זו החוויה שלי; תכנית בידור ולא מוזיקה
יש לי שלל דרכים להעשיר את עצמי מוזיקלית ואף אחת מהן לא כוללת צפייה בערוצים מסחריים. אני לא צופה בתכנית כי אני חובבת שירה ומעט מאוד פעמים השירה בה גורמת לי לרצות להאזין לה שוב ושוב. לדעתי יש בה גם מעט מאוד "אפייה" (אם בכלל) וגם בקושי זמרים שנולדים באמת (ואני *חולה* על תכניות "מאחורי הקלעים" ועל עבודות בתהליך, ועדיין, זה פשוט לא זה, ושניות הטעימה שמשדרים ערוכות להחריד או צהובות מדי).
 
מבחינתי TV היא כמו האירוויזיון: משדר מבדר שאפשר לשבת על הספה ולבקר (במובן העברת ביקורת, לאו דווקא לרעה). זו פשוט תחרות שמאפשרת לנו להיות חלק מצוות השיפוט (הפרטי שלנו). אם השווית לכדורגל, אז כן, זה כמו שנפגשים לצפייה משותפת ומפרשנים את השחקנים, המאמן, השופט...