקרוב. אין סטודנטים מהעשירון העליון, יש סטודנטים שההורים שלהם הם מהעשירון העליון ורוב הסטודנטים בכלל שייכים למעמד הבינוני. לא ברור לי מאיפה החוצפה לקבוע מחיר לימודים לאדם מבוגר לפי ההכנסה של הוריו. השכלה אקדמית לא מבטיחה הכנסה גבוהה ולכן אין הצדקה להסתמך על הכנסה עתידית. אם כבר מעלים את שכר הלימוד אז שיתנו הלוואות גדולות בפריסה ל-30 שנה בלי ריבית לכל סטודנט, לא "לפי הישגים" כמו שרוצים בממשלה. מימון "לפי הישגים" זה כיסוי להזרמת כספים למי שלמד בבית ספר בצפון ת"א ועם מורים פרטיים בבית ואח"כ שילם 6000 שקל לקורס פסיכומטרי. השאלה שמעניינת אותי בסיפור הזה היא איך לאפשר למי שאינו עשיר ללמוד, הסיבסוד עושה את זה אז אני בעד גם אם הוא מועיל גם למי שלא זקוק לו. העובדה הפשוטה היא שאני, וכמעט כל הסטודנטים שאני מכיר, פשוט לא היינו לומדים עם שכר הלימוד היה גבוה יותר. גם ככה כולנו ממושכנים להלוואות ל-10 השנים הקרובות ומשנוררים כסף מההורים. "בית ספר ששייך לקהילה" הוא בית ספר ששייך לאוכלוסיה שהוא משרת, אני בעד שכל קהילה תוכל להפעיל בית ספר. לא צריך לאסור שום דבר על אף אחד, אבל אני אישית מתנגד לבתי ספר שמטרתם היא עסקית ולא חינוכית. בית ספר שהוקם ע"י הקהילה ולמען הקהילה יהיה הרבה יותר טוב מאיזה מיזם עסקי שידחוף לילדים פרסומות בשיעורים כדי להרוויח עוד כמה ג'ובות מהצד. אני לא יודע מה אומר החוק על הקמת בתי ספר היום, ומה הקריטריונים לקבלת מימון מהמדינה. אני יודע על קבוצות של הורים שהקימו בתי ספר, בלי קשר למגזר החקלאי אבל אני לא יודע איזה מימון הם מקבלים.
 
תשובות חלקיות, המשך יבוא..

א. ישראלי, גם זה שמשתכר כ 6000 שח, משלם מס של כ 2000 שח לפחות. עיקר המס אינו כמס הכנסה, אלא מסי צריכה למיניהם, כמו מע"מ ומס קניה, ארנונה, ורכיבי מס ומכס במוצרים ובשירותים שהוא קונה. ב. חוץ מהפקידים והמוסתים אוהבי הבירוקרטיה והחוששים משינוי, כולם, כולם סובלים מכך שהחינוך הוא ציבורי: 1. התלמידים משתעממים ומאבדים סקרנותם הטבעית, מתחנכים לבזבוז ואיכות עלובה. 2. ההורים שמתקשים להתמודד מול ילדיהם המשועממים, התלמידים שניטלה מהם התלהבות הלימודים. 3. המורים שבהעדר מניע אמיתי להצטיין ולהשתדל, מבצעים עבודה עלובה ומקבלים יחס בהתאם. 4. האוניברסיטאות שמקבלות חומר גלם ירוד. 5. הפשיעה והוואנדליזם גואים, הניכור והירידה. 6. הכלכלה שנפגעת קשות מכך שהעובדים בלתי משכילים ומאולפים להתעצל ולהתחמק. 7. הציבור שמשלם מחיר כפול דרך מסיו, ומקבל תוצרת גרועה. 8. המשפחות העניות, הילדים החלשים והציבור הנזקק, שמקבלים סיוע מופחת, כי עיקר הכסף מתבזבז על מי שממילא לא צריך אותו, ועל אחזקת מערכת כבדה ומסואבת. סטודנטים באים (או הולכים), לעשירונים העליונים. יש קורלציה מוחלטת בין השכלה לבין הכנסה, למעשה הנושא ההשכלתי הוא בעל המתאם הגבוה ביותר לנושא ההכנסות. כלומר המתאם של ההכנסה לעומת כל אחד מהנושאים (וכולם גם יחד), מוצא, לאום, מין, גיל, שפה, עדה, מקום מגורים וכדומה הנו נמוך יותר לעומת נושא ההשכלה. כך שסטטיסטית ועובדתית, מתנות לסטודנטים הנו מתנות למשפחות העשירות יותר.
 
הבאתי דוגמא אמיתית ונפוצה

נושא החינוך בעירי, אך כל אחד מאיתנו יכול להביא דוגמאות רבות לכך שהתחרות וההפרטה מביאים להוזלה ולשיפור האיכות. ודי בכך שניזכר במצבן הכלכלי של מאות המליונים האומללים במדינות בהן ההפרטה היתה אסורה.
 

Boogieman

New member
דוגמאות אפשר להביא תמיד.

ואפשר גם להביא דוגמאות מבוליביה שבה הפרטת מערכת המים הובילה לעליית מחירים של מאות אחוזים או מדנמרק שיש בה מערכת חינוך ממלכתית מצויינת. חשבתי שאתה נגד דוגמאות ולא אוהב להגיד שצריך לעשות כך וכך בגלל שכך עשו או לא עשו במקום אחר והנה אתה עושה את זה בעצמך. הפרטה זה לא טוב או רע כשלעצמו, הכל תלוי במה מפריטים, איך מפריטים ולמי מפריטים, בגלל זה אנשים חושבים מתייחסים לכל מקרה לגופו. אנשים עם ראיית עולם מקובעת באים עם תשובה מוכנה מראש, להפריט הכל או להלאים הכל.
 
למעלה