כמו פעם שעברה, הפינה מועתקת ממה שהובא כאן כבר בעבר. יש כידוע הלכות נוספות וכאן אנו נוגעים רק במקצתן. המעוניינים יתעמקו בדרכיהם.
מועדים לשמחה.
בעקרון כל המלאכות האסורות בשבת ויום-טוב אסורות בחול המועד, פרט לדברים הנעשים לצורך דבר האבד, אוכל נפש (כגון בישול לאותו יום), וכן דברים לצורך המועד במעשה הדיוט.
ימי חוה"מ צריכים להיות מוקדשים לשמחת החג, לעליה לירושלים, וללימוד תורה. וכמובן שניתן לשלב בכל הנ"ל את המשפחה כגון לימוד משותף וכו'.
מי שעבודתו הינה במלאכות שאינן עומדות בתנאים המותרים, צריך לקחת חופש מהעבודה. במידה והוא מסכן בכך את משרתו, הוא רשאי לעבוד את המינימום ההכרחי כדי למנוע זאת, בבחינת 'דבר האבד'.
מלאכה הנדרשת לצרכי הרבים מותרת לפי העניין (כלומר אם אין צורך ממשי אין עניין ועדיף להימנע), אולם ככל שניתן יעשנה במינימום ההכרחי ועדיף שתיעשה על-ידי מתנדב דווקא.
רכישת סחורות אסורה, אלא אם מדובר בדבר האבד. ודבר האבד מבחינה זו איננה כוללת בהכרח מניעת רווח, אלא עיקרה היא דבר האבד מהקרן. עם זאת, כל דבר נבחן לגופו ורצוי לשאול שאלת רב.
השקיה של גינות ועציצים מותרת רק כאשר הדבר הכרחי ודחוף כדי למנוע מהם נזק, אך אם ניתן להמתין עד לאחר החג (השני) מבלי שייפגעו, יש לעשות כן.
בחוה"מ אסור לעשות מלאכה גם על-ידי גוי. במקרים חריגים שיש בהם ספק יש לפנות בשאלת רב.
בישולים לצורך החג מותרים כמובן וכן לצורך חוה"מ, אולם אין לבשל בחוה"מ לימים שלאחר החג.
חל איסור להתגלח ולהסתפר בימי חול המועד, ויש המקלים בימינו לקראת שבת או חג. לנוהגים בספירת העומר שלא להתגלח ולהסתפר מתחילתו, כמובן שההיתר אינו מתקיים בחוה"מ פסח (בשונה מחוה"מ סוכות), זולת אלו הנוהגים גם בספירת העומר להתגלח לכבוד שבת וכיו"ב.
אסור לכתוב בחול המועד, אלא לצרכים המותרים כמפורט לעיל. ובימינו נקבע כי כתיבה על המחשב אינה נחשבת כתיבה, אולם הדפסה כמוה ככתיבה ועל כן יש להימנע מלהדפיס, אלא אם הדבר נחוץ לצרכים המותרים.
במהלך ימי חול המועד יש ללבוש בגדי חג מידי יום ביומו. ויקפיד בערב יום-טוב להוציא דברי מוקצה מכיסיו. לקראת חג (גם חג ראשון וגם חג שני) יש מנהג לקנות שי לרעייתו ולילדיו, ועל-פי דעות מסוימות מדובר במצווה של ממש.
כמו כן רצוי להקפיד לאכול כל יום בשר ולשתות יין, המוגדרים על-ידי חז"ל כגורמי שמחה המחויבת על-פי המצווה "ושמחת בחגיך". כמובן שסעודות קבע יש לאכול בסוכה וככל שניתן, גם סעודות ארעי (בכפוף לתוכנן). לאלו המסוגלים לכך (הן מבחינה אישית והן מבחינה בטחונית או בריאותית), קיימת מצווה לישון בשינה לרבות שנת ארעי.
אסור לכבס בגדים בחול המועד, זולת אם נקלע למצב בו אין לו מה ללבוש. יש לנסות להימנע מלהגיע למצב זה על-ידי כיבוס די בגדים מבעוד מועד לפני החג (הראשון).
לא מתחתנים בחול המועד, אך אין מניעה לשמוע מוסיקה לנוהגים לשמוע מוסיקה בימינו.
במקומות (למשל פורומים וקומונות) בהם משתתפים גם יושבי חו"ל שיש להם יומיים חג, יש לשים לב להבדלי הזמנים בין הארץ לחו"ל, למעוניינים שלא ליהנות מחילול יומטוב על-ידי יהודי ו/או להימנע מלגרום לו לחלל את החג (אצלו). הקפדה זו קיימת גם בשבת, אך בחג צריך לקחת בחשבון גם את 'יום טוב שני של גלויות' לעניין זה, בנוסף לתוספת הזמן במידה וקיימת בין המדינות.
מועדים לשמחה.
בעקרון כל המלאכות האסורות בשבת ויום-טוב אסורות בחול המועד, פרט לדברים הנעשים לצורך דבר האבד, אוכל נפש (כגון בישול לאותו יום), וכן דברים לצורך המועד במעשה הדיוט.
ימי חוה"מ צריכים להיות מוקדשים לשמחת החג, לעליה לירושלים, וללימוד תורה. וכמובן שניתן לשלב בכל הנ"ל את המשפחה כגון לימוד משותף וכו'.
מי שעבודתו הינה במלאכות שאינן עומדות בתנאים המותרים, צריך לקחת חופש מהעבודה. במידה והוא מסכן בכך את משרתו, הוא רשאי לעבוד את המינימום ההכרחי כדי למנוע זאת, בבחינת 'דבר האבד'.
מלאכה הנדרשת לצרכי הרבים מותרת לפי העניין (כלומר אם אין צורך ממשי אין עניין ועדיף להימנע), אולם ככל שניתן יעשנה במינימום ההכרחי ועדיף שתיעשה על-ידי מתנדב דווקא.
רכישת סחורות אסורה, אלא אם מדובר בדבר האבד. ודבר האבד מבחינה זו איננה כוללת בהכרח מניעת רווח, אלא עיקרה היא דבר האבד מהקרן. עם זאת, כל דבר נבחן לגופו ורצוי לשאול שאלת רב.
השקיה של גינות ועציצים מותרת רק כאשר הדבר הכרחי ודחוף כדי למנוע מהם נזק, אך אם ניתן להמתין עד לאחר החג (השני) מבלי שייפגעו, יש לעשות כן.
בחוה"מ אסור לעשות מלאכה גם על-ידי גוי. במקרים חריגים שיש בהם ספק יש לפנות בשאלת רב.
בישולים לצורך החג מותרים כמובן וכן לצורך חוה"מ, אולם אין לבשל בחוה"מ לימים שלאחר החג.
חל איסור להתגלח ולהסתפר בימי חול המועד, ויש המקלים בימינו לקראת שבת או חג. לנוהגים בספירת העומר שלא להתגלח ולהסתפר מתחילתו, כמובן שההיתר אינו מתקיים בחוה"מ פסח (בשונה מחוה"מ סוכות), זולת אלו הנוהגים גם בספירת העומר להתגלח לכבוד שבת וכיו"ב.
אסור לכתוב בחול המועד, אלא לצרכים המותרים כמפורט לעיל. ובימינו נקבע כי כתיבה על המחשב אינה נחשבת כתיבה, אולם הדפסה כמוה ככתיבה ועל כן יש להימנע מלהדפיס, אלא אם הדבר נחוץ לצרכים המותרים.
במהלך ימי חול המועד יש ללבוש בגדי חג מידי יום ביומו. ויקפיד בערב יום-טוב להוציא דברי מוקצה מכיסיו. לקראת חג (גם חג ראשון וגם חג שני) יש מנהג לקנות שי לרעייתו ולילדיו, ועל-פי דעות מסוימות מדובר במצווה של ממש.
כמו כן רצוי להקפיד לאכול כל יום בשר ולשתות יין, המוגדרים על-ידי חז"ל כגורמי שמחה המחויבת על-פי המצווה "ושמחת בחגיך". כמובן שסעודות קבע יש לאכול בסוכה וככל שניתן, גם סעודות ארעי (בכפוף לתוכנן). לאלו המסוגלים לכך (הן מבחינה אישית והן מבחינה בטחונית או בריאותית), קיימת מצווה לישון בשינה לרבות שנת ארעי.
אסור לכבס בגדים בחול המועד, זולת אם נקלע למצב בו אין לו מה ללבוש. יש לנסות להימנע מלהגיע למצב זה על-ידי כיבוס די בגדים מבעוד מועד לפני החג (הראשון).
לא מתחתנים בחול המועד, אך אין מניעה לשמוע מוסיקה לנוהגים לשמוע מוסיקה בימינו.
במקומות (למשל פורומים וקומונות) בהם משתתפים גם יושבי חו"ל שיש להם יומיים חג, יש לשים לב להבדלי הזמנים בין הארץ לחו"ל, למעוניינים שלא ליהנות מחילול יומטוב על-ידי יהודי ו/או להימנע מלגרום לו לחלל את החג (אצלו). הקפדה זו קיימת גם בשבת, אך בחג צריך לקחת בחשבון גם את 'יום טוב שני של גלויות' לעניין זה, בנוסף לתוספת הזמן במידה וקיימת בין המדינות.
