סיפור בהמשכים

[טלי בארץ הלמה]

מנצל"שת אותך../images/Emo63.gif

בשני ספרים שאהובים מאוד על אדר יש את המילה "כושית" (דירה להשכיר) ו"כושים" (כובע קסמים). מצד אחד, ניסיתי למנף את זה להסבר, מצד שני - מרגישה מאוד לא נוח לקרוא את זה ככה, אבל אם קוראים את זה אחרת, זה הורס את החריזה וגם מאולץ למדי. מה אני עושה עם זה?

 

[ענתש]

עודף PC זה לא תמיד טוב ../images/Emo3.gif

כושי היא מילה מצויינת בעברית שמשמעותה מי שבא מארץ כוש ומשמשת לתאר מי שעורו שחור. כושי הוא לא כינוי גנאי אלא אם עושים אותו כזה... אם צבע עורו של אדם מסויים הוא שחור זה כינוי גנאי להגיד לו כושי ? בעיניי לא. להגיד למישהו אדום שיער "ג'ינג'י" זה גם כינוי גנאי ? הגנאי הוא מה שאת יוצקת בתוך המילה הנאמרת וכל הדיעות הקדומות והגזעניות שעומדות מאחורי הכוונה של מי שמבקש להגיד את המילה לגנאי. זה כמו שאמרתי פעם שכשילדים רואים את אבא שלי, שהוא קטוע יד, ושואלים בקול ובפליאה "מה קרה לאיש הזה ביד ?" זו לא עצם השאלה שגורמת לילדים ומאוחר יותר למבוגרים להתיחס לנכים בצורה מפלה, מביכה, נבוכה, מזלזלת, או סתם בחוסר נעימות זה עצם התשובה שעוננים להם "שששש..." או "אל תסתכל" או "זה לא יפה לשאול". התגובה הנכונה צריכה להיות "בוא נשאל אותו" או "אולי תשאל בעצמך" או פשוט הסבר, ישיר ופשוט. התכוונת ללמד את הילד שלך משמעותו של פוליטיקלי קורקט בסך הכל אבל מה שלימדת אותו זה שיש פה נושא אסור, מביך ושיש להסתירו, לא להסתכל ולא לדבר עליו

הדוגמא ניתנה בהשאלה אבל להסתבך עם המילה כושי זה בדיוק אותו דבר. כושי זה אדם שחור עור, זה ההסבר. ככה בישירות ובלי להעמיס על המילה משמעויות וסיבוכים שלא התכוונת להעמיס.

 

[טלי בארץ הלמה]

תודה. לא התכוונתי ללמד אותו

משמעותו של פוליטיקלי קורקט וגם לא לימדתי אותו שיש פה משהו אסור, מביך וכו'. לא נמנעתי מלהשיב לו ולא הסתרתי את העניין. כשהוא שאל "מה זה כושית" נתתי את ההסבר לגבי ארץ כוש והעור הכהה. זה כמובן לא סיפק אותו, כי הוא מיד רצה לדעת איך זה קשור לחתולה ופה נתקלתי בהסבר שלילד בן פחות משלוש הוא קצת בעייתי (ההיקש). הכוונה שלי הייתה ש*לי*, אישית, קשה עם הקראה של "חתולה כושית" (ב"כובע קסמים" זה עוד איכשהו עובר).

 

[יעל מטיילת]

"כושיה עם שמשיה"

אחד מספרי הילדים האהובים ביותר על אמי וכמובן עלינו. כמה חבל שממש לא PC. הייתי קונה בשמחה. מסכימה עם התגובה של ענתש בסייג אחד - גם עם כל ההסבר הזה לא הייתי מרגישה נעים אם הלל היה רואה אדם כהה עור ברחוב וקורא לו כושי, במלעיל או במלרע.

 

[טלי בארץ הלמה]

זו בהחלט אחת הבעיות

כי אדר מיד שאל אותי אם גם המטפלת שלו היא "כושית" (היא אתיופית).

 

[כרמיון]

אפשר להסביר לילד בפשטות

בהתאם לגילו כמובן, שבימים שהספר נכתב היה מקובל לקרוא לאדם שחור "כושי", ואין בזה כוונת עלבון. היום לא כדאי לקרוא לאדם שחור "כושי" כי יש אנשים שייעלבו מכך (זה בהמשך לתגובות שמעלי). פעם אחת לומר משהו על זה, ואז להמשיך כרגיל בקריאת הספר. זה לא צריך לפסול ספר ילדים טוב, ולא את הקראת המילה בספר (כמובן שאם את מרגישה נורא לא נוח כשאת קוראת אותה, הבעיה בעינה עומדת, ואת צריכה לבחור...) אני זוכרת איך כשהייתי ילדה היה לנו בבית ספר שירי ביאליק לפעוטות, וההורים שלי היו צריכים להסביר לי מדי פעם משהו שהיה קשור להבדלים בין השפה שביאליק כתב לשפה שהייתה מדוברת אצלנו. למשל שהוא קורא לסביבון "כרכר". זה לא קשור ל-PC אבל מבחינת ההסבר שהייתי צריכה לקבל זה אותו עניין.

 

[טלי בארץ הלמה]

לרעיון הזה אני דווקא מתחברת

תודה!

 

[u z a]

ואניית הכושים - ספר מקסים!

אני לא מרגישה שכושי זו מילת גנאי. זה בדיוק כמו מלוכסן עיניים, שמן או לבקן.

 

[סוכריה על מקל]

קראתי הכל ומוסיפה:

"סיפורים שענת אוהבת במיוחד" של יהונתן גפן - יונתן אהב מאוד מאוד, ומתאים לקרוא פרק אחד בלילה (מבחינת האורך). "ללה" של ארנסטינה קוך - אותו סיפור שאנחנו שמענו כתסכית ב"תכנית לאם ולילד" כל יום ב-2:10 בצהרים. אפשר למצוא את הספר ולמרות שיש בו קטעים עצובים (הרי כל הספר הוא על ההתמודדות של האב והילדה עם החיים יחד ללא האם המאושפזת) שנינו נהננו ממנו.

 

[u z a]

ספרים שהקריאו לי בהמשכים

ד"ר דוליטל והרוח בערבי הנחל.