שני דברים שקצת מציקים לי ואני תוהה לגביהם.

[tamarhp]

שני דברים שקצת מציקים לי ואני תוהה לגביהם.

1. אתם מרגישים שהפעולות בשבט באמת עושות שינוי? לפעמים אני מרגישה שמדברים המן בתיאוריה על כל מיני נושאים, וכולם מהנהנים בראש כמה שזה נכון וחשוב, אבל אח"כ יוצאים משם ותוך יום הכל נעלם. כאילו - מישהו באמת הרגיש שפעולת ההיכרות הקלאסית שמכינים כדורי שוקולד באמת גרמה לכולם להבין כמה חשובה האחדות וזה גרם שינוי בסניף? או ערב בלונים עם איזשהו מסר תקוע, עשה שינוי? 2. צ'ופרים. מה הקטע שלהם? כאילו - באמת? נכון, זה חמוד לקבל צ'ופר, במיוחד צ'ופר מושקע או משעשע, אבל תכל'ס מה אנחנו עושים איתו אח"כ? הסיבה היחידה לשמור אותו זה כדי שאח"כ כשאנחנו נהיה מדריכים אנחנו נוכל לקחת רעיונות ולהכין עוד צ'ופרים לדור הבא... אז זהו? לקרוא איזה קומיקס קצר, או לאכול את המרשמלו על השיפוד, ולזרוק? אז מה הקטע של הצ'ופר? למה כל פעולה ח-י-י-ב-ת להיות עם צ'ופר?

 

[RacheliShoham]

אנסה לענות.

1. מסכימה איתך ומרגישה כמוך. אין לי תשובה. 2. הצ'ופר זו סתם דרך למשוך את החניך. היו לי חניכות שנכנסו לפעולה רק בשביל הצ'ופר. בתכל'ס זה רק דרך לחפות על העובדה שהחניכים לא מתעניינים והמדריכים בחלק מהמקרים לא מספיק משתדלים. מצד שני ברוב המקרים סתם מדובר במזכרת חמודה. לי עדיין דבוקים על המכתבה כל הצ'ופרים שקיבלתי בפעולות, ומה אני אגיד ? נוסטלגיה נעימה לעיין בהם

 

[איילת מפיק ודי]

תמר,

ברור שלא זוכרים הכול אבל ישנם נקודות שחרוטות על הלב. אותו דבר לגבי צ'ופרים.

 

[אניבכבודיובעצמי]

../images/Emo45.gif

ורק אוסיף מעט ואומר ש... הרבה פעמים באמת יש פעולות מטופשות, שמומצאות על המקום, בלי הרבה מחשבה מאחוריהן, ואז אולי הן ישאירו (או לא ישאירו) רושם בהתאם, (אם כי אף פעם אי אפשר לדעת איזה נקודות נוגעות בכל אחד...) פשוט צריך להעלות רמה ולהשיקע יותר. לחשוב מה יוצא מזה, חוץ מכיף רגעי. חוץ מזה, לפעמים הפעולה היא סתם התירוץ לקשר עם המדריך. אני יכולה להגיד שהאישיות של המדריכות השאירו עליי רושם טוב וחשוב הרבה יותר מאשר הפעולות שהן העבירו (אם כי יש גם פעולות משמעותיות שמלוות אותי עד היום!!). הפעולה היא רק האמצעי להדרכה. לגבי הצ'ופרים - אני אישית דוגלת במדיניות אנטי-צ'ופריסטית מובהקת. שזה אומר, שכבודו של הצ'ופר מונח במקומו, ואם אחרי שמסיימים להכין את כ------------ל מה שצריך בשביל הפעולה/סמנריון/מחנה וכו' וכו', ולא בא לנוח ו/או להתבטל - מכינים צ'ופרים. אפשר להתמודד נהדר גם בלי זה! לא בזה נמדדת ההדרכה! (ויעידו עלי חניכותיי שהכנתי צ'ופרים כמעט ורק לדברים הכי מפגרים, סתם כי היה לי זמן...) אם רוצים להפגיש את החניכים עם איזה שהוא קטע משמעותי, זה כבר שונה, ובהחלט יש לכך מקום. אבל גם אז מספיק בהחלט להדפיס אותו על דף רגיל ואפילו לא לעשות פרח בצד.

 

[אורי החמודה]

תשובה

אני די מסכימה איתך בשאלה ה-1 וזה באמת נכו,בסופו של דבר האחדות הזאת לא באמת נשארת כי כל אחד יוצא לדרכו. אבל זה תלוי איפה -אצלנו בשבט כל הפיעלויות שהשקענו לא ממש תרמו לשבט. בסופו של דבר דווקא להפך-הוא גרם לפיצול(בעיקר אצל הבנות) ולגבי הבנים אני דווקא חושבת ששזה הרבה תרם. אבל כל התנדבויות לא קשרות לאיחוד-זה קשור לרצון בן אדם שרוצה להתחבר עם אנשים אחרים הוא צריך להתאמץ אבל בן אדם שלא עושה כלום לא מגיע לזה בסוף,זה לא פועל רק לפי בן אדם צריך כמה אנשים שירצו לעשות את האיחוד הזה זה לא קורה מעצמו. 2.לגבי הצ'ופרים-אני לא יודעת בדיוק מה אתם עושים?-אבל אני שומרת אותם(לא רק בשביל להשתמש בהם). אני שומרת אותם למזכרת שאני מסתכלת על דברים שהביאו לי זה משאיר לי טעם מהתקופה,מין מזכרת ואתם מתייחסים לצ'ופר בזלזול-שרוצים להוכיח שאתה מדריך טוב. ולא כי אני מכין''צופר'' כי היה לי זמן להכין אתה רוצה להעביר מסר לחניכים שלך בעזרת הצ'ופר המסר ייקלט הרבה יותר טוב וכדי שיזכרו אותך,וזה ישאיר טעם של מזכרת. אבל האמת לאמיתה אבל הצ'ופר הוא בעצם בשבילך לא בשביל החניכים. י

ש לי קלסר ענקי-של צ'ופרים של כל המדריכות,ומחברות בבה''ס.