העניין הוא שהרגלי למידה
צריכים להתאים לילד, ולא להתאים את הילד להרגלים מאוד ספציפיים שאולי לא כ"כ מתאימים לו. לא שאני מי יודע מה מאמינה שזה מה שעושים בבי"ס (טוב, לא עושים
) אבל סה"כ הרגלי למידה "של חוקר" יהיו דבר שיתאים לטיפוס חוקר מה שכנראה מאפיין את רוב הילדים שסביבתם מזהה כמחוננים ללא כל קשר לאבחונים וגורמים אובייקטיביים. חוקר לא מגלה הכל לבד, ממש לא
(מה שמזכיר לי, לשלוח אימייל למנחה של המנחה שלי ולבקש ממנו שישלח לי עותק של המאמר שלו...)
העניין הוא שהרגלי למידהגם אני
יש לי נקודת מחלוקת אתך ועם בזזזזזזזזז. אני לא כל כך מתלהבת מהגישה הזו שצריך כל הזמן לתת לילד לחקור, ולא לתת לא "פתרונות מהמוכן", ו"לא לשים לו בפה", אלא ללמד "בצוריה חוויתית", וכן - "להגיע לדברים לבד". אני חושבת שמה שבעיקר חסר לילדים, ובפרט המחוננים זה הרגלי למידה. אדם גאון ככל שיהיה צריך קודם כל לדעת ללמוד. והוא צריך בפועל ללמוד גוף עצום של ידע לפני שהוא בכלל מתחיל לגלות משהו חדש. ואת הלמידה קל מאוד לזנוח. הרושם שלי הוא שבבית ספר כל הזמן "לומדים תוך כדי משחק", "חושבים תוך כדי מחקר", "חוקרים חשבון", וכו' וכו'. ובסוף לא לומדים. ולא לומדים ללמוד. אני מקווה שאני לא פוגעת באף אחד. אני מודה שאני קצת שמרנית בגישה הזו. אבל באמת גל המגמה הזו, של כל הזמן לחקור, ולהגיע לדברים "לבד" (בין אם מדובר בילד מחוננן ובין אם לאו) - אני חוששת שמתעלמים מכך שבכל זאת מזניחים את העובדה שהמון-המון מהידע כבר קיים. צריך ללמוד את הקיים - תוך חשיבה, אולי חשיבה ביקורתית אפילו. אבל קודם כל ללמוד, מה שאחרים כבר גילו. וגם ללמוד איך ללמוד. זה הבסיס להכל. לחקור ? לגלות לבד ? סבבה. אחרי שלומדים.
צריכים להתאים לילד, ולא להתאים את הילד להרגלים מאוד ספציפיים שאולי לא כ"כ מתאימים לו. לא שאני מי יודע מה מאמינה שזה מה שעושים בבי"ס (טוב, לא עושים
