רצף המילים
"שבת שחורה"
"שבת ארורה"
מה השבת אשמה?
"שבת שחורה"
"שבת ארורה"
מה השבת אשמה?
השבת או החג אינם אשמים, אך כאשר נופל עלינו יום גרוע במיוחד, ולא משנה הסיבה, אנו נוהגים להגיד"רצף המילים
"שבת שחורה"
"שבת ארורה"
מה השבת אשמה?
ניתן להגיד 7.10, או יום הטבח. מדוע להאשים את שבת?השבת או החג אינם אשמים, אך כאשר נופל עלינו יום גרוע במיוחד, ולא משנה הסיבה, אנו נוהגים להגיד"
או איזה יום קשה היה לי!
או איזה יום מחורבן היה לי! סליחה על הביטוי.
אישית, אני מרגיש ש"חג" שמחת תורה הוא יום שיזכר לדראון עולם.
אני בשנה הבאה לא אזכור ביום ה"חג" הזה שזה יום חג, אלא אזכור שזה יום אבל מן הקשים שאני מסוגל לזכור.
זהו יום שעבר על כולנו בפועל.
לא חורבן בית המקדש שזה יום צום ולא השואה שאירעה לפני שנולדתי.
זו הרגשה אישית שלי בלבד!
אם כך מה אשם ה - 7.10?ניתן להגיד 7.10, או יום הטבח. מדוע להאשים את שבת?
עבורי השואה שלפני שנולדתי וחורבן בית המקדש, הינם העבר של הלאום שלי. חלק מחיי ומחיי העם שלי.
כמוך גם לי הטבח אינו נותן מנוחה.אם כך מה אשם ה - 7.10?
גם עבורי השואה היא יום אבל לאומי, אך לא חוויתי אותה מקרוב.
חורבן בית המקדש לא מדבר אליי אישית!
השואה שעברה עלינו עם הטראומה הקשה של אותו יום ארורלי לא נותנת מנוחה!!
ומכל 52 השבתות רק השבת הזו היא ארורה. ומכל החגים רק שמחת התורה הספציפית הזו היא אסון.כמוך גם לי הטבח אינו נותן מנוחה.
יש לזכור תאריך
יש 7.10 פעם בשנה,
שבתות יש בן 50 - 51, ובשנה מעוברת 55 - 54
לדעתי 7.10 מכוון יותר למעשי הנאצים.
לטעמי, הם כן אשמים, כי היינו באופוריה של החג והפקרנו את הדרום.השבת או החג אינם אשמים, אך כאשר נופל עלינו יום גרוע במיוחד, ולא משנה הסיבה, אנו נוהגים להגיד"
או איזה יום קשה היה לי!
או איזה יום מחורבן היה לי! סליחה על הביטוי.
אישית, אני מרגיש ש"חג" שמחת תורה הוא יום שיזכר לדראון עולם.
אני בשנה הבאה לא אזכור ביום ה"חג" הזה שזה יום חג, אלא אזכור שזה יום אבל מן הקשים שאני מסוגל לזכור.
זהו יום שעבר על כולנו בפועל.
אין לי שמץ לגבי חורבן בית המקדש ולגבי השואה, לא ניתן להשוות 6 מיליון שנרצחו בשואה ל-1500 שנרצחו בדרום.לא חורבן בית המקדש שזה יום צום ולא השואה שאירעה לפני שנולדתי.
אתה דוגל בביטוי "רחוק מהעין, רחוק מהלב" ועל כן, זאת הרגשתך.זו הרגשה אישית שלי בלבד!
ממש לא דוגל בזה, אך השואה לא עברה עליי באופן אישי,לטעמי, הם כן אשמים, כי היינו באופוריה של החג והפקרנו את הדרום.
אין לי שמץ לגבי חורבן בית המקדש ולגבי השואה, לא ניתן להשוות 6 מיליון שנרצחו בשואה ל-1500 שנרצחו בדרום.
אתה דוגל בביטוי "רחוק מהעין, רחוק מהלב" ועל כן, זאת הרגשתך.
נכון כאן נערפו ראשים שזה הרבה יותר אכזרי, אבל הרע במיעוטו שזה היה מוות מהיר לעומת בשואה שזה מוות בסבל, למות בתא גזים, בתנורים, ברעב.ממש לא דוגל בזה, אך השואה לא עברה עליי באופן אישי,
וה"חג" הנורא כן, אין לי אפשרות לתאר לך כמה אני עצבני, חסר מנוחה ועם שינה טרופה בלילה.
1500 שנרצחו בדרום, לא רק נרצחו הם נשחטו ראשיהם נערפו את זה הנאצים המקוריים לא עשו.
אנשים שעברו בפועל את השואה מספרים שהשואה היתה כעין וכאפס לעומת הטבח.
יקירתי, חבל על הויכוח, הוא ממש מיותר, זו הרגשתי!!נכון כאן נערפו ראשים שזה הרבה יותר אכזרי, אבל הרע במיעוטו שזה היה מוות מהיר לעומת בשואה שזה מוות בסבל, למות בתא גזים, בתנורים, ברעב.
אכן לא ניתן לשפוט אדם לפי הרגשתו.יקירתי, חבל על הויכוח, הוא ממש מיותר, זו הרגשתי!!
כמו שאומרים השבת הארורה ייאמר אסון שמחת תורה.השבת או החג אינם אשמים, אך כאשר נופל עלינו יום גרוע במיוחד, ולא משנה הסיבה, אנו נוהגים להגיד"
או איזה יום קשה היה לי!
או איזה יום מחורבן היה לי! סליחה על הביטוי.
אישית, אני מרגיש ש"חג" שמחת תורה הוא יום שיזכר לדראון עולם.
אני בשנה הבאה לא אזכור ביום ה"חג" הזה שזה יום חג, אלא אזכור שזה יום אבל מן הקשים שאני מסוגל לזכור.
זהו יום שעבר על כולנו בפועל.
לא חורבן בית המקדש שזה יום צום ולא השואה שאירעה לפני שנולדתי.
זו הרגשה אישית שלי בלבד!
לא מפריע לי במיוחד. אמנם אני מסכים כמובן שהשבת לא אשמה וגם לא ארורה וכך גם החג. אבל זה ביטוי אגבי שאפילו הגיוני למדי.רצף המילים
"שבת שחורה"
"שבת ארורה"
מה השבת אשמה?
כוונתי באמירה זו ממש אינה כוונה אנטי דתית, אין פה קשר לדת.לא מפריע לי במיוחד. אמנם אני מסכים כמובן שהשבת לא אשמה וגם לא ארורה וכך גם החג. אבל זה ביטוי אגבי שאפילו הגיוני למדי.
גם אני לא חושב שיש כאן קשר לדת, אם כי אני מבין את המתרעמים על השלכת ה'ארוריות' על השבת והחג.כוונתי באמירה זו ממש אינה כוונה אנטי דתית, אין פה קשר לדת.
הקשר היחידי שיש פה לדת הוא שעדיין ישנם יהודים החושבים שאלוהים שומר עלינו.
אם באמת יש אלוהים ואם באמת הוא שומר עלינו הוא לא היה מרשה ולא היה מאפשר לטבוח תינוקות ואפילו תינוק שאימו ילדה אותו בזמן החטיפה,
היא נרצחה והתינוק שהיה עדיין מחובר אליה בחבל התבור
אם זו נקראת שמירה אז באידיש אומרים "מויכאל טויבאס"!
אלוהים שומר ״עלינו״? כנראה לא, כי אם היה שומר ״עלינו״ (כמכלול) הרי לא היו נטבחים באכזריות חלק מאיתנו, כי הוא היה מונע זאת. אני לא שולל את האפשרות שיש אנשים שאלוהים שומר עליהם, מהם הוא מנע להיות במקום ממנו יכלו לחטוף אותם או לרצוח אותם, דהיינו, אינני שולל את האפשרות לקיום השגחה פרטית, אבל אני שולל את האפשרות לקיום השגחה כללית, מכיוון שהממצאים מפריכים אפשרות זו.גם אני לא חושב שיש כאן קשר לדת, אם כי אני מבין את המתרעמים על השלכת ה'ארוריות' על השבת והחג.
אם הקב"ה שומר עלינו? אישית אני מאמין שכן, אבל זה בכלל לא העניין מבחינתי באמונה בו ו/או בעצם קיומו. הוא לא חייב לנו דבר. בוודאי לא אחרי שאנחנו הפרנו את הצד שלנו בעסקה מולו. הצגתו כמי שמחויב לשמור עלינו ושכל דבר רע שקורה לנו מחייב בהכרח שהוא נכשל או אמירה בסגנון, היא פשוט חוסר הבנה מהו הקל ומה מקומו בחיינו. זאת השקפה שאולי קיימת בנצרות, אבל אין לה כל אחיזה ביהדות ומעולם לא הייתה לה.
לדעתך לא (אם כי בהמשך אתה כותב אחרת). לדעתי כן . זה עדיין לא משנה את דברי למעלה לפיהם כאמור, הבחינה הזאת לכתחילה שגויה וזרה ליהדות.אלוהים שומר ״עלינו״? כנראה לא
מה זה משנה אם חייך ניצלו, אם זה כתוצאה מהשגחה אישית או כללית?, כי אם היה שומר ״עלינו״ (כמכלול) הרי לא היו נטבחים באכזריות חלק מאיתנו, כי הוא היה מונע זאת. אני לא שולל את האפשרות שיש אנשים שאלוהים שומר עליהם, מהם הוא מנע להיות במקום ממנו יכלו לחטוף אותם או לרצוח אותם, דהיינו, אינני שולל את האפשרות לקיום השגחה פרטית, אבל אני שולל את האפשרות לקיום השגחה כללית, מכיוון שהממצאים מפריכים אפשרות זו.
מי שנספה בשואה אלוהים לא שמר עליו, מי שנרצח ע״י מחבלים אלוהים לא שמר עליו, זה מה שאני אומר.לדעתך לא (אם כי בהמשך אתה כותב אחרת). לדעתי כן . זה עדיין לא משנה את דברי למעלה לפיהם כאמור, הבחינה הזאת לכתחילה שגויה וזרה ליהדות.
מה זה משנה אם חייך ניצלו, אם זה כתוצאה מהשגחה אישית או כללית?
זה משהו שאנחנו לא יודעים. כך זה נראה בהסתכלות הפשוטה שלנו, כבני אנוש בעולם הזה. אין לנו שמץ של מושג ירוק מה קורה לאחר פטירתו של אדם, בעולם הבא וכו'. כלומר אנחנו לא יכולים לדעת את מה אתה אומר או שמא המצב לאשורו בדיוק הפוך מכך.מי שנספה בשואה אלוהים לא שמר עליו, מי שנרצח ע״י מחבלים אלוהים לא שמר עליו, זה מה שאני אומר.
מה שקשה לדעת הוא האם אלוהים שומר על אדם ספציפי או לא. מי שהיה במצב של סכנה אך לא נפגע, במידה והוא מאמין, יכול לומר שאלוהים שמר עליו, אבל מי שלא היה בסכנה אין לו דרך לדעת או אפילו לשער. איך אפשר להודות בלא נודע?זה משהו שאנחנו לא יודעים. כך זה נראה בהסתכלות הפשוטה שלנו, כבני אנוש בעולם הזה. אין לנו שמץ של מושג ירוק מה קורה לאחר פטירתו של אדם, בעולם הבא וכו'. כלומר אנחנו לא יכולים לדעת את מה אתה אומר או שמא המצב לאשורו בדיוק הפוך מכך.
אזכיר שוב שלהשקפתי כל ההסתכלות הזאת לא תואמת את מהות היהדות. אבל בכל מקרה גם לשיטתך, אז יש X אנשים שהקל לא שמר עליהם וY שהוא כן שמר עליהם. האם זה פותר את הY מלהכיר ולהודות בכך, רק בגלל שהיו אחרים שלא ניצלו? מסופקני.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.