שונא את החיים האלה!!שונא את החיים האלה!!שונא

אז ככה:

מהעולם המקצועי ממנו אני באה (בין השאר דמיון מודרך ו-NLP ) אנחנו לא נוהגים לתת עצות גם כשאננו יודעים מה הבעיה וממש מדגדג לנו חומר את זה למטופל.ובודאי לא למקרים כמו שאסף מגדיר את עצמו. (אנחנו כן משקפים ועושים רה-מסגור (reframing ) וזה לומר את אותו דבר אך מזוית אחרת. אני לא מכירה אותו ומתייחסת רק למה שהוא כתב. בהתאם ל-NLP השאלות שנכתבו כאן הינן שאלות מנחות ,אותם האדם יכול (וכדאי) שישאל את עצמו כשיש לו התלבטות קטנה או גדולה . (כדאי לדעת כמובן מה ואיך לשאול - על כן פרטתי) ותועלתו רבה תמיד. עדיין תועלתו רבה הרבה יותר מהשאלות שאסף שואל את עצמו ולא מקבל עליהן תשובות. זה לא עצות, זה לא אינסטנט, זוהי הכוונה הכי פשוטה (וחלקית) למה שאנחנו אמורים לשאול את עצמנו יום יום.לגבי אלף ואחד דברים שאנחנו מתחבטים בהם, ושכחנו את אמנות התשאול העצמי ונתינת התשובות שזה ממש פשוט-אם יש את הכוון והכוונון הנכון. ולמרות שארגז הכלים הטיפולי שלי הוא גדול מאד ואני משתמשת במה שיש בו עם מטופלי, אני אף פעם לא שוכחת שלפני שנים לא מעטות לא הלכו למטפלים וגם לא לפסיכולוגים, מאמנים וסדנאות וכו' וכו' וכו וכדאי לזכור כי כל התשובות נמצאות אצל האדם עצמו ולשם כדאי לכוון אותו. גם הקינסיולוגיה טוענת את אותו דבר. וכל זה לא בא על חשבון המחשבה שעם מטפל טוב זה פשוט יותר קל אך גם המטפל הטוב ביותר לא יוכל לעזור לאדם שלא יתחבר או שיסרב להתחבר לרצונות שלו ולמשאבים הפנימיים שלו. ורווחים משניים כבר הזכרנו? כי אף אחד לא שומר בעיה אם אין בה רווח כלשהו - גם אם הרווח לא ידוע או סמוי
 

אסתר884

New member
כפי שציינתי הכל נכון ויפה

אך מתוך השאלות שנשאלו עשויים לעלות תכנים קשים לעיכול או חוויות או טראומות או כל דבר אחר שהאדם עצמו כרגע זקוק לתמיכה חיצונית. בהחלט מסכימה שאף אחד לא יכול לתת לאדם מה שהוא עצמו לא יכול לתת לעצמו. אך הסוגיה של יעוץ מעין זה בפורום... היא בעייתית. היא לא מכבדת את המקצוע ולא משנה איזה הוא. למה? כי יש לנו עסק פה עם נפשות.. ואם את עובדת עם בני אדם את בטח יודעת שלא תמיד מה שרואים במעטפת החיצונית זה התוכן הפנימי.... ולשאול שאלות מכוונות מעין אלה שנשאלו זה שאלות שיש חשיבות לתזמון שיש לשאול אותם (ואת התיזמון הזה יש לחוש מפגישה עם האדם), לברר אולי יש דרך לעקוף את המיינד ולהגיע לליבה, אולי האדם טרם בנוי להכנס למקומות שלבדוק את עצמו ויש צורך לגעת בדברים אחרים לפני שאת מעמתת אותו עם מראה? גם אם לכאורה נראה שהוא מודע... . אלה דברים ששייכים לחדר הטיפולים לא לפורום... מצטערת יקירתי. יום טוב אסתר
 

אסתר884

New member
ועוד...../images/Emo13.gif

"וכמובן תוכל לשאול (במדיטציה אחרת את הדמות שנגלית לך) מהו הצעד הראשון שכדאי לך לקחת לכוון המטרה שלך".... ציטטה מדברייך אוסיף ואומר.. שחלק לא מבוטל מהבעיות שלנו יושב בתת מודע.. כך שאדם יכול לדעת שהוא נאחז בחרא ולא טוב לו.. יכול לדמיין את עצמו מצליח ומוצלח.. ויש לו את השקע של הדימיון אך אין לו מושג איפה התקע של ההורדה למציאות.. ושם בדיוק זה יושב. זה יושב על רבדים כ"כ עמוקים ששום תרגיל פורומי עם כל הכבוד והרצון הטוב לא יוכל להוביל לשם.. לעיתים יעמיק את התסכול...
 

freearth10

New member
ההדמייה היא עבודה עם התת מודע

וכשהאדם רואה בהדמייה את היציאה ממקום למקום הוא מביא את זה אל המודע. נכון שלפעמים זה לא מספיק כדי ליצור את השינוי, אבל הפתיחה נעשתה וברגע שיש מודעות ורצון לשחרר הגופנפש יוביל אותנו כבר למאגרי הכוח שבנו כדי לממש את מה שאנחנו כל כך רוצים בו. תסכול מראה לנו את הפער וחוסר הנעימות לשהות בו תוביל אותנו אל הצעד הבא. מאיה
 

freearth10

New member
אם אנחנו יכולים...

היי אסתר, אם אנחנו יכולים לתת משהו לאדם, למה למנוע את הנתינה שרוצה לצאת? וכשמשהו התחבר ויצא מה שמתאים יתחבר לאדם ומה שלא יתנדף.יתכן והמילים פה יעלו איזשהו רגש. וזה מצויין סוף כל זה יוצא. אז האדם שעוד לא מוכן לקבל את העצה יוצף פתאום באור שאיתו הוא לא יודע מה לעשות. זה רגע נפלא ללמוד ממנו. רגש הוא משהו בריא. הצפה של רגש הוא משהו טבעי. מה שלא בריא וטבעי הוא חלוקה של הרגש. פה מותר ופה אסור. יש כאן מישהו שזקוק לעזרה ואולי כבר התייאש מכל העזרה שהוא לפחות לא ראה שהובילה אותו למקום טוב יותר ומישהי שמוכנה לתת לו עזרה. זה לא טיפול ובכל זאת יכול להיות שהוא יוכל לעשות עם זה משהו. למה זה מכבד את המקצוע לאמר תאכל פירות וירקות כתומים... תימנע מ... אל תלך לחדר כושר, תעשה לך עיסוי בשמן... עשה את התרגיל הבא... בחר לך מטרה...שתף את ההורים שלך... לך לרופא.... ולא מכובד לתת את העיצה/הכוונה/שיתוף שניתן כאן? במה זה שונה מכל עצה אחרת? בשביל מה הפורום הזה אם לא ניתן משהו מאיתנו?משהו שיוכל אולי לעזור לאדם שזועק הצילו, או למי שקורא את התגובה ונמצא במקום אחר אבל השאלה העלתה גם בו משהו. ואולי העיצות שניתנו כאן פתחו גם איזשהו צוהר קטן למטפלים שבינינו שיכולים לקחת משהו מתוך הדרך בה נשאלו השאלות, המרחב שלהן, הדרך שלהן... ? מאיה
 

אסתר884

New member
הי מאיה

זה לא שאלת הנתינה.. נתינה זה דבר מבורך כאשר הוא גם עשוי להועיל. הרעיון פה הוא לא להציף ולהשאיר את האדם להתבוסס עם עצמו.. כי אנחנו לא מכירים את הבחור ולא ממש יודעים על מה הדברים יושבים. . לגבי המודע והתת מודע.. דמיון מודרך יכול להציף לתת מודע.. בהחלט.. ודווקא בגלל זה נחוץ שיהיה שם גורם מקצועי תומך ולא פורום!. לכן להביא את האדם להגיע לכדי מודע זה אחריות רבה.. ... ולמה זה לא רציני? כי זה דברים שצריך לעשות בתזמונים נכונים למטופל על פי יכולותיו. תפיסתי הטיפולית שונה משלך. לגבי המשפט שלך "מה שלא בריא וטבעי הוא חלוקה של הרגש. פה מותר ופה אסור"..... שלך לא שלי. אני לא חושבת שרגש מותר או אסור.. יש הבדל בין יעוץ של חבר לבין יעוץ של איש מקצוע... בפורום. הכל מותר.... אכן יש בעייתיות בפורום... בעיות של אטיקה מקצועית. לצערי הדברים האלה לא מסודרים ומהוגנים בתחום שלנו. לשפוך ידע בפורום זה לא האישיו..גם אם הכוונה טהורה מה שאני בטוחה שכך המקרה. האישיו גם לא דרך המקרה של הבחור להגיע למקרים אחרים קרי לפתוח צוהר למטפלים אחרים. אנחנו לא בקייס סטאדי. מדובר בחיים של בחור שכפי הנראה חייו הם תיבת פנדורה. חשוב לי לציין זאת כי אני נתקלת בדבר הזה בפורומים של הרפואה המשלימה על ענפיה.
 

freearth10

New member
נכון אנחנו מסתכלות על החיים

דרך עייניים וגוף וחוויות ו... מאוד שונים. אז אולי את לא שמה לב, אבל כשאת אומרת "לא להציף את האדם להתבוסס עם עצמו" את בעצם אומרת בואו נפריד מתי מותר לנו להציף אדם ומתי אסור. בפורום זה אסור. בטיפול זה מותר. ושימי לב באיזו מילה חזקה בחרת. להתבוסס. כשאת מטפלת במישהו את יודעת בדיוק מה יציף אותו ומה לא? בקינסיולוגיה אנחנו מאוד מחוברים לאדם ובכל זאת אפילו מילה "סתמית" שנאמרת יכולה לעורר אצל המטופל הצפה רגשית. ואז... מה אנחנו עושים עם זה? איך אנחנו מטפלים בה? אנחנו מטפלים בה? ובא נניח שהטיפול גרם לפרץ של בכי שנמשך ונמשך ונמשך ונמשך והוא יצא מהטיפול ועדיין היה עצוב. אז לא טיפלנו בו באופן "רציני"? "לשפוך ידע בפורום זה לא האישיו." אז לשפוך לא, אבל לשתף בהחלט כן. וכוונה טהורה אף פעם לא יכולה להזיק. מדובר באדם שעם כל תיבת הפנדורה שבו בחר להגיע מכל הפורומים בתפוז ובכלל דווקא לפורום הספציפי הזה, בגלל שיש בנו משהו שהוא זקוק לו. לא לתת לו את המשהו הזה כשיש בנו כוונה טהורה לתת, ובו צורך לקבל, זה לעצור את הזרימה, את התנועה, מה שעומד בניגוד לקינסיולוגיה שפירושה המילולי הוא תורת התנועה. ועכשיו באמת מעניין אותי מה את מצפה מהפורום הזה. מהו לדעתך "האישיו"? מאיה
 

אסתר884

New member
ממש לא

אני לא מציפה אף אחד ולא מחליטה מתי זה יקרה. אם זה קורה רצוי ומומלץ שיהיה חלק מתהליך מסודר. שכן הצפה אצל אחד יכולה לקחת למעלה ואצל האחר לקחת למטה.. והלמטה שלו היא לא בהכרח הלמטה שלך. הרעיון שעומד בבסיס זה שישנם כלים וטכניקות ורעיונות שהם חלק מתהליך טיפולי ולא רעיון שעומד בפני עצמו.. שאותו ניתן לחלק בלי לדעת מי עומד מולנו. מאחר הקינסיולוגיה הינה שיטה אקלקטית .. והיא מאפשרת עבודה בכלים נרחבים נוספים כל מטפל מוצא מתוך הכלים שלו את הדרך להתמודד. סביר להניח שגם בקהילת הקינסיולוגים לא כולם יסכימו אם כולם... כל מה שנאמר נאמר בכך שיש צורך להזהר מעצות פורמיות ... לקחת את זה רחוק רחוק ממה שאמרתי. אני לא סבורה שלתת עצות מעין אלה זה קשור בתנועה או בתורת התנועה . האישיו לדעתי זה לחשוף את הרעיון של הקינסיולוגיה מבלי להפוך את הפורום למשהו בלתי מקצועי בעליל. שוב זאת דעתי בלבד אסתר
 

freearth10

New member
איך?

היי אסתר, ברור שאת לא מציפה אחרים, את גם לא יכולה לצפות מה בכל התהליך יציף ומה לא. אולי לפעמים את יודעת מה יציף,אבל לא תמיד, לא בטיפול ולא בפורום ולא בבית. הלמטה הוא למטה, הוא חלק ממסלול חיינו ואנחנו כמטפלים לא צריכים לעצור את התהליך רק בגלל הפחד של חלילה וחס לא להציף את המטופל. לגופנפש שלנו יש כלים להתמודד עם כל ההצפות האלו ומה שלא נעים לנו - נדע לנטרל. הפחד שמא... הוא פחד של אין אונים, או במקרה הזה אין עונים
. ואיך ניתן לחשוף את רעיון הקינסיולוגיה בפורום? איך אנשים יכירו את מה שאנחנו עושים אם לא נשתף? הפורום ידעך, כי מה כבר ניתן לאמר בו? לדעתי הפורום הזה הוא פורום בו מתכנסים ביחד גם מטפלים, גם אנשים ששמעו ומתעניינים בקינסיולוגיה, גם כאלה שאיך שהוא הגיעו לכאן ואין להם מושג במה מדובר גם תלמידים וגם כאלה שבכלל לא נראים. וככזה הוא מכיל את הכל. וכל מה שיוצא בו מבורך. שמעתי מכל מיני אנשים שהסקרנות הראשונית ללמוד קינסיולוגיה באה מהשאלות ומהתגובות שלי בפורומים שלא פעם ניתן היה להכתיר אותם כ"בלתי מקצועי בעליל". בעבורי זו זכות גדולה, ולא הייתי מגיעה אל הזכות הזאת, אם לא הייתי עונה תשובות מאוד דומות לתשובה שנכתבה כאן ואנשים היו חוזרים ואומרים - וואו זה עבד! ואפילו רק בעבור תגובה אחת כזאת - זה היה שווה. מי שהתחיל את השרשור אולי לא יוכל להנות מהתגובה, מה שלגמרי לא בטוח כי נראה שדווקא הוא מאוד מחובר לתהליכים שתוארו כאן, אבל אחרים שלא נראים יוכלו לקחת אפילו אם זה רק טיפ אחד קטן. ובשבילי זו כל מהות הפורום הזה והפורומים ההוליסטיים האחרים. מאיה
 

אסתר884

New member
אני עדיין חושבת שעם כל הרצון לקיום פורום

|יש דברים ששייכים לחדר הטיפולים ולא לפורום.. לדעתי זה אחד מהם.
 

freearth10

New member
../images/Emo45.gif

וחוץ מזה נראה שהוא מתורגל במדיטציה ובדמיון מודרך ויכול להנות מההדרכה שהוא כאן קיבל. מאיה
 

asafasaf26

New member
תשובה

אני יודע מה השיעור שלי החזק בחיים כרגע.. זה ללמוד לשחרר את מה שלא מתאים גם אם נורא רוצים אותו כי זה לא עושה טוב ולא מעלה ,לא לנסות לשלוט בחיים, לוותר....
 

freearth10

New member
לוותר

אחרי שלמדתי קינסיולוגיה, החלטתי שזהו. מהיום והלאה אני כבר לא מורה, אני מטפלת. ושנים התעקשתי רק לטפל, גם כשההכנסה מהטיפול היתה מאוד זעירה והייתי צריכה להצטמצם עד למינימום האפשרי ואפילו פחות ממנו ואז יום אחד אמרתי לעצמי, נו טוב, אין ברירה אני חייבת גם ללמד וגם לטפל וברגע שויתרתי פפפפ העולם נפתח בפני והגיעו אלי הרבה יותר מטופלים, וגם כשאני מלמדת אני גם מטפלת...זה לא קרה ביום אחד, אבל זה בהחלט היה בעקבות הויתור. איזו הארה
בהמשך הדרך! מאיה
 

asafasaf26

New member
דבר נוסף שנפל לי האסימון היום אחרי ש..

דבר נוסף שנפל לי האסימון היום אחרי שחזרתי מבילוי במועדון של גייז והרגשתי בדידות נוראית ובדיוק כשבאתי לפתוח את הדלת נעצרתי ואמרתי לעצמי מה שוב להכנס הביתה שוב לאותם חיים שאחפש סטוצים באינטרנט עם גברים זרים מידיי יום כדי להרגיש הנאה מינית עם אדם חדש, ואז חשבתי לעצמי אין לי כוח להכנס לבית לאותו קרוסלה מסתובת וחשבתי ללכת ברחוב כמו מסכן ואז שמעתי בערך את המילים הנל: "אינך מעריך ומכבד את גופך לכן אתה מעניק אותו לזרים" ואז הקול אמר: אמור לעצמך: "אני מכבד ומעריך את הגוף שלי" אני מרגיש שאני צריך קודם להגיד את מכבד מעריך ורק אחרי שאגיד זמן מה אוכל לאוסיף גם אני אוהב את הגוף, כרגע אני מרגיש שזה יהיה שקר עם אגיד אני אוהב. אבל להעריך ולכבד זה דבר שאני בשל אליו.. השאלה שלי היא כזו: יש לי ימים שאני אוכל רק אוכל בריא כמו סלט,דגים לחם אורגני משיפון טחינה גולמית וכו ויש ימים שלא בא לי ובא לי על בורקסים ופיצות, היתה לי תקופה שהאוכל הלא בריא נראה לי מגעיל והאוכל הבריא נראה לי טעים, אז כן יש לי הערכה וכבוד כלפי הגוף ברמה מסוימת אז השאלה למה אני כן עושה סטוצים עם גברים זרים בתדירות גבוהה.. כדי להרגיש שאני מושך אטרקטיבי , אוקי אבל זה מבוי סתום, אני צריך להפסיק עם זה כי זה שאני יודע את זה לא יגרום לי פתאום לאהוב את עצמי וכו,ניסיתי להגיד את המשפט אני אוהב ומעריך את עצמי המון המון פעמים במשך חודשים וזה לא עזר.. לכן עכשיו הגיע המשפט: "אני מכבד ומעריך את הגוף שלי"
 

freearth10

New member
התהליך שאתה עובר מזכיר לי

את התהליך שאני עוברת. אני כבר הרבה זמן אומרת לעצמי אני חיה ברווחה שמאפשרת לי להגשים את החלומות שלי וכלום לא זז. פה ושם איזשהו שינוי שעם הזמן גם דעך. אמרתי: מה אני צריכה את כל המשפט?מה אני כולה רוצה? לחיות ברווחה. אז צמצמתי אותו לאני חיה ברווחה. ושוב ניצנים פה וניצנים שם. ואז התמקדתי אפילו יותר: הארנק שלי מפוצץ בכסף! אז הוא לא התפוצץ! אבל אני באמת חיה עכשיו ברווחה. לא צריכה כבר לספור כסף. כסף נכנס, כסף יוצא ועכשיו אני מרגישה שאני יכולה להניח לנושא ולתת לחיים לנוע בקצב שלהם. אחלה נושא. וכן כשאנחנו מתכווננים יותר אל הנושא שלנו ומדייקים אותו יותר אנחנו גם רואים את התוצאות במהירות רבה יותר. ממליצה לך לאמר את המשפט גם יחד עם ח.פ.צ חיים (חפש בפורום). סופשבוע קסום, מאיה
 

freearth10

New member
אתה צודק

זה איכשהו יצא ממאמרי הפורום... בעבורי ח.פ.צ חיים זו כל התורה על רגל אחת. ח= חשיבה חיובית פ= פעילות צ= צלול חיים= מיים.
 
למעלה