מעניין לי לדעת - סוגיה

לי בא

New member
תראי זו באמת את

אני ממש לא מפחדת מזוגיות,
ניסיתי אותה אחרי הגירושין,
זה יותר הפריע המועיל,
כרגע זה משהו שלא מתאים.
ופחד, באמת שלא קיים,
הלב הוא שריר,
מתמתח ומתקצר,
אהבה זה אימון טוב ללב,
אין מה לפחד ממנה.
ולפעמים הלבד הוא באמת בחירה תבונית,
אני לא בודדה, אני יוצאת ומבלה,
יש לי חברים, חיים מלאים,
אבל אין בן זוג. זה הכל
 

שוש אור

New member
בלי בן זוג

זה בסדר
בחיי, נשבעת לך

בעיקר לנוכח זה שאת גרושה רק שנה וחצי, שזה בהחלט מעט מאד זמן "להשתקם" מהמשבר שעברת [וגירושין הם משבר!],
לבנות את עצמך ואז להתחיל לבנות משהו חדש.

ה"שעון" שלך יורה לך מתי הזמן, יש לי מין תחושה שזה יקרה,

בינתיים, תהני לך מהחופש
 

לי בא

New member
גרושה בנייר שנה וחצי

את תהליך האבל והפרידה הרגשית עשיתי במהלך הנישואין.
כן כרגע טוב לי הלבד.
לא יודעת מה יהיה בעתיד...
 

בדד1

New member
הלבד

שלב אחרי הגירושין
הוא כמו זוגיות
אפשר לטפח אותו
ואפשר להתנהג איתו כאילו הוא סטוץ חולף
 
אצלי זה משתנה בערך כל יומיים


יש ימים שאני ממש שלמה עם הלבד שלי ומרגישה שאין מקום לאדם נוסף בחיים שלי.
יש ימים שאני עורגת לזוגיות.
אבל כאמור זה משתנה כל הזמן לכן אני לא עושה שום דבר, ומה שיקרה יקרה...
 

sanaya7

New member
אני כמוך


רק כשהילד שלי אצל אבא פתאום כ"כ בודד לי ועצוב שאני לבד.
אבל זה קורה לי רק כול שבת שניה
רוב הזמן אני דיי עסוקה ולא מרגישה את הבדידות.
 

בדד1

New member
גם את

וגם הירוקה
בדיוק בשלב שעדיין לא התרגלתן
מצד אחד אין צורך לפחוד מ"הלבד"
מצד שני זה לא מי יודע מה
בסך הכל רק עוד שלב
כש"הלבד" הופך לבדידות זה נהיה בעייתי
 

sanaya7

New member
דרך אגב אני גם ירוקת עניים


אני לא פוחדת מלבד
אני כבר קרוב ל-5 שנים לבד
אבל זה כן מציק בערב שישי שאני נשארת עם עצמי
זה לא הפריעה שנה רשאונה אחרי גירושים, ולא שנה שניה ולא שלישית
אפילו נהנתי מהשקט הזה, מהכיף הזה לא לעשות כלום, פשוט כלום...אף אחד לא דורש כלום, אף אחד לא עושה פרצופים, לא מפעיל מניפולציות זולות-כייף
אבל בשנה וחצי אחרונות זה התחיל כן להפריע.
התייחסתי כמוך, ללבד הזה כאל עוד שלב, אבל דיי כבר לא? כמה השלב הזה צריך להימשך
 
אז הגיע הזמן

להחליט שדי נמאס להיות לבד.
את יודעת אבל שבשביל זה כן צריך להתחיל ולפעול.
חברה שלי, שהיום כבר נשואה, כשהיתה רווקה הגדירה את מציאת בן הזוג שלה כפרויקט,
היא נרשמה לאתר הכרויות, החליטה שהיא יוצאת ממש לעבודה בכדי להכיר את בן הזוג העתידי שלה.
עברה על המון כרטיסים, קבעה 2-3 דייטים בשבוע ולבסוף מצאה את מה שהיא חיפשה.
באופן אישי לי זה נראה קצת טו מאץ' ומצריך המון אנרגיות וזמן.
מאמינה שהדרך הכי טובה נמצאת איכשהו שם באמצע :))
 

sanaya7

New member
2-3 בשבוע

אני אחרי כול דייט צריכה להתאושש כמה חודשים

כמה שזה מצריך ממני אנרגיה ומשאבים נפשיים!
אני אני יוצאת ל 5-6 דייטים בשנה
 
מבינה אותך לגמרי

גם אני הגבתי ככה

וגם אני כמוך, צריכה להתאושש אחרי כל דייט וזה לוקח זמן מבחינתי.
ולמרות זאת תנסי לעשות קצת יותר למענך :)
 

בדד1

New member
דייטים - לא בהכרח

מה שאת צריכה בימים שאת לבד
לצאת מהבית
להגיע לבית לשינה בלבד (ולא לכל השבת)
למצוא קבוצת חברים עם מכנה משותף
ולבלות איתם
למשל מיטיבי לכת (או מיטיבי לסת)
או קבוצה שנפגשת פעם בשבוע או שבועיים
ולצאת איתם לעיסוק (בכוונה לא כותב בילוי) משותף
לתרגל את הכישורים החברתיים (פשוט כך)
כל השאר יבוא מעצמו
הייתי שולח אותך ל" טיולים ואגדות" אבל שם רוב הפעילויות הן במוצהר לפנויים פנויות
כך שאני לא יודע אם מתאים
 
זה בהחלט השילוב האידיאלי

להתחיל לצאת הבית עם חברים שמתאימים מבחינת תחומי ענין, תחביבים, סטטוס משפחתי וכו'
המון דברים נפלאים קורים תוך כדי.
 

בדד1

New member
ביני ובינך בלי שאף אחד שומע

כמה זמן אפשר להזדיין רק בשביל הזיון
ואם את לא בקטע של טיולים ואגדות (מה שגם אני לא התחברתי אליו)
ולא בקטע של הזיונים
אז בעצם אנחנו חוזרים לנקודת התחלה
כמה זמן אפשר לשבת בבית בימי ששי ולחכות לנסיך שידפוק על הדלת?
 

תיור

New member
תלוי איזה סוג פרק ב

אני לא רואה מקום להכניס מישהו לחיים העמוסים שלי, כאימא עובדת ועסוקה, ילדים בגיל בי"ס.
אך אני לא אתנגד לבן זוג שלא יגור עימי, שאוכל לצאת איתו מידי פעם, בן זוג שיש לו גם חיים עמוסים ושלא יפתח תלות.

יצאתי עם 2 בני זוג בעבר, אחרי הגירושים, שניהם לא אהבו את הגישה שלי, ובסוף נותרתי לבד.
השאלה אם לכולם פרק ב זה ברור מאליו שחייבים לגור יחד ואולי להתחתן.

אי אפשר פרק ב' שלא כולל מגורים משותפים? זה כבר לא להרגיש לבד.
אך אני מתקשה לוותר על הלבד שלי בביתי שלי, יחד עם הילדים שלי.
 
למעלה