על סנוביזם וחיות אחרות

[Cvoog]

אז בעצם האלטר-אגו שלך יצא למתקפה?

 

[Dr Spock]

האלטר-אגו שלי

יצא למתקפת פתע בפורום "תלונות וקיטורים".

ואין קשר בין האושר הפנימי שלי לחוסר שביעות הרצון מהעולם סביבי. אני מרוצה מעצמי רוב הזמן. מרוצה מאנשים אחרים חלק מהזמן. מרוצה מהחברה, כמעט אף פעם לא!

 

[Cvoog]

וולקאם טו דה קלאב

ומה עשית בשבוע האחרון כדי לשנות את החברה למשהו שתהיה מרוצה ממנו?

 

[Dr Spock]

ומה עשית אתה?

אני עושה את שלי. השתתפתי בהפגנות מדי פעם (למשל ההפגנות של הנכים בירושלים בזמנו) תרמתי מזמני ומעט מכספי לאגודות מסוימות, וזהו בינתיים. אז מה אתה עשית בשביל מדינה?

 

[Cvoog]

אני הצטרפתי למנסה ../images/Emo13.gif

 

[Dr Spock]

אז הכל בסדר../images/Emo6.gif

אני תרמתי מזמני לאגודות, ואתה הצטרפת לארגון אליטיסטי ומפלה...

 

[Cvoog]

האמת היא בעיני המתבונן

 

[MelodicTruth]

מניסיון

אני יכול לומר שאתה לא שלם עם מקומך בעולם, אתה פשוט מודע לעובדה שלא תוכל לשנות אותו. בא ננסח את זה בצורה שונה, נניח שהיית בסצינה א-לה מטריקס בה היו מציעים לך להרים את הIQ ב40 נקודות ע"י נטילת גלולה אחת קטנה, קצת קשה לי להאמין שהיית מוותר על ההזדמנות.

 

[Dr Spock]

אז זהו שלא

אני הייתי מסרב לגלולה שכזו, מי צריך עוד אנטיליגנציה? זה יעשה אותי מאושר יותר? זה יעשה אותי מסופק יותר? זה יעשה אותי לאדם שלם יותר? לא! בדיוק ההפך, יותר אנטיליגנציה = פחות סיפוק. כך אני מאמין. הידיעה היא הסבל, כאשר הייתי ילד מאוד קטן לא ראיתי את העולם כפי שהוא ולכן הייתי פחות או יותר מאושר, אך כשגדלתי הידיעה הביא עימה סבל: כאשר למדתי שהעולם אינו מושלם. כאשר למדתי שהחיים אינם צודקים. כאשר למדתי שהטובים לא תמיד מנצחים. וכאשר הבנתי שאין אלוהים. כל אחת מהנקודות האלו היו כרומח בליבי, חשתי כאב אמיתי בכל פעם שהשכלתי להבין את אחת מאמיתות החיים האלו. הידיעה, ההשכלה, הם שגירשו אותי מגן העדן שבילדותי המוקדמת. אתה יכול לומר "שטויות! אני לא מאמין שתסרב לגלולה שכזו!" אך כך אני מאמין, ועד שנגיע לנקודה בזמן שבו ימציאו המדענים איזו גלולת גאונות אינסטנט תאלץ להסתפק בתשובתי זו.

 

[MelodicTruth]

הידיעה שאני לא יודע

היא הסבל האמיתי בשבילי. היא הפחד הגדול שלי. כמו שנאמר, "קנאת סופרים תרבה חכמה". זאת הקנאה היחידה שמעודדת ע"י אותם אנשים אנטי-מטריאליסטים. כנראה שגם הם חשבו שזו הדרך להתפתחות המין האנושי. הסבל עליו אני מדבר קיים אצלך בצורה לא מודעת, אתה פשוט מדחיק אותו ומשכנע את עצמך שאני סתם מקשקש.

 

[qet1]

../images/Emo45.gif

לכן הכי טוב להיות מספיק טיפש כדי לא לדעת שאתה לא יודע....

 

[Dr Spock]

ואיך אני יכול להגיב לזה?

שמת בפני מילכוד 22. אתה אומר לי שפחד בתוכי הוא לא מודע, ואם אחלוק עליך תענה לי "אבל זה לא מודע, איך אתה יודע שזה לא נכון?" אז כל תשובה שאתן לך תתורגם אוטומטית ל"כן".

ואני לא צריך לשכנע את עצמי שאתה מקשקש, כי כולנו מקשקשים פה...

 

[qet1]

../images/Emo45.gif

הכי טוב להיות טיפש ולא לדעת שאתה טיפש הכי טוב לא לדעת כלום ולא לדעת שאתה לא יודע לדעתי אנשים כאלה הם יותר מאושרים לא בציניות, אני באמת חושב ככה אבל! אם כבר נידונתן לחיות במצב בו אתה לא טיפש, ואתה יודע שיש הרבה דברים שאתה לא יודע, ואתה יודע שהעולם לא מושלם וכו'....אם כבר אתה במצב הזה אז עדיף אפילו יותר חכם ולנצל את זה בשביל לעשות משהו מועיל, לא ככה?

 

[MelodicTruth]

אם ככה

היית מעדיף להיות חזיר שמתפלש בבוץ להנאתו במשך כל היום. או שלא? למה לא? אה כן, כשאתה מסתכל על זה מבחוץ אתה שמח על החיים מלאי התוכן(יחסית

) שלך, גם אם הם כרוכים בסבל. ומאיפה לך שזה לא מה שעבר לוויליאם ג'יימס סידיס בראש על אף הסבל שלו?

 

[erezsh]

אתה באמת רואה טעם בחיים כאלו?

 

[qet1]

אם זה כל מה שאתה מכיר

זה מצויין הבעיה היא שברגע שטועמים מ"עץ הדעת" אין דרך חזרה.....

 

[Aozora]

ignorance is bliss

וואלה? מה שאתה לא יודע לא פוגע בך, אבל החיים מאבדים משהו ממה שהם...לדעתי עדיף הרבה יותר להיות מודע וער לעולם סביבך ולא להיות עוד איש אחד שחי את החיים, הולך עם הזרם ואמנם לא סובל כ"כ אבל בעצם לא עשה כלום מעבר למעגל המצומצם ביותר שלו....הוא שימח את עצמו, אולי גם את אשתו וככה, אבל הבדל או שינוי הוא לא עשה בעולם... כמה שזה יכול להיות נחמד לשחק שש-בש כל היום ולעבוד בעבודה פשוטה, אתה לא חושב שזה נותן סיפוק אדיר לדעת שאתה מסוגל להבין דברים מסוימים בעולם ובאיזשהו מקום להגיע למצב בו את יכול לצאת מהבועה שלך ולשנות משהו. צירוף מקרים חביב ביותר...היום בצהריים הורדתי שיר של עברי לידר שהומלץ בפורום זיהוי שירים (344, ד"א, אם מישהו מתעניין), השיר נקרא "בתי קפה" והקשר שלו להודעה הזאת די מוזר, ואני שומע את השיר בפעם הראשונה בזמן הכתיבה, ממש עכשיו....קבלו: לפעמים נראה כאילו כל מה שאני עושה זה לשבת בבתי קפה ולתכנן את העתיד שלנו לפעמים נראה כאילו כל מה שאני רוצה לחכות שמשהו יקרה, שמישהו יזיז אותנו זה דור שלם של אנשים שלא אכפת להם כמעט מכלום עם מי לישון, מתי לקום ואיפה הזהות שלנו? .... לפעמים נראה כאילו כל מה שאני עושה זה לשבת בבתי קפה ולשחק את התפקיד שלנו בחור רגיל שלא לוקח אחריות על מה שהוא עושה איך אושר זה דבר יפה שיחלקו גם לנו זה דור שלם של אנשים שלא אכפת להם כמעט מכלום לא על הנושא אבל אתם יכולים לראות את החיבור, וסתם רציתי לשתף אתכם בזה...צירוף מקרים מעניין לדעתי....

 

[Dorfl]

יותר מאושרים, אבל לכמה זמן?

 

[ילד ירוק]

אני מסכים עם ספוק בעניין...

אבל מסיבות אחרות. נתגלה (מחקרית) שלגאונים דווקא יש יותר סיכוי להיות אומללים ושדווקא הגאונות (ואני מדבר על גאונות בדרגות מאוד גבוהות) יכולה לערער נפשו של אדם. ולא חסרות דוגמאות על גאונים שסבלו בחיים - הדוגמא הכי טובה היא לגבי ווילאם ג'יימס סידיס. (הקישור נלקח מתוך הבלוג המצויין של אחד מחברי הפורום - Flashtoo). בקישור גם מצורפת טבלה עם נתוני אחוז הפגועים נפשית לכל ערך IQ. מלבד זאת - אני חושב שאם הייתי לוקח את הטבליה הזאת לא הייתי ממשיך להיות אותו בנאדם אלא הופך למישהו אחר ויש בכך מעין התאבדות. אני מרוצה מעצמי ומהאיי קיו שלי. ולמרות שבהחלט מרגיז אותי כשאני נתקל במאמרים שאני מאוד מתקשה להבין, בראייה הכללית לא הייתי בוחר להעלות את האיי קיו שלי (ובטוח שלא ב40 נקודות). ניטשה, עוד גאון משוגע, התבטא באופן יפה על העניין. לפי טענתו : האנושות בעצם לא יכולה להיהפך ל"חכמה יותר" מכיוון שככל שאדם הוא יותר חכם או חזק הוא בהכרח יותר מורכב ולכן גם יותר רגיש. לפי דבריו "המחונן ביותר הוא גם הרגיש ביותר לכל פגיעה". אז לכל אלו שמשמציגים את אנשי מנסה הייתי מציע לכם - להיכנס לקישור, לראות את הטבלה ולהיווכח שאיי קיו גבוה הוא לא בהכרח ברכה.

 

[ילד ירוק]

אופס... (קישור)

הנה הקישור המדובר.