שימור אתרים יהודיים או..

[אורניהו]

שימור אתרים יהודיים או..

כן או לא? *הכנסיה המארונית בשלומי

 

[אורניהו]

וצידה השני של הכנסיה ההיא

 

[אורניהו]

ועוד על המקום

 

[עמית מנדלסון]

לדעתי - כן, אך הבעיה פוליטית

לדעתי, יש בהחלט ערך לשימור גם של מבנים ששימשו את האוכלוסייה הפלסטינית עד 1948. כמו הכנסייה בשלומי, יש כנסייה במרכז מגדל העמק, מסגד בבאר שבע (בו היה מוזיאון הנגב), ואחרים. הבעיה היא בעיקרה פוליטית של רצון למחוק כל זכר לפלסטינים שהיו בארץ, ובמסגרת זו יש גם העלמת עין של הרשויות מהריסת מקומות קדושים - בתי קברות מוסלמיים, מסגדים וקברי שייח' עזובים...

 

[רפי עשת]

כשמדברים על שימור העיקר הוא הערך

של האתר, א) ארכיטקטונית, ב) היסטורית (למעשה שניהם קשורים). זו בעיה פוליטית בגלל שאיננו מסוגלים לקבל, כ - "עם נאור", שיש חשיבות גם במורשת של "אחרים". כנסיה זו חשובה עשרות מונים יותר מאיזה קבר שייח' זניח, אותו הפכו ל - 'קבר דן בן יעקב' ליד קב' הראל.

 

[אורניהו]

עמית..ונכון שגם ישנה בשנים האחרונות

מגמה באגף העתיקות לחקור ולחפור רק אתרים עם זיקה ליהדות הטהורה בכדי לחזק את אחיזתנו בקרקע כאן מאז ימי קדם?ואתרים מרשימים לא פחות אבל מתקופות אחרות אז פתאום אין תקציב

 

[עמית מנדלסון]

טענות כאלו יש הרבה זמן

לא דווקא בשנים האחרונות, ולא דווקא יהדות טהורה. הרבה מבצרים צלבניים זכו לשימור ושיקום. לעומתם, המבצרים הממלוכיים / עות'מאניים, ברובם מוזנחים (יוצאת מן הכלל המעידה על הכלל היא מצודת נמרוד). כך למשל, מצודת המישור באזור, חורבות אשדוד-ים, אום-ח'אלד... בהרצליה, הגן הלאומי סידנא עלי - מסגד מימי הביניים ומצוקי כורכר - הוכרז כבר ב-1966, ובעצם הושאר מוזנח כך ש"אומץ" בידי תושבי המשולש, ואילו הגן הלאומי הסמוך באפולוניה - מבצר צלבני - הוקם בשנים האחרונות ממש לאחר שפינוי תע"ש איפשר חפירות מסודרות, והוא כבר גן לאומי מסודר ובתשלום... יש גם טענות של פלסטינים, שבמהלך חפירות ישראליות יש נטייה "להעלים" את שכבות הקרקע העליונות, בהן יש שרידים מוסלמיים, כדי להגיע לשכבות הקרקע "היהודיות". מצד שני, אציין שגם אתרים מרשימים מימי בית ראשון ושני מוזנחים בתודעה הישראלית - לא רבים המטיילים בלכיש, בחורבת צווחה (ארמון מלכי יהודה ברמת רחל), בתל בית שמש ובוודאי מקומות משניים כמו חורבת בני ברק הנמצאת בצומת מסובים, או תל אונו העתיקה באור יהודה. אפשר להמשיך ולציין את העובדה המבישה שמול שפיכת מיליוני שקלים על פיתוח הגן הלאומי מצדה, המייצג מיתוס שנוי במחלוקת, תל יבנה - סמל אחר (ולטעמי, ראוי יותר) מאותם ימים של סוף המרד הגדול - "תן לי את יבנה וחכמיה" של רבן יוחנן בן-זכאי - עומד מוזנח ורק באחרונה נמצא מימון לפרוייקט חפירות מסודר בו. והמקום אפילו אינו גן לאומי ולא מתוכנן להיות כזה.

 

[רפי עשת]

יבנה - טענה שריב"ז רק היה שם זמן מה

הסמיך רבנים (אולי כדי שיהיו יותר סמיכים?

) ועבר לברור-חיל, שם חידש את מצוות המילה ("אור הנר בברור-חיל, שבוע בן, שבוע בן" = מחר חותכים לו...) איייי!!

 

[צפריר ישי]

לא לשכוח שגן לאומי מצדה הוא המקור

מספר אחד להכנסות שמאפשר גם לפתח מקומות אחרים וגם זה חשוב. המיתוס של מצדה חי וקיים והטוענים נגדו שוכחים מי יצר את המיתוס ולמה הוא שימש. מיתוס מתאים לתקופה ולרוח התקופה. אגב הטענות מה אם מחיקת כל זכר ליהודים בהר הבית על ידי חפירות המוסלמים. בבאר שבע אגב המבנה מוזנח לא בגלל מוצאו או שימושו האחרון אלה למייטב זכרוני בגלל נושא כספים.

 

[רפי עשת]

לפי מיטב ידיעתי הורדוס "גילח" את

ההר טרם בניית ביהמ"ק "שלו". לכן שרידים - רק מאז. כמו-כן יש אינספור אתרים, היכולים לחזק בהם את הקשר אל הארץ. + לגבי הזכות על הארץ - מבחינה דתית גריידא רק לה' הזכות והארץ אינה "של מישהו" פרט לה'...... (ואת זה כתב חפוי ראש מוחלט)...

 

[שיר ורד]

לפי זכרוני הורדוס מלא את הרב הבית

ולא גילח אותו. עיקר העבודה של הורדוס היתה הרחבת שטחו של הר הבית ע"י הקמת חובה גבוהה וכבדה מחוץ לחומה הקודמת ומילוי השטח שנוצר ויישורו. מן הסתם שכבות קדומות להורדוס עדיין קבורות מתחת לשכבת המילוי.

 

[יעל בוגין]

בהחלט, הרחיב ומילא, אבל גם כך

נאמר והשרידים הקדומים היהודים הקדומים ביותר שניתן למצוא הם של תקופת החשמונאים וכמובן הורדוס; עדיין אתה מדבר על שרידים קדומים במאות שנים להולדתו של הנביא מוחמד... כך שכל שריד כזה מערער את הזכות (המוסרית) לפחות של המוסלמים על ההר.

 

[צפריר ישי]

הורדוס לא גילח את בית המקדש

הורדוס הרחיב את הר המוריה על ידי בניית במה שהכותל המערבי הוא שריד שלו ועל הבמה הזאת הוא בנה את בית המקדש.

 

[תותח9]

למתעניינים במיתוס מצדה

... זה נושא המאסטר שלי http://dudi.tripod.com

 

[צפריר ישי]

גם אם זה נכון מה רע במתן דגש על

חפירה של אתרים ושכבות אשר יש להם זיקה לקיומנו לא צריך להיות תמיד רק אקדמים או צדיקים מהאפיפיור בנושאים אלו. כמי שפוגש נוער וילדים בטבע כמעט כל יום אני רק יכול להגיד שהידע שלהם ורצון שלהם ללמוד על הגורמים שבזכותם הם בארץ (בכל תקופה בהסטוריה) שועף לאפס אז אולי כן צריך לשים דגש על שיקום באמת של אותם אתרים ואין בכוונתי לקבר הצדיק הזה או האחר לצורך נושאי הדתיות המזוייפת אלא לצורך קירוב להסטוריה של עמנו בארץ. ילדים יודעים על המהפכה החקלאית באירופה ולא יודעים מה היה בישראל לפני 100 שנה.

 

[יעל בוגין]

צפריר, ההפך הוא הנכון

גם על אתרים חשובים בתולדותינו פוסחים לעיתים קרובות. הדוגמא של יבנה מצויינת - היהדות של כולנו נובעת מיבנה והלאה. היא שונה לחלוטין מזו שהיתה לפני חורבן הבית השני. ובכל זאת, ביבנה ניצב התל מוזנח כבר שנים רבות. ורק קברו של רבן גמליאל ד'יבנה מזכיר את הקשר לתקופה ההיא (אם אמנם זה קברו...). דוגמא אחרת - וחמורה פי כמה היא מה שקורה בהר הבית. שם איבדנו שליטה מזמן, אם היתה לנו אי פעם. הווקף עושה שם כרצונו, ובעיקר מבצע חפירות ומשמיד כנראה כל פיסת ראיה לקשר יהודי למקום. וכך לאורך ממשלות ישראל לא מעטות, למרות שלפחות בנושא הזה, קמה בכל פעם צעקה של רשות העתיקות. אבל מה שחשוב לזכור הוא כי בכל הארץ נחפרים רק מעט אתרים יחסית. אין אפשרות ולעולם לא תהיה כנראה, לחפור את הכל. לכן, תשומת לב קביעת סדר עדיפות נבון הוא דרישה מינימלית.

 

[shapira meir]

לגבי שלומי,

יש שם מספר רב של אתרים יותר ממה שנראה במבט ראשון. ראשית, ישנם עדיין מספר מבנים השייכים לישוב הערבי שהיה שם. ישנו מסגד שהחלק העליון של הצריח שלו קטום, וישנם שם מספר ערבים הטוענים על חזקה במקום (בעלי עדר צאן)

 

[shapira meir]

הכנסיה שהפכה לפי הסימנים לדיר

 

[shapira meir]

ארניהו, ראית העץ הצומח מהקיר?

צמוד למגדל הפעמונים.

 

[shapira meir]

בית השיח