מכתב שלא נשלח.. עדיין.

לילך979

New member
לך , שעברת את זה או שעוד לא

זה נראה שאתה עדיין כועס על ההורים הלא מקבלים . קשה להסכים לקבל שזה תהליך והוא לוקח זמן . רוב ההורים לא מודעים לכך שאין כאן בחירה . לא מודעים לכך שזה מולד . לכן גם לא לוקחים אחריות . אם כי גם הם לא אשמים בשום דבר . נכון שיש הורים שיבחרו גם לא להפתח וללמוד את הנושא וזה מצער . אך אי אפשר להכריח אותם . אפשר לסייע להם על ידי מתן מידע אם ירצו . חבל לגלוש להאשמות . לא כלפי ההורים ולא כאן בפורום . אף אחד לא אשם בכלום . כל אחד מנסה את המיטב שיכול בדרכו . ואי אפשר לדרוש מאף אחד לשנות אופיו וזהותו בבת אחת . גם לא את ההורים . אולי אם היינו יותר סבלניים זה לזה לא היה נוצר נתק כזה . רוב הילדים רוצים שההורים יקבלו ויבינו . לרוב בגיל שבו זה מסופר הם יכולים גם לגייס הבנה כלפי ההורים שמתקשים לקבל . לתת להם את הזמן . לחפש דרך אליהם . ולא להאשים אותם באי קבלה . קצת סובלנות לכולם תעזור . והעובדה שאדם לא סובלני אליך לא מחייב אותך להפוך לא סובלני כלפיו , גם אם הוא ההורה שלך .
 

לילך979

New member
נכון

נכון אני מחזקת ידיך . אין את מי להאשים וחבל להאשים . סובלנות . סובלנות . סובלנות . משני הצדדים .
 

yaeligreen

New member
זה נכון

איני יודעת בוודאות איך יגיבו, אבל כן מכינה את עצמי נפשית לגרוע מכל.
 

yaeligreen

New member
../images/Emo45.gif

אין מקום להאשים אף אחד בשום דבר. זה קשה לשני הצדדים. אסור לשכוח, כשמספרים להורים, שהיה לך המון זמן ללמוד לקבל את עצמך ולהיות שלם עם מי שאתה, גם הם צריכים זמן.
 

yaeligreen

New member
מכתב שלא נשלח.. עדיין.

משפחה שלי, אני עדיין אותה יעלי, אני עדיין אותה ילדה שגידלתם, ששמרתם מכל משמר שלא אפגע. אני עדיין אותה ילדה שלכם שהייתם כל כך גאים בדרך שבה בחרתי ללכת, במקצוע אותו בחרתי ללמוד, ביעדים אותם הצבתי לעצמי, בהתמדה שלי לטובת החלומות שאותם רציתי להגשים.. אותה ילדה שכשכל חבריי התחילו לעשן ולשתות- לא נמשכה לזה, אותה ילדה שמעולם לא התקשרו מבית הספר כדיי להתלונן על התנהגותי, עדיין אותה ילדה שהתעצלה ולא הכינה כמעט אף פעם שיעורי בית למרות שלחצתם, עדיין אותה ילדה שגדלה ובחרה להתגייס לאחד התפקידים היותר קשים בצה"ל, אך גם אחד התפקידים היותר חשובים. אותה ילדה שכבר בחופשת השחרור מהצבא התחילה לעבוד על מנת לממן את הלימודים הכל כך ארוכים שבחרתי ללמוד. אותה ילדה שרק אתמול כשדיברתם עם מכרים ציינתם בפניהם כמה אתם גאים בי על כך שאני הולכת ללמוד וטרינריה, שהשווצתם כל כך בציון הפסיכומטרי הגבוה שקיבלתי, שדאגתם בלילות כשלא עניתי לטלפון, שאף פעם לא עזרתי מספיק בבית. אותה ילדה שסמכתם עלייה שתעשה את ההחלטות הנכונות עבור עצמה. ההבדל היחיד הוא שעכשיו אתם יודעים שאני גם נמשכת לבנות. ההבדל היחיד הוא שעכשיו אתם יודעים שסיון לא הייתה סתם חברה, אלא בת זוג שאהבתי כל כך במשך תקופה כל כך ארוכה. משפחה שלי, אני שלמה עם עצמי. טוב לי עם מי שאני ומה שאני. אתם עשיתם עבודה נפלאה בדרך בה גידלתם וחינכתם אותי. טוב לי בדרך החיים שלי. הלוואי ותלמדו להשלים עם הדרך הזו. הלוואי ותוכלו לקבל אותי ולאהוב אותי כמו שאני, ולהבין שאני מאושרת, שטוב לי, ושזה מה שמשנה.. ________ אני לא מבינה למה דבר כל כך קטן יכול לשנות כל כך הרבה. למה עד עכשיו הם התגאו בי כל כך, וכשאספר להם- יתחילו להתבייש.
 

פרפרIן

New member
הם צודקים!!

המשפחה שלך צודקת ב100% מה הם אשמים שיש להם בת שחסר לה משו חשוב בחיים??
 

Master Stav

New member
על מה לכול הרוחות והשדים אתה מבלבל את המוח

וכן עיצבנת אותי .... חסר לה משהו ...כן קבלה של המשפחה שלה זה הכול בוא נעשה רשימה מה חסר לך : 1. טאקט 2. הבנה בסיסית בלהיות בן אדם 3...זהו בעצם חסרונם של שני הראשונים מכסה הכול
 

yaeligreen

New member
כמו שכולם פה אמרו

הדבר היחיד שחסר לי את התמיכה של הוריי..
 

לילך979

New member
לתמוך בהם

מציעה לך לשנות ראש . לתמוך בהם . להשאררגועה ובוטחת .
 

YonieK

New member
אף אחד פה לא אשם.

היא ככה וזהו. לדעתי, גם יותר כיף להיות עם גבר, אבל זה לא משהו רע.
 
../images/Emo24.gif

למה את חושבת שהורייך יתביישו בך? הם גאים בך על מי שאת, את לא הופכת להיות מישהי אחרת
הם לא רק ישלימו עם דרכך, הם גם כנראה יקבלו אותך כמו שאת. זה יקח קצת זמן אולי אבל כפי שאני חשה <מהדברים שכתבת> האושר שלך חשוב להורייך ולכן הם יקבלו אותך.
 

yaeligreen

New member
../images/Emo140.gif

אני פשוט מכירה את הוריי ויודעת שמאוד חשוב להם מה אחרים חושבים.. גם אם הם יצליחו לקבל את זה בינם לבין עצמם- הם עדיין יתביישו בזה ובטח יבקשו שלא אחצין את זה כדיי שלא כולם ידעו. לגבי אמא זה יותר קל, אני חושבת שהיא יודעת אבל מנסה לשכנע את עצמה שזה לא נכון. אבא שלי פשוט קצת מרחף, הוא לא יודע אף פעם מה קורה סביבו, גם אם זה ממש מתחת לאף. אבא הרבה יותר פתוחה לזה בתקופה האחרונה. למשל- כששודרו הפרקים של העונה החדשה של "אמא מחליפה", אבא שלי כהרגלו הלך לחדר לצפות במשהו אחר בטענה שזה מגעיל אותו ושהוא לא מבין למה שמים דברים כאלו בטלויזיה.. אמא שלי, לעומת זאת, ישבה וראתה איתי את התוכנית ואפילו אמרה כמה מילים רעות על אותה אמא שלא קיבלה את זוג ההומואים.
 

Master Stav

New member
יעל ../images/Emo24.gif

הם ילמדו ....דם סמיך ממים .....יהיה בסדר שולח לך חיבוק ענק ומשאיר לך דלת פתוחה א תרצי שלחי מסר תקבלי טלפון ונדבר
 

goldy

New member
../images/Emo32.gifבטח לא מעשנת../images/Emo8.gif

"לא מפריע לי" נחשב בריבוע
 
מתוקה, בסוף זה מסתדר..

גם אני עברתי עם אמא תקופה מאוד קשה וארוכה, אצלי עם אבא זה היה יותר פשוט. אבל אני יכולה להגיד שקודם כל - אם עוד לא עשית את הצעד של לספר להם, אז קחי נשימה ועמוקה ועשי זאת, זה משחרר גם אם זה קשה וכואב ומפחיד בטירוף. דבר שני - חשוב מאוד לתת להם תחושה של ביטחון ושלמות מצידך, כי אם לא יש פתח להמון מחשבות של - איך הם מוציאים אותך מזה, ותראי כמה רע לך, ואז הרבה יותר קשה להשלים עם זה. הם גם יכולים להפתיע מאוד, לא חסרים ההורים שמגיבים באהבה וקבלה, ואני מבינה לגמרי למה את חושבת שדווקא להורים שלך יהיה הכי קשה והכי הרבה זמן, אבל זה לוא דווקא נכון.. וגם אם יקרה הגרוע ביותר - הורייך ימחו בכל תוקף, ינסו להסביר לך איפה קרתה הטעות, למה זה לא נכון, איך אפשר "לתקן" אותך, וכל מיני שטויות כאלה, את צריכה להחזיק להם את היד, לחבק אותם, ולהדריך אותם דרך הכאב, את צריכה להיות חזקה ושלמה במקומך, ולדעת (כמו שדתיים אומרים - באמונה שלמה) שזה יסתדר עם הזמן. אני עברתי עם אמא שלי שלבים של נתק טוטאלי, במעבר חד ביותר מהקשר ההדוק שהיה בינינו קודם, וזמנים שבהם היא אמרה לי בפירוש שהיא מתביישת, שלא יהיו לי ילדים, שלא יהיו לי חיים נורמליים, שמה נגיד לסבתא וכו'... אבל אני שמחה להגיד לך, שהיום, שנתיים אחרי, היא שוב האמא שהיתה לי קודם, היא נעימה עם בת הזוג שלי, היא יכולה לצחוק איתי על זה, ובעיקר - זה פשוט כבר לא ביג דיל, זה כבר לא מעניין, וכל התפנית הזאת הגיעה, כשהיא הבינה כמה דברים: 1. היא היתה עצובה בגללה ובשבילה, בגלל התמונה ש-ל-ה שהתנפצה, ולא בגללי... 2. ככה אני וזהו 3. זה או לקבל אותי, ולאהוב אותי, או לאבד אותי אבל אלו תובנות מגיעות ר-ק עם הזמן, ואי אפשר לכפות אותן או לזרז אותן, כמו שאמרתי - לחבק את ההורים, לאהוב אותם, גם ברגעים הכי קשים, וגם בדברים הכי נוראיים שהם יגידו / יתנו לך להרגיש, ותמיד תמיד - תהיי כנה איתם, ותכניסי אותם לתוך עולמך - תראי להם שסך הכל - כלום לא השתנה. ואי, יצא ארוך.. שורה תחתונה - עם הזמן זה יסתדר.. אם את צריכה משהו - אני כאן בשבילך.. :)
 

שילה1

New member
יעלי-קודם כל קבלי../images/Emo24.gifעננננננקקקקקקקקקקקקקק

תצ'מעי חמודה-אישה הורים יותרו על בת כמוך? תענוג צרוף לקרוא אותך.מבין המילים עולה אופי מדהים.את מקסימה אמיתית! הוריך לא יקבלו אותך?ההפסד שלהם. מוכנה תמיד לדבר איתך,שלחי מסר,אם תרצי. אמא אחת,שמאמינה שאוהבים את הילדים,ללא תנאים,ותמיד.
 
למעלה