שלום לכולם. רוצה להתייעץ אם אפשר
סליחה על האורך אבל רקע להבין:
מסורת קבועה יש לי מיום שנולדתי וידעתי על משלוחי פורים. אימי שלחה גם לחמותה ולאחר מכן גם לחמיות של בנותיה וגם לאם כלתה. אחיותיי כנ"ל ואחותי שיש את הסטטוס כשלי סבתא חדשה, עושה אותו דבר, מכינה משלוחים, שולחת גם להורי כלתה ומקבלת בשמחה וברכות ומשלוח חזרה.
פורים לפני שבני התחתן, שלחתי להורי כלתי (ולהורים של כלת אחותי כי הם מקסימים ובקשר טוב) וקיבלתי חזרה משלוח שאינני רוצה לתאר לא משום מה שהכיל אלא האופן בו ניתן בלי ספק היה זלזול כאילו "קחי ותעופי לנו מהעיניים עם השטויות שלך" (אני אדם מאוד אסתטי ומקפידה על כל עטיפה ויופי ומשקיעה המון בקישוט כל מתנה) לא שציפיתי שכך יהיה המשלוח אבל מבט ראשון כל אחד היה יודע מה זה מביע. שאלתי את בני ואמר: "זה מה היא יודעת".
שנה אחר כך שלחתי לה עם ביתה ולא התקשרה אפילו להגיד תודה. שנה שעברה התקשרתי ועשתה את המשחק הכי יפה בטלפון- אמרה שאני יכולה לבוא אבל "מצטערת, לא אוכל להחזיר לך כי אנחנו נוסעים" אמרתי: "אני עושה את זה כי כיף לי, כי יש לי מסורת ואני "מרגישה" משפחה. לא כדי שתחזיר לי". (וזה ממש כך. עדיף שלא יהיה אם זה לא מהלב) אמרה אוקיי. קבעה איתי שעה והשקעתי משלוח מהסרטים לה ולהורי חברתו של הבן השני (גם בשביל כלתי שלא תרגיש אפלייה). הורי הבן השני החזירו לי מיד משלוח יפה מאוד והורי כלתי, לא היו בבית בשעה שקבעתי איתם. התקשרתי לכלתי ושאלתי ואמרה לי שהם תכף מגיעים אליה. הבעתי מורת רוח בפניה אבל הלכתי לשם ולא עשיתי עניין (למרות שהרגשתי לא טוב). הם היו שם. קיבלו אותי בנשיקות וחיבוקים, לקחו את המשלוח, שוב התנצלו שלא יכולים להחזיר כי בערב הם טסים (ברור ענין של רצון) וזהו. לא לפני ולא אחרי ולא צריכה את המשלוח שלה אבל חבל לי שהיא נותנת דוגמא של חוסר כבוד שכך תנהג גם כלתי אחר כך...
כאמור, אחותי מודל חיקוי מושלם בעניין הזה ובעיניי זה מקסים. הורי כלתה וחברתו של בנה (שצרפתי לפני שנה כאילו חברתו כלתי שלי והוריה כאילו אני החמות של ביתם) לוקחים ממני משלוח, מחזירים ומכבדים שגורמים לי לתהות אם זה אני או הם, אחותי אומרת שאני יותר מידי משפילה את עצמי אבל בוער בי לקרב בשביל הבן שלי ואישתו. אני אוהבת לתת. גם מוגזם. אני אוהבת לאפות ולקשט ולעשות את הטקס הזה ואני יודעת שהילדים שמחים שיש קשר טוב נטול טינה, שנאה או מריבות.
השנה עושה משלוחים כרגיל. ברור שלכלתי והורי חברתו של הבן השני ויש לי נכדה חדשה מדהימה שאני הולכת לעשות לה משלוח לפעוטות
אבל מה עם הורי כלתי? לתת ולשכוח ואולי משהו יזוז מתוכה לבסוף? לתת ולהגיד משהו כמו: "אני יודעת שזה משמח את הילדים שלנו ...או דוגמא לנכדה וכו'....". או לא לתת ושכלתי תתעצב בליבה על כך שתראה שאני שולחת גם להורי חברתו של בני השני וגם להורי כלתה של אחותי?
תודה מראש לכל מי שמתחשק להביע דעה.
סליחה על האורך אבל רקע להבין:
מסורת קבועה יש לי מיום שנולדתי וידעתי על משלוחי פורים. אימי שלחה גם לחמותה ולאחר מכן גם לחמיות של בנותיה וגם לאם כלתה. אחיותיי כנ"ל ואחותי שיש את הסטטוס כשלי סבתא חדשה, עושה אותו דבר, מכינה משלוחים, שולחת גם להורי כלתה ומקבלת בשמחה וברכות ומשלוח חזרה.
פורים לפני שבני התחתן, שלחתי להורי כלתי (ולהורים של כלת אחותי כי הם מקסימים ובקשר טוב) וקיבלתי חזרה משלוח שאינני רוצה לתאר לא משום מה שהכיל אלא האופן בו ניתן בלי ספק היה זלזול כאילו "קחי ותעופי לנו מהעיניים עם השטויות שלך" (אני אדם מאוד אסתטי ומקפידה על כל עטיפה ויופי ומשקיעה המון בקישוט כל מתנה) לא שציפיתי שכך יהיה המשלוח אבל מבט ראשון כל אחד היה יודע מה זה מביע. שאלתי את בני ואמר: "זה מה היא יודעת".
שנה אחר כך שלחתי לה עם ביתה ולא התקשרה אפילו להגיד תודה. שנה שעברה התקשרתי ועשתה את המשחק הכי יפה בטלפון- אמרה שאני יכולה לבוא אבל "מצטערת, לא אוכל להחזיר לך כי אנחנו נוסעים" אמרתי: "אני עושה את זה כי כיף לי, כי יש לי מסורת ואני "מרגישה" משפחה. לא כדי שתחזיר לי". (וזה ממש כך. עדיף שלא יהיה אם זה לא מהלב) אמרה אוקיי. קבעה איתי שעה והשקעתי משלוח מהסרטים לה ולהורי חברתו של הבן השני (גם בשביל כלתי שלא תרגיש אפלייה). הורי הבן השני החזירו לי מיד משלוח יפה מאוד והורי כלתי, לא היו בבית בשעה שקבעתי איתם. התקשרתי לכלתי ושאלתי ואמרה לי שהם תכף מגיעים אליה. הבעתי מורת רוח בפניה אבל הלכתי לשם ולא עשיתי עניין (למרות שהרגשתי לא טוב). הם היו שם. קיבלו אותי בנשיקות וחיבוקים, לקחו את המשלוח, שוב התנצלו שלא יכולים להחזיר כי בערב הם טסים (ברור ענין של רצון) וזהו. לא לפני ולא אחרי ולא צריכה את המשלוח שלה אבל חבל לי שהיא נותנת דוגמא של חוסר כבוד שכך תנהג גם כלתי אחר כך...
כאמור, אחותי מודל חיקוי מושלם בעניין הזה ובעיניי זה מקסים. הורי כלתה וחברתו של בנה (שצרפתי לפני שנה כאילו חברתו כלתי שלי והוריה כאילו אני החמות של ביתם) לוקחים ממני משלוח, מחזירים ומכבדים שגורמים לי לתהות אם זה אני או הם, אחותי אומרת שאני יותר מידי משפילה את עצמי אבל בוער בי לקרב בשביל הבן שלי ואישתו. אני אוהבת לתת. גם מוגזם. אני אוהבת לאפות ולקשט ולעשות את הטקס הזה ואני יודעת שהילדים שמחים שיש קשר טוב נטול טינה, שנאה או מריבות.
השנה עושה משלוחים כרגיל. ברור שלכלתי והורי חברתו של הבן השני ויש לי נכדה חדשה מדהימה שאני הולכת לעשות לה משלוח לפעוטות
אבל מה עם הורי כלתי? לתת ולשכוח ואולי משהו יזוז מתוכה לבסוף? לתת ולהגיד משהו כמו: "אני יודעת שזה משמח את הילדים שלנו ...או דוגמא לנכדה וכו'....". או לא לתת ושכלתי תתעצב בליבה על כך שתראה שאני שולחת גם להורי חברתו של בני השני וגם להורי כלתה של אחותי? תודה מראש לכל מי שמתחשק להביע דעה.
