וזה אכן קורה.זה חדש שהחינוך אצלנו זוועתי?...
הנושא ממש מכאיב לי והשיחה הזאת לא יוצאת לי מהראש,המנהלת פשוט הרגיזה אותי ברמות שלא יתוארו,אני מדברת והיא אומרת לי שאם אני מצטרפת עם הילדים לשילוב זה "לשים פלסטר לכאב גרון" ואני לא מקבלת את הדימוי הזה בשום אופן ואמרתי לה כמה פעמים במהלך השיחה שמזעזע אותי שהיא רוצה לגרום לילדים תסכולים שירחיקו אותם יותר מעניין השילוב,הרי ברור שללא תמיכה הם ירדו אחד אחד מהשילוב (אני כבר רואה בראש את סדר הנפילות) ותחושת הכישלון העצום תצרוב אותם ותפגע בהם גם חברתית מעבר ללימודית וזה יותר מידיי זוועתי מבחינתי וברור שלא ככה נוצר שילוב אמיתי,העיקר שהבית ספר "מתגאה" בנושא השילוב,גאווה שנועדה לכיסוי תחת בלבד. אני תוהה איך אני אמורה לעזור לחבר'ה ללמוד את נושא זכויות האדם בחברה במסגרת שיעור מולדת ובמקביל לשלול מהם את אותן הזכויות ובעיקר הזכות לשיוויון שהיא נושא דיי גדול בספר הלימוד,זה פשוט לא הגיוני ואני לא מסוגלת להסכים לצביעות הזאת. ישבתי אתמול כול היום באינטרנט ומצאתי את חוזרי המנכ"ל ואת הקבצים של מתי"א בנושא השילוב ואת כול הגדרות תפקידי הסייעת בכול מסגרת שהיא,למעשה לפיהם כסייעת אני מחויבת לתת שעות פרטניות לתלמידים (אחד הויכוחים עם המנהלת אתמול נסוב על זה שהיא טענה שאם אני יוצאת מהכיתה הקטנה והולכת עם הילדים לשילוב בעצם הפכתי לסייעת פרטית שלהם וזה לא חוקי,מסתבר שזה לגמרי חוקי בעיקר כשבשיעור שילוב יש לי בין 2-3 תלמידים בכיתה הגדולה שמשתלבים יחד) ובנוסף כתוב שאם ילדים מכיתות מקדמות הולכים לשילובים הם מחוייבים בליווי של חונכים/סייעת/שירות לאומי וכו'... מה שעוד כתוב שם זה שסייעות הן כוח עזר בית ספרי ואם יש אפשרות שהן אלה שילכו לפעילויות החוץ והטיפולים במידת הצורך עם התלמידים זה לגמרי טוב כי זה חוסר כסף על כוח אדם נוסף ואישית כסייעת (ומעבר להגדלת הראש יש לי בכול זאת תעודות הסמכה בתחומים טיפוליים כמו ABA ושילוב של אלו"ט,11 המלצות כולל מאגפי חינוך,מאלו"ט,איל"ן,מורים ומנהלי בתי ספר בחינוך הרגיל והמיוחד ומראש המועצה ועוד שנתיים גם תואר) זה גם מגוון לי את העבודה ואת האתגרים במהלך השבוע....ולעזאזל זה מתואם עם המחנכת ולא עובר על אף חוק או פוגע בכיתה כולה,מסתבר שאגו זו תמיד הבעיה ובכנות נשבר לי מכול הפחדים של אנשים חלשים ששוכחים את עיקר העבודה בחינוך-קידום הילדים! המנהלת טענה בפניי אתמול בשיא חוצפתה שאני יכולה ללכת עם הילדים עד הכיתה הגדולה,להושיב אותם במקום שלהם ואז לצאת,מה בדיוק עשינו בזה שליוויתי אותם ויצאתי?הם לא מטומטמים וגם לא נכים פיזית (ואתם יודעים כמה אני קשורה לאוכלוסיה הזאת), כלומר מה עוזר להם שאני מגיעה איתם לכיתה ורואה שהם יושבים כשברגע שיצאתי הם על תקן העציצים שמקשטים את הכיתה?... לאף אחד מהמלומדים הדגולים לא ברור שהילדים האלה חוו רק כישלונות רוב חייהם?... איך לא קולטים שהדבר הראשון שאנחנו כמערכת אמורים לתת להם זה את האמונה שהם יכולים גם להצליח ושהם חלק מהחברה?... כששניים מהתלמידים קיבלו לפני שבוע את המבחנים באנגלית התגובות שלהם היו הלם מוחלט ואמירות שהבהירו שהם לא קיבלו מעולם כזה ציון, אחד מהם אמר כול הזמן שזה בזכותי והבהרתי לו שזה בזכותו כי לא גיליתי לו שום תשובה-הדבר היחיד שעשיתי במבחן היה לפענח להם את ההוראות הנדרשות,הם למדו ועבדו וככה הם הצליחו. ילד נוסף גם אמור לקבל 70-80 בערך וזה מספיק טוב כדי לגרום לו לרצות להתמיד בדברים וגם לחזק אותו כי זה ציון בסדר גמור שישמח אותו ואת אמא שלו ועובר חלק מהתלמידים הרגילים בכיתה הגדולה (היו שנכשלו או שקיבלו ציונים קרובים לנכשל). ואחד מהתלמידים בספורט השבוע הפך למאוד לגיטימי גם חברתית ברגע שהוא השתתף והביא נקודות לקבוצה שבהתחלה הראתה סימני התנגדות כשנכנסנו למשחק...השתתפתי איתו כי עד כה הוא סירב לקחת חלק בשיעורים והמורה ישר העניש אותו(וזאת הייתה חתיכת פאדיחה לרוץ בין כול הקטנים,ממש גוליבר בארץ ליליפוט) רק כדי לדרבן אותו ולהפוך אותו ללגיטימי בחברת התלמידים כי זו מהות השילוב. החבר'ה שלנו כולל הפי.די.די(אוטיזם) מצביעים ומראים עניין בנעשה בשיעורים,הם כבר לא נבלעים וככה קל יותר לזכור אותם גם חברתית. לחלק גדול מהמורים נתנו טיפים אישיים על כול תלמיד אצלנו והדרך לקדם אותו ולהכיר אותו אישית. לי אלה נראות הצלחות מוכחות ונקודת התחלה טובה לכולם. את ההורים עוד לא עירבתי וממה שהמנהלת טענה הם לא מטרידים אותה במיוחד,את רובם אני מאמינה שאוכל לגייס למאבק,יש שתי אימהות שאולי לא אצליח בגלל שהן לא ממש מתפקדות(2 הילדים דיי ילדי רחוב,מה שלא אומר שהם טיפשים-למעשה לקרוא אולי הם לא קוראים טוב וחשבון לא הצד החזק שלהם אבל ההבנה והחושים שלהם מדהימים בחדותם ואם להודות בכנות אחד מהם זה הילד האהוב עליי בכיתה ואני רואה המון אפשרויות לקדם אותו ובאתי אליו איזה יום אחרי הצהריים לכמה שעות כדי לחזק אותו עוד,ללא שכר נוסף) אבל שווה לנסות. ואני מאוד קרובה לפנות בעצמי לתקשורת,למועצה,למתי"א,למפקחים הארציים,לשר החינוך ולחמם את הילדים כולל בכיתות המקדמות הנוספות בבית ספר ששם לפי המנהלת אתמול יש הרבה שלא משתלבים בכלל כי ראו שהשילוב לא מתאים להם(למעשה זרקו אותם למים עמוקים,נתנו להם להיכשל לגמרי,ירד הביטחון עצמי שלהם ואיתו המוטיבציה ואז סימנו "וי" כי ניסו לשלב והבעיה אצל הילדים וחלילה לא אצל המערכת שלא נתנה סיוע). זה לגמרי פסיכי שיש כוח אדם עבור שילוב ובמקום לנצל אותו עד הסוף וללא תמורה כספית נוספת צריך להיכנס למלחמות אגו מטופשות. פשוט בושה שככה החינוך בארץ מתנהל,לא פלא שהרבה אנשים שאיכפת להם פשוט לא נמצאים בתחום,זה לא השכר הזעום כמו תחושת השליחות שמקוצצת והנפגעים הם תמיד הילדים,גועל נפש.