שנה טובה לכל באי הפורום

uzi2

Member
אתה יכול לעשות איתה הרבה, כמו למשל להעריך את חשיבות הפנימיות על פני החיצוניות, ואז גם תפעל לאותו הכיוון. לגבי המקסימום אתה תמיד צריך לומר שזה המקסימום שאתה מכיר.
ברור. אין לנו עניין להסתמך על כלים שאיננו יודעים שהם מספיק אמינים כמו הכלים שיש בידנו, ובוודאי שלא בכלים שכבר הראו חוסר אמינות.

הוא לא מקדם אותך מפני שאינך מסכים לקבל אותו כאמפירי
החוויה עצמה אמפירית. הפרשנות שלה, כשהיה ניתן לבדוק אותה בכלים שנחשבים לאמינים, התגלתה כמשהו לא אמין. נתתי מספר דוגמאות בעבר.
סקאלה אחת: קרוב יותר להשפעה או לקבלה. בלתי ניתן למדידה? בכלים שאתה מכיר עד כה. תגיד לי , לאלקטרון יש חופש בחירה? כנראה שלא. כנראה שגם לא לאטום. מתי בדיוק מתחילים לקבל חופש בחירה? כנראה שאין על כך תשובה. ועדיין מדוע קיימים כל כך הרבה מחקרים ותוצאות שמספרים לנו על חופש הבחירה כאילו השיגו את זה. העולם שמסביבנו איננו אלא תרגום של ההרגשות שלנו שהם תוצאה, התפעלות חיצונית וסובייקטיבית בלבד. כל החוויה שלנו תלויה בעיבוד קוגניטיבי המבוסס על חוויות אישיות ופיזיולוגיה של מוחינו. במערכות דוממות הדבר תלוי במשתנים כמו מהירות ותאוצה של הצופה. כשמדובר בנו הדבר מורכב בהרבה, לא ניתן להפריד בין מצב האדם לבין מה שהוא מודד. כלומר קיימת תפיסה נוספת לאותה קינמטיקה שהיא תגובה לפעולת כוח חיצוני של הצופה . ואלו הם אותם השפעות דינמיות של הצופה על המציאות שאותה הוא בוחן.

אנחנו יודעים בוודאות שחלק גדול מאוד (ואולי כול) הדברים שלגביהם יש לנו תחושה של חופש בחירה, הם אשלייה. יש לא מעט מחקרים בנושא, והזכרתי את חלקם עד כה.
ברור שאנחנו בוחנים את העולם כפי שהוא נגלה לנו. איננו יכולים לבדוק משהו שאין לנו גישה אליו. יחד עם זאת, צריך עדיין להיזהר שלא להשתמש בכלים שנחשבים כלא אמינים.

נכון , גם כששנינינו אוכלים גלידה אנחנו חוים את אותה החוויה, ויחד עם זאת כל אחד חווה את החויה בצורה שונה לפי הכלים שלו.
אין דרך לדעת אם אנחנו חווים את החוויה באותה צורה, כיוון שזה דבר סובייקטיבי.

זה ערטילאי נכון, אך כלפי מי? למה אתה קובע שזה עריטלאי עבור כולם?
אם אתה משוחח איתנו אני מניח שאתה רוצה לתקשר אם אנשים אחרים, ולא רק בינך לבין עצמך. לכן חייבים להסביר בשפה שתמנע מצב שבו אני חושב שאני מבין אותך אבל אני חושב שאתה מתכוון לדבר אחר.
זה נכון. ויחד עם זאת למרות שהפיזיקה הקוונטית מלמדת אותנו (בין השאר) שחומר הוא גל, תופעות קוונטיות משמעותיות הרבה יותר בעולם המיקרוסקופי מאשר בעולם המאקרוסקופי של גופים גדולים.
בערך. היא מלמדת אותנו שלחומר יש תכונות גליות. מתמטיקה אפשרה לנו להרחיב את עולם התובנות שלנו הרבה יותר אל הרבה מעבר לנסיון האישי שלנו כבני אדם.

היא גם אפשרה לנו לבדוק כמותית את הטענות שלנו. כשעושים את זה - מגלים שבלי זה, בד"כ נתקעים עם מסקנות ותובנות שגויות.

אני לא יודע אם אתה מודע עד כמה מרבית התיאוריות שנראות לאנשים כהגיוניות, נופלות בשלב של הבדיקות המדידתיות הכמותיות, וככל שהתיאוריה פחות צמודה לידע המדעי שכבר נצבר, ככה הסיכויים של הניבואים שלה להתאים לתוצאות הניסיוניות נעשה יותר ויותר קלוש.
 
נערך לאחרונה ב:

uzi2

Member
לא חושב שהשיטה משתנה. רק שיש בעיה ביישום שלה בחלק מהתחומים. אם לא ניתן לשחזר מחקר או טענה של אותו מחקר באמצעות מחקרים חלופיים, מסיבות מוצדקות ככל שיהיו, זה לא אומר שהמחקר לא איכותי, אבל זה בהחלט אומר שצריך לקחת את מסקנותיו ותוצאותיו בערבון מוגבל.

אני לא אומר שאין בעיות או שדברים לא צריכים להשתנות. השאלה היא איך. בינתיים לא רואה שפתיחת המערכת אל מחוץ לאקדמיה לא תחמיר עוד יותר את המצב. לא אומר שלא צריך להמשיך ולחפש. את הבעיה של יותר מדי מחקרים וקושי לאתר דברים איכותיים, גם אני הזכרתי, אבל פתיחות יתר לאנשים שאינם מהאקדמיה תחמיר עוד יותר את המצב.

העקרון של התחייבות על מתודה, והחלטה האם לפרסם או לא לפרסם לפני שהמחקר בוצע (אך אחרי שהמתודה פורסמה, ותוך התחייבות להצמדות למתודה) הוא צעד מבורך, ומגמה מבורכת. גם מגמת הפרסום של הנתונים הגולמיים באתרים נגישים, הוא צעד מבורך. ברור שיש עוד מה לשפר.
בהחלט מסכים שמחקרים חשובים הולכים לאיבוד ונשכחים. הרשתות החברתיות של אנשי מדע כמו אקדמיה, ו- ResearchGate משפרים את המצב.
אינני חולק על קיומה של בעיה רק על כיוון הפתרון.
 

BigBadWolf

Member
לא חושב שהשיטה משתנה. רק שיש בעיה ביישום שלה בחלק מהתחומים. אם לא ניתן לשחזר מחקר או טענה של אותו מחקר באמצעות מחקרים חלופיים, מסיבות מוצדקות ככל שיהיו, זה לא אומר שהמחקר לא איכותי, אבל זה בהחלט אומר שצריך לקחת את מסקנותיו ותוצאותיו בערבון מוגבל.

אני לא אומר שאין בעיות או שדברים לא צריכים להשתנות. השאלה היא איך. בינתיים לא רואה שפתיחת המערכת אל מחוץ לאקדמיה לא תחמיר עוד יותר את המצב. לא אומר שלא צריך להמשיך ולחפש. את הבעיה של יותר מדי מחקרים וקושי לאתר דברים איכותיים, גם אני הזכרתי, אבל פתיחות יתר לאנשים שאינם מהאקדמיה תחמיר עוד יותר את המצב.

העקרון של התחייבות על מתודה, והחלטה האם לפרסם או לא לפרסם לפני שהמחקר בוצע (אך אחרי שהמתודה פורסמה, ותוך התחייבות להצמדות למתודה) הוא צעד מבורך, ומגמה מבורכת. גם מגמת הפרסום של הנתונים הגולמיים באתרים נגישים, הוא צעד מבורך. ברור שיש עוד מה לשפר.
בהחלט מסכים שמחקרים חשובים הולכים לאיבוד ונשכחים. הרשתות החברתיות של אנשי מדע כמו אקדמיה, ו- ResearchGate משפרים את המצב.
אינני חולק על קיומה של בעיה רק על כיוון הפתרון.
קח לדוגמה את האסטרונומיה, מדע לכל הדעות. אבל אסטרונומיה הוא מדע תצפיתי. בהרבה מקרים לא ניתן לתכנן ניסוי מראש ולבצע אותו, עובדים עם הנתונים שבמקרה מגיעים עכשיו. אף אחד לא יכול לתכנן סופרנובה שקרובה לכדור הארץ מספיק בשביל לתצפת על התהליך בפרוט רב, דבר כזה קורה פעם במאה שנה ותצטרך לעבוד עם הנתונים שיתקבלו מהפעם האחת שתחזה בכך. אין חזרה על הניסוי גם אם ממש רוצים. אם רוצים לבצע ניסוי בקרינה קוסמית שמורכבת מהחלקיקים הכי אנרגטיים שידועים לנו, תוכל לצפות בחלקיק בודד כל כמה שנים. מה עוד שתוכל תמיד לתצפת רק מנקודה אחת בייקום כי בעתיד הנראה לעין לא תהיה לנו אפשרות לזוז ולתצפת מנקודה אחרת. זו רק דוגמה מתחום אחד. קיימים רבים אחרים שבהם פשוט לא ניתן לחזור על הניסוי, ורבים עוד הרבה יותר שניתן אבל אף אחד לא יחזור על אותו הניסוי כי אין שום תמריך לעשות כן, כי יש הרבה יותר מידי מחקרים או כי חזרה שכזו תייצר בעיה פוליטית מול הקבוצה שבצעה את המחקר המקורי.
אני לא חושב שיש מה לחשוש שהציבור הרחב פתאום יתחיל לפרסם מאמרים, רובם המוחלט מבין שאין להם מספיק ידע לשם כך והפסאודו-מדענים גם כך כבר מפרסמים את דעותיהם ברחבי הרשת, חלקם אפילו בעיתונות פסאודו-מקצועית.
 

יוגי379

Member
קח לדוגמה את האסטרונומיה, מדע לכל הדעות. אבל אסטרונומיה הוא מדע תצפיתי. בהרבה מקרים לא ניתן לתכנן ניסוי מראש ולבצע אותו, עובדים עם הנתונים שבמקרה מגיעים עכשיו. אף אחד לא יכול לתכנן סופרנובה שקרובה לכדור הארץ מספיק בשביל לתצפת על התהליך בפרוט רב, דבר כזה קורה פעם במאה שנה ותצטרך לעבוד עם הנתונים שיתקבלו מהפעם האחת שתחזה בכך. אין חזרה על הניסוי גם אם ממש רוצים. אם רוצים לבצע ניסוי בקרינה קוסמית שמורכבת מהחלקיקים הכי אנרגטיים שידועים לנו, תוכל לצפות בחלקיק בודד כל כמה שנים. מה עוד שתוכל תמיד לתצפת רק מנקודה אחת בייקום כי בעתיד הנראה לעין לא תהיה לנו אפשרות לזוז ולתצפת מנקודה אחרת. זו רק דוגמה מתחום אחד. קיימים רבים אחרים שבהם פשוט לא ניתן לחזור על הניסוי, ורבים עוד הרבה יותר שניתן אבל אף אחד לא יחזור על אותו הניסוי כי אין שום תמריך לעשות כן, כי יש הרבה יותר מידי מחקרים או כי חזרה שכזו תייצר בעיה פוליטית מול הקבוצה שבצעה את המחקר המקורי.
אני לא חושב שיש מה לחשוש שהציבור הרחב פתאום יתחיל לפרסם מאמרים, רובם המוחלט מבין שאין להם מספיק ידע לשם כך והפסאודו-מדענים גם כך כבר מפרסמים את דעותיהם ברחבי הרשת, חלקם אפילו בעיתונות פסאודו-מקצועית.
אין לך אפשרות לדעת מי מחזיק באמת.
אני מניח שתגליות עבר של ענקים כמו גלילאו, קופרניקוס ודומיהם הובחנו על ידי הדיוטות כשקרנים המתיימרים להיראות כאמתיים.
 

uzi2

Member
באסטרונומיה, הבעיה היא אכן שבמקרים רבים לא ניתן ליישם את השיטה. לא בעיה ביעילות השיטה. האם זה מדע? כן, אבל גם שם לא מגיעים למסקנות נחרצות מדי וג'נריות על סמך סופרנובה אחת. אין מה לעשות. אנשים טועים ויטעו. לכן השיטה המדעית, ואיפה שלא ניתן לא ניתן.

לגבי הציבור הרחב, אני כן סבור שזה החמיר ויחמיר את המצב. גם אחוז מאוד מאוד קטן מהציבור הרחב, זה הרבה מאוד אנשים.

אכן הם מפרסמים את דעותיהם ברחבי הרשת, ובכתבי עת פסואודו מדעיים, וכפי שכתבתי, זה בהחלט יוצר בעיה - לא בתוך הקהילה המדעית, אבל למידע הזורם לציבור.

ההשפעה של שמועה שרצה ברשתות החברתיות על טיפול למניעת קורונה על ידי שתיית מים חמים ושאיפת אדים, היתה הרבה יותר גדולה מההשפעה של מידע מחקרי אמין על כך שההפצה העיקרית של הנגיף מתרחשת עוד לפני הופעת הסימפטומים, ולא הרבה זמן אחרי ההדבקות. אתה לא מתאר לעצמך כמה היה קשה לי לשכנע אנשים שזה שהם מרגישים בריאים, ויצאו לפני שבועיים שליליים לבדיקת קורונה, לא אומר שהם לא יכולים להדביק ושאני סתם מגזים כשאני מתעקש לשמור מרחק מהם. הידע ישנו (וגם שם היו טעויות - אבל בייחוד בהתחלה, ומשמעותית פחות), ומה שזורם לאנשים, זה שמועות שלא ברור מה מקורן.

לא ניתן למנוע את זה, אבל לפחות צריך אמצעים יותר טובים גם עבורנו לבור את הבר מן המוץ.

יש מנגנונים חשובים שנוצרים והזכרתי את חלקם. יש יותר אפשרות נוחה לכתוב הערות למאמרים מבעבר, וזה דבר מבורך וחשוב. יש עידוד של מעבר למידע גלוי, (למשל OSF שבינתיים, רק מתחיל לצבור תאוצה). גם כלים כמו Amazon MTurk מקלים על מציאת פילוחים יותר אמינים. אבל פתיחת העסק לקהל הרחב ודמוקרטיזציה, לדעתי רק תחמיר את המצב. גם היום קל לראות כמה קל לאנשים שאינם חוקרים להבין לא נכון מחקרים ולהפיץ את תובנותיהם הלאה. ללא רגישות לדקויות שכל כך הכרחית במחקרים רבים.

יושב אדם שאינו חוקר ועובר על מחקרים בתחום הקורונה ומסכם אותם. הוא אינו רגיש יותר מדי לדקויות, כיוון שאינו חוקר, ואז הוא קובע שמחקר מקיף מאוד ואיכותי (double blinded) מראה שהשימוש בהידרוקסי כלורוקווין (HCQ) כנגד הקורונה הרבה יותר מזיק מאשר עוזר. הוא מאוד התרשם מאמינות המחקר שסתר לטענתו מחקרים קודמים שהראו על יעילות של החומר, אך שהיו "פחות איכותיים" (לא double blinded).

עיון שלי במחקר ובמחקרים אחרים, הראה שבמחקרים האחרים, מרביתם מדברים על טיפול שלא במסגרת ICU (טיפול נמרץ), ובמחקרים האלו מדובר במינון מצטבר של 250-300 מיליגרם (ב- 6 ימים). המחקר "הסותר" כביכול, מדבר על טיפול במסגרת ICU, ועם מינון מצטבר של 2400 מ"ג לאורך 5 ימים. איך בכלל אפשר להגיד שמחקר כזה סותר את שאר המחקרים? אבל זה מה שקורה כאשר אנשים שאינם חוקרים ואינם רגישים לדקויות, מנסים לפרש מחקרים. אח"כ אנשים מצטטים את הבלוגים שלו, שנראים כאמינים, וכשהרופא רוצה לרשום להם HCQ, הם נלחצים ומסרבים.

הבחור הוא אדם חיובי, וכשהיפנתי אותו להבדלים. הוא תיקן את עצמו, אבל לא הפנים את המסר הכללי יותר. אין לי זמן לעבור על כל הבלוגים שלו, ועבר זמן מאז שפירסם את ההודעה, ועד שנחשפתי אליה לגמרי במקרה, ואף אחד אחר לא תיקן אותו למרות שהיו שם לא מעט תגובות. תופעות כאלו, מגיעות ממקום של כוונה טובה, אך הן בעייתיות מאוד. בייחוד במקרה של עניינים בריאותיים.

כדי לפרש נכון מחקר כזה צריך גם הבנה בתחום המדעי, וגם הבנה בסטטיסטיקה ושיטות מחקר. אחרת זה יותר מזיק מעוזר.
 
נערך לאחרונה ב:

דיברגנט חדש

Well-known member
אתה לא מתאר לעצמך כמה היה קשה לי לשכנע אנשים שזה שהם מרגישים בריאים, ויצאו לפני שבועיים שליליים לבדיקת קורונה, לא אומר שהם לא יכולים להדביק ושאני סתם מגזים כשאני מתעקש לשמור מרחק מהם. הידע ישנו (וגם שם היו טעויות - אבל בייחוד בהתחלה, ומשמעותית פחות), ומה שזורם לאנשים, זה שמועות שלא ברור מה מקורן.

ההשלכות ארוכות הטווח של מחלת הקורונה ממשיכות להפתיע את עולם הרפואה. כעת, מומחים מגדירים תסמינים שנמשכים יותר מ-12 שבועות כ"תסמונת הקורונה הכרונית" שדורשת שיקום ממושך. מסמך חדש של אוניברסיטת אוקספורד מפרט את מה שידוע עד כה על התסמונת

 

uzi2

Member
כן. הזכרתי את זה כאן בפורום. קוראים לזה גם (שם לא רשמי אבל די נפוץ) long haulers. יש להערכתי שני סוגים שונים לגמרי של כאלו שפיתחו סימפטומים כרוניים:

האחד: אלו שבעקבות טיפול כבד כנגד הקורונה ושיבושים כתוצאה מסיבוכים, הם אמנם מחלימים מהמחלה עצמה, ויוצאים מסכנת חיים, אבל יש להם נזקים ארוכי טווח.

השני: כאלו שלא היו להם סיבוכים, אבל הסימפטומים באים והולכים כל הזמן ולפעמים מחמירים, (בייחוד תשישות). באופן מפתיע בקבוצה הזאת יש לא מעט צעירים.

יש גם סיבוכים כרוניים. הנושא כרגע נלמד, ויש המון שיח על זה.

בכל מקרה, ברשימת הנזקים של המחלה מבחינת אלו שהאמינו שזה "רק שפעת", לא צריך רק לספור כאלו שנפטרו, אלא גם כאלו שלא נשקפת סכנה ממשית לחייהם, אך איכות חייהם נפגעה לטווח זמן ארוך (אולי לתמיד).

השאלה הגדולה: האם ועד כמה, המצב הכרוני הזה, הוא באמת לתמיד, או רק ארוך טווח. כרגע, הרבה מאוד מושקע בפיתוח ושיפור פרוטוקולים לטיפול ב-long haulers מכל הסוגים. בינתיים, הגיוון בסימפטומים ובסיבוכים מאוד מקשה על התאמת הפרוטוקול לחולה.
 

דיברגנט חדש

Well-known member
כן. הזכרתי את זה כאן בפורום. קוראים לזה גם (שם לא רשמי אבל די נפוץ) long haulers. יש להערכתי שני סוגים שונים לגמרי של כאלו שפיתחו סימפטומים כרוניים:

האחד: אלו שבעקבות טיפול כבד כנגד הקורונה ושיבושים כתוצאה מסיבוכים, הם אמנם מחלימים מהמחלה עצמה, ויוצאים מסכנת חיים, אבל יש להם נזקים ארוכי טווח.

השני: כאלו שלא היו להם סיבוכים, אבל הסימפטומים באים והולכים כל הזמן ולפעמים מחמירים, (בייחוד תשישות). באופן מפתיע בקבוצה הזאת יש לא מעט צעירים.

יש גם סיבוכים כרוניים. הנושא כרגע נלמד, ויש המון שיח על זה.

בכל מקרה, ברשימת הנזקים של המחלה מבחינת אלו שהאמינו שזה "רק שפעת", לא צריך רק לספור כאלו שנפטרו, אלא גם כאלו שלא נשקפת סכנה ממשית לחייהם, אך איכות חייהם נפגעה לטווח זמן ארוך (אולי לתמיד).

השאלה הגדולה: האם ועד כמה, המצב הכרוני הזה, הוא באמת לתמיד, או רק ארוך טווח. כרגע, הרבה מאוד מושקע בפיתוח ושיפור פרוטוקולים לטיפול ב-long haulers מכל הסוגים. בינתיים, הגיוון בסימפטומים ובסיבוכים מאוד מקשה על התאמת הפרוטוקול לחולה.
אני מאוד חרד שאלו גם יהיו תופעות הלוואי של החיסון שייוצר ואף אחד לא ישייך אותן אליו.
 

uzi2

Member
בניגוד לחיסון הטבעי, שאין לנו ממש שליטה עליו ועל מאפייניו, על החיסונים המפותחים, יש לנו שליטה גבוהה הרבה יותר.
הבעיות שמהם סובלים long haulers, הן בעיות שידועות כבר הרבה זמן לגבי המחלה הזאת. מה שלא צפינו, זה שזה לא יהיה נדיר שהגוף לא יחלים מזה לגמרי.
חיסון מלאכותי, בניגוד לטבעי, ניתן לשלוט עליו. לבחור מבין אינספור הערוצים האפשריים, ערוצים שהסיכון לאינפלמציית יתר נמוך.
אנחנו יכולים לתכנן מראש מה צריכים להיות מאפייני הנוגדן שהגוף ייצר, ככה שהוא יהיה עם יעילות גבוהה. וכמובן גם מבצעים בדיקות בהיקפים הולכים וגדלים לאורך זמן. לא אגיד שאין בכלל חשש לתופעות ארוכות טווח שלא צפינו, אבל גם לא יותר מדי חושש מזה.

מה שכן, יש מאות קנדידטים שונים לחיסונים, וההבדלים ביניהם הם לא רק הבדלים של "מי יצא ראשון" לשימוש נרחב. היעילות של כל אחד מהם שונה. נדירות תופעות הלוואי הקלות והפחות קלות, שונה. היכולת להתמודד עם נגיף שעבר מוטציות קלות שונה מתרופה לתרופה.
אני מקווה שעבור המדינה שלנו, יבחרו חיסון מוצלח, מבין אלו שמפותחים. ייתכן שבהתחלה יתנו רק לאנשים בסיכון גבוה. ייתכן שנמתין לראות מה קורה בשאר העולם. ייתכן שנהיה לחוצים יותר וניקח את החיסון הראשון שתהיה לנו גישה אליו. ייתכן שיתנו סוג אחד של חיסון עבור אלו שבסיכון, וסוג אחר לצורך חיסון שאר האוכלוסיה. במדינה שלנו קשה לצפות את ההחלטות.
למזלנו כנראה שלא תהיה הפקעת מחירים של החיסונים עקב התחרות ועקב הסכמים בינלאומיים כמו Covax.
 
נערך לאחרונה ב:

יוגי379

Member
כאמור, אין בעיה שתחקור מה שמעניין אותך. כל מה שאני אומר שזה לא חלק מהמדע שהוא בהגדרה שיטה למחקר אמפירי ואובייקטיבי. את הסובייקטיבי אתה יכול לחקור במסגרות אחרות אם תרצה.
גם אני מסכים איתך אלא שאני מוסיף שאותם קריטריונים נוקשים ושיטתיים של המדע יורחבו על ידי נדבח נוסף
 

uzi2

Member
גם אני מסכים איתך אלא שאני מוסיף שאותם קריטריונים נוקשים ושיטתיים של המדע יורחבו על ידי נדבח נוסף
ברגע ששיטה בנויה על אילוצים, כל הרחבה תהיה על ידי ויתור על אילוץ. כשהאילוצים נבחרו בקפידה כדי למנוע מאיתנו להתקע לאורך זמן רב עם תובנות שגויות, וכתוצאה מכך, לבנות על גביהם מגדלים של תובנות שגויות נוספות, הויתור על חלקם, יביא להרחבת התובנות שלנו, אך יהיה במחיר של ירידה ברמת האמינות של אותן התובנות. בתחומים שבהם לא היתה בשלב מסוים הקפדה על הכללים האלו, ושהועמדו אח"כ למבחן נסיוני מוקפד, הנסיון לימד שהירידה ברמת האמינות כשאין הקפדה, היא ירידה חזקה.

בתוך גבולות המדע, הצלחנו לבנות מגדל בין אלפי (ואולי עשרות אלפי) נדבכים של תובנות, כשכל נדבך מבוסס בצורה מוחלטת על קודמיו, ושבסופם אנחנו מסוגלים לקבל רשימה של חוקים שנכונותם תלויה בכך שכל אחד מאלפי הנדבכים שלפניהם נכון אף הוא, ושרק אם מקפידים על הצמדות מוחלטת לכל החוקים האלו אפשר לתכנן (למשל) סמארטפון שגם עובד, ושאין מחלוקת גם לגדולי מתנגדי המדע על כך שהוא עובד.

בכל פעם שויתרנו על הדרישות האלו או על חלקן, קיבלנו מגדל תובנות שבו כבר החל מהנדבך החמישי או השישי יש מחלוקת גדולה על 'האם זה בכלל נכון'.
 

יוגי379

Member
ברגע ששיטה בנויה על אילוצים, כל הרחבה תהיה על ידי ויתור על אילוץ. כשהאילוצים נבחרו בקפידה כדי למנוע מאיתנו להתקע לאורך זמן רב עם תובנות שגויות, וכתוצאה מכך, לבנות על גביהם מגדלים של תובנות שגויות נוספות, הויתור על חלקם, יביא להרחבת התובנות שלנו, אך יהיה במחיר של ירידה ברמת האמינות של אותן התובנות. בתחומים שבהם לא היתה בשלב מסוים הקפדה על הכללים האלו, ושהועמדו אח"כ למבחן נסיוני מוקפד, הנסיון לימד שהירידה ברמת האמינות כשאין הקפדה, היא ירידה חזקה.

בתוך גבולות המדע, הצלחנו לבנות מגדל בין אלפי (ואולי עשרות אלפי) נדבכים של תובנות, כשכל נדבך מבוסס בצורה מוחלטת על קודמיו, ושבסופם אנחנו מסוגלים לקבל רשימה של חוקים שנכונותם תלויה בכך שכל אחד מאלפי הנדבכים שלפניהם נכון אף הוא, ושרק אם מקפידים על הצמדות מוחלטת לכל החוקים האלו אפשר לתכנן (למשל) סמארטפון שגם עובד, ושאין מחלוקת גם לגדולי מתנגדי המדע על כך שהוא עובד.

בכל פעם שויתרנו על הדרישות האלו או על חלקן, קיבלנו מגדל תובנות שבו כבר החל מהנדבך החמישי או השישי יש מחלוקת גדולה על 'האם זה בכלל נכון'.
אין משפט שכתבת שאינני מסכים עימו.
ויחד עם זאת , אף אחד מאתנו לא המציא את המדע. המדע הוא תוצאה של התפתחות, המדע הוא התקדמות שנוגעת גם לתפיסה שלנו. וזו האחרונה תתגלה כקריטית יותר ויותר לקבלת תוצאות הקרובות יותר לאמת.
 

יוגי379

Member
אם יש רב יקום אז יש במקביל המון יקומים שחלקם נוצרים בזה הרגע.
גם ג'ורדנו ברונו אמר את זה, ודרך אגב לא לפי תצפיות מדעיות או השגה בכלים אמפיריים או מדידים.
את ג'ורדנו - שמו בכלא ולאחר מכן שרפו לאחר שלא הסכים לחזור בו.
גלילאו לאחר מכן גילה שהוא צדק.
 
למעלה