והגאונה שלי...
יש לה כסא פלסטיק קטן כזה, של ילדים, שהולך איתה לכל מקום בבית (ומשמש לא ככסא לשבת עליו, אלא כשרפרף לעמוד עליו ולהגיע לכל מקום
). היא עומדת עליו לידי כשאני מכינה ארוחת ערב, היא עומדת עליו כדי להגיד שלום לצ'ומפי כשהיא שוכבת בלול (וככה היא יכולה לראות אותה מלמעלה), היא עומדת עליו כדי להוריד צעצועים ששמתי גבוה (כדי שלא תוכל להגיע
) וכ"ו.... הערב שמתי לה קלטת שמע של 100 שירים ראשונים, והלכתי לעשות אמבטיה לצ'ומפי. פתאום אני שומעת את השיר "אמא יקרה לי" (שיר שקסם אוהבת במיוחד
) מנוגן בווליום גבוה. אני מסתכלת ורואה את הקסומה על הכסא ליד המערכת, מגבירה את הווליום. ורק כדי להבהיר, זו מערכת עם הרבה כפתורים, דומים וקרובים. אבל הגאונה שלי פשוט ראתה אותי כשאני מגבירה או מנמיכה את הווליום, וישר היא קלטה איפה הכפתור הנכון.... את הוידאו היא כבר מתפעלת מזמן לבדה, דרך השלט....