יש בעיה נוספת, עם חוק העתיקות שלנו
אני מבין מסיפור הכתובת המזויפת (או לא...) שהממצאים שנתגלים בארץ יכולים להימכר חופשי-חופשי, ושמוסד ממשלתי מוכר יכול לקחת דגימות מתוך ממצא בעל חשיבות עולמית, לבדוק אותו, לחקור ולתת דו"ח רשמי, בלי שהוא נותן לאף אחד אחר יכולת לחקור/להסתכל/להתרשם ולחזור על הבדיקות. לדעתי יש כאן איזהשהו ליקוי מאורות, שאמנם אינו חדש בארץ, אבל הגיע למימדים קטסטרופליים עם סיפור הכתובת הזו. אנחנו אפסים, כמדינה, אם איננו יכולים להיכנס לבית האספן ולקחת את האבן למוזיאון, ואם המוסד הגיאולוגי המכובד לוקח דגימות ולא מחרים מיד את האבן - אנחנו אפסים. זה מה שאני יכול לתרום כרגע לדיון...