משמעות פלצבו בלטינית היא
"אני אשביע רצון". הפירוש הרווח הוא שחולה מעוניין לרצות את הרופא, גם אם לא במודע, ולכן מצבו משתפר. פירוש נוסף טוען כי פעמים רבות החולה פונה לרופא בציפייה לקבל טיפול, גם אם לדעת הרופא אין צורך בטיפול או שאינו בטוח מהי האבחנה המדויקת, ולכן הרופא הוא זה שמנסה לרצות את החולה על ידי מתן תרופה. עברית: אֵינְבּוֹ - אין בו, ללא חומר פעיל (מתוך "וויקיפדיה") נכון שבתמציות פרחי באך אין חומר פעיל, אבל בזה נגמר הדמיון בהשוואה חסרת התוחלת הזו. והעובדה שאין בהן חומר פעיל לא אומרת שהן ריקות מתוכן, יש בהן את אנרגיית הצמח, המשלימה את התדר החסר/לא שלם/פגוע אצל המטופל. אין לי כל כך הרבה זמן כרגע לשבת ולפרט ולצטט לך מהמקורות (אבל א. אני בטוחה שעימנואל יכול להשלים את החסר, וב. אני מקווה שאת בתור בוגרת פילוסופיה הוליסטית מכירה את הבסיס לתורתו של ד"ר באך - שאגב, אין לה כל קשר לרפואת תדרים, אף על פי שגם היא עובדת על השלמת תדר אנרגטי) בקצרה ובפשטות, גישתו של ד"ר באך היתה שיש למצוא איזושהיא אנרגיה שתפעיל את כוחות הריפוי של המטופל, במצב של מחלה, שבו כוחות הריפוי "התבלבלו". אנרגיה שתדע לזהות את ה"בלבול" וגם לעשות את הטרנספורמציה ולהביא מבלבול להבנה. אני מניחה, שאם תתני לתינוק פלצבו, היות והוא לא ידע כלל שהוא מטופל, הוא לא יגיב לכדור, לעומת זאת, לטיפול בפרחי באך תינוקות מגיבים בצורה פנטסטית. וגם בעלי חיים, שהם בטח ובטח לא מחפשים לרצות אף אחד. למעשה - כל ההשוואה בין פלצבו לבין תמציות פרחי באך, מהווה זילות לתורה הנהדרת הזו שד"ר באך פיתח. ואני אישית, הייתי מרגישה נורא עם הידיעה שאני נותנת למישהו "תרופה" שתגרום לו להרגיש טוב רק כדי לרצות אותי, או לחילופין, לתת לו בקבוקון תמציות רק כדי לרצות אותו.
