אני לא מבין למה זה מפתיע אותך
יש הבדלים תהומיים בארגון בין שני האירועים: 1. חלק גדול מהקהל שמגיע להר מרון מגיע בתחבורה ציבורית עקב רקע כלכלי (מה לעשות, זה הקהל). 2. בהר מרון סוגרים את הצירים במרחק קילומטר מהמקום למעבר רכב פרטי, מה שמקטין עוד יותר את הכדאיות להגיע עם רכב פרטי. 3. חלק גדול מהקהל מגיע להתאחסן במקום לפני ל"ג בעומר ונשאר עד היום שלמחרת. 4. האירוע בהר מרון הוא אירוע חוזר שמתקיים כל שנה ויש הפקת לקחים ולמידה ברמה כזו או אחרת שמאפשרת שיפור ההתמודדות עם העומסים. 5. האירוע התקיים בת"א, מקום שיש בו גם ככה פקקים בלי שום אירוע על החוף. תוסיף לזה 200,000 איש שבאו לחזות בזיקוקים (בערך כמות דומה לאירועי הר מרון) והגעת לאסון תחבורתי. הפקקים היו חמורים במיוחד מכיוון שחלקם הגדול של האנשים לא מוכן נפשית להפרד מרכבו הפרטי. פתרון לפעם הבאה: 1. לסגור את המתחם ברדיוס של קילומטר לרכב פרטי למעט לדיירי הרחובות שבמתחם ואנשים בעלי מוגבלויות. זה ימנע הפרעה של תנועת הרכבים על ידי הולכי הרגל הרבים וגם יפזר בצורה יותר טובה את הלחץ על גבי צירים רבים יותר. אם כולם צריכים לצאת משניים שלושה רחובות הסמוכים לטיילת, לא פלא שכל התנועה עומדת במקום שעה. 2. להפוך את חלק מהצירים שמחוץ למתחם לנתיבים לתחבורה ציבורית בלבד על מנת לאפשר תפעול חלק לאוטובוסים שיוצאים מהמקום. כמובן שתגבור הולם של האוטובוסים מראש הוא חיוני לנושא. הרעיון הוא לא להתעלל בנוסעים. 3. להוציא את רכבת ישראל מהשוק שבו היא מצויה בדרך קבע ולגרום לה לתגבר את תדירות הרכבות לת"א. איכשהו רכבת ישראל תמיד מצליחה להיות לא ערוכה לאירועים מסוג זה. דווקא הרכבת היא זו שאמורה לתפקד בשעות כאלו בצורה הטובה ביותר.