סקירה על פוסט-טראומה בעיתון New England J. of Medicine

שאלה לא פשוטה שאלת

אינני רופא, ומה שאני כותב מייצג את דעתי והתרשמותי מהרבה שנים של עבודה בטיפול שיחתי, שמלווה במקרים רבים גם בטיפול תרופתי.

נכון שלתרופות יש תופעות לואי, אבל קודם כל יש להן אפקט טיפולי.
והרופא הפסיכיאטר מוודא שתופעות הלוואי לא חמורות מדי.
אם המחקר מראה שמטופלים פסיכיאטריים חיים פחות שנים, ייתכן שללא הטיפול התרופתי היו חיים עוד פחות. מי יודע...
 
טיפולים חדשים ונסיוניים

מספר הולך וגדל של מחקרים בוחן טיפולים חדשים ל-PTSD ,
כולל -
נוירו-פידבק,
TMS )Transcranial Magnetic Stimulation) ,
Cycloserine ,
ו-Ketamine .
עם זאת, דרושים מחקרים נוספים להוכחת ההשפעות של טיפולים אלו.
 
שאלה טובה וחשובה

ואתייחס אליה ביום אחר
אולי כחלק מאשכול חדש
במיוחד מאחר שהיא חורגת מהסקירה שעליה דיווחתי.
 
בסקירה המדוברת דנים בהתערבויות הנעשות זמן קצר

לאחר הארוע.
התערבויות הניתנות זמן קצר לאחר חשיפה לטראומה כוללות ניהול מתחים וגישות פסיכולוגיות ותרופתיות.
הגישה הראשונה לניהול מתחים כללה התערבות בת מפגש אחד במהלכה סוקרים ודנים באירוע הטראומטי זמן קצר לאחר שאירע.
בספרות קראו לזה דה-בריפינג.

בעקבות מחקרים ומטה-אנליזות שמצאו כי תדריכים אלו אינם מונעים PTSD ואף עלולים להשפיע לרעה, טכניקה זו אינה מומלצת.
 
האמצעי העיקרי כיום למניעה פסיכולוגית

הינו טיפול קוגניטיבי-התנהגותי מוקדם .
יעילות הטיפול הנ"ל היא הגבוהה ביותר בקרב חולים העונים על הקריטריונים האבחנתיים ל-PTSD , עם יעילות דומה כאשר ניתן חודש או שישה חודשים לאחר האירוע הטראומטי, והתוצאות נותרות לאורך שנים.
 
מחקרים להערכת התערבויות תרופתיות

לא מצאו עדויות מוצקות להשפעה חיובית של מתן תרופות.
יש כמה מחקרים ראשוניים לגבי אפקטיביות של תרופות מסויימות.
יש המלצה מאוד ברורה שיש להימנע ממתן בנזודיאזפינים (תרופות כמו ואליום) בשלב מוקדם לאחר אירוע טראומטי.
 
למעלה