שלום לכולם!! חדשה בפורום!!

[Sivanvan17]

שלום לכולם!! חדשה בפורום!! ../images/Emo6.gif

היי לכולםםם אני סיון ואני תלמידת י"ב.. גמני כמו רוב הי"בניקים פה עובדת על הסרט גמר שלי.. ואני קצת בדילמות עם עצמי. אולי תוכלו קצת לייעץ לי. הסרט בעצם עוסק בנושא של החוש השישי למי שראה.. ההבדל העיקרי הוא שהחוש השישי עסק בילד, הסרט של עוסק בעצם בנער שבאיזשהו שלב בחיים הרגילים שלו הוא שם לב שכולם מתעלמים ממנו והוא לא יודע למה, וכל החיים סביבו ממשיכים כרגיל, חברה שלו לא מדברת איתו ואז היא בעצם באה ו"גומרת איתו", רק שבעצם היא מדברת עם עצמה.. בסוף הוא רואה מודעת אבל- 30 למותו, למוות שלו, ואז הוא נוסע לבית הקברות ורואה את הקבר שלו ובוכה.. כל הסרט מתרחש כשהוא מת והוא בעצם לא יודע.. כמו בחוש השישי.. הבעיה שלי היא לא ברעיון של הסרט, אלא בגלל שהסרט כ"כ קצר הוא בנו - תמונה תמונה תמונה תמונה סוף. אין שום הזדהות עם הדמות, וזה מעצבן ומתסכל ואני לא יודעת איפה לשפר את זה! HELP..

 

[bobby6killer]

הזדהות

אני הייתי מגדיל הזדהות עם הדמות שבהתחלה שהוא כן חי,מקרים כאלו שקורים לכל הבני נוער,שיעוררו הזדהות ואהבה לדמות,ככה שבסוף שהוא כן ימות,הצופה ירגיש רע...

 

[Sivanvan17]

מממ אבל..

זה לא הקטע שלי.. הקטע שלי זה שכל הסרט הוא מת ואפחד כולל אותו לא יודע את זה.. מצד אחד המתח אמור לבוא בסוף הסרט כשהוא וכשכולם מגלים שבעצם כל הסרט הוא מת, כי בסרט עצמו זה ממש לא גלוי.. אני מחפשת עוד תמונה אחת "עמוקה" שתגרום להבנת הדמות של הנער שבעצם לא יודע מה קורה עם כולם כדי להעצים את המתח והרגש בסוף כשכולם מגלים שהוא בעצם מת..

 

[הקוסם השחור]

הדגישי את רגעי התסכול והפחד

של הילד (ובטוח יהיו לו הרבה כאלה בסרט

) - שהרי כמו שקובי ניב כתב בספרו: גיבור הכי מזוהה ברגעי החולשה שלו

 

[Sivanvan17]

חחח אני בדיוק באמצע הספר..

השאלה היא איך, עם הזויות והפוקוס של הצילום, להוסיף עוד סצינה? ואם כן, איזה על מה? איזה עוד סצינות אפשר שבאות במגע עם אנשים אחרים ויש התעלמות?

 

[ברונדבי]

לדעתי

דבר ראשון, בהצלחה. דבר שני, לדעתי, הבעיה הרצינית שלך זה שלא תעשי סרט ואז סתם תרגישי רע שיבואו ויגידו "היי, היא העתיקה מהחוש השישי", הייתי מציע לך לחשוב על זה. דבר שלישי, אל תגרמי הזדהות עם כל הדמויות, תהפכי אותן לרוחות רפאים, מין משהו אירוני. תצרי הזדהות רק איתו. וזה לא בעיה - עצב, בדידות, חוסר אונים. אפשר הכל ע"י צילום מתאים, הליכה, ישיבה, מוזיקה, והכל נחמד וטוב.

 

[Sivanvan17]

זהו ש..

שאת הרעיון הזה פחות או יותר העלתי לבד עוד לפני שראיתי את החוש השישי.. ואז המורה שלי של המגמה אמר לי "רעיון יפה, רק חבל שעשו אותו כבר בחוש השישי".. ואז התבאסתי לגמרי.. הקטע שבחוש השישי כל הקטע זה עם הילד.. שהוא רואה אנשים מתים, אצלי זה החיים של מישהו, בצורה הכי בנאלית.. ואז.. וכמו בחוש השישי, זה כתוב טוב שלא מבינים.. הקטע שרק אחרי שאני אומרת שזה מבוסס על החוש השישי אנשים קולטים בדיעבד, כי זה לא מובן וזה גם לא מעלה אסוציאציה לסרט.. בעיקרון יש את הדמות הראשית של הילד המת ויש את חברה שלו, שיש 2 סצינות איתה.. אני רוצה ליצור הזדהות רק עם הילד כדי להעצים את הסוף.. המורה שלי הציע שכל הסרט הוא ילבש לבן או אפור אבל בגדים מתחלפים, תלבושת בי"ס לבנה וכל מיני כאלה.. אבל אני מפחדת שזה יגרום לאנשים להבין מה הקטע של הסרט וזה יהרוס את הסוף..

 

[ברונדבי]

לדעתי שוב

1. פשוט יש אנשים קצת פחות משכילים ממך, שלא יחשבו שלא ידעת על הסרט, ושאחד זה נער ואחד ילד. העלילה דומה. אבל עדין, אולי הביצוע שונה. אני סומך עליך. 2. בסצנה עם חברה שלו, אפשר פשוט להראות שתיקה. מצד אחד, החברה שותקת, כי אולי, כועסת, או ..לא יודעת מה להגיד, והילד מדבר, ולא מבין למה היא מתעלמת, כאילו, מהבחינה שהיא לא רוצה לדבר לליבו, למה יא לא שולחת יד, למה מפחדת להסתכל לו בענים, וכד'. זה משהו מהחיים, ולכן לא מרמז. 3. רמזים מתרימים, או רמזים פתטים (לבן אפור), שמתרימים על הסוף, זה מבאס ולא נראה לי שווה, הכי טוב הפתעה. שאנשים יגידו "ואו". בהצלחה

 

[Sivanvan17]

בסצינה עם החברה..

היא בעצם באה אליו הביתה.. ומתיישבת ומתחילה לדבר "אני לא מאמינה שזה נגמר ככה" פה פה פה וזה.. והוא בעצם עונה לה והיא עונה לו חזרה יש דו שיח, אבל היא בעצם ממשיכה את הדברים שלה, כי מבחינתה הוא בעצם לא שם.. כל הסרט נראה כאילו יש דו שיח עם אנשים, ההתעלמות לא נראת לעין רק בסוף בדיעבד מבינים ש "יואו נכון באמת המורה התעלמה, ונכון חברה שלו דיברה עם עצמה" וכו'.. אני רק רוצה להגביר את ההזדהות, כיוון שזה סרט קצר אני מפחדת כאילו אנשים לא הרגישו מספיק את מה שהנער מרגיש והסוף יהיה יפה, אבל לא ירגש.

 

[sprung monkey]

זה יותר ההעתקה מ"האחרים"

מאשר מ"החוש השישי". לדעתי, הבעיה בסרט שלך הוא שאת עשית אותו רק בשביל הפואנטה (ההפתעה) בסוף. אין לך באמת סיפור שמתרחש. זה בעייתי לכתוב תסריט רק בשביל טוויסט מגניב או רק כדי להעביר מסר. מסר/טוויסט צריך לבוא מתוך הכתיבה של התסריט, לא להיפך. תנסי לחשוב קודם מה האירוע המרכזי של הסיפור (כי לפי מה שהבנתי אין אחד כזה), ועליו תבני את ההפתעה שבסוף.

 

[shellydeez]

קודם כל ברוכה הבאה חבובה ../images/Emo24.gif

כתבת כבר תסריט או שיש לך רק רעיון כללי?

 

[Sivanvan17]

טנקס טנקס, כן כבר כתבתי את התסריט..

 

[shellydeez]

אכפת לך להעלות חלקיק ממנו?../images/Emo13.gif

זה קצת מסקרן אותי... כי אני מאמינה שאולי ככה אני אישית לפחות אוכל לעזור לך יותר..

 

[Sivanvan17]

למה חלק כשאפשר הכל? התסריט:

כשהכל יעבור/סיון כץ 1. פנים, בוקר, הבית של עידן. עידן קם בבוקר ורואה שכולם עדיין ישנים, הוא מתארגן לבי"ס. מכין לעצמו ארוחת בוקר, נופלת לו כוס ונשברת ועושה הרבה רעש. הוא משתיק את עצמו ובודק שאף אחד לא התעורר, מנקה, אוכל והולך לבי"ס. 2. פנים, בוקר, ביה"ס. עידן מגיע לבי"ס באיחור ועוד מישהו בא להיכנס איתו לכיתה, עידן מחייך. החבר פותח את הדלת ושניהם נכנסים. מורה: למה איחרת? תלמיד: מצטער המורה. מורה: שב. עידן: סליחה המורה. המורה לא מגיבה ועידן הולך ומתיישב במקום פנוי בכיתה ליד מישהי. עידן: איזה בוקר, בוקר, בוקר, בוקר. המורה מתחילה להכתיב והכיתה כותבת, יש צילום של כל הכיתה. עידן: יש לך טיפקס? הוא מושיט יד לקלמר שלה אבל היא מקדימה אותו, לוקחת טיפקס מהקלמר שלה ומוחקת משהו במחברת. נו מה את מסתלבטת עליי? כעבור כמה שניות יש צלצול וכל הכיתה מתפזרת. עידן יוצא אחרי גילי שהולכת לברזיה. 3. פנים, בוקר, ביה"ס. גילי הולכת לכיוון הברזיה ועידן אחריה. עידן: גילי! גילי חכי שניה!! היא לא עונה, מגיעה לברזיה, מחזיקה את השיער ומתחילה לשתות. עידן: את מוכנה להגיד לי מה נסגר איתך? (אין תגובה, הפסקה של רגע) כאילו מה?? כבר יותר משבוע את לא מדברת איתי.. אוקיי אז אם את צריכה את הספייס שלך תגידי.. וגם את לא באה לבי"ס ואם כן את כולך בדיכי שלך, אני לא יודע מה עובר עליך.. לא יודע מה נסגר בינינו, אבל כשתרצי לדבר, את יודעת איפה למצוא אותי. עידן הולך, גילי מתרוממת, מסתכלת עליו, לוקחת נשימה ארוכה. 4. פנים, צהריים, לובי של בניין. עידן חוזר מביה"ס (יום אחר), עולה במדרגות ופוגש שכן שלו. עידן: שלום. השכן לא מגיב וממשיך לרדת במדרגות. עידן ממשיך לעלות ועושה פרצוף. 5. פנים, אחה"צ, לובי של בניין/הדירה של עידן. צילום של הרחוב/הבניין וכתוביות של "שבוע מאוחר יותר". גילי עולה במדרגות ודופקת על הדלת, אמא של עידן פותחת לה. אמא: גילי מותק מה שלומך? גילי: בסדר... אמא: את יודעת שהאזכרה מחר, נכון? גילי: כן כן בטח, אני אבוא. 6. פנים, אחה"צ, החדר של עידן. הדלת של החדר נפתחת באיטיות וגילי נכנסת בשקט. עידן משחק במחשב. עידן: פי.. לקח לך זמן למצוא אותי הא? גילי לא עונה.. מסתכלת סביבה בחדר ומתיישבת על המיטה מול עידן. עידן: גילי הכל בסדר? גילי: (לוקחת נשימה עמוקה) אתה יודע.. בחיים לא חשבתי שזה יקרה לנו, שניפרד ככה. עידן: ככה? מה זה ככה? גילי: וכל הזמן הזה אני שקועה במחשבות, למה, איך זה קרה. ואני כבר לא יודעת מה לעשות עם עצמי, אני חושבת שאני משתגעת!! כבר אין לי מה לחפש בעולם הזה בכלל. עידן: מה?! מפתאום על מה את מדברת?! גילי: אוף אני לא יכולה יותר, נמאס לי כבר. עידן: די בובה, אני פה לא קרה כלום.. גילי מתחילה לבכות ועידן שם עליה את היד ומלטף. אחרי כמה שניות גילי מתרוממת. גילי: די אני רוצה הביתה. עידן: טוב חכי חכי אני אלווה אותך. הם מתחילים ללכת ורואים אותם הולכים ברחוב, בכניסה לבניין של גילי היא הולכת באיטיות אבל נכנסת ישר לבניין. עידן לא אומר כלום ומסתובב חזרה. 7. חוץ, אחה"צ, עידן בדרך הביתה. עידן הולך ברחוב בדרך הביתה. הוא הולך באותה דרך שהלך בהתחלה, בדרך הוא רואה לוח מודעות אבל, הוא עובר אותו, נעצר שניה, עושה פרצוף חושב, מסתובב ונעמד מול הלוח. ברקע מתחיל להתנגן "כשהכל יעבור" של עברי לידר. הוא רואה מודעת אבל "במלאת 30 יום למותו..." הוא שם את היד על המודעה, נוגע בה כלא מאמין. 8. חוץ, צהריים, הנסיעה לבית העלמין. עידן והוריו נוסעים במכונית, עידן יושב מאחור, מסתכל על הוריו במבט בוחן. הם יוצאים מהאוטו והולכים לכיוון הקבר, פתאום ההורים נעצרים. עידן מסתכל על הקבר שלו ומתקשה לעכל. הוא מתיישב על הרצפה ומתחיל לבכות.מצלמה מתרחקת. פייד אאוט.

 

[bobby6killer]

קצת קצר לא?

במתכונת הנוכחית זה יכול להיות יותר וידאוקליפ מאשר סרט קצר. את צריכה יותר סצנות,יותר דברים,יותר עניין. זה מאוד קצר,אבל מעולה

אני נהנתי לקרוא!

thumbs up

 

[Sivanvan17]

ייאאה הכי תודה!

התגובה הראשונה שלי מאנשים שמבינים ) בכל אופן, כן זה די קצר כל הסרט אמור לצאת 10 דקות +- התכנון שלי זה לראות לייב כמה זמן זה לוקח ואז להוסיף אתה מבין, לזה התכוונתי בהתחלה, בגלל שזה קצר אין מקום להתפתחות אין מקום לכלום, לפני שזה מתחיל זה כבר נגמר =\

 

[dylan]

כמה ימי צילום יש?

 

[Sivanvan17]

אין לי מושג..

עוד לא ממש התחלתי לעבוד על זה כי אני לא סגורה על התסריט כמו שהוא..

 

[dylan]

אין איזושהי הקצבה מבחינת ביה"ס?

גם בהגדרת התרגיל, גם מבחינת אפשרויות שאילת הציוד וגם מבחינת הצוות (אני מניח שיש עוד סרטים שאותם אנשים אמורים לקחת בהם חלק וכולם מצולמים בלו"ז די צפוף).. זה משהו שצריך לקחת בחשבון כשכותבים תסריט, מבחינת סצינות, לוקיישנים, שוטים.. הכל לוקח זמן. לא כ"כ פשוט פתאום באמצע צילומים להחליט להוסיף עוד סצינה.

 

[Sivanvan17]

זהו שאין..

זה ממש לא סרט מאורגן, חוץ מהעובדה שזה הבגרות שלי אין לזה שום קשר לבי"ס.. יש לי תקופת זמן מאוד ארוכה (מעכשיו עד מאי בערך), אין לי שום התנגשות עם סרטים של אנשים אחרים, אנחנו מגמה מאוד קטנה ולא כולם עושים סרט. מבחינתי, מבחינת הסרט הזה, אין בעיה להוסיף עוד סצינה, אין לי שום התחשבות בכלום חוץ מהתאריך הסופי..