שלום אהרן,
1. פסוקית אסינדטית היא פסוקית הבאה ללא מילת זיקה (ללא "ש...", ללא "אשר" וכיו"ב).
היום משתמשים בפסוקית אסינדטית כדי להגביה את המשלב "הבית בו גרתי היה גבוה" במקום "הבית
שבו גרתי היה גבוה". (כידוע, המתקנים העומדים על משמר הלשון מתנגדים לפסוקית אסינדטית שכזו, השונה מהפסוקיות האסינדטיות שבתנ"ך).
בצירופי סמיכות בתנ"ך, הסומך יכול להיות לא רק שם עצם אלא גם פסוקית ("
מְקום אשר דבר המלך ודתו מגיע",
בִּמְקוֹם אשר יֵאָמֵר להם לא עמי אתם"), בצירופי סמיכות בתנ"ך באה לעתים פסוקית אסינדטית: "תחילת דִּבֵּר ה' בהושע", "קרית "חָנָה דָוִד", "יֹאבד יום אִוָּלד בו", "בארץ לא עבר בה איש" ועוד. אף את פסוק הראשון בתנ"ך, מבארים רש"י ואחרים כסמיכות לפסוקית אסינדטית לפסוקית (בראשית - נסמך. אמנם נראה שחלוקת הפסוקים והטעמים לא תואמת פרשנות זו).
2. גררה (או גרירה) היא השפעה של מילה על מילה סמוכה, השפעה כזו יכולה להיות בצורה, במין או במספר.
דוגמאות לגררה תוכל לראות בקישור המצורף (ויקיפדיה):
http://he.wikipedia.org/wiki/גרירה_(%D7%91%D7%9C%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%AA)
בדוגמא שהזכרתי, וַיֹּאמֶר מַדּוּעַ קוֹל הַקִּרְיָה הוֹמָה, ייתכן שהשימוש בגררה בא לבטא את ההתרגשות והחרדה שבה נשאלה השאלה, שהרי מצבי לחץ גוררים משפטים לא מתוכננים, שבהם הגררה מצויה.