שלום לכולם... אני חדש בעסק

העקשנית

New member
שאלה לחד הורי-אתה לא חושב שזה ../images/Emo10.gif

אכזרי לנתק כך את הילד מאמו? איזו סיבה הייתה לה להסכים? רק בגלל שהיה חשש שיש לילד מום בלב-נכון? אבל כשהתגלה שאין מום-למה בעצם לא החזרת אותו לאמו? או לחילופין-למה לא הבאת את האמא לארץ? תסלח לי-אבל משהו מסריח לי בסיפור-מצטערת! אין אמא שתוותר כך מרצונה על הילד שלה-עם כל הכבוד לך ולרצון שלך לגדל לבד את הילד. האם תוכל למסור פרטים בנושא הזה? האם היו לכם יחסים? האם זה בכלל הילד שלך?ואם כן-למה האמא לא באה איתך ועם הילד לארץ? היא יהודיה? סליחה-אבל אני לא מסוגלת לעבור לסדר היום למשמע סיפורים שכאלו, למרות השמחה שלך והאושר שבגידול התינוק. ולשאלתך-לגבי המשך הטיפול בילד-בגיל שנתיים הילדים של היום זקוקים לחברה. מצד שני הם נכנסים לגיל שיש בו תופעות של חרדת הנטישה.גם לבת שלי היו תופעות כאלו בתחילת השנה כשהייתי מביאה אותה לגן בבוקר. היו סצינות של בכי וקושי להפרד-אבל במשך היום-הייתה נהנית מאד מחברת הילדים. אם קשה לך-תנסה למצוא מסגרת של מעון של נעמ"ת בקרבת מגוריך-תוכל לקבל הנחה של חדהורי, לפני כן גש לשם ובדוק בעיניך את המקום, נסה לשאול הורים חות דעת על המעון או בוקר או אחרהצהריים כשבאים לקחת. יש גם מסגרות קטנות יותר של משפחתונים-פרטיים או מטעם מתנ"ס, נסה לבדוק-המלצות ומראה עיניים. אם תמצא מקום שלילד יהיה קליק עם המטפלת-הוא יסכים להשאר שם. אולי דווקא דמות חמה וטובה של אשה-תספק לו את מה שחסר לו בדמות האם והסבתא שנעלמו לו פתאום. מנסיון שלי-קשה להחזיק היום ילד בן שנתיים בבית, למרות שזה אפשרי. לכן-אם קשה לך-מה שתעשה ותהיה שלם איתו-ותשדר לילד-זה גם מה שיהיה טוב לילד. ימים ראשונים של כל ילד קשים בכל מסגרת. לדעתי-כדאי לך לנסות!
 
אז למה שלא תתלונני על האם?

לא כל כך הבנתי למה את תוקפת את האב. האם יודעת איפה הילד שלה. ובכלל אם שמפקירה ילד אולי חולה, היא מלכתחילה לא משהו (לא שלהיות עם ´חד-הורי´ זה להפקיר)
 

העקשנית

New member
האם יודעת, אבל אולי לא יכולה להגיע../images/Emo10.gif

לארץ? אולי אינה יהודייה, או שאין לה אשרת עלייה? שאלתי את השאלות הללו-לא קראת? לא מפליא אותך? אני שואלת, ואני מקווה לקבל תשובות. וגם אם הן לא תמצאנה חן בעיני-זה מה שיש, זאת המציאות, אלו הם חייו ועם הכל יתמודד חדהורי.חשבתי שלילד מגיע להיות גם במחיצת אמו-במיוחד שהאבא סיפר שהאם והסבתא כן גידלו אותו בהתחלה. תמיד כששומעים רק צד אחד של הסיפור,בלי שהצד האחר יכול להגיב- קשה לדעת את האמת כולה. מצטערת.
 
היי עקשנית../images/Emo5.gif

קודם הרגעי, קחי מיים קרים, אין משהוא מסריח בסיפור הזה
. נכון זה אכזרי.... אבל זה ממש לא נעשה בצורה כזו או ללא אישורה. שהתברר שהילד בריא, היא אכן היססה, בן לבקש אותו חזרה לבן להשאירו שם. עד כמה את מכירה את החיים באוקראינה? אז זה לא חיים האמיני לי! ילדים מגיל 2-3 נזרקים לרחובות ממש כך, אין עבודה ואין כסף ואוכל. היא בת 23 כרגע, ובהחלטה משותפת החלטנו שהוא ישאר כאן, בגלל הרפואה מתקדמת ובגלל שכאן הוא יקבל יותר מאשר שם.. זה לא קל לה וגם לי זה ממש לא קל. עוד החלטנו שפעם ב שנה היא תבוא לכאן לביקור ו אנחנו נסע לשם לביקור. 3 פעמים בשבוע אנו שומרים על קשר טלפוני, ותמונות וקטעי סרטים דרך האינטרנט. היה ביננו קשר של כמעט שנה, וכן הוא הבן שלי וזהו!!! להביא את אימו לארץ זה לא דבר פשוט, בקשתי בהתחלה שהם יבואו יחד משרד הפנים לא אישר,והסכים רק לילד וגם זה לקח כ 4 חודש של לחצים ומכתבים. אני כבר מחכה חודשיים לאישור שהיא תבוא רק לביקור בן חודש... לבנתיים כבר עבר יום הולדת שלו 7/4 והאישור עדיין איננו. ותודה על ההצעות שלך
 
מים קרים , מים קרים |מים|

כולם לעבור לנֹח
אני מבינה שיש איזו בעייתיות וגם מרוצה מזה שאתה חדהורי מתחיל להיפתח ולטפטף את סיפורך. אבל שיהיה ברור שאנחנו לא חוקרים אותך ולא שופטים אותך כמו את כל אחד אחר שיכתוב כאן . נסיבות וסיבות החיים מופלאות מכל אחד מאיתנו. אני גם חושב שבמשך הזמן נבין יותר טוב , בינתיים זה אתה שכאן ולא האם , ולכן מגיעה לך זכות הראשונים ל
ותמיכה מאיתנו
אגב, אם יש לכם קשר אינטרנטי , היא יכולה להיכנס לכאן? יש לה עברית? בקריאה/כתיבה? נשמח לאחר אותה גם , אני חושבת. פרידות זה תמיד קשה ובמיוחד מכאלו קטנטנים. אני מכירה אילוצי פרידה שכאלו , גם אני עברתי את זה משיקולי טובת הילדים. וההמשך לא אכזב , התברר שצדקתי (ההחלטה הייתה שלי ). מחזיקים לכם אצבעות שתצליחו להתאחד ולו לזמן קצוב , בקרוב.
 
אביגיל! נרגענו ../images/Emo72.gif

היא לעולם לא היתה פה, הכרנו שם במהלך אחד מטיולי בעולם. היא לא מבינה עברית כלל, ומחשב זה מפלצת עבורה, שלא באשמתה! שם בקושי יש מחשבים בבתים, בדרך כלל רק אינטרנט קפה, שלשם אני שולח לה קטעי סרטים של הילד ותמונות וגם כסף שתוכל לממש את כל זה. אני מקווה שמשרד הפנים יאשר לה ביקור בקרוב, אים לא אז נאסוף פקלעות ואקח אותו לביקור אצלה... מצורפת תמונת הנסיך שלי!
 

מאי19

New member
ואוו איזה מהמם הוא

אפשר להציע לו שידוך ? יש לי נסיכה בת שנתיים בבית.
 
בגללכן הוא מסתובב כטווס בבית../images/Emo47.gif

תודה לכן. וחגית, הוא פתוח להצעות
 
התכוונת - מאי, הוא פתוח להצעות ../images/Emo13.gif

אני עצמי קצת גדולה עליו והבן שלי לא ממש מתעניין
 
נסיך ../images/Emo25.gif

לנוכח מה שאתה מספר , מעניין אותי , איך עבר תהליך רישום המקסימון הקטן , כבן שלך , כאן בארץ, או שהוא מההתחלה היה רשום ככזה? או בכלל מה הסטטוס שלו בארץ? האם יש לו אזרחות ישראלית גם? או שזה חלק מהעיניין שלא כל כך קריטי? ועוד כל כך הרבה שאלות...... , אבל רק אם אתה מתנדב לספר
 
שהגענו, זה דווקא היה מהיר../images/Emo45.gif

לאחר מלחמה של 4 חודשים במשרד הפנים, הגענו ארצה, כמובן שבשדה תעופה כמעט התחיל הכול מההתחלה, כאילו ש 4 חודש כבר לא שלחתי והמצאתי את כל המסמכים הדרושים. אבל למחרת ניגשתי למשרד הפנים, והוא קבל מ"ס זהות ונרשם בתעודת הזהות שלי. החוק אומר שבן של ישראלי הנולד בחו"ל נחשב כאזרח ישראלי מיום הוולדו, אבל נו אז מה, אים אנשי הקרח במשרד הפנים יכולים להתעלל באב ובתינוק בן שנה בזמנו אז למה לא.
 

העקשנית

New member
תודה על תשובתך. לא מקנאה בכם.../images/Emo140.gif

נשמע מאד קשה, אבל-אולי יהיה סוף טוב לסיפור הזה. מי יודע. בכל אופן שיהיה לכם המון בהצלחה!
 
למעלה