שאלה לי אליכם

[GM1988]

שאלה לי אליכם

למרות שיש פה בכל מקרה 2 וחצי אנשים שמגיבים, מעניין אותי לשאול אתכם דבר כזה.
כאנשים שלומדים ומשתפרים עם עצמם ושואפים להארה / שלווה וכו..

מצב היפותטי: מישהו בא ותופס לכם את המקום בבר, מסרב להחליף לכם את המוצר בחנות, עוקף אתכם בתור וכד'.. איך עצמכם המושלם וכזה שאתם רוצים להיות יגיב לזה:

האם תבחרו להישאר בשלווה ולא להכנס לשום ויכוח
או
תבחרו להכנס למצב האקטיבי שלא מוותר על הזכויות שלו ומגיב בהתאם?

בקיצור- ספרו איך אתם משלבים את ההתפתחות שלכם במדיטציה ובלמידה היומיומית עם האתגרים שיש בשגרה היומיומית?
אתם יכולים גם לצרף את הסיפורים שבהם הפתעתם את עצמכם עם התנהלות חדשה שהשתנתה מאז שהתחלתם את העבודה עם עצמכם.

 

[סינבד]

שאלה לי אליך

מה זה משנה לך מה אני בוחר לעשות?

הרי גם אם תראה אותי בבר מפוצץ למישהו את הפרצוף, או לחילופין מחייך אליו באהבה... אפילו לא תדע שזה אני.

אז איזו משמעות יש למה שאכתוב לך כאן?

 

[GM1988]

אותה משמעות שיש לכל דבר שעושים

אתה התחלת ללמוד דברים ממורים שמה זה נתן לך?
אתה כותב / קורא בפורום הזה כי מה זה נותן לך?
&nbsp
מבחינתי להסתכל על מצבים דומים לשלי ולהתנהלות שונה ואותנטית של אנשים אחרים יכולה להיות השראה / שאיפה / כוון וכו'..

 

[lightflake]

אנחנו בסך הכל די דומים במערכת ההפעלה

מה זה משנה לי שאתה ריפאת את עצמך מסרטן בעזרת תרגול מדיטטיבי ?
זה נראה לי אולי מעיד על משהו מעניין כלל אנושי לא?

 

[בן טל-שחר]

מספר 2

ואם אפשר מתוך שלווה פנימית, מה טוב (זה לא מפריע לי להרים את הקול או להוריד את הכאפה, להיפך)
&nbsp
מדיטציה/התפתחות שאינן עוזרות בשגרה היומיומית ושאינן נעזרות בה, מה הן בכלל?

 

[GM1988]

תסביר

 

[lightflake]

הזעם עולה בי

אני מרגיש את התחושות השונות שהוא מביא עמו
פחות תופס אותי הסיפור פחות שואב אותי לסרטים פנימיים למרות שלעתים זה כן מחרפן אותי ואני נהיה עיוור לכמה ימים עד שזה נרגע... זה נדיר אבל קרה לא מזמן. זעם כמובן הוא רק דוגמה אחת, מה זה שונה נגיד מהתאהבות ? מלבד זה שאחד מרגיש רע ושני מרגיש טוב, עדיין העוורון אותו עוורון... נראה לי... נראה לי שביחס לעבר יש הבדל גדול, שמשהו בתוכי כבר מבין שזה לא באמת ... קריטי... יש גם מודעות מעבר לדרמה... לרוב...

 

[GM1988]

אני אגיד על עצמי

שמאז שאני חוקר את תגובת ה"אקשן" שיש לי במצבים מסוימים- חשבתי על שני מקרים אפשריים לזה:

1 - לא להכנס לעימות. יש משהו כיף בדבר הזה של לוותר על האקשן ולא להכנס לעימות עם אחד.
אני יכול לחשוב על מצב שמישהו לוקח לי את המקום / עוקף אותי בתור ומקסימום לחפש מקום אחר לשבת תוך כדי שאני מהרהר כמה נחמד יכול להיות לשנות אזור או סתם לעמוד וכו'.. וכמובן להמתין עוד דקה שתיים ולא להתחיל להלחם עכשיו שאני הייתי לפני.

2 - למצוא את השילוב בין המקום השקט והמקשיב שבי עם המקום שלא מוותר על מה שחשוב לי.
שזה אומר.. אם מישהו לוקח לי את המקום / עוקף אותי בתור, חותך אותי בכביש ועוד מתבהם שאני הלא בסדר- לענות! אבל גם לשים לב שהתגובה היא לא אוטומטית אלא שילוב בין הקשבה ומה שאני רוצה להגיד.

אני זוכר שכשקרו לי מקרים כאלה שלא נכנסתי לסרט היו המקרים שהכי ריתקו אותי.
מבחינתי היכולת הזו לעמוד מול מצבים מאד מאתגרים של התבהמהות ולא להגרר לזה- זה ואוו!

 

[GM1988]

אין אין כשרוצים משהו זה מחפש אותך גם

אז יצאתי עכשיו לסיבוב עם הכלבים ופגשתי טריגר מעניין שהתחפש לאיש שעבר והפעיל אצלי את המנגנון- או יותר נכון- העלה לי את המתח.
אז הפעם לא היה רעד מטורף, אולי בגלל שהיה קצר, או לא יודע, אבל אני עדיין לא הכי מרוצה מעצמי.

בגדול- מבחינת התגובה זה היה בין "בסדר" ל- יכול להיות יותר טוב.
עדיין שכחתי להיות קשוב לעצמי, ולשלב בין השקט לבין התגובה.
עדיין היה בזה את האוטומט. טוב.. יהיה את הפעם הבאה.

 

[GM1988]

טוב באסה

קצת אחרי שכתבתי את זה חזרו אליי התמונות של המצב והבנתי שאני צריך לעשות עכשיו ספונג'ה רגשית כדי לנקות את זה כי הרגש התחיל להתפזר ולהחריף.
באסה. אני יודע שאפשר בלי זה, מנסה ללמוד את זה, אבל בינתיים זה לא הולך..
&nbsp
אני צריך 20 מצבים כאלה ביום עם אנשים כדי להבין איך להתנהל עם זה וללמוד מחדש.
כשזה קורה רק פעם ב זה בעיה.

 

[סינבד]

אולי תנסה את הקורס בניסים?

השם "קורס בניסים" אולי לא נשמע כל כך טוב אבל הקורס הזה מכוון בדיוק לחיווט מחודש של המוח כדי שתוכל להבין מה קורה ולחיות חיים של שלווה ואושר.
&nbsp
אם אין לך בעיה עם אנגלית תוכל ללמוד אותו מהאינטרנט.
&nbsp
הספר: https://www.holybooks.com/wp-content/uploads/A-Course-in-Miracles.pdf
&nbsp
ואת השיעורים בוידאו אפשר לקבל כאן: https://www.youtube.com/watch?v=u1EeNLsyxRI&list=RDu1EeNLsyxRI&index=20 (הם לא מסודרים לפי הסדר ביוטיוב אבל לא צריכה להיות לך בעיה למצוא את שיעור מס' 2 וכך הלאה).
&nbsp
אם לא מתאים לך אנגלית אני יכול להמליץ לך בפרטי על מורה (לא בחינם) שממש שווה לך לדבר איתה.

 

[GM1988]

אני אנסה את זה

מעניין כמה זה יחדש לי במשהו.

 

[GM1988]

סתם שאלה

בתור אחד שהמליץ ובטח מכיר- במה זה שונה מדברים אחרים שיש? נגיד מלשמוע / לקרוא מורים כמו אקהרט, קייטי וכד'.. ולעשות חקירה ומדיטציה?

 

[סינבד]

האמת היא אחת

יש דרכים רבות להסתכל עליה והרבה פעמים מזוויות שונות אותה ה"אמת" נראית אחרת לגמרי.
&nbsp
אז הדרך של ה"קורס בניסים" להביא אותך אל אותה "אמת" שכולנו מחפשים היא לא על ידי מדיטאציה של שעות או חשיבה מעמיקה אלא על ידי אימון ותרגול של המוח ליצירת חיווט מחודש של הרשת הנוירונית שהיא המוח שלך.
&nbsp
פשוט דרך אחרת להגיע אל אותה המטרה.

 

[GM1988]

ניסיתי בהתחלה לשמוע את הדברים בשלבים מ1 ל2

אבל מהר מאד הבנתי שאני שומע את אותם הדברים שאני מכיר כבר בפעם הכמה והעברתי יותר ויותר קדימה, וזה עוד יותר נכנס לקטע הרוחני/ דתי שאני בעייתי עם זה ולא המשכתי.

אני אוהב לפעמים לשים איזה משהו בנושא ולשמוע, כמו נגיד את התכנית של אופרה עם אקהרט שהם מברברים על הנושא וכו'..
אבל זה סתם כי זה נחמד, אבל אני לא באמת לומד מזה משהו חדש, או שזה תורם לי בדרך כזו או אחרת.

במילים אחרות לא הצלחתי להבין ככ מה התרגול ב"ניסים", וזה לא ממש הצליח לשאוב אותי.

אם אתה מכיר את זה ויכול קצת לשתף כדי להבין את הרעיון אז אולי זה יעזור.

 

[סינבד]

סבלנות

זו אולי הלמידה שהקורס הזה מביא לך.
אם אתה "שומע את אותם הדברים" ואז מעביר הלאה יותר ויותר קדימה זה אומר שאתה לא מתרגל את התרגול הנדרש. ואם אתה לא מתרגל אין הרבה סיכוי שתשנה את החיווט במוח שלך. כי הסינאפסות (זה הקשרים בין תאי עצב) משתנות בהתאם למידת השימוש בהן (מאד פשטני אבל זה בעקרון) כך שאם אתה לא מקדיש את הזמן הנדרש לתרגול לא תשיג את השינוי המבוקש.
אין פה איזו "פנינה" שצריך "למצוא" בתוך המלל. יש פה דרך עבודה קצת שונה כדי להגיע לתוצאה שאליה אתה רוצה להגיע. אלא שבלי ללכת את הדרך הסיכוי שתגיע קטן מאד.

 

[גידי פרידמן]

חשיפה לחומרים בנושא גם אם לא מחדשים עדיפים כי זה מכניס

לרוח הדברים, נותן תחושה טובה, מוטיבציה, תזכורת ועוד.
&nbsp
ולפעמים כשהחלופה לא טובה, זה בוודאי עדיף

 

[מגדלאור1]

האפשרויות שנתת מוגבלות

ניתן גם להישאר בשלווה מבפנים וגם לא לוותר על הזכויות שלך.
כשכתבת "להגיב בהתאם" התכוונת למצב אקטיבי לוחמני,
למרות שלהגיב בהתאם יכול להיות להתעלם במקום להילחם.
כל רגע הוא לגופו ומה שנכון לעשות בו.
אולי יש בך זעם מובנה בעקבות חוויות עבר,
זעם שמחפש טריגר כדי לצאת ולהשתחרר..
ומשם התגובות הלא פורפורציונליות שלך.
לא משנה מה יצר את הכעס שבתוכך,
ברגע שהוא בתוכך, הוא בידיים שלך
אתה האחראי עליו.
שחרור חסר רסן של הכעס והתפרצויות זעם
זה שווה ערך ללהיות קורבן של הכעס,
להיות חסר שליטה מולו.
תתנקה מהרגשות השליליים בצורה מבוקרת
ואחראית, כי אתה האחראי על מה שבתוכך,
כי זה בתוכך.

 

[lightflake]

אתה אחראי על מה שבתוכך, כי זה בתוכך ...

&nbsp
את שולטת בפעימות לבך ?
את יודעת מה המחשבה או הרגש שיעלו בך בעוד דקה ? או מחר באותה שעה ?
&nbsp
&nbsp

 

[מגדלאור1]

אני (אולי) לא שולטת או יודעת

מה המחשבה או הרגש שיעלו בי בעוד דקה,
אבל אחרי שהם עלו בי - אני כן בעלת מודעות
ובחירה לגביהם.
אני בוחרת לא להזדהות עם הסיפור
ולהישאר מחוברת לאמת.
לפני כמה שבועות גבר כפה את עצמו עליי
ריתק ותקף אותי, למרות שהתנגדתי
לא הצלחתי להסיר אותו מעליי.
הייתי חסרת אונים, חלשה לעומתו.
הרגשתי שאני אפסית, עלה נידף ברוח
בובת סמרטוטים שאפשר לעשות עימה
מה שרוצים.
שאין לי באמת כוח, שום כוח, אם ניתן
להשתלט עליי בכזאת קלות.
אז זה הסיפור שהיה ומה שעולה ממנו,
זה שהוא החזק ואני החלשה.
הסצנה שהתרחשה מעידה על כך
ואף מוכיחה זאת.
אבל האמת היא שהוא החלש.
הכי חלש.
הוא נטול השליטה וחסר האונים
מול עצמו.
הסיפור הארצי הקליפתי השטחי והרדוד
לא מגלם את האמת, לא משקף אותה נכון.
וזה מפני שהחברה שאנו חיים בה
חולה ומעוותת, חברה שמקדשת
שקר, אלימות והפקרות מינית.