מפגש צ'אט
- פותח הנושא Yuske
- פורסם בתאריך
0Pandemonium0
New member
היה לנו פעם מפגש צ'אט?
Digi Lista
New member
גם לי מתאים.
אחרי כמעט חודש של סופי שבוע עמוסים,שישי השבוע לשם שינוי אין לי שום תוכניות...
אחרי כמעט חודש של סופי שבוע עמוסים,שישי השבוע לשם שינוי אין לי שום תוכניות...
Digi Lista
New member
אני יודעת...
עד ה13.12 יש זמן(וה13 זה בכלל יום ראשון וחנוכה) לדעת מה יהיה אבל אני בהחלט אנסה להתאים את עצמי אליכם
עד ה13.12 יש זמן(וה13 זה בכלל יום ראשון וחנוכה) לדעת מה יהיה אבל אני בהחלט אנסה להתאים את עצמי אליכם
Digi Lista
New member
אנחנו מאמינים בך גם עם ציון פחות טוב../images/Emo50.gif
זה לא ממש קשור מלבד עניין הלמידה והאתגרים אבל אני חייבת לשתף אתכם כי זה ממש מרגיז אותי היום והרגע כתבתי הודעה בארבעה פורומים כדי לשמוע דעות רבות ככול האפשר. הנושא מטריד אותי במיוחד והיום קיבלתי הוכחה נוספת על האיכפתיות האמיתית מהילדים(למעשה אין כזאת רוב הזמן) ומכאיב לי שזאת המציאות וההתנהלות של משרד החינוך וכול הגורמים בו. נתחיל... מספטמבר התחלתי לעבוד בכיתה קטנה(מקדמת) בבית ספר יסודי רגיל,בכיתה יש תשעה תלמידים,צוות פארא רפואי,מחנכת ואותי כסייעת,הכיתה מוגדרת רשמית ככיתה ללקויות למידה אבל יש כמובן עוד כמה איפיונים(נגיד פי.די.די אחד) שפשוט קובצו יחד תחת אותה כיתה מסיבות ביוקרטיות ברובן. בבית ספר יש עוד שתי כיתות מקדמות בשכבות הגבוהות(ד-ו) ואנחנו הכיתה הקטנה של ילדים בכיתות ב'-ג' לפי הגיל. הבית ספר הוא בית ספר רגיל ויש לפחות בהגדרה נכונות לשלב אותם בכיתות הרגילות לפחות לכמה מקצועות במהלך השבוע בהתאם ליכולת ורמת הילד. עד כאן הכול נשמע טוב אבל משיחה עם המנהלת היום הבנתי כמה יש מתחת לפני השטח. בחודש וחצי האחרונים שמנו לב המחנכת ואני שלחבר'ה שלנו אין מוטיבציה ללכת לשיעורי השילוב(כמובן לא חייבים שילוב בכול מחיר אבל רוב הזמן מקצועות השילוב הם לא ברמה כזאת גבוהה והחבר'ה שלנו בהחלט יכולים ומלבד זאת יש שיעורים שאם לא יהיו בכיתות הרגילות לא יקבלו אצלנו בכיתה),נכנסנו חזק לנושא השילוב ובחנו כול אחד מהתלמידים בארבע כיתות שהם משתלבים(2 כיתות בשכבת ב' ו2 כיתות בשכבת ג') תוך ניסיון לפצח את הסיבה להתנגדות לשילוב. כאחת שלמדה קורס שילוב של אלו"ט שנה שעברה ועברה בהצלחה(יש תעודה כמובן והמלצה),לומדת לתואר בחינוך ותקשורת ובעלת ניסיון גדול בחינוך המיוחד(מגובה בהמלצות רבות למרות הגיל הצעיר שלי 23) על כול אופניו כבר שנים,לקחתי על עצמי את עניין העזרה בשילוב בהסכמת ותמיכת המחנכת. הסתבר שרוב הזמן התלמידים שלנו פשוט נאבדים בכיתות הגדולות-נגיד זה שהם כותבים לאט מעצם הלקות שלהם מקשה עליהם באופן טבעי גם לעקוב אחרי הדיבורים,קריאת הוראות אורכת להם זמן(וכמובן הריכוז והקשב לא בשמיים מלכתחילה) ויוצא שהם פשוט נשארים מאחור ובלי שום קשר מורה אחת בכיתה של 30 תלמידים לא מסוגלת להגיע לכול התלמידים רוב הזמן ובטח לא לתת את העזרה הדרושה לחבר'ה איטיים יותר כמו החבר'ה שלי. הפיתרון הראשוני היה קודם לתת להם תחושה של הצלחה ולהעלות להם את המוטיבציה ללכת לשילובים על ידי עבודה על החומר לפני השיעורים עצמם,לקחתי את החומרים ועבדתי איתם גם בכיתה,אל חלק מהתלמידים הגעתי אחרי הצהריים הרבה מעבר לשעות העבודה(ללא תשלום) ושלחתי הסברים מפורטים גם להורים שיחזקו וימשיכו את העבודה איתם במקביל כשהתאפשר(ובהתאם לקושי השיעור,למשל ספורט לא צריכים אותי) נכנסתי איתם לכיתות הגדולות וסייעתי להם שם מתוך עיקרון שאם בכיתה קטנה אנחנו נותנים להם "מצופים" כדי שישחו ואלה המים הרדודים אז בכיתות הגדולות שם המים עמוקים יותר אנחנו חייבים להגביר את "הקביים"("המצופים"/"גלגל ההצלה") שניתנות להם. תוך חודש ראינו שיפור אדיר אצל התלמידים,אם במוטיבציה ובהשקעת המאמצים ויותר מהכול-גם מבחינה חברתית החבר'ה שלי הפכו למאוד לגיטימיים ופופולאריים כי הם ידעו את חומר מראש(בזכות ההכנה המוקדמת),הצביעו,השתתפו באופן פעיל ועזרו לתלמידים אחרים בכיתה(וכמובן שגם אני על הדרך עזרתי לתלמידים בכיתה הגדולה כי כאמור אני לא מאמינה שמורה אחת מגיעה לכול תלמיד ואני כבר במילא שם)-לא אני גיליתי להם את התשובה הם פשוט למדו וידעו,השיא היה שהחבר'ה שלי עשו מבחנים עם הכיתות הגדולות והוציאו ציונים גבוהים(גם אם לא כולם 100 עדיין נוצרה להם תחושת הצלחה גם מציונים של 80 שאצל חלקם מעולם לא היה ציון כזה קודם). לי זה נשמע שילוב אידאלי והכוונה שלי הייתה להדהות לאט במהלך השנה את הסיוע בכיתות הגדולות. מסתבר שזה לא שילוב אידאלי,השבוע הייתה ישיבה עם המנהלת,חבר'ה ממשרד החינוך וכו' והמחנכת ואני(שלמעשה בכלל לא נכחתי בישיבה) חטפנו על הראש בגלל שכביכול אנחנו לא אמורות להיות איתם בשילובים ואם ילדים לא יכולים להסתדר לבד שלא יכנסו לשילובים בכלל,כמובן וכמו בכול מקום מקבלי ההחלטות והנוכחים בישיבה מכירים את הילדים בעיקר מקריאת טפסים ואבחונים ולא פנים אל פנים ואפילו הם הודו בזה בתלא הכיתתית(שרק ראיתי חלק מהדמויות לראשונה וברור שאין להם שום קשר לכיתה מעבר לישיבות). .
זה לא ממש קשור מלבד עניין הלמידה והאתגרים אבל אני חייבת לשתף אתכם כי זה ממש מרגיז אותי היום והרגע כתבתי הודעה בארבעה פורומים כדי לשמוע דעות רבות ככול האפשר. הנושא מטריד אותי במיוחד והיום קיבלתי הוכחה נוספת על האיכפתיות האמיתית מהילדים(למעשה אין כזאת רוב הזמן) ומכאיב לי שזאת המציאות וההתנהלות של משרד החינוך וכול הגורמים בו. נתחיל... מספטמבר התחלתי לעבוד בכיתה קטנה(מקדמת) בבית ספר יסודי רגיל,בכיתה יש תשעה תלמידים,צוות פארא רפואי,מחנכת ואותי כסייעת,הכיתה מוגדרת רשמית ככיתה ללקויות למידה אבל יש כמובן עוד כמה איפיונים(נגיד פי.די.די אחד) שפשוט קובצו יחד תחת אותה כיתה מסיבות ביוקרטיות ברובן. בבית ספר יש עוד שתי כיתות מקדמות בשכבות הגבוהות(ד-ו) ואנחנו הכיתה הקטנה של ילדים בכיתות ב'-ג' לפי הגיל. הבית ספר הוא בית ספר רגיל ויש לפחות בהגדרה נכונות לשלב אותם בכיתות הרגילות לפחות לכמה מקצועות במהלך השבוע בהתאם ליכולת ורמת הילד. עד כאן הכול נשמע טוב אבל משיחה עם המנהלת היום הבנתי כמה יש מתחת לפני השטח. בחודש וחצי האחרונים שמנו לב המחנכת ואני שלחבר'ה שלנו אין מוטיבציה ללכת לשיעורי השילוב(כמובן לא חייבים שילוב בכול מחיר אבל רוב הזמן מקצועות השילוב הם לא ברמה כזאת גבוהה והחבר'ה שלנו בהחלט יכולים ומלבד זאת יש שיעורים שאם לא יהיו בכיתות הרגילות לא יקבלו אצלנו בכיתה),נכנסנו חזק לנושא השילוב ובחנו כול אחד מהתלמידים בארבע כיתות שהם משתלבים(2 כיתות בשכבת ב' ו2 כיתות בשכבת ג') תוך ניסיון לפצח את הסיבה להתנגדות לשילוב. כאחת שלמדה קורס שילוב של אלו"ט שנה שעברה ועברה בהצלחה(יש תעודה כמובן והמלצה),לומדת לתואר בחינוך ותקשורת ובעלת ניסיון גדול בחינוך המיוחד(מגובה בהמלצות רבות למרות הגיל הצעיר שלי 23) על כול אופניו כבר שנים,לקחתי על עצמי את עניין העזרה בשילוב בהסכמת ותמיכת המחנכת. הסתבר שרוב הזמן התלמידים שלנו פשוט נאבדים בכיתות הגדולות-נגיד זה שהם כותבים לאט מעצם הלקות שלהם מקשה עליהם באופן טבעי גם לעקוב אחרי הדיבורים,קריאת הוראות אורכת להם זמן(וכמובן הריכוז והקשב לא בשמיים מלכתחילה) ויוצא שהם פשוט נשארים מאחור ובלי שום קשר מורה אחת בכיתה של 30 תלמידים לא מסוגלת להגיע לכול התלמידים רוב הזמן ובטח לא לתת את העזרה הדרושה לחבר'ה איטיים יותר כמו החבר'ה שלי. הפיתרון הראשוני היה קודם לתת להם תחושה של הצלחה ולהעלות להם את המוטיבציה ללכת לשילובים על ידי עבודה על החומר לפני השיעורים עצמם,לקחתי את החומרים ועבדתי איתם גם בכיתה,אל חלק מהתלמידים הגעתי אחרי הצהריים הרבה מעבר לשעות העבודה(ללא תשלום) ושלחתי הסברים מפורטים גם להורים שיחזקו וימשיכו את העבודה איתם במקביל כשהתאפשר(ובהתאם לקושי השיעור,למשל ספורט לא צריכים אותי) נכנסתי איתם לכיתות הגדולות וסייעתי להם שם מתוך עיקרון שאם בכיתה קטנה אנחנו נותנים להם "מצופים" כדי שישחו ואלה המים הרדודים אז בכיתות הגדולות שם המים עמוקים יותר אנחנו חייבים להגביר את "הקביים"("המצופים"/"גלגל ההצלה") שניתנות להם. תוך חודש ראינו שיפור אדיר אצל התלמידים,אם במוטיבציה ובהשקעת המאמצים ויותר מהכול-גם מבחינה חברתית החבר'ה שלי הפכו למאוד לגיטימיים ופופולאריים כי הם ידעו את חומר מראש(בזכות ההכנה המוקדמת),הצביעו,השתתפו באופן פעיל ועזרו לתלמידים אחרים בכיתה(וכמובן שגם אני על הדרך עזרתי לתלמידים בכיתה הגדולה כי כאמור אני לא מאמינה שמורה אחת מגיעה לכול תלמיד ואני כבר במילא שם)-לא אני גיליתי להם את התשובה הם פשוט למדו וידעו,השיא היה שהחבר'ה שלי עשו מבחנים עם הכיתות הגדולות והוציאו ציונים גבוהים(גם אם לא כולם 100 עדיין נוצרה להם תחושת הצלחה גם מציונים של 80 שאצל חלקם מעולם לא היה ציון כזה קודם). לי זה נשמע שילוב אידאלי והכוונה שלי הייתה להדהות לאט במהלך השנה את הסיוע בכיתות הגדולות. מסתבר שזה לא שילוב אידאלי,השבוע הייתה ישיבה עם המנהלת,חבר'ה ממשרד החינוך וכו' והמחנכת ואני(שלמעשה בכלל לא נכחתי בישיבה) חטפנו על הראש בגלל שכביכול אנחנו לא אמורות להיות איתם בשילובים ואם ילדים לא יכולים להסתדר לבד שלא יכנסו לשילובים בכלל,כמובן וכמו בכול מקום מקבלי ההחלטות והנוכחים בישיבה מכירים את הילדים בעיקר מקריאת טפסים ואבחונים ולא פנים אל פנים ואפילו הם הודו בזה בתלא הכיתתית(שרק ראיתי חלק מהדמויות לראשונה וברור שאין להם שום קשר לכיתה מעבר לישיבות). .
Digi Lista
New member
חלק שני(אני בעיקר מעתיקה מהפורומים האחרים)
היום שמעתי את הפרטים וכאחת שנמצאת בשטח יזמתי שיחה עם המנהלת כדי לנסות להסביר כמה חשוב לתלמידים הסיוע הזה בשילובים. המנהלת קטלה אותי לגמרי כבר על ההתחלה,היא טענה שאפילו אם כול התלמידים בשילובים באותו הזמן (וזה קורה לפעמים בגלל שכאמור מדובר בארבע כיתות שונות בהן מפוזרים התלמידים שלנו) אסור לי להיות איתם בכיתות הגדולות אלא להישאר בכיתה הקטנה ולהכין "סביבה מלמדת" או משהו כזה,אמרתי לה שמבחינתי זה לשבת בכיתה ולבהות בקירות ואם אני יכולה לעזור לתלמידים באותו הזמן והם זקוקים לזה אני מעדיפה את העזרה-מבחינתי על העזרה הזאת משלמים לי וחשוב להראות להם שהם לא לבד גם בשילובים כי אנחנו איתם-מעניקות ביטחון ועוקבות. השיחה ארכה 40 דקות ושום נימוק שלי לטובת התלמידים לא עזר,חטפתי על הראש שאני עובדת רגשית(אני תמיד עובדת רגשית עם ילדים,אם אין נשמה אין עבודה מבחינתי) ושההיגיון הוא שאם ילד לא יכול להשתלב מעצמו אז הוא כנראה לא בר שילוב,המנהלת טענה שאני כמו ההורים ואמרתי לה שמבחינתי הורים הם חלק חשוב במערך הלמידה כולו וחשוב לשתף אותם,היא טענה שאם הורה יחליט שילד יכול ללמוד חשבון בכיתה רגילה כשברור לפי האבחונים שהוא לקוי מאוד אפילו ברמה הבסיסית של חשבון האם החלטת ההורים תקבע או הצוות המקצועי?...עניתי לה שמבלי לזלזל הורים רבים מכירים הכי טוב את הילדים שלהם וכול החלטה צריכה שיתוף של כול הגורמים,היא אמרה כמובן שלא צריך לשתף את ההורים בכול החלטה בטח לא עד שהצוות המקצועי מחליט...היא הדגישה שחשוב בעיקר השילוב החברתי ותהיתי בפניה איך יהיה שילוב חברתי כשהילד נבלע בשיעורים בכיתות הגדולות(ואז עלול גם לצאת טיפש וידוע שילדים אכזריים מאוד עם מי שחלש) או שבכלל לא הולך לשילובים,איך בכלל יווצרו קשרים חברתיים כשהילד רק בכיתה שלנו ואולי פעם אחת אומללה בשבוע בשיעור ספורט/חברה עם הכיתה הגדולה?... היא ציינה שמשרד החינוך מתנגד לסייעת כיתה שמתגברת את הילדים בכיתות הגדולות ושאם ידעו יסגרו לנו את הכיתה כי אני לא סייעת צמודה וכשאני בשילוב עם ילד אני מתפקדת למשך שעה ככזאת(זה דווקא הגיוני אבל זה לא שנתנו להם סייעת/בת שירות לאומי שיהיה איתם באותם השעות כמו שהיה אם השילוב לא היה נעשה בתוך הבית ספר אלא הילדים היו לומדים בבית ספר לחינוך מיוחד ומשתלבים כמה שעות בשבוע במקום אחר). השיחה נגמרה בזה שאמרתי לה חד משמעית שאני אקשיב לה כרגע(אני דיי שוקלת התפטרות כי אני לא רואה עתיד ככה) אבל שתדע באופן ברור שאני ממש מתנגדת לשילוב כזה ולא מאמינה כאדם בדרך הזאת של לזרוק למים את הילדים או בכלל לא להכניס אותם למים העמוקים מידיי פעם(אחרי הכול החיים הם לא רק דברים קלים,יש קשיים וצריך להתמודד),היא אמרה לי שמבחינתה אני איש מקצוע וחייבת להבין את ההיגיון,עניתי לה שוב שאין לי אמון בדגם שילוב כזה ואני לא רואה ככה סיכוי כשמקצצים מראש את הכנפיים לילדים(ולצוות הכיתה). נשארתי בתחושה מאוד רעה ואני רוצה לדעת מה דעתכם על כול ענייני השילוב(אני אומרת שוב-ברור שלא שילוב בכול מחיר אבל אם רוצים שילוב המערכת צריכה לסייע). אני יודעת שבכיתות סי.פי בבתי ספר רגילים נגיד הרבה פעמים יש עזרה בשילוב עקב הבעיות הפיזיות של התלמידים,כנ"ל משולבים בספקטרום האוטיסטי אחרי החלטות ועדת השמה על כמות השעות בו יקבל הילד סיוע(שזה כמובן דבילי שאם הילד לומד 30 שעות בבית ספר רגיל אבל יש רק 12 שעות סיוע רשמיות,האם בשעות האחרות פתאום נפתרות לילד הבעיות עקב הלקות?לא!). מה לדעתכם צריכה להיות הדרך הנכונה לשילוב ילדים מכיתות מקדמות?... אין עם מי לדבר על הנושאים המהותיים האלה?...
מראש וסופשבוע נעים
היום שמעתי את הפרטים וכאחת שנמצאת בשטח יזמתי שיחה עם המנהלת כדי לנסות להסביר כמה חשוב לתלמידים הסיוע הזה בשילובים. המנהלת קטלה אותי לגמרי כבר על ההתחלה,היא טענה שאפילו אם כול התלמידים בשילובים באותו הזמן (וזה קורה לפעמים בגלל שכאמור מדובר בארבע כיתות שונות בהן מפוזרים התלמידים שלנו) אסור לי להיות איתם בכיתות הגדולות אלא להישאר בכיתה הקטנה ולהכין "סביבה מלמדת" או משהו כזה,אמרתי לה שמבחינתי זה לשבת בכיתה ולבהות בקירות ואם אני יכולה לעזור לתלמידים באותו הזמן והם זקוקים לזה אני מעדיפה את העזרה-מבחינתי על העזרה הזאת משלמים לי וחשוב להראות להם שהם לא לבד גם בשילובים כי אנחנו איתם-מעניקות ביטחון ועוקבות. השיחה ארכה 40 דקות ושום נימוק שלי לטובת התלמידים לא עזר,חטפתי על הראש שאני עובדת רגשית(אני תמיד עובדת רגשית עם ילדים,אם אין נשמה אין עבודה מבחינתי) ושההיגיון הוא שאם ילד לא יכול להשתלב מעצמו אז הוא כנראה לא בר שילוב,המנהלת טענה שאני כמו ההורים ואמרתי לה שמבחינתי הורים הם חלק חשוב במערך הלמידה כולו וחשוב לשתף אותם,היא טענה שאם הורה יחליט שילד יכול ללמוד חשבון בכיתה רגילה כשברור לפי האבחונים שהוא לקוי מאוד אפילו ברמה הבסיסית של חשבון האם החלטת ההורים תקבע או הצוות המקצועי?...עניתי לה שמבלי לזלזל הורים רבים מכירים הכי טוב את הילדים שלהם וכול החלטה צריכה שיתוף של כול הגורמים,היא אמרה כמובן שלא צריך לשתף את ההורים בכול החלטה בטח לא עד שהצוות המקצועי מחליט...היא הדגישה שחשוב בעיקר השילוב החברתי ותהיתי בפניה איך יהיה שילוב חברתי כשהילד נבלע בשיעורים בכיתות הגדולות(ואז עלול גם לצאת טיפש וידוע שילדים אכזריים מאוד עם מי שחלש) או שבכלל לא הולך לשילובים,איך בכלל יווצרו קשרים חברתיים כשהילד רק בכיתה שלנו ואולי פעם אחת אומללה בשבוע בשיעור ספורט/חברה עם הכיתה הגדולה?... היא ציינה שמשרד החינוך מתנגד לסייעת כיתה שמתגברת את הילדים בכיתות הגדולות ושאם ידעו יסגרו לנו את הכיתה כי אני לא סייעת צמודה וכשאני בשילוב עם ילד אני מתפקדת למשך שעה ככזאת(זה דווקא הגיוני אבל זה לא שנתנו להם סייעת/בת שירות לאומי שיהיה איתם באותם השעות כמו שהיה אם השילוב לא היה נעשה בתוך הבית ספר אלא הילדים היו לומדים בבית ספר לחינוך מיוחד ומשתלבים כמה שעות בשבוע במקום אחר). השיחה נגמרה בזה שאמרתי לה חד משמעית שאני אקשיב לה כרגע(אני דיי שוקלת התפטרות כי אני לא רואה עתיד ככה) אבל שתדע באופן ברור שאני ממש מתנגדת לשילוב כזה ולא מאמינה כאדם בדרך הזאת של לזרוק למים את הילדים או בכלל לא להכניס אותם למים העמוקים מידיי פעם(אחרי הכול החיים הם לא רק דברים קלים,יש קשיים וצריך להתמודד),היא אמרה לי שמבחינתה אני איש מקצוע וחייבת להבין את ההיגיון,עניתי לה שוב שאין לי אמון בדגם שילוב כזה ואני לא רואה ככה סיכוי כשמקצצים מראש את הכנפיים לילדים(ולצוות הכיתה). נשארתי בתחושה מאוד רעה ואני רוצה לדעת מה דעתכם על כול ענייני השילוב(אני אומרת שוב-ברור שלא שילוב בכול מחיר אבל אם רוצים שילוב המערכת צריכה לסייע). אני יודעת שבכיתות סי.פי בבתי ספר רגילים נגיד הרבה פעמים יש עזרה בשילוב עקב הבעיות הפיזיות של התלמידים,כנ"ל משולבים בספקטרום האוטיסטי אחרי החלטות ועדת השמה על כמות השעות בו יקבל הילד סיוע(שזה כמובן דבילי שאם הילד לומד 30 שעות בבית ספר רגיל אבל יש רק 12 שעות סיוע רשמיות,האם בשעות האחרות פתאום נפתרות לילד הבעיות עקב הלקות?לא!). מה לדעתכם צריכה להיות הדרך הנכונה לשילוב ילדים מכיתות מקדמות?... אין עם מי לדבר על הנושאים המהותיים האלה?...
וואו אינסוף לטמטום של מערכת החינוך!
כיתות משולבות נשמע אחלה רעיון, כלומר, נכון אז הם מתקשים ויש להם מוגבלויות אבל אני גם בעד לשים את הילדים האלה גם (אמנם לא תמיד אבל בחלק כמו שהבנתי שאצלכם המצב) בשיעורים של כיתות בלי מוגבלויות. ואני חושב שהתגבורים שאתם נתתם לילדים האלה היו מושלמים! באמת עד אותה טענה של המנהלת הזו אני אמרתי "וואו כל הכבוד וככה זה צריך להיות!" וממש היה לי חיוך על הפנים. אני לא חושב שצריך לוותר, ואולי אפילו צריך לערב את ההורים במידת הצורך? כי נכון, לילד יש מוגבלויות, אבל זו לא סיבה לוותר עליו מראש, כי עובדה שאם עזרה לפני השיעור התלמידים מצליחים ואם הבנתי נכון הם גם נהנו מעצם הלמידה. אולי כדאי לשאול את המחנכת שאיתך מה אפשר לעשות בנידון? כי זה באמת לטובת הילדים! (מצטער אם ההודעה נשמעת לא רציפה מבחינה הגיונית פשוט כתבתי הודעה ממש ארוכה בפורום אחר ממקודם:X) בהצלחה ותעדכני אותנו!~
כיתות משולבות נשמע אחלה רעיון, כלומר, נכון אז הם מתקשים ויש להם מוגבלויות אבל אני גם בעד לשים את הילדים האלה גם (אמנם לא תמיד אבל בחלק כמו שהבנתי שאצלכם המצב) בשיעורים של כיתות בלי מוגבלויות. ואני חושב שהתגבורים שאתם נתתם לילדים האלה היו מושלמים! באמת עד אותה טענה של המנהלת הזו אני אמרתי "וואו כל הכבוד וככה זה צריך להיות!" וממש היה לי חיוך על הפנים. אני לא חושב שצריך לוותר, ואולי אפילו צריך לערב את ההורים במידת הצורך? כי נכון, לילד יש מוגבלויות, אבל זו לא סיבה לוותר עליו מראש, כי עובדה שאם עזרה לפני השיעור התלמידים מצליחים ואם הבנתי נכון הם גם נהנו מעצם הלמידה. אולי כדאי לשאול את המחנכת שאיתך מה אפשר לעשות בנידון? כי זה באמת לטובת הילדים! (מצטער אם ההודעה נשמעת לא רציפה מבחינה הגיונית פשוט כתבתי הודעה ממש ארוכה בפורום אחר ממקודם:X) בהצלחה ותעדכני אותנו!~
Digi Lista
New member
../images/Emo51.gif....
קיוויתי אולי מישהו יראה את ההיגיון כי אני לא רואה אותו אז הלכתי לבדוק גם בחוזר מנכ"ל משרד החינוך,בדקתי את חוזר מנכ"ל בנושא תפקיד הסייעות בכול מסגרת שהיא. http://makom-m.cet.ac.il/pages/item.asp?s=5&id=23&defid=-1&page=1&item=3324 סעיף 2 מאוד מעניין בגלל שהוא מחזק את הטענות שלי היום. מסתבר שאני מחוייבת כסייעת לתגבר את הילדים באופן פרטני וזה הויכוח העיקרי שלי היום-היא טוענת שברגע שנכנסתי איתם לכיתות הגדולות אני הופכת לסייעת פרטנית של הילדים וזה אסור לחלוטין אבל מבחינת הכתוב בחוזר מנכ"ל אני דיי מחוייבת גם לשעות עזרה פרטניות. שימו לב לסעיפים(רק התחלתי את הבדיקה): "2 . תפקידי הסייעת 2.1 התפקידים המוטלים על הסייעת בכל מסגרת חינוכית הם בשלושה רבדים: סיוע ברמת התלמיד הבודד, סיוע ברמת הכיתה וסיוע ברמת בית הספר בכללותו. הדגשים הספציפיים בתפקידיה נגזרים מהמדיניות החינוכית הטיפולית של המסגרת שהיא מועסקת בה, בהתחשב בצרכים המיוחדים של התלמידים הלומדים בה. דגשים אלה עשויים להשתנות מעת לעת, בהתאם לצרכים המשתנים בתוך המסגרת או כתוצאה מהעברת הסייעת לעבודה במסגרת אחרת, שצרכיה שונים. כמו כן, אפשר שסייעת תעבוד במהלך שנה בשתי מסגרות חינוכיות, ובכל אחת מהן ייקבעו תפקידיה באופן שונה. 2.2 להלן פירוט התפקידים של הסייעת: 2.2.1 עזרה למורה/לגננת בכיתה בהכנת החומר הדידקטי (פלקטים, כרטיסי עבודה וכיו"ב) ובהכנת ציוד עזר לתלמיד ולכיתה, בתיאום מוקדם עם המורה/הגננת ובאחריותה 2.2.2 סיוע לימודי חינוכי פרטני לתלמיד/ים, על פי הנחיית המורה/הגננת והנהלת בית הספר 2.2.3 סיוע בהקניית מיומנויות לתלמיד/ים בודד/ים ובתרגולן, על פי הנחיית הצוות החינוכי, הצוות הפארא - רפואי והנהלת בית הספר 2.2.4 הגשת עזרה פיזית לתלמידים מוגבלים מבחינה מוטורית ומבחינה תפקודית 2.2.5 ליווי התלמיד לטיפולים מקצועיים שונים בבית הספר ומחוץ לכותלי בית הספר, במסגרת שעות הלימודים 2.2.6 סיוע למטפלים ולמורים המקצועיים במהלך הטיפול בתלמידים, על פי הנחיותיהם. 2.2.12 מעורבות בחיי בית הספר או הגן, ובכלל זה הצטרפות לישיבות צוות בית הספר/הגן והשתתפות בפעילויות אחרות המתקיימות במסגרת החינוכית, על פי הצרכים." יש עוד סעיפים אבל הם כרגע לא עקרוניים לנסיבות. והינה גם על סייעות חינוך מיוחד בחינוך הרגיל: " 12.3 במקרים חריגים - שבהם תלמיד בעל לקות קשה מאוד שולב בכיתה רגילה על פי החלטת ועדת השמה רק בשל העדר מוסד לחינוך מיוחד כלשהו במרחק נסיעה סביר ממקום מגוריו - במקרים כאלה תובא הבקשה להקצאת סייעת לתמיכה בתלמיד לאישור הוועדה המחוזית. 12.4 עבודתה של הסייעת בליווי אישי של התלמיד ובסיוע מוטורי לו תהיה במסגרת המוסד החינוכי שהתלמיד לומד בו ובמסגרת פעולותיו של המוסד החינוכי.לא תאושר העסקת סייעת לתמיכה בתלמיד מחוץ למסגרת זו." אלוהים כמה שהייתי צריכה להקשיב לאינטואיציות שלי מההתחלה ואחרי הישיבה שלא נתנו לי לדבר בה במשך חמש שעות דעתי רק התחזקה והינה ההוכחה,לעזאזל איזה עולם מחורבן עם מערכת חינוך שהיא פשוט בושה לחברה כולה!
קיוויתי אולי מישהו יראה את ההיגיון כי אני לא רואה אותו אז הלכתי לבדוק גם בחוזר מנכ"ל משרד החינוך,בדקתי את חוזר מנכ"ל בנושא תפקיד הסייעות בכול מסגרת שהיא. http://makom-m.cet.ac.il/pages/item.asp?s=5&id=23&defid=-1&page=1&item=3324 סעיף 2 מאוד מעניין בגלל שהוא מחזק את הטענות שלי היום. מסתבר שאני מחוייבת כסייעת לתגבר את הילדים באופן פרטני וזה הויכוח העיקרי שלי היום-היא טוענת שברגע שנכנסתי איתם לכיתות הגדולות אני הופכת לסייעת פרטנית של הילדים וזה אסור לחלוטין אבל מבחינת הכתוב בחוזר מנכ"ל אני דיי מחוייבת גם לשעות עזרה פרטניות. שימו לב לסעיפים(רק התחלתי את הבדיקה): "2 . תפקידי הסייעת 2.1 התפקידים המוטלים על הסייעת בכל מסגרת חינוכית הם בשלושה רבדים: סיוע ברמת התלמיד הבודד, סיוע ברמת הכיתה וסיוע ברמת בית הספר בכללותו. הדגשים הספציפיים בתפקידיה נגזרים מהמדיניות החינוכית הטיפולית של המסגרת שהיא מועסקת בה, בהתחשב בצרכים המיוחדים של התלמידים הלומדים בה. דגשים אלה עשויים להשתנות מעת לעת, בהתאם לצרכים המשתנים בתוך המסגרת או כתוצאה מהעברת הסייעת לעבודה במסגרת אחרת, שצרכיה שונים. כמו כן, אפשר שסייעת תעבוד במהלך שנה בשתי מסגרות חינוכיות, ובכל אחת מהן ייקבעו תפקידיה באופן שונה. 2.2 להלן פירוט התפקידים של הסייעת: 2.2.1 עזרה למורה/לגננת בכיתה בהכנת החומר הדידקטי (פלקטים, כרטיסי עבודה וכיו"ב) ובהכנת ציוד עזר לתלמיד ולכיתה, בתיאום מוקדם עם המורה/הגננת ובאחריותה 2.2.2 סיוע לימודי חינוכי פרטני לתלמיד/ים, על פי הנחיית המורה/הגננת והנהלת בית הספר 2.2.3 סיוע בהקניית מיומנויות לתלמיד/ים בודד/ים ובתרגולן, על פי הנחיית הצוות החינוכי, הצוות הפארא - רפואי והנהלת בית הספר 2.2.4 הגשת עזרה פיזית לתלמידים מוגבלים מבחינה מוטורית ומבחינה תפקודית 2.2.5 ליווי התלמיד לטיפולים מקצועיים שונים בבית הספר ומחוץ לכותלי בית הספר, במסגרת שעות הלימודים 2.2.6 סיוע למטפלים ולמורים המקצועיים במהלך הטיפול בתלמידים, על פי הנחיותיהם. 2.2.12 מעורבות בחיי בית הספר או הגן, ובכלל זה הצטרפות לישיבות צוות בית הספר/הגן והשתתפות בפעילויות אחרות המתקיימות במסגרת החינוכית, על פי הצרכים." יש עוד סעיפים אבל הם כרגע לא עקרוניים לנסיבות. והינה גם על סייעות חינוך מיוחד בחינוך הרגיל: " 12.3 במקרים חריגים - שבהם תלמיד בעל לקות קשה מאוד שולב בכיתה רגילה על פי החלטת ועדת השמה רק בשל העדר מוסד לחינוך מיוחד כלשהו במרחק נסיעה סביר ממקום מגוריו - במקרים כאלה תובא הבקשה להקצאת סייעת לתמיכה בתלמיד לאישור הוועדה המחוזית. 12.4 עבודתה של הסייעת בליווי אישי של התלמיד ובסיוע מוטורי לו תהיה במסגרת המוסד החינוכי שהתלמיד לומד בו ובמסגרת פעולותיו של המוסד החינוכי.לא תאושר העסקת סייעת לתמיכה בתלמיד מחוץ למסגרת זו." אלוהים כמה שהייתי צריכה להקשיב לאינטואיציות שלי מההתחלה ואחרי הישיבה שלא נתנו לי לדבר בה במשך חמש שעות דעתי רק התחזקה והינה ההוכחה,לעזאזל איזה עולם מחורבן עם מערכת חינוך שהיא פשוט בושה לחברה כולה!
Digi Lista
New member
וזה אכן קורה.זה חדש שהחינוך אצלנו זוועתי?...
הנושא ממש מכאיב לי והשיחה הזאת לא יוצאת לי מהראש,המנהלת פשוט הרגיזה אותי ברמות שלא יתוארו,אני מדברת והיא אומרת לי שאם אני מצטרפת עם הילדים לשילוב זה "לשים פלסטר לכאב גרון" ואני לא מקבלת את הדימוי הזה בשום אופן ואמרתי לה כמה פעמים במהלך השיחה שמזעזע אותי שהיא רוצה לגרום לילדים תסכולים שירחיקו אותם יותר מעניין השילוב,הרי ברור שללא תמיכה הם ירדו אחד אחד מהשילוב (אני כבר רואה בראש את סדר הנפילות) ותחושת הכישלון העצום תצרוב אותם ותפגע בהם גם חברתית מעבר ללימודית וזה יותר מידיי זוועתי מבחינתי וברור שלא ככה נוצר שילוב אמיתי,העיקר שהבית ספר "מתגאה" בנושא השילוב,גאווה שנועדה לכיסוי תחת בלבד. אני תוהה איך אני אמורה לעזור לחבר'ה ללמוד את נושא זכויות האדם בחברה במסגרת שיעור מולדת ובמקביל לשלול מהם את אותן הזכויות ובעיקר הזכות לשיוויון שהיא נושא דיי גדול בספר הלימוד,זה פשוט לא הגיוני ואני לא מסוגלת להסכים לצביעות הזאת. ישבתי אתמול כול היום באינטרנט ומצאתי את חוזרי המנכ"ל ואת הקבצים של מתי"א בנושא השילוב ואת כול הגדרות תפקידי הסייעת בכול מסגרת שהיא,למעשה לפיהם כסייעת אני מחויבת לתת שעות פרטניות לתלמידים (אחד הויכוחים עם המנהלת אתמול נסוב על זה שהיא טענה שאם אני יוצאת מהכיתה הקטנה והולכת עם הילדים לשילוב בעצם הפכתי לסייעת פרטית שלהם וזה לא חוקי,מסתבר שזה לגמרי חוקי בעיקר כשבשיעור שילוב יש לי בין 2-3 תלמידים בכיתה הגדולה שמשתלבים יחד) ובנוסף כתוב שאם ילדים מכיתות מקדמות הולכים לשילובים הם מחוייבים בליווי של חונכים/סייעת/שירות לאומי וכו'... מה שעוד כתוב שם זה שסייעות הן כוח עזר בית ספרי ואם יש אפשרות שהן אלה שילכו לפעילויות החוץ והטיפולים במידת הצורך עם התלמידים זה לגמרי טוב כי זה חוסר כסף על כוח אדם נוסף ואישית כסייעת (ומעבר להגדלת הראש יש לי בכול זאת תעודות הסמכה בתחומים טיפוליים כמו ABA ושילוב של אלו"ט,11 המלצות כולל מאגפי חינוך,מאלו"ט,איל"ן,מורים ומנהלי בתי ספר בחינוך הרגיל והמיוחד ומראש המועצה ועוד שנתיים גם תואר) זה גם מגוון לי את העבודה ואת האתגרים במהלך השבוע....ולעזאזל זה מתואם עם המחנכת ולא עובר על אף חוק או פוגע בכיתה כולה,מסתבר שאגו זו תמיד הבעיה ובכנות נשבר לי מכול הפחדים של אנשים חלשים ששוכחים את עיקר העבודה בחינוך-קידום הילדים! המנהלת טענה בפניי אתמול בשיא חוצפתה שאני יכולה ללכת עם הילדים עד הכיתה הגדולה,להושיב אותם במקום שלהם ואז לצאת,מה בדיוק עשינו בזה שליוויתי אותם ויצאתי?הם לא מטומטמים וגם לא נכים פיזית (ואתם יודעים כמה אני קשורה לאוכלוסיה הזאת), כלומר מה עוזר להם שאני מגיעה איתם לכיתה ורואה שהם יושבים כשברגע שיצאתי הם על תקן העציצים שמקשטים את הכיתה?... לאף אחד מהמלומדים הדגולים לא ברור שהילדים האלה חוו רק כישלונות רוב חייהם?... איך לא קולטים שהדבר הראשון שאנחנו כמערכת אמורים לתת להם זה את האמונה שהם יכולים גם להצליח ושהם חלק מהחברה?... כששניים מהתלמידים קיבלו לפני שבוע את המבחנים באנגלית התגובות שלהם היו הלם מוחלט ואמירות שהבהירו שהם לא קיבלו מעולם כזה ציון, אחד מהם אמר כול הזמן שזה בזכותי והבהרתי לו שזה בזכותו כי לא גיליתי לו שום תשובה-הדבר היחיד שעשיתי במבחן היה לפענח להם את ההוראות הנדרשות,הם למדו ועבדו וככה הם הצליחו. ילד נוסף גם אמור לקבל 70-80 בערך וזה מספיק טוב כדי לגרום לו לרצות להתמיד בדברים וגם לחזק אותו כי זה ציון בסדר גמור שישמח אותו ואת אמא שלו ועובר חלק מהתלמידים הרגילים בכיתה הגדולה (היו שנכשלו או שקיבלו ציונים קרובים לנכשל). ואחד מהתלמידים בספורט השבוע הפך למאוד לגיטימי גם חברתית ברגע שהוא השתתף והביא נקודות לקבוצה שבהתחלה הראתה סימני התנגדות כשנכנסנו למשחק...השתתפתי איתו כי עד כה הוא סירב לקחת חלק בשיעורים והמורה ישר העניש אותו(וזאת הייתה חתיכת פאדיחה לרוץ בין כול הקטנים,ממש גוליבר בארץ ליליפוט) רק כדי לדרבן אותו ולהפוך אותו ללגיטימי בחברת התלמידים כי זו מהות השילוב. החבר'ה שלנו כולל הפי.די.די(אוטיזם) מצביעים ומראים עניין בנעשה בשיעורים,הם כבר לא נבלעים וככה קל יותר לזכור אותם גם חברתית. לחלק גדול מהמורים נתנו טיפים אישיים על כול תלמיד אצלנו והדרך לקדם אותו ולהכיר אותו אישית. לי אלה נראות הצלחות מוכחות ונקודת התחלה טובה לכולם. את ההורים עוד לא עירבתי וממה שהמנהלת טענה הם לא מטרידים אותה במיוחד,את רובם אני מאמינה שאוכל לגייס למאבק,יש שתי אימהות שאולי לא אצליח בגלל שהן לא ממש מתפקדות(2 הילדים דיי ילדי רחוב,מה שלא אומר שהם טיפשים-למעשה לקרוא אולי הם לא קוראים טוב וחשבון לא הצד החזק שלהם אבל ההבנה והחושים שלהם מדהימים בחדותם ואם להודות בכנות אחד מהם זה הילד האהוב עליי בכיתה ואני רואה המון אפשרויות לקדם אותו ובאתי אליו איזה יום אחרי הצהריים לכמה שעות כדי לחזק אותו עוד,ללא שכר נוסף) אבל שווה לנסות. ואני מאוד קרובה לפנות בעצמי לתקשורת,למועצה,למתי"א,למפקחים הארציים,לשר החינוך ולחמם את הילדים כולל בכיתות המקדמות הנוספות בבית ספר ששם לפי המנהלת אתמול יש הרבה שלא משתלבים בכלל כי ראו שהשילוב לא מתאים להם(למעשה זרקו אותם למים עמוקים,נתנו להם להיכשל לגמרי,ירד הביטחון עצמי שלהם ואיתו המוטיבציה ואז סימנו "וי" כי ניסו לשלב והבעיה אצל הילדים וחלילה לא אצל המערכת שלא נתנה סיוע). זה לגמרי פסיכי שיש כוח אדם עבור שילוב ובמקום לנצל אותו עד הסוף וללא תמורה כספית נוספת צריך להיכנס למלחמות אגו מטופשות. פשוט בושה שככה החינוך בארץ מתנהל,לא פלא שהרבה אנשים שאיכפת להם פשוט לא נמצאים בתחום,זה לא השכר הזעום כמו תחושת השליחות שמקוצצת והנפגעים הם תמיד הילדים,גועל נפש.
הנושא ממש מכאיב לי והשיחה הזאת לא יוצאת לי מהראש,המנהלת פשוט הרגיזה אותי ברמות שלא יתוארו,אני מדברת והיא אומרת לי שאם אני מצטרפת עם הילדים לשילוב זה "לשים פלסטר לכאב גרון" ואני לא מקבלת את הדימוי הזה בשום אופן ואמרתי לה כמה פעמים במהלך השיחה שמזעזע אותי שהיא רוצה לגרום לילדים תסכולים שירחיקו אותם יותר מעניין השילוב,הרי ברור שללא תמיכה הם ירדו אחד אחד מהשילוב (אני כבר רואה בראש את סדר הנפילות) ותחושת הכישלון העצום תצרוב אותם ותפגע בהם גם חברתית מעבר ללימודית וזה יותר מידיי זוועתי מבחינתי וברור שלא ככה נוצר שילוב אמיתי,העיקר שהבית ספר "מתגאה" בנושא השילוב,גאווה שנועדה לכיסוי תחת בלבד. אני תוהה איך אני אמורה לעזור לחבר'ה ללמוד את נושא זכויות האדם בחברה במסגרת שיעור מולדת ובמקביל לשלול מהם את אותן הזכויות ובעיקר הזכות לשיוויון שהיא נושא דיי גדול בספר הלימוד,זה פשוט לא הגיוני ואני לא מסוגלת להסכים לצביעות הזאת. ישבתי אתמול כול היום באינטרנט ומצאתי את חוזרי המנכ"ל ואת הקבצים של מתי"א בנושא השילוב ואת כול הגדרות תפקידי הסייעת בכול מסגרת שהיא,למעשה לפיהם כסייעת אני מחויבת לתת שעות פרטניות לתלמידים (אחד הויכוחים עם המנהלת אתמול נסוב על זה שהיא טענה שאם אני יוצאת מהכיתה הקטנה והולכת עם הילדים לשילוב בעצם הפכתי לסייעת פרטית שלהם וזה לא חוקי,מסתבר שזה לגמרי חוקי בעיקר כשבשיעור שילוב יש לי בין 2-3 תלמידים בכיתה הגדולה שמשתלבים יחד) ובנוסף כתוב שאם ילדים מכיתות מקדמות הולכים לשילובים הם מחוייבים בליווי של חונכים/סייעת/שירות לאומי וכו'... מה שעוד כתוב שם זה שסייעות הן כוח עזר בית ספרי ואם יש אפשרות שהן אלה שילכו לפעילויות החוץ והטיפולים במידת הצורך עם התלמידים זה לגמרי טוב כי זה חוסר כסף על כוח אדם נוסף ואישית כסייעת (ומעבר להגדלת הראש יש לי בכול זאת תעודות הסמכה בתחומים טיפוליים כמו ABA ושילוב של אלו"ט,11 המלצות כולל מאגפי חינוך,מאלו"ט,איל"ן,מורים ומנהלי בתי ספר בחינוך הרגיל והמיוחד ומראש המועצה ועוד שנתיים גם תואר) זה גם מגוון לי את העבודה ואת האתגרים במהלך השבוע....ולעזאזל זה מתואם עם המחנכת ולא עובר על אף חוק או פוגע בכיתה כולה,מסתבר שאגו זו תמיד הבעיה ובכנות נשבר לי מכול הפחדים של אנשים חלשים ששוכחים את עיקר העבודה בחינוך-קידום הילדים! המנהלת טענה בפניי אתמול בשיא חוצפתה שאני יכולה ללכת עם הילדים עד הכיתה הגדולה,להושיב אותם במקום שלהם ואז לצאת,מה בדיוק עשינו בזה שליוויתי אותם ויצאתי?הם לא מטומטמים וגם לא נכים פיזית (ואתם יודעים כמה אני קשורה לאוכלוסיה הזאת), כלומר מה עוזר להם שאני מגיעה איתם לכיתה ורואה שהם יושבים כשברגע שיצאתי הם על תקן העציצים שמקשטים את הכיתה?... לאף אחד מהמלומדים הדגולים לא ברור שהילדים האלה חוו רק כישלונות רוב חייהם?... איך לא קולטים שהדבר הראשון שאנחנו כמערכת אמורים לתת להם זה את האמונה שהם יכולים גם להצליח ושהם חלק מהחברה?... כששניים מהתלמידים קיבלו לפני שבוע את המבחנים באנגלית התגובות שלהם היו הלם מוחלט ואמירות שהבהירו שהם לא קיבלו מעולם כזה ציון, אחד מהם אמר כול הזמן שזה בזכותי והבהרתי לו שזה בזכותו כי לא גיליתי לו שום תשובה-הדבר היחיד שעשיתי במבחן היה לפענח להם את ההוראות הנדרשות,הם למדו ועבדו וככה הם הצליחו. ילד נוסף גם אמור לקבל 70-80 בערך וזה מספיק טוב כדי לגרום לו לרצות להתמיד בדברים וגם לחזק אותו כי זה ציון בסדר גמור שישמח אותו ואת אמא שלו ועובר חלק מהתלמידים הרגילים בכיתה הגדולה (היו שנכשלו או שקיבלו ציונים קרובים לנכשל). ואחד מהתלמידים בספורט השבוע הפך למאוד לגיטימי גם חברתית ברגע שהוא השתתף והביא נקודות לקבוצה שבהתחלה הראתה סימני התנגדות כשנכנסנו למשחק...השתתפתי איתו כי עד כה הוא סירב לקחת חלק בשיעורים והמורה ישר העניש אותו(וזאת הייתה חתיכת פאדיחה לרוץ בין כול הקטנים,ממש גוליבר בארץ ליליפוט) רק כדי לדרבן אותו ולהפוך אותו ללגיטימי בחברת התלמידים כי זו מהות השילוב. החבר'ה שלנו כולל הפי.די.די(אוטיזם) מצביעים ומראים עניין בנעשה בשיעורים,הם כבר לא נבלעים וככה קל יותר לזכור אותם גם חברתית. לחלק גדול מהמורים נתנו טיפים אישיים על כול תלמיד אצלנו והדרך לקדם אותו ולהכיר אותו אישית. לי אלה נראות הצלחות מוכחות ונקודת התחלה טובה לכולם. את ההורים עוד לא עירבתי וממה שהמנהלת טענה הם לא מטרידים אותה במיוחד,את רובם אני מאמינה שאוכל לגייס למאבק,יש שתי אימהות שאולי לא אצליח בגלל שהן לא ממש מתפקדות(2 הילדים דיי ילדי רחוב,מה שלא אומר שהם טיפשים-למעשה לקרוא אולי הם לא קוראים טוב וחשבון לא הצד החזק שלהם אבל ההבנה והחושים שלהם מדהימים בחדותם ואם להודות בכנות אחד מהם זה הילד האהוב עליי בכיתה ואני רואה המון אפשרויות לקדם אותו ובאתי אליו איזה יום אחרי הצהריים לכמה שעות כדי לחזק אותו עוד,ללא שכר נוסף) אבל שווה לנסות. ואני מאוד קרובה לפנות בעצמי לתקשורת,למועצה,למתי"א,למפקחים הארציים,לשר החינוך ולחמם את הילדים כולל בכיתות המקדמות הנוספות בבית ספר ששם לפי המנהלת אתמול יש הרבה שלא משתלבים בכלל כי ראו שהשילוב לא מתאים להם(למעשה זרקו אותם למים עמוקים,נתנו להם להיכשל לגמרי,ירד הביטחון עצמי שלהם ואיתו המוטיבציה ואז סימנו "וי" כי ניסו לשלב והבעיה אצל הילדים וחלילה לא אצל המערכת שלא נתנה סיוע). זה לגמרי פסיכי שיש כוח אדם עבור שילוב ובמקום לנצל אותו עד הסוף וללא תמורה כספית נוספת צריך להיכנס למלחמות אגו מטופשות. פשוט בושה שככה החינוך בארץ מתנהל,לא פלא שהרבה אנשים שאיכפת להם פשוט לא נמצאים בתחום,זה לא השכר הזעום כמו תחושת השליחות שמקוצצת והנפגעים הם תמיד הילדים,גועל נפש.
אני חושב שתלכי על זה
תדברים עם הילדים מהכיתת הגבוהות, וגם עם ההורים ועם כל מי שצריך אבל עם זאת את צריכה אולי לומר להם (אם זה נגיד בשיחות אישיות עם כל הורה והורה) שיכולים לפטר אותך על זה וככה (לפי מה שאני מאמין) את תקבלי מהם תמיכה מלאה שלא יפטרו אותך>.>... כמובן שאני לא יודע מה יכולות להיות ההשלכות אבל אני באמת חושב לנסות לדבר עם המנהלת שוב ו\או עם ההורים ועם שאר המורים! ולא לשתוק על זה! זה לא שהבית ספר משלם לכם יותר בגלל השעות הנוספות שאתן משקיעות עם התלמידים לא? וגם אם כן- זה לא שווה את זה? עוד כמה שקלים כדיי שבית הספר יקבל את הגאווה הזו של "הנה גם ילדים עם מוגבלויות יכולים לעבור מבחנים ולהצליח אצלינו כי אנחנו נותנים להם את התמיכה!" ? לדעתי זה אמנם ישאוב יותר כסף מבית הספר, אבל זה יגרום לעוד ילדים עם מוגבלויות להירשם לבית הספר. *חוזר ללימודים*
תדברים עם הילדים מהכיתת הגבוהות, וגם עם ההורים ועם כל מי שצריך אבל עם זאת את צריכה אולי לומר להם (אם זה נגיד בשיחות אישיות עם כל הורה והורה) שיכולים לפטר אותך על זה וככה (לפי מה שאני מאמין) את תקבלי מהם תמיכה מלאה שלא יפטרו אותך>.>... כמובן שאני לא יודע מה יכולות להיות ההשלכות אבל אני באמת חושב לנסות לדבר עם המנהלת שוב ו\או עם ההורים ועם שאר המורים! ולא לשתוק על זה! זה לא שהבית ספר משלם לכם יותר בגלל השעות הנוספות שאתן משקיעות עם התלמידים לא? וגם אם כן- זה לא שווה את זה? עוד כמה שקלים כדיי שבית הספר יקבל את הגאווה הזו של "הנה גם ילדים עם מוגבלויות יכולים לעבור מבחנים ולהצליח אצלינו כי אנחנו נותנים להם את התמיכה!" ? לדעתי זה אמנם ישאוב יותר כסף מבית הספר, אבל זה יגרום לעוד ילדים עם מוגבלויות להירשם לבית הספר. *חוזר ללימודים*
Digi Lista
New member
באותו הקשר...
ביום רביעי בבוקר הייתה ישיבה בבית ספר כדי לקבל החלטות סופיות בנוגע לשילוב...לא נכחתי בישיבה או בכלל בבית ספר ביום רביעי אבל כבר הכנתי את עצמי ואת המחנכת הנוכחית להתפטרות צפויה,בחמישי בבוקר המחנכת ביקשה שאישאר אחרי הלימודים והיא תעדכן אותי בפרטים,הייתי ספקנית וגם אמרתי לה שאם החליטו להכשיל בוודאות את הילדים אין לי סיבה לשמוע,הסתבר שבישיבה נכחה מישהי מהמתי"א באיזור(מתי"א זה הגוף מטעם משרד החינוך שתפקידו להדריך ולדאוג לנושא החינוך המיוחד ובעיקר בנושא שילוב),היא נתנה למנהלת על הראש וגיבתה את הדרך של סיוע בשילובים,המחנכת סחיפרה שהמנהלת שינתה את הגרסה שלה בצורה כזאת שמול האחראית ממתי"א הנקודות לא היו העזרה בשילובים אלא זה שצריך לזרום עם הילד ועם רצונו להשתלב והרבה דברים הושמטו מהנוסח הכללי שלה(מזל שלא נכחתי בישיבה,אלה מסוג הצביעויות שהיו מרגיזות אותי), בקיצור סיום הישיבה הייתה בכך שאמרו למחנכת לתאם איתי שעות מתי אני הולכת לשילובים(שאת זה כבר עשינו מזמן והשינוי היחיד היה שהורידו לי שילוב אחד ביום ראשון והעבירו לחמישי...),אז כרגע אני עדיין לא מתפטרת ורק כי ההנחתה הגיעה למנהלת מלמעלה,אני חושבת שבכול זאת צריך בלי שום קשר להראות להורים ככה בדרך אגב את חוזרי מנכ"ל וכו' וזה בשביל שבעתיד ידעו תמיד את הזכויות שלהם ושל הילדים שלהם ובמידה ולא יהיה מישהו שילחם עבורם הם יהיו חייבים להילחם בעצמם על החינוך הטוב ביותר לילדים שלהם...
ביום רביעי בבוקר הייתה ישיבה בבית ספר כדי לקבל החלטות סופיות בנוגע לשילוב...לא נכחתי בישיבה או בכלל בבית ספר ביום רביעי אבל כבר הכנתי את עצמי ואת המחנכת הנוכחית להתפטרות צפויה,בחמישי בבוקר המחנכת ביקשה שאישאר אחרי הלימודים והיא תעדכן אותי בפרטים,הייתי ספקנית וגם אמרתי לה שאם החליטו להכשיל בוודאות את הילדים אין לי סיבה לשמוע,הסתבר שבישיבה נכחה מישהי מהמתי"א באיזור(מתי"א זה הגוף מטעם משרד החינוך שתפקידו להדריך ולדאוג לנושא החינוך המיוחד ובעיקר בנושא שילוב),היא נתנה למנהלת על הראש וגיבתה את הדרך של סיוע בשילובים,המחנכת סחיפרה שהמנהלת שינתה את הגרסה שלה בצורה כזאת שמול האחראית ממתי"א הנקודות לא היו העזרה בשילובים אלא זה שצריך לזרום עם הילד ועם רצונו להשתלב והרבה דברים הושמטו מהנוסח הכללי שלה(מזל שלא נכחתי בישיבה,אלה מסוג הצביעויות שהיו מרגיזות אותי), בקיצור סיום הישיבה הייתה בכך שאמרו למחנכת לתאם איתי שעות מתי אני הולכת לשילובים(שאת זה כבר עשינו מזמן והשינוי היחיד היה שהורידו לי שילוב אחד ביום ראשון והעבירו לחמישי...),אז כרגע אני עדיין לא מתפטרת ורק כי ההנחתה הגיעה למנהלת מלמעלה,אני חושבת שבכול זאת צריך בלי שום קשר להראות להורים ככה בדרך אגב את חוזרי מנכ"ל וכו' וזה בשביל שבעתיד ידעו תמיד את הזכויות שלהם ושל הילדים שלהם ובמידה ולא יהיה מישהו שילחם עבורם הם יהיו חייבים להילחם בעצמם על החינוך הטוב ביותר לילדים שלהם...
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.