שאלה של דידקטיקה

מצב
הנושא נעול.

אגוזים1

New member
אבל מה הקשר למה שיש בבחינות?

הוכחות של משפטים שנלמדו בכיתה
בהחלט דורשות חשיבה בהנחה שלא זוכרים הוכחות כמו תוכי ומבינים את הרעיון של ההוכחה(מי שזוכר הוכחות בעל פה בלי להבין לא יגיע רחוק). גם שימוש פשוט יחסית במשפטים שנלמדו לפתרון תרגיל או הוכחת טענה נקרא אצלי חשיבה,ועובדה שלא כולם מצליחים לעשות את זה. זה נכון שיש בעיות שמצריכות יותר חשיבה מפתרון שאלות שהיו בבחינות אבל לא הייתי מבטל את הבחינות לתואר ראשון כבחינות שלא מצריכות חשיבה.
אבל מה הקשר למה שיש בבחינות?
האם הילדים לומדים רק על מנת להצליח בבחינות? דובר כאן על דרך למידה מסויימת שיכולה אולי לתרום להבנה טובה יותר של החומר ויותר חשוב לפתח אולי את היכולת לגשת לחומר שלא נלמד ולנסות להבין אותו בעצמך. אז מה אם זה בסוף עוזר לך להצליח יותר בבחינה או לא עוזר לך? זו לא הייתה המטרה מלכתחילה...
 

shani74

New member
את צודקת לגמרי

אבל מה הקשר למה שיש בבחינות?
האם הילדים לומדים רק על מנת להצליח בבחינות? דובר כאן על דרך למידה מסויימת שיכולה אולי לתרום להבנה טובה יותר של החומר ויותר חשוב לפתח אולי את היכולת לגשת לחומר שלא נלמד ולנסות להבין אותו בעצמך. אז מה אם זה בסוף עוזר לך להצליח יותר בבחינה או לא עוזר לך? זו לא הייתה המטרה מלכתחילה...
את צודקת לגמרי
ולי לפחות לא הייתה כוונה לטעון שהבחינות הן המטרה, אלא ציינתי שמניסיוני שלי הבחינות בתואר ראשון לא בודקות חשיבה, על אף שזה לדעתי החלק החשוב ביותר בלמידה, ואחד היתרונות הגדולים שבלימוד המתמטיקה - פיתוח החשיבה, ההבנה לעומק ויכולת ההסקה הלוגית. שוב, אף אחד לא טוען שלא צריך לתת לילד לחקור ולהתנסות לבד - אלא שלא בכל מקרה, ולא כשאין ולא יכול להיות לו שום מושג מאיפה להתחיל בכלל, כי חסרים לו היסודות.
 

aaa123

Member
אני לא מסכים כי כדי להוכיח דברים

את צודקת לגמרי
ולי לפחות לא הייתה כוונה לטעון שהבחינות הן המטרה, אלא ציינתי שמניסיוני שלי הבחינות בתואר ראשון לא בודקות חשיבה, על אף שזה לדעתי החלק החשוב ביותר בלמידה, ואחד היתרונות הגדולים שבלימוד המתמטיקה - פיתוח החשיבה, ההבנה לעומק ויכולת ההסקה הלוגית. שוב, אף אחד לא טוען שלא צריך לתת לילד לחקור ולהתנסות לבד - אלא שלא בכל מקרה, ולא כשאין ולא יכול להיות לו שום מושג מאיפה להתחיל בכלל, כי חסרים לו היסודות.
אני לא מסכים כי כדי להוכיח דברים
צריך לחשוב אפילו אם אותם דברים נלמדו בכיתה. הוכחות זה לא דבר שלומדים בעל פה כמו תוכי בלי להבין. עצם זה שלומדים הוכחות שאחרים כתבו מפתח את החשיבה כי כשלמדתי דברים כאלו ניסיתי להוכיח בעצמי את הדברים גם אם אני לא זכרתי בעל פה את ההוכחה.
 

shani74

New member
לא טענתי שלא צריך לחשוב

אני לא מסכים כי כדי להוכיח דברים
צריך לחשוב אפילו אם אותם דברים נלמדו בכיתה. הוכחות זה לא דבר שלומדים בעל פה כמו תוכי בלי להבין. עצם זה שלומדים הוכחות שאחרים כתבו מפתח את החשיבה כי כשלמדתי דברים כאלו ניסיתי להוכיח בעצמי את הדברים גם אם אני לא זכרתי בעל פה את ההוכחה.
לא טענתי שלא צריך לחשוב
כשלומדים הוכחה של משפט לבחינה (או לא לבחינה). אלא שהחשיבה הזו נעשית לפני הבחינה, ובזמן הבחינה, כשאתה מוכיח משפט שנלמד בכיתה אתה חוזר על מה שלמדת (לא משנה אם שיננת את הפרטים או שאתה זוכר את הרעיון הכללי של ההוכחה) - ולזה אני לא קוראת חשיבה.
 

aaa123

Member
ציטוט שלך

לא טענתי שלא צריך לחשוב
כשלומדים הוכחה של משפט לבחינה (או לא לבחינה). אלא שהחשיבה הזו נעשית לפני הבחינה, ובזמן הבחינה, כשאתה מוכיח משפט שנלמד בכיתה אתה חוזר על מה שלמדת (לא משנה אם שיננת את הפרטים או שאתה זוכר את הרעיון הכללי של ההוכחה) - ולזה אני לא קוראת חשיבה.
ציטוט שלך
"ציינתי שמניסיוני שלי הבחינות בתואר ראשון לא בודקות חשיבה, על אף שזה לדעתי החלק החשוב ביותר בלמידה" לפי הבנתי בחינות שלא בודקות חשיבה אלו בחינות שאפשר להצליח בהן בלי חשיבה(רק בעזרת זכרון). אם צריך לחשוב לפני הבחינה כדי להצליח בבחינה אז הבחינה בהחלט בודקת חשיבה. תיאורטית אפשר אמנם להוכיח משפטים רק בעזרת זכרון בלי לטרוח לנסות להוכיח אותם אבל מעשית הרבה יותר קשה לזכור דברים שלא חושבים עליהם. אני גם לא מסכים איתך על ההגדרה של חשיבה ,וגם אם אני זוכר את הרעיון הכללי של ההוכחה בלי לזכור את הפרטים המדוייקים אז עדיין אני צריך לחשוב כדי להוכיח. אני צריך לחשוב פחות יחסית לבעיות אחרות אבל זה עדיין חשיבה.
 

shani74

New member
גם לנסח משפט בעברית

ציטוט שלך
"ציינתי שמניסיוני שלי הבחינות בתואר ראשון לא בודקות חשיבה, על אף שזה לדעתי החלק החשוב ביותר בלמידה" לפי הבנתי בחינות שלא בודקות חשיבה אלו בחינות שאפשר להצליח בהן בלי חשיבה(רק בעזרת זכרון). אם צריך לחשוב לפני הבחינה כדי להצליח בבחינה אז הבחינה בהחלט בודקת חשיבה. תיאורטית אפשר אמנם להוכיח משפטים רק בעזרת זכרון בלי לטרוח לנסות להוכיח אותם אבל מעשית הרבה יותר קשה לזכור דברים שלא חושבים עליהם. אני גם לא מסכים איתך על ההגדרה של חשיבה ,וגם אם אני זוכר את הרעיון הכללי של ההוכחה בלי לזכור את הפרטים המדוייקים אז עדיין אני צריך לחשוב כדי להוכיח. אני צריך לחשוב פחות יחסית לבעיות אחרות אבל זה עדיין חשיבה.
גם לנסח משפט בעברית
או לכתוב אותו דורש חשיבה - אבל זה לא סוג החשיבה שמעניין אותי, וגם לא השלמת הפרטים הטכניים בהוכחה - מה שמעניין אותי הוא החשיבה הדרושה כדי לפתור בעצמך בעייה מתמטית - כלומר כדי לעלות על הרעיון של ההוכחה בעצמך, או כדי להבין לעומק את הרעיון של ההוכחה אחרי שהוא מוצג בפניך (ואחר כך בשאיפה להיות מסוגל ליישם אותו כשאתה נתקל בבעיות מתאימות). זכותך לחשוב אחרת.
 

פלגיה

New member
ראמנוג'אן

אבל מה הקשר למה שיש בבחינות?
האם הילדים לומדים רק על מנת להצליח בבחינות? דובר כאן על דרך למידה מסויימת שיכולה אולי לתרום להבנה טובה יותר של החומר ויותר חשוב לפתח אולי את היכולת לגשת לחומר שלא נלמד ולנסות להבין אותו בעצמך. אז מה אם זה בסוף עוזר לך להצליח יותר בבחינה או לא עוזר לך? זו לא הייתה המטרה מלכתחילה...
ראמנוג'אן
היה מתמטיקאי שהגיע מהודו, התחיל מאפס (כי גם האפס הגיע מהודו
) והגיע להישגים מרשימים. את הכל הוא גילה בעצמו, אלפי שנים של מתמטיקה. האם היה לו טוב עם זה? ממש לא. הוא היה מתוסכל בכל פעם שגילה שהדברים שהוא עבד עליהם שבועות וחודשים כבר הוכחו מאות שנים לפניו. אילו הוא היה לומד באופן מסודר - הוא היה מגיע לפריצות דרך משמעותיות הרבה יותר, כי ידע נבנה בהדרגה, ולא כולם צריכים להמציא את הגלגל בכל פעם מחדש.
 
זאת בדיוק היתה הנקודה שלי../images/Emo45.gif

ראמנוג'אן
היה מתמטיקאי שהגיע מהודו, התחיל מאפס (כי גם האפס הגיע מהודו
) והגיע להישגים מרשימים. את הכל הוא גילה בעצמו, אלפי שנים של מתמטיקה. האם היה לו טוב עם זה? ממש לא. הוא היה מתוסכל בכל פעם שגילה שהדברים שהוא עבד עליהם שבועות וחודשים כבר הוכחו מאות שנים לפניו. אילו הוא היה לומד באופן מסודר - הוא היה מגיע לפריצות דרך משמעותיות הרבה יותר, כי ידע נבנה בהדרגה, ולא כולם צריכים להמציא את הגלגל בכל פעם מחדש.
זאת בדיוק היתה הנקודה שלי
 

אגוזים1

New member
לדעתי זה דווקא מקסים!!!

אני זוכרת שפעם באוניברסיטה
בשיעור סטטיסטיקה נתנו לנו כשיעורי בית לפתור תרגיל בהתפלגות בינומית, מבלי שלמדנו קודם איך עושים את זה. אני באמת לא יודעת האם זה נעשה כדי לאתגר אותנו מחשבתית או שזו היתה סתם טעות של מרצה. בכל אופן, שברתי את הראש כמה שעות על ה"בעיה" הזאת, עד שהצלחתי להגיע לפתרון. אחרי זה בכיתה ראיתי את הנוסחה הפורמלית שלקח למרצה בערך רבע שעה להסביר אותה, והרגשתי מרומה. למה הייתי צריכה לבזבז את הזמן הזה של כמה שעות בשביל לפתור משהו שיש לו נוסחה כל כך פשוטה ? (כשאני פתרתי, זה לא ש"פיתחתי נוסחה", פשוט הגעתי לפתרון בדרך הגיונית - זה לא אותו דבר). מיותר לציין ש"ההבנה המעמיקה" שלי בהתפלגות הבינומית לא עזרה לי כהוא זה במבחן (שבו נכשלתי כמו גדולה). המבחנים בוחנים אותך על הזריזות בשימוש בנוסחאות - בין אתה מחונן או לא).
לדעתי זה דווקא מקסים!!!
הדוגמא שלך נהדרת! חבל רק שהרגשת "מרומה"... אגב, הקשר למבחן לא רלוונטי לכאן לדעתי. את נבחנת על זריזות ובזה לא הצלחת. אז מה. זה רק אומר משהו על המבחן שקיבלת לא יותר... (או על כך שלא התכוננת מספיק בשימוש בנוסחאות
) לי יש דוגמא אחרת בהקשר הזה. בתואר השני קיבלנו עבודה בנושא מסויים שכלל שימוש בנוסחא מסויימת. משום מה התעקשתי להבין (לפני ביצוע העבודה) למה הנוסחא פותחה כפי שפותחה וגיליתי תוך כדי הניתוח שהנוסחא של המרצה שגויה!!! אמנם ברוב המקרים היא נכונה (ולכן לא עלו על השגיאה כנראה למרות שהיא הייתה מפורסמת במאמרים שונים) אבל במקרים מאוד ספציפים היא הייתה נותנת תוצאה שגויה. להגיד לך שהרגשתי "מרומה"? ממש ממש לא. היה לי המון סיפוק אישי מכך שעליתי על הטעות. לדעתי יכול להיות המון סיפוק אישי מהעובדה שמצליחים להגיע לבד להבנות של דברים גם אם בסופו של דבר ניתן לפתור את אותם דברים בעזרת "נוסחא פשוטה"... יש המון נוסחאות מאוד פשוטות שלא אומרות כלום למי שלא מבין מהיכן הן באות ולעומת זאת מספרות סיפור שלם (ומעניין) כאשר כן יודעים את "ההיסטוריה" שלהן... ושוב, כמו שכתבתי כבר לציפי. ברור גם שלא צריך להגזים (כמו בכל דבר...). לא מדובר כאן על "ללמוד את כל המתמטיקה לבד" ובוודאי שלא צריך להמאיס את הלמידה בגלל שעושים את זה קשה מדי או מיגע מדי.
 
סיפור מדהים !!!

לדעתי זה דווקא מקסים!!!
הדוגמא שלך נהדרת! חבל רק שהרגשת "מרומה"... אגב, הקשר למבחן לא רלוונטי לכאן לדעתי. את נבחנת על זריזות ובזה לא הצלחת. אז מה. זה רק אומר משהו על המבחן שקיבלת לא יותר... (או על כך שלא התכוננת מספיק בשימוש בנוסחאות
) לי יש דוגמא אחרת בהקשר הזה. בתואר השני קיבלנו עבודה בנושא מסויים שכלל שימוש בנוסחא מסויימת. משום מה התעקשתי להבין (לפני ביצוע העבודה) למה הנוסחא פותחה כפי שפותחה וגיליתי תוך כדי הניתוח שהנוסחא של המרצה שגויה!!! אמנם ברוב המקרים היא נכונה (ולכן לא עלו על השגיאה כנראה למרות שהיא הייתה מפורסמת במאמרים שונים) אבל במקרים מאוד ספציפים היא הייתה נותנת תוצאה שגויה. להגיד לך שהרגשתי "מרומה"? ממש ממש לא. היה לי המון סיפוק אישי מכך שעליתי על הטעות. לדעתי יכול להיות המון סיפוק אישי מהעובדה שמצליחים להגיע לבד להבנות של דברים גם אם בסופו של דבר ניתן לפתור את אותם דברים בעזרת "נוסחא פשוטה"... יש המון נוסחאות מאוד פשוטות שלא אומרות כלום למי שלא מבין מהיכן הן באות ולעומת זאת מספרות סיפור שלם (ומעניין) כאשר כן יודעים את "ההיסטוריה" שלהן... ושוב, כמו שכתבתי כבר לציפי. ברור גם שלא צריך להגזים (כמו בכל דבר...). לא מדובר כאן על "ללמוד את כל המתמטיקה לבד" ובוודאי שלא צריך להמאיס את הלמידה בגלל שעושים את זה קשה מדי או מיגע מדי.
סיפור מדהים !!!
ומה קרה עם זה ? הפרכת נוסחה שפורסמה במאמרים רבים ? אנשים עושים דוקטורט מדבר כזה (ומהרבה פחות מזה).
 

אגוזים1

New member
לא מאמרים רבים - מאמרים שונים

סיפור מדהים !!!
ומה קרה עם זה ? הפרכת נוסחה שפורסמה במאמרים רבים ? אנשים עושים דוקטורט מדבר כזה (ומהרבה פחות מזה).
לא מאמרים רבים - מאמרים שונים
ולא כזו נוסחה חשובה (הלוואי עלי
) כך שזה לא שינה הרבה. האמת, לפרופ' היה קצת לא נעים עם זה אבל יחסית הוא הגיב ממש בסדר... מה גם שהוא באמת היה אחר כך אחד הבוחנים שלי בדוקטורט (אבל בנושא אחר
)
 

aaa123

Member
דוקטורט רק מהפרכה אחת?

סיפור מדהים !!!
ומה קרה עם זה ? הפרכת נוסחה שפורסמה במאמרים רבים ? אנשים עושים דוקטורט מדבר כזה (ומהרבה פחות מזה).
דוקטורט רק מהפרכה אחת?
נניח למשל שמישהוא יפריך את משפט פרמה(שההוכחה שלו מאוד מסובכת כך שיכול להיות שיש בה טעות שלא גילו). כל מה שצריך זה דוגמה מספרית אחת שמוכיחה שהמשפט לא נכון. האם הוא יוכל לקבל דוקטורט על זה?
 

פלגיה

New member
כן

דוקטורט רק מהפרכה אחת?
נניח למשל שמישהוא יפריך את משפט פרמה(שההוכחה שלו מאוד מסובכת כך שיכול להיות שיש בה טעות שלא גילו). כל מה שצריך זה דוגמה מספרית אחת שמוכיחה שהמשפט לא נכון. האם הוא יוכל לקבל דוקטורט על זה?
כן
כי במשך מאות שנים חיפשו הפרכות ולא מצאו (המשפט מוכח באופן ודאי לכל חזקה קטנה מ- 4,000,000 כך שמציאת הפרכה תהיה דבר קשה מאוד) בנוסף הוא יקוממם עליו מתמטיקאים רבים מתורת המספרים שהדוקטורטים והמחקרים המתקדמים שלהם מבוססים על נכונותו של משפט פרמה, אבל זה שולי.
 

aaa123

Member
זה שיש לדבר חשיבות זה ברור אבל

כן
כי במשך מאות שנים חיפשו הפרכות ולא מצאו (המשפט מוכח באופן ודאי לכל חזקה קטנה מ- 4,000,000 כך שמציאת הפרכה תהיה דבר קשה מאוד) בנוסף הוא יקוממם עליו מתמטיקאים רבים מתורת המספרים שהדוקטורטים והמחקרים המתקדמים שלהם מבוססים על נכונותו של משפט פרמה, אבל זה שולי.
זה שיש לדבר חשיבות זה ברור אבל
אני בספק אם יאשרו לאדם דוקטורט רק עבור דוגמה מספרית אחת שיכול להיות שכאשר המחשבים יהיו מהירים יותר וטובים יותר תוכנת מחשב פשוטה תספיק כדי למצוא אותה. האם יש בכלל תקדים שנתנו לאדם דוקטורט רק בגלל הפרכה של משפט מתמטי?
 

פלגיה

New member
יש המון דוקטורטים כאלה

זה שיש לדבר חשיבות זה ברור אבל
אני בספק אם יאשרו לאדם דוקטורט רק עבור דוגמה מספרית אחת שיכול להיות שכאשר המחשבים יהיו מהירים יותר וטובים יותר תוכנת מחשב פשוטה תספיק כדי למצוא אותה. האם יש בכלל תקדים שנתנו לאדם דוקטורט רק בגלל הפרכה של משפט מתמטי?
יש המון דוקטורטים כאלה
לא במתמטיקה, אבל יש דוקטורטים בתלמוד שניתנו בעבר, והיום עם המחשבים הם נחשבים לא יותר מעבודה סמינריונית. אבל בהחלט כן. הפרכה של משפט יכולה לתת דוקטורט, ביחוד אם האמינו בנכונותו במשך 350 שנה, ובנו עליו תילי תילים של מחקרים אחרים. מציאת הדוגמה הנגדית בדרך כלל לא פשוטה, כי רוב הענפים במתמטיקה הם לא "רק מספרים". לרוב צריך טכניקות עקיפות כדי למצוא את הדווגמה הנגדית\ ואז בעבודה עצמה מוסיפם גם את פירוט הטכניקות, ועוד משפטים שהגיעו "על הדרך" (קורה תמיד).
 
טוב, נו

דוקטורט רק מהפרכה אחת?
נניח למשל שמישהוא יפריך את משפט פרמה(שההוכחה שלו מאוד מסובכת כך שיכול להיות שיש בה טעות שלא גילו). כל מה שצריך זה דוגמה מספרית אחת שמוכיחה שהמשפט לא נכון. האם הוא יוכל לקבל דוקטורט על זה?
טוב, נו
זה לא שהוא יגיש עמוד אחד ובו כתוב מספר אחד, וזהו. הכוונה היא שאם יש לך ביד הפרכה של נוסחה שמשתמשים בה במאמרים, נראה לי שאפשר לבנות סביב זה יופי של עבודה. מי שיצליח להפריך את משפט פרמה לדעתי יתקבל ישר לפרופסורה.
 

shani74

New member
את לא מעודכנת...

טוב, נו
זה לא שהוא יגיש עמוד אחד ובו כתוב מספר אחד, וזהו. הכוונה היא שאם יש לך ביד הפרכה של נוסחה שמשתמשים בה במאמרים, נראה לי שאפשר לבנות סביב זה יופי של עבודה. מי שיצליח להפריך את משפט פרמה לדעתי יתקבל ישר לפרופסורה.
את לא מעודכנת...
הוכיחו את משפט פרמה (מה, לא קראת את הוכחה?
)
 
טרם הספיקותי ../images/Emo8.gif

את לא מעודכנת...
הוכיחו את משפט פרמה (מה, לא קראת את הוכחה?
)
טרם הספיקותי

אני התייחסתי להודעה של aaa123 שכתב באופן היפוטטי שאולי יש טעות בהוכחה, ואם מישהו יצליח להפריך את ההוכחה פשוט על ידי דוגמה אחת נגדית - האם זה עשוי לזכות אותו בדוקטורט.
 
אפשר לומר משהו קצת ../images/Emo32.gif?

שאלה של דידקטיקה
יש לי בן שלומד בכיתה א. להרגשתי הוא עבר בהרבה את מה שצפוי ממנו ללמוד והוא משועמם - סוף הדרך. הוא קורא חופשי, כותב בכתיב ובכתב, ובחשבון הוא עושה חיבור וחיסור בטור כולל מספרים חמש ספרתיים, ומכפיל ומחלק - עדיין לא יודע שוטף את לוח הכפל. אבל הוא כבר מבין אחוזים, למרות ששברים עדיין לא לגמרי, ומסוגל לחשב ריבית ומספרים שליליים - המושג היה לו ברור מהתחלה. הוא ממיר בלי בעיה מידות (מסוגל לחשב קמ"ש בתור מטר לשניה), מסוגל לחשב חישובים מסובכים של פתרון בעיות די מתקדם כולל ביצוע אינטואיטיבי של ערך משולש. הייתי רוצה לדעת מהי הרמה שלו בהתייחס לחומר הלימודים שמלמדים כרגיל לפי תוכני משרד החינוך (המורה שלו מדלגת איתו חוברות באופן אישי, ואני רוצה לדעת בשבילי - למקם אותו) מעבר לכך יש לנו בעיה שהחוברות, גם המתקדמות משעממות אותו כי יש בהן חזרות חוזרות ונשנות על אותו החומר. הוא מבין את הפואנטה די מהר. אח"כ מוכן קצת לשתף פעולה בשביל השוויץ, ואז נגמר לו. איפה יש ריכוז של חוברות לימוד לפי תכני משרד החינוך, כדי שנוכל לבחור לו חוברות המתאימות לרמתו ולא משעממות? חוץ מזה בגלל שהוא לומד מהאויר ובאופן אינטואיטיבי נוצרים המון פערים (למשל אחוזים לפני שברים פשוטים) והייתי רוצה לדעת מה לומדים ובאיזה סדר כדי להשלים לו את הפערים או לפחות לוודא שהוא עושה את זה בעצמו. ( לא עוברים איתו על חוברות עליהן דילג) כמו כן הוא לא יודע אנגלית אבל התחיל לקרוא בכוחות עצמו. הוא קורא מצחיק כי אין לו מושג מה משמעות המילים אבל בכל זאת קורא נכון. הוא התחיל להתעניין בשפה זו וקולט די מהר מה הכוונה. בבית הספר לא לומדים אנגלית לפחות עד כיתה ג'. הייתי רוצה לקדם אותו ולא לתת לו לאבד את המומנטום - איפה יש חומר שניתן להשתמש בו כולל הדרכה למורה כדי ללמד אותו לימוד עצמי ואחרון חביב - בבי"ס שלנו לא עושים מבחנים למחוננות? האם יש טעם לבחון אותו באופן פרטי ( אין לי כוונה לשלוח אותו להעשרה או להעביר לכיתת מחוננים)? באיזו כיתה?
אפשר לומר משהו קצת
?
אני קורא שוב את כל השרשור ומאוד נהנה מכל מה שהתפתח כאן
 
גם אני ../images/Emo13.gif

אפשר לומר משהו קצת
?
אני קורא שוב את כל השרשור ומאוד נהנה מכל מה שהתפתח כאן
גם אני

יש לי נקודת מחלוקת אתך ועם בזזזזזזזזז. אני לא כל כך מתלהבת מהגישה הזו שצריך כל הזמן לתת לילד לחקור, ולא לתת לא "פתרונות מהמוכן", ו"לא לשים לו בפה", אלא ללמד "בצוריה חוויתית", וכן - "להגיע לדברים לבד". אני חושבת שמה שבעיקר חסר לילדים, ובפרט המחוננים זה הרגלי למידה. אדם גאון ככל שיהיה צריך קודם כל לדעת ללמוד. והוא צריך בפועל ללמוד גוף עצום של ידע לפני שהוא בכלל מתחיל לגלות משהו חדש. ואת הלמידה קל מאוד לזנוח. הרושם שלי הוא שבבית ספר כל הזמן "לומדים תוך כדי משחק", "חושבים תוך כדי מחקר", "חוקרים חשבון", וכו' וכו'. ובסוף לא לומדים. ולא לומדים ללמוד. אני מקווה שאני לא פוגעת באף אחד. אני מודה שאני קצת שמרנית בגישה הזו. אבל באמת גל המגמה הזו, של כל הזמן לחקור, ולהגיע לדברים "לבד" (בין אם מדובר בילד מחוננן ובין אם לאו) - אני חוששת שמתעלמים מכך שבכל זאת מזניחים את העובדה שהמון-המון מהידע כבר קיים. צריך ללמוד את הקיים - תוך חשיבה, אולי חשיבה ביקורתית אפילו. אבל קודם כל ללמוד, מה שאחרים כבר גילו. וגם ללמוד איך ללמוד. זה הבסיס להכל. לחקור ? לגלות לבד ? סבבה. אחרי שלומדים.
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה