פעם אחת בחיים הסתרתי משהו מהאיש שלי לבקשתה של בתנו. אמרתי לו שהפרט הזה ידוע לי, אך היא ביקשה שלא אספר לאיש, כולל אותו. לשבחו ייאמר ששמע שהבטחתי, ובטוב ליבו לא העלה את הנושא ולא שאל אותי במשך כחצי שנה, עד שהענין נסגר. לי זה היה קשה להחריד, למרות שיתוף הפעולה שלו. הודעתי לבת שלהבא לעולם לא אמדר אותו. אנחנו משתפים ומתמודדים ביחד.
גם הבן יודע שאנחנו משתפים זה את זו וזו את זה. לפעמים הוא אומר "אל תספרי לאבא", אך יודע מראש שכן נשוחח. במקרה כזה האיש שלי לא יתחיל שיחה איתו על הנושא, אך אם הבן יעלה את זה כששנינו בסביבה שנינו נשתתף בשיחה.
התנהלות כזו מתאימה למשפחה שלנו ולזוגיות שלנו. לכל משפחה יש דרך שמתאימה לה יותר.