טענות כאלו יש הרבה זמן
לא דווקא בשנים האחרונות, ולא דווקא יהדות טהורה. הרבה מבצרים צלבניים זכו לשימור ושיקום. לעומתם, המבצרים הממלוכיים / עות'מאניים, ברובם מוזנחים (יוצאת מן הכלל המעידה על הכלל היא מצודת נמרוד). כך למשל, מצודת המישור באזור, חורבות אשדוד-ים, אום-ח'אלד... בהרצליה, הגן הלאומי סידנא עלי - מסגד מימי הביניים ומצוקי כורכר - הוכרז כבר ב-1966, ובעצם הושאר מוזנח כך ש"אומץ" בידי תושבי המשולש, ואילו הגן הלאומי הסמוך באפולוניה - מבצר צלבני - הוקם בשנים האחרונות ממש לאחר שפינוי תע"ש איפשר חפירות מסודרות, והוא כבר גן לאומי מסודר ובתשלום... יש גם טענות של פלסטינים, שבמהלך חפירות ישראליות יש נטייה "להעלים" את שכבות הקרקע העליונות, בהן יש שרידים מוסלמיים, כדי להגיע לשכבות הקרקע "היהודיות". מצד שני, אציין שגם אתרים מרשימים מימי בית ראשון ושני מוזנחים בתודעה הישראלית - לא רבים המטיילים בלכיש, בחורבת צווחה (ארמון מלכי יהודה ברמת רחל), בתל בית שמש ובוודאי מקומות משניים כמו חורבת בני ברק הנמצאת בצומת מסובים, או תל אונו העתיקה באור יהודה. אפשר להמשיך ולציין את העובדה המבישה שמול שפיכת מיליוני שקלים על פיתוח הגן הלאומי מצדה, המייצג מיתוס שנוי במחלוקת, תל יבנה - סמל אחר (ולטעמי, ראוי יותר) מאותם ימים של סוף המרד הגדול - "תן לי את יבנה וחכמיה" של רבן יוחנן בן-זכאי - עומד מוזנח ורק באחרונה נמצא מימון לפרוייקט חפירות מסודר בו. והמקום אפילו אינו גן לאומי ולא מתוכנן להיות כזה.