ויויאן של....
ברור שיש דברים שעדיף לא לדעת עליהם, הלוואי והיינו יכולים להתעלם מכל מיני דברים בחיים שלנו, הלוואי שהיינו (כבני אדם) להפנים ולהכחיש מאורעות בחיינו. אבל אני לא חושבת שיש הורה אחד בעולם, שלא מרגיש את הילד שלו, גם הורים מוגבלים נפשית,פיזית או בריאותית, מרגישים את הילדים שלהם. ונכון, שעדיף לא לדעת כדי לא לכאוב, אבל בשביל זה אנחנו בני אדם, קודם כל בני אדם, אחר כך הורים, כדי לתת את כל המענה שילדנו צריכים, זה חלק מחבילת ההורות, לא רק לחבק ולנשק כשנחמד, אלא גם לעטוף ולכסות כשרע. אני לא חושבת שאם לך היה קורה משהו, ולא משנה מה, ואת היית נורא עצובה,ופגועה וכועסת אבל.... משאירה בפנים, בתוך תוכך, לא היית רוצה שאמא או אבא יקלטו שמשהו אצלך לא בסדר? שיבואו ולפחות יחבקו? תחשבי על זה. כהורים יש לקחת את הטוב ואת הרע, אין מה לעשות.