סבא, היישר משרשור ספונג'ה שתגובתי הלכה שם לאיבוד

[דיברגנט חדש]

סבא, לשאלתך בתגובה #2 בשרשור ההמשך, נפילת סוכר זה כאשר אתה אוכל מתוק בכמות גדולה, גורם לך לעירנות לחצי שעה ואז יש נפילה ואתה קפוט, מאבד את הריכוז ועייף, אותה תופעה מתרחשת במאניה דיפרסיה, אתה בשחקים, זה יכול להיות שגיון קניות, ריה ממקום למקום, כמו כלב שחולה בכלבת עד שמגיע לנפילה, למאניה ואז נכנסים לדיכאון.
כעת, מה שנותר לך זה להקביל לנושאה

 

[סבא של כיפה אדומה]

סבא, לשאלתך בתגובה #2 בשרשור ההמשך, נפילת סוכר זה כאשר אתה אוכל מתוק בכמות גדולה, גורם לך לעירנות לחצי שעה ואז יש נפילה ואתה קפוט, מאבד את הריכוז ועייף, אותה תופעה מתרחשת במאניה דיפרסיה, אתה בשחקים, זה יכול להיות שגיון קניות, ריה ממקום למקום, כמו כלב שחולה בכלבת עד שמגיע לנפילה, למאניה ואז נכנסים לדיכאון.
כעת, מה שנותר לך זה להקביל לנושאה

לא הבנתי עדיין מה נושא הסוכר קשור אלי..
גם לא נושא הדו קוטביות .
יצאתי פעם עם אחת שסבלה מדו קוטביות אבל היא אמרה
שהיא הפסיקה לקחת את התרופות שלה כי אני עשיתי לה טוב.
אתה מבין?
אני גם יודע לרפא חולים?
יותר נכון, חולות.

 

[דיברגנט חדש]

לא הבנתי עדיין מה נושא הסוכר קשור אלי..
גם לא נושא הדו קוטביות .
יצאתי פעם עם אחת שסבלה מדו קוטביות אבל היא אמרה
שהיא הפסיקה לקחת את התרופות שלה כי אני עשיתי לה טוב.
אתה מבין?
אני גם יודע לרפא חולים?
יותר נכון, חולות.

קשור לשאלתך ולתהייתך על ניסיון הנדון להתאבד בתגובה #3 שלך בשרשור המקורי והסברתי לך מטאפורית ממה זה נבע.

 

[סבא של כיפה אדומה]

קשור לשאלתך ולתהייתך על ניסיון הנדון להתאבד בתגובה #3 שלך בשרשור המקורי והסברתי לך מטאפורית ממה זה נבע.

אההה, אוקי, הבנתי.
תודה על ההסבר.

 

[hrpbiiapnrpeltework]

לא הבנתי עדיין מה נושא הסוכר קשור אלי..
גם לא נושא הדו קוטביות .
יצאתי פעם עם אחת שסבלה מדו קוטביות אבל היא אמרה
שהיא הפסיקה לקחת את התרופות שלה כי אני עשיתי לה טוב.
אתה מבין?
אני גם יודע לרפא חולים?
יותר נכון, חולות.

זאת אכן הבעיה עם האנשים האלו. בדרך כלל זה לא *** אלא הכדורים, אבל הבעיה של האנשים האלו זה שהם מתחילים להרגיש יותר טוב (בדרך כלל הודות לתרופות), חושבים שהם בסדר, שהם הבריאו, ושהם אנשים נורמאליים, כי הם לא מבינים שאלו התרופות, הם מפסיקים ליטול את התרופות שלהם כי הם "הבריאו", ונכנסים להתקפים פסיכוטיים.

לא פעם ולא פעמיים גולשים רגילים ושפויים בדעתם נאלצו להזכיר לאותן נשמות פצועות, לאותם עלובי החיים, לאותם גיבורי מלחמה בעל כורחם, לקחת את הכדורים שלהם, לאחר שבצורה נוראה ושוברת לב, הם הפסיקו לקחת את הכדורים שלהם, כי הם חשבו שהם הבריאו, או שכחו לקחת, או סתם לא בא להם לקחת, וקיבלו התקף פסיכוטי מול כולם, בסיטואציה פשוט שוברת לב.

כמו כשגולש מסוים פתח חשבון בשם "חרא על ארהב", וכתב איזה 4 או 5 או 6 תגובות שכל תוכנן הוא "חרא על ארהב", פעם בחצי שעה, במשך שעתיים או שלוש. כמו כשגולש שני איחל לשלמה קרעי שיאנסו וירצחו את אשתו וילדיו, ואמר שהוא מוכן לעזור בשני המישורים. כמו כשגולשת שלישית כתבה שגולש אחר איים על גולש נוסף ברצח.

בסופו של דבר, אלו סיטואציות מורכבות, לא פשוטות ורגישות, ועלינו בתור האנשים השפויים...אוי! הפיצה כאן!

ביי!

 

[hrpbiiapnrpeltework]

זאת אכן הבעיה עם האנשים האלו. בדרך כלל זה לא *** אלא הכדורים, אבל הבעיה של האנשים האלו זה שהם מתחילים להרגיש יותר טוב (בדרך כלל הודות לתרופות), חושבים שהם בסדר, שהם הבריאו, ושהם אנשים נורמאליים, כי הם לא מבינים שאלו התרופות, הם מפסיקים ליטול את התרופות שלהם כי הם "הבריאו", ונכנסים להתקפים פסיכוטיים.

לא פעם ולא פעמיים גולשים רגילים ושפויים בדעתם נאלצו להזכיר לאותן נשמות פצועות, לאותם עלובי החיים, לאותם גיבורי מלחמה בעל כורחם, לקחת את הכדורים שלהם, לאחר שבצורה נוראה ושוברת לב, הם הפסיקו לקחת את הכדורים שלהם, כי הם חשבו שהם הבריאו, או שכחו לקחת, או סתם לא בא להם לקחת, וקיבלו התקף פסיכוטי מול כולם, בסיטואציה פשוט שוברת לב.

כמו כשגולש מסוים פתח חשבון בשם "חרא על ארהב", וכתב איזה 4 או 5 או 6 תגובות שכל תוכנן הוא "חרא על ארהב", פעם בחצי שעה, במשך שעתיים או שלוש. כמו כשגולש שני איחל לשלמה קרעי שיאנסו וירצחו את אשתו וילדיו, ואמר שהוא מוכן לעזור בשני המישורים. כמו כשגולשת שלישית כתבה שגולש אחר איים על גולש נוסף ברצח.

בסופו של דבר, אלו סיטואציות מורכבות, לא פשוטות ורגישות, ועלינו בתור האנשים השפויים...אוי! הפיצה כאן!

ביי!

צפה בקובץ המצורף 101603

בסופו של דבר, אלו סיטואציות מורכבות, לא פשוטות ורגישות, ועלינו בתור האנשים השפויים במשוואה, להבין שהצד השני לא נמצא במצב שבו הוא יכול לתפקד, ולכן אלו אנחנו אנו שצריכים לקחת אחריות ושליטה על הסיטואציה, ולנהוג בצורה אחראית, רגישה ונבונה.

מי שלא יודע איך להכיל את הסיטואציה? שיתרחק. אבל זה לא באמת כזה מורכב. פשוט צריך להזכיר לבן-אדם השני ליטול את תרופותיו.

כלפי חוץ הם יתעלמו, יזלזלו, ויצחקו, אבל עמוק בפנים הם יודו לבן-אדם השני על שהזכיר להם לקחת את התרופות וימהרו ליטול את התרופות המאוד קשות שהם נוטלים.

על החתום,

מאור פז,

בן-אדם שאפשר להגיד שמבין דבר או שניים בנפש האדם

 

[סבא של כיפה אדומה]

זאת אכן הבעיה עם האנשים האלו. בדרך כלל זה לא *** אלא הכדורים, אבל הבעיה של האנשים האלו זה שהם מתחילים להרגיש יותר טוב (בדרך כלל הודות לתרופות), חושבים שהם בסדר, שהם הבריאו, ושהם אנשים נורמאליים, כי הם לא מבינים שאלו התרופות, הם מפסיקים ליטול את התרופות שלהם כי הם "הבריאו", ונכנסים להתקפים פסיכוטיים.

לא פעם ולא פעמיים גולשים רגילים ושפויים בדעתם נאלצו להזכיר לאותן נשמות פצועות, לאותם עלובי החיים, לאותם גיבורי מלחמה בעל כורחם, לקחת את הכדורים שלהם, לאחר שבצורה נוראה ושוברת לב, הם הפסיקו לקחת את הכדורים שלהם, כי הם חשבו שהם הבריאו, או שכחו לקחת, או סתם לא בא להם לקחת, וקיבלו התקף פסיכוטי מול כולם, בסיטואציה פשוט שוברת לב.

כמו כשגולש מסוים פתח חשבון בשם "חרא על ארהב", וכתב איזה 4 או 5 או 6 תגובות שכל תוכנן הוא "חרא על ארהב", פעם בחצי שעה, במשך שעתיים או שלוש. כמו כשגולש שני איחל לשלמה קרעי שיאנסו וירצחו את אשתו וילדיו, ואמר שהוא מוכן לעזור בשני המישורים. כמו כשגולשת שלישית כתבה שגולש אחר איים על גולש נוסף ברצח.

בסופו של דבר, אלו סיטואציות מורכבות, לא פשוטות ורגישות, ועלינו בתור האנשים השפויים...אוי! הפיצה כאן!

ביי!

צפה בקובץ המצורף 101603

עכשיו כשאתה אומר את זה אני מתחיל לחשוב שהמסכנה כנראה נכנסה להתקף פסיכוטי והחלה לעשות לי צרות
שאילצו אותי לברוח ממנה כמו שבורחים ממגפה.
זה מאד הגיוני מה שאתה אומר.

 

[hrpbiiapnrpeltework]

עכשיו כשאתה אומר את זה אני מתחיל לחשוב שהמסכנה כנראה נכנסה להתקף פסיכוטי והחלה לעשות לי צרות
שאילצו אותי לברוח ממנה כמו שבורחים ממגפה.
זה מאד הגיוני מה שאתה אומר.

ברור. סטודנט לתואר ראשון בפסיכולוגיה חד-חוגי, שנה רביעית (על הנייר זה תואר שלוקח שלוש שנים אבל בפועל, לרוב האנשים לוקח 4 שנים, בגלל הקושי הגדול של התואר כתואר אחד מהקשים שיש [הוא קשה יותר מיותר מ-75% מכל שאר התארים הראשונים שישנם]). מה, אני לא אבין עניין? ועוד שאני מאור פז, כותב תיאוריית האישיות הקוגניטיבית. העבודה החשובה ביותר בהיסטוריה של מדע הפסיכולוגיה (פשוט אף-אחד עוד לא יודע את זה, כי עוד לא שחררתי אותה, אלא רק עבודות גאוניות אחרות, אך פחותות חשיבות באופן יחסי).

אם להרחיב בנושא, אז בעיקרון, אז ככה:

המוח הוא מערכת מורכבת של חומר ביולוגי, חומר פיזי שאינו ביולוגי (בעיקרון כל מיני דברים שאנחנו מקבלים לדוגמה מהתזונה שלנו), חומר כימי, וחשמל.

ומה שקורה במוח, זה שבראש ובראשונה החומר החשמלי, ואז החומר הכימי, הם הדלק שעליו המוח עובד, כמו גם הדברים שמשנעים את עצמם, אחד את השני, ואת החומר הפיזי שאינו ביולוגי במרחבי המוח ומאפשרים למוח את תפקודו הרגיל והתקין.

ועכשיו, הפרעת אישיות דו-קוטבית היא הפרעת אישיות (כי התסמינים הם נפשיים, אישיותיים, התנהגותיים ומחשבתיים), על בסיס ביולוגי (כי השיבוש הוא ביולוגי-גופני-פיזי, במוח).

המחלה, בהיותה מחלה שמתחילה מהגוף, הייתה נחשבת למחלה של הגוף, אילו רק גם התסמינים היו גופניים, אבל הם לא, הם כאמור, נפשיים, אישיותיים, התנהגותיים ומחשבתיים. השיבוש מתחיל וקורה בגוף, אבל מתבטא בנפש, באישיות, בהתנהגות ובמחשבה.

בעיקרון, מה שקורה בהפרעה הזאת, זה שמסיבות שאפילו אני לא יודע להסביר ולהגיד אותן (אולי אם הייתי רופא כמו סבתא שלי, שהייתה חברה קרובה של הקיסר), המוח לא מקיים נכון את הפעילות החשמלית והכימית, את ההפרשות החשמליות והכימיות, ואת התנועות החשמליות והכימיות, של כל החשמל והכימיה במרחבי המוח, מה שמשבש את כל פעילות המוח, וגורם לפעמים לתנועה איטית מידי וחלשה מידי של החומרים הכימיים והחשמליים במוח (והחומרים הפיזיים שאינם ביולוגיים שהם נושאים איתם במרחבי המוח), ואז לקהות של האדם החולה אל מול העולם, ובפעמים אחרות, לתנועה מהירה מידי ואגרסיבית מידי של החומרים הכימיים והחשמליים במוח (והחומרים הפיזיים שאינם ביולוגיים שהם נושאים איתם במרחבי המוח), ואז לאובר-תגובתיות של האדם החולה אל מול גירויים מן העולם החיצון שאינם גדולים מספיק או חזקים מספיק בשביל להצדיק תגובה כזאת. כמו לדוגמה ריבים ודאווינים על כלום ושום דבר, או סיבות פחותות חשיבות באופן יחסי.

מידי פעם, בגלל התרופות, הסקס הנהדר, התזונה, השינה, ההתעמלות הגופנית, או מה שלא יהיה, המוח כאילו כמו "מתאפס", ומתחיל מחדש. הבעיה היא, היא שבגלל שהמוח עובד לא נכון, ומפריש לא נכון כמויות לא נכונות של חשמל וכימיה, שנעים במהירויות לא נכונות במרחבי המוח, כאשר המוח "מתחיל לעבוד עוד פעם", הוא מתחיל לעבוד עוד פעם, לא נכון, ולהפריש לא נכון ולהזיז לא נכון, את החומרים הכימיים ואת החשמל שעליהם הוא עובד ומהם הוא ניזון. בהתחלה, זה כמעט בלתי מורגש, אבל בחלוף הדקות והשעות, זה "מצטבר".

אם המוח מתחיל מחדש ומפריש ומעביר ממקום למקום מעט מידי כימיה וחשמל, זה כמעט לא מורגש כי הוא בקושי התחיל לעבוד, ולכן זה רק קצת מעט מידי, בהשוואה למה שהמוח באמת צריך, אבל ככל שעוברות הדקות והשעות, יש עוד ועוד חוסר, ועוד ועוד מעט מידי כימיה וחשמל שקודם כל מופרשים ונוצרים מלכתחילה, ואז נעים ממקום למקום, בהשוואה למה שהמוח באמת צריך, ואז אפשר להתחיל לשים לב עם המעט מידי תגובתיות ועם קהות החושים של האדם הדו-קוטבי.

ואם המוח מתחיל מחדש ומפריש ומעביר ממקום למקום יותר מידי כימיה וחשמל, זה גם כן כמעט לא מורגש כי הוא בקושי התחיל לעבוד, ולכן זה רק קצת יותר מידי, בהשוואה למה שהמוח באמת צריך, אבל ככל שעוברות הדקות והשעות, יש עוד ועוד עודף, ועוד ועוד יותר מידי כימיה וחשמל שקודם כל מופרשים ונוצרים מלכתחילה, ואז נעים ממקום למקום, בהשוואה למה שהמוח באמת צריך, ואז אפשר להתחיל לשים לב עם האובר-תגובתיות ועם הרגישות הכללית של האדם הדו-קוטבי אל העולם, וכל שטות הכי קטנה מקפיצה אותו.

ועכשיו אנחנו צריכים לדבר על סקס ואורגזמות.

פעילויות שונות משפיעות על הגוף ועל המוח, בהתאם למידת העוצמה והאופי של אותן חוויות. הפעילויות השונות האלו, לדוגמה כל אלו שהוזכרו קודם, משפיעות לטובה על המוח מבחינת תנועת והפרשת הכימיה והחשמל, ואחת מן החוויות העוצמתיות ביותר שהאדם, הגוף והמוח יכולים לעבור, זה סקס, ובמיוחד האורגזמה. זה במיוחד משפיע לטובה. אבל לא כל גבר יכול להביא כל אישה לכדי אורגזמה. למזלה של האקסית שלך, אתה יכולת, וזאת הודות לאיבר המין המכובד.

האקסית הדו-קוטבית שלך, כנראה מעולם לא הייתה כה בריאה, מאז ימי התפרצות המחלה, באותה המידה שבה היא הייתה בעת תקופת החפיפה הקלה, שבה גם היא לקחה את תרופותיה וגם נתת לה את הסקס הכי טוב שהיה לה בחיים, כולל אורגזמות נהדרות. הבעיה היא, זה שהיא, וכמו כל אדם חולה אחר, רצתה ורוצה להיות נורמאלית, ולכן היא כאמור הפסיקה לקחת את הכדורים, ועם כל הכבוד ל*** שלך, ה*** שלך לא מספיק. לא כי הוא לא גדול מספיק או כי האורגזמות לא היו מספיק חזקות. זה פשוט שסקס, אפילו טוב, באמת לא מספיק בשביל "לרפא" אדם כזה.

זה לא דבר שנרפאים ממנו. הייתם צריכים להמשיך גם עם הסקס וגם עם הכדורים והכול היה בסדר. אבל ברגע שהיא הפסיקה עם הכדורים, היא רק שוב פעם הוציאה עצמה מאיזון. וחבל. וזה מה שקרה שם.

על החתום,

מאור,

גאון בפסיכולוגיה ובנפש האדם.

 

[סבא של כיפה אדומה]

ברור. סטודנט לתואר ראשון בפסיכולוגיה חד-חוגי, שנה רביעית (על הנייר זה תואר שלוקח שלוש שנים אבל בפועל, לרוב האנשים לוקח 4 שנים, בגלל הקושי הגדול של התואר כתואר אחד מהקשים שיש [הוא קשה יותר מיותר מ-75% מכל שאר התארים הראשונים שישנם]). מה, אני לא אבין עניין? ועוד שאני מאור פז, כותב תיאוריית האישיות הקוגניטיבית. העבודה החשובה ביותר בהיסטוריה של מדע הפסיכולוגיה (פשוט אף-אחד עוד לא יודע את זה, כי עוד לא שחררתי אותה, אלא רק עבודות גאוניות אחרות, אך פחותות חשיבות באופן יחסי).

אם להרחיב בנושא, אז בעיקרון, אז ככה:

המוח הוא מערכת מורכבת של חומר ביולוגי, חומר פיזי שאינו ביולוגי (בעיקרון כל מיני דברים שאנחנו מקבלים לדוגמה מהתזונה שלנו), חומר כימי, וחשמל.

ומה שקורה במוח, זה שבראש ובראשונה החומר החשמלי, ואז החומר הכימי, הם הדלק שעליו המוח עובד, כמו גם הדברים שמשנעים את עצמם, אחד את השני, ואת החומר הפיזי שאינו ביולוגי במרחבי המוח ומאפשרים למוח את תפקודו הרגיל והתקין.

ועכשיו, הפרעת אישיות דו-קוטבית היא הפרעת אישיות (כי התסמינים הם נפשיים, אישיותיים, התנהגותיים ומחשבתיים), על בסיס ביולוגי (כי השיבוש הוא ביולוגי-גופני-פיזי, במוח).

המחלה, בהיותה מחלה שמתחילה מהגוף, הייתה נחשבת למחלה של הגוף, אילו רק גם התסמינים היו גופניים, אבל הם לא, הם כאמור, נפשיים, אישיותיים, התנהגותיים ומחשבתיים. השיבוש מתחיל וקורה בגוף, אבל מתבטא בנפש, באישיות, בהתנהגות ובמחשבה.

בעיקרון, מה שקורה בהפרעה הזאת, זה שמסיבות שאפילו אני לא יודע להסביר ולהגיד אותן (אולי אם הייתי רופא כמו סבתא שלי, שהייתה חברה קרובה של הקיסר), המוח לא מקיים נכון את הפעילות החשמלית והכימית, את ההפרשות החשמליות והכימיות, ואת התנועות החשמליות והכימיות, של כל החשמל והכימיה במרחבי המוח, מה שמשבש את כל פעילות המוח, וגורם לפעמים לתנועה איטית מידי וחלשה מידי של החומרים הכימיים והחשמליים במוח (והחומרים הפיזיים שאינם ביולוגיים שהם נושאים איתם במרחבי המוח), ואז לקהות של האדם החולה אל מול העולם, ובפעמים אחרות, לתנועה מהירה מידי ואגרסיבית מידי של החומרים הכימיים והחשמליים במוח (והחומרים הפיזיים שאינם ביולוגיים שהם נושאים איתם במרחבי המוח), ואז לאובר-תגובתיות של האדם החולה אל מול גירויים מן העולם החיצון שאינם גדולים מספיק או חזקים מספיק בשביל להצדיק תגובה כזאת. כמו לדוגמה ריבים ודאווינים על כלום ושום דבר, או סיבות פחותות חשיבות באופן יחסי.

מידי פעם, בגלל התרופות, הסקס הנהדר, התזונה, השינה, ההתעמלות הגופנית, או מה שלא יהיה, המוח כאילו כמו "מתאפס", ומתחיל מחדש. הבעיה היא, היא שבגלל שהמוח עובד לא נכון, ומפריש לא נכון כמויות לא נכונות של חשמל וכימיה, שנעים במהירויות לא נכונות במרחבי המוח, כאשר המוח "מתחיל לעבוד עוד פעם", הוא מתחיל לעבוד עוד פעם, לא נכון, ולהפריש לא נכון ולהזיז לא נכון, את החומרים הכימיים ואת החשמל שעליהם הוא עובד ומהם הוא ניזון. בהתחלה, זה כמעט בלתי מורגש, אבל בחלוף הדקות והשעות, זה "מצטבר".

אם המוח מתחיל מחדש ומפריש ומעביר ממקום למקום מעט מידי כימיה וחשמל, זה כמעט לא מורגש כי הוא בקושי התחיל לעבוד, ולכן זה רק קצת מעט מידי, בהשוואה למה שהמוח באמת צריך, אבל ככל שעוברות הדקות והשעות, יש עוד ועוד חוסר, ועוד ועוד מעט מידי כימיה וחשמל שקודם כל מופרשים ונוצרים מלכתחילה, ואז נעים ממקום למקום, בהשוואה למה שהמוח באמת צריך, ואז אפשר להתחיל לשים לב עם המעט מידי תגובתיות ועם קהות החושים של האדם הדו-קוטבי.

ואם המוח מתחיל מחדש ומפריש ומעביר ממקום למקום יותר מידי כימיה וחשמל, זה גם כן כמעט לא מורגש כי הוא בקושי התחיל לעבוד, ולכן זה רק קצת יותר מידי, בהשוואה למה שהמוח באמת צריך, אבל ככל שעוברות הדקות והשעות, יש עוד ועוד עודף, ועוד ועוד יותר מידי כימיה וחשמל שקודם כל מופרשים ונוצרים מלכתחילה, ואז נעים ממקום למקום, בהשוואה למה שהמוח באמת צריך, ואז אפשר להתחיל לשים לב עם האובר-תגובתיות ועם הרגישות הכללית של האדם הדו-קוטבי אל העולם, וכל שטות הכי קטנה מקפיצה אותו.

ועכשיו אנחנו צריכים לדבר על סקס ואורגזמות.

פעילויות שונות משפיעות על הגוף ועל המוח, בהתאם למידת העוצמה והאופי של אותן חוויות. הפעילויות השונות האלו, לדוגמה כל אלו שהוזכרו קודם, משפיעות לטובה על המוח מבחינת תנועת והפרשת הכימיה והחשמל, ואחת מן החוויות העוצמתיות ביותר שהאדם, הגוף והמוח יכולים לעבור, זה סקס, ובמיוחד האורגזמה. זה במיוחד משפיע לטובה. אבל לא כל גבר יכול להביא כל אישה לכדי אורגזמה. למזלה של האקסית שלך, אתה יכולת, וזאת הודות לאיבר המין המכובד.

האקסית הדו-קוטבית שלך, כנראה מעולם לא הייתה כה בריאה, מאז ימי התפרצות המחלה, באותה המידה שבה היא הייתה בעת תקופת החפיפה הקלה, שבה גם היא לקחה את תרופותיה וגם נתת לה את הסקס הכי טוב שהיה לה בחיים, כולל אורגזמות נהדרות. הבעיה היא, זה שהיא, וכמו כל אדם חולה אחר, רצתה ורוצה להיות נורמאלית, ולכן היא כאמור הפסיקה לקחת את הכדורים, ועם כל הכבוד ל*** שלך, ה*** שלך לא מספיק. לא כי הוא לא גדול מספיק או כי האורגזמות לא היו מספיק חזקות. זה פשוט שסקס, אפילו טוב, באמת לא מספיק בשביל "לרפא" אדם כזה.

זה לא דבר שנרפאים ממנו. הייתם צריכים להמשיך גם עם הסקס וגם עם הכדורים והכול היה בסדר. אבל ברגע שהיא הפסיקה עם הכדורים, היא רק שוב פעם הוציאה עצמה מאיזון. וחבל. וזה מה שקרה שם.

על החתום,

מאור,

גאון בפסיכולוגיה ובנפש האדם.

צפה בקובץ המצורף 101778

אתה מזכיר במאמר המלומד שלך הרבה את המוח, את הכימיה והחשמל שמניעים את המוח, אבל
אני לא בטוח שבכלל היה לה מוח.
אתה יודע שג'וקים חיים כבר מיליוני שנים בלי מוח והם אפילו שרדו שואה אטומית.
כאמור לג'וק אין מוח
יש לו על הרגליים שיער שרגיש לתנודות אוויר ורוח
וכשסכנה מתקרבת אליו הוא חש תנודות אוויר על השיער שיש לו על הרגליים והוא פשוט נס על נפשו.
עכשיו השאלה היא מה עדיף?
שיהיה מוח ושיסבול מדו קוטביות?
או שלא יהיה מוח ואז לא יסבול מכלום.
יכול להיות שעם השנים האבולוציה תגרום לנו להקטין את המוח עד שהוא יהיה איבר מדולדל שאין צורך בו יותר.
הרי במילא המוח שלנו נמצא בתוך האייפון.

 

[hrpbiiapnrpeltework]

אתה מזכיר במאמר המלומד שלך הרבה את המוח, את הכימיה והחשמל שמניעים את המוח, אבל
אני לא בטוח שבכלל היה לה מוח.
אתה יודע שג'וקים חיים כבר מיליוני שנים בלי מוח והם אפילו שרדו שואה אטומית.
כאמור לג'וק אין מוח
יש לו על הרגליים שיער שרגיש לתנודות אוויר ורוח
וכשסכנה מתקרבת אליו הוא חש תנודות אוויר על השיער שיש לו על הרגליים והוא פשוט נס על נפשו.
עכשיו השאלה היא מה עדיף?
שיהיה מוח ושיסבול מדו קוטביות?
או שלא יהיה מוח ואז לא יסבול מכלום.
יכול להיות שעם השנים האבולוציה תגרום לנו להקטין את המוח עד שהוא יהיה איבר מדולדל שאין צורך בו יותר.
הרי במילא המוח שלנו נמצא בתוך האייפון.

היא באמת לא שיא השכל

אתה זוכר אותה אי-פעם מצליחה להוציא מתחת לידיה תגובה של יותר משני שורות?

או עם איזשהו ערך מוסף או משהו חכם להגיד?

כנראה שכאשר מחלת הנפש מכה-מכה קשה, ונוטעת שורשים, החינוך בתקופת הילדות והנערות נדחק הצידה, וזאת מכיוון שאל קדמת הבמה נדחף הצורך הבהול להעניק טיפול בריאותי לנפש הפצועה.



הנפש השבורה.



הנפש המרוסקת.



הנפש הקרועה והמשוסעת.



בכל מקרה, אנשים צוחקים עליי לדוגמה, עם הטקסטים הארוכים שלי, אבל הם לא מבינים שזה כי אני גאון, אז יש לי מזל להיות חכם מספיק בשביל שבאמת יהיה לי מה להגיד ולומר. כי כאילו, מה? עדיף להוציא תגובות של שתי שורות כמו האישה המדוברת, וכמו פתרונות לכל ועוד כל מיני, ובתגובות האלו, אין בהם לא דבר ולא חצי דבר בשביל לתרום איזשהו משהו משמעותי?

מה? זה עדיף? נקודה למחשבה בשביל כל אלו הלועגים לי על תגובות אלף המילים המאפיינות אותי לעיתים

 

[Harrington]

סבא, לשאלתך בתגובה #2 בשרשור ההמשך, נפילת סוכר זה כאשר אתה אוכל מתוק בכמות גדולה, גורם לך לעירנות לחצי שעה ואז יש נפילה ואתה קפוט, מאבד את הריכוז ועייף, אותה תופעה מתרחשת במאניה דיפרסיה, אתה בשחקים, זה יכול להיות שגיון קניות, ריה ממקום למקום, כמו כלב שחולה בכלבת עד שמגיע לנפילה, למאניה ואז נכנסים לדיכאון.
כעת, מה שנותר לך זה להקביל לנושאה

לא יודע מה היה תחילת הדיון או עד כמה דבריך רציניים, אבל כדי שתתרחש נפילת סוכר אין כל צורך שהאדם יאכל מתוק באופן מיוחד או חריג לפני כן. זה יכול לקרות בכל רגע נתון משלל סיבות.

 

[סבא של כיפה אדומה]

זאת אכן הבעיה עם האנשים האלו. בדרך כלל זה לא *** אלא הכדורים, אבל הבעיה של האנשים האלו זה שהם מתחילים להרגיש יותר טוב (בדרך כלל הודות לתרופות), חושבים שהם בסדר, שהם הבריאו, ושהם אנשים נורמאליים, כי הם לא מבינים שאלו התרופות, הם מפסיקים ליטול את התרופות שלהם כי הם "הבריאו", ונכנסים להתקפים פסיכוטיים.

לא פעם ולא פעמיים גולשים רגילים ושפויים בדעתם נאלצו להזכיר לאותן נשמות פצועות, לאותם עלובי החיים, לאותם גיבורי מלחמה בעל כורחם, לקחת את הכדורים שלהם, לאחר שבצורה נוראה ושוברת לב, הם הפסיקו לקחת את הכדורים שלהם, כי הם חשבו שהם הבריאו, או שכחו לקחת, או סתם לא בא להם לקחת, וקיבלו התקף פסיכוטי מול כולם, בסיטואציה פשוט שוברת לב.

כמו כשגולש מסוים פתח חשבון בשם "חרא על ארהב", וכתב איזה 4 או 5 או 6 תגובות שכל תוכנן הוא "חרא על ארהב", פעם בחצי שעה, במשך שעתיים או שלוש. כמו כשגולש שני איחל לשלמה קרעי שיאנסו וירצחו את אשתו וילדיו, ואמר שהוא מוכן לעזור בשני המישורים. כמו כשגולשת שלישית כתבה שגולש אחר איים על גולש נוסף ברצח.

בסופו של דבר, אלו סיטואציות מורכבות, לא פשוטות ורגישות, ועלינו בתור האנשים השפויים...אוי! הפיצה כאן!

ביי!

צפה בקובץ המצורף 101603

עכשיו כשאתה אומר את זה אני מתחיל לחשוב שהמסכנה כנראה נכנסה להתקף פסיכוטי והחלה לעשות לי צרות
שאילצו אותי לברוח ממנה כמו שבורחים ממגפה.
זה מאד הגיוני מה שאתה אומר.

לא יודע מה היה תחילת הדיון או עד כמה דבריך רציניים, אבל כדי שתתרחש נפילת סוכר אין כל צורך שהאדם יאכל מתוק באופן מיוחד או חריג לפני כן. זה יכול לקרות בכל רגע נתון משלל סיבות.

אין לי מושג לגבי הנושא הזה,
הן מהצד הרפואי והן מהצד האישי, ברוך ה'.
אבל באופן הגיוני "נפילת סוכר" זה אמור להיות בשל חוסר של סוכר בגוף האדם
אולי גם בשל נטילת יתר של תרופה להורדת רמת הסוכר בדם.

 

[Harrington]

אבל באופן הגיוני "נפילת סוכר" זה אמור להיות בשל חוסר של סוכר בגוף האדם
אולי גם בשל נטילת יתר של תרופה להורדת רמת הסוכר בדם.

אכן כך. אם כי אם זה כתוצאה מנטילת תרופות זה בד"כ לא יוגדר כך (למרות שבפועל זה אותו רעיון).

 

[סבא של כיפה אדומה]

אכן כך. אם כי אם זה כתוצאה מנטילת תרופות זה בד"כ לא יוגדר כך (למרות שבפועל זה אותו רעיון).

אני חושב שזה קורה לאנשים שהם נוטלים אינסולין באמצעות הזרקה
הבנתי שזה מאד קריטי הכמות של החומר המוזרק ושאפשר בקלות ליפול ולאבד את האיזון.

 

[Harrington]

אני חושב שזה קורה לאנשים שהם נוטלים אינסולין באמצעות הזרקה
הבנתי שזה מאד קריטי הכמות של החומר המוזרק ושאפשר בקלות ליפול ולאבד את האיזון.

הכל נכון אבל כאמור, זה בדרך כלל לא מה שיכונה כך. כשאומרים נפילת סוכר בדרך כלל הכוונה היא כפשוטו, ירידה פתאומית ברמת הסוכר כתוצאה מסיב לא צפויה (כמו נטילת אינסולין למשל), אלא מאמץ חריג לאדם בריא בדרך כלל (קרי שריפת אנרגיה) וכיו״ב.

 

[דיברגנט חדש]

לא יודע מה היה תחילת הדיון או עד כמה דבריך רציניים, אבל כדי שתתרחש נפילת סוכר אין כל צורך שהאדם יאכל מתוק באופן מיוחד או חריג לפני כן. זה יכול לקרות בכל רגע נתון משלל סיבות.

זה תלוי כמה האדם הסתגל במהלך השנים לאכול מתוק כי כאשר הגוף לא רגיל ומקבל אותו, הוא בועט.