שני דברים שקצת מציקים לי ואני תוהה לגביהם.
1. אתם מרגישים שהפעולות בשבט באמת עושות שינוי? לפעמים אני מרגישה שמדברים המן בתיאוריה על כל מיני נושאים, וכולם מהנהנים בראש כמה שזה נכון וחשוב, אבל אח"כ יוצאים משם ותוך יום הכל נעלם. כאילו - מישהו באמת הרגיש שפעולת ההיכרות הקלאסית שמכינים כדורי שוקולד באמת גרמה לכולם להבין כמה חשובה האחדות וזה גרם שינוי בסניף? או ערב בלונים עם איזשהו מסר תקוע, עשה שינוי? 2. צ'ופרים. מה הקטע שלהם? כאילו - באמת? נכון, זה חמוד לקבל צ'ופר, במיוחד צ'ופר מושקע או משעשע, אבל תכל'ס מה אנחנו עושים איתו אח"כ? הסיבה היחידה לשמור אותו זה כדי שאח"כ כשאנחנו נהיה מדריכים אנחנו נוכל לקחת רעיונות ולהכין עוד צ'ופרים לדור הבא... אז זהו? לקרוא איזה קומיקס קצר, או לאכול את המרשמלו על השיפוד, ולזרוק? אז מה הקטע של הצ'ופר? למה כל פעולה ח-י-י-ב-ת להיות עם צ'ופר?
1. אתם מרגישים שהפעולות בשבט באמת עושות שינוי? לפעמים אני מרגישה שמדברים המן בתיאוריה על כל מיני נושאים, וכולם מהנהנים בראש כמה שזה נכון וחשוב, אבל אח"כ יוצאים משם ותוך יום הכל נעלם. כאילו - מישהו באמת הרגיש שפעולת ההיכרות הקלאסית שמכינים כדורי שוקולד באמת גרמה לכולם להבין כמה חשובה האחדות וזה גרם שינוי בסניף? או ערב בלונים עם איזשהו מסר תקוע, עשה שינוי? 2. צ'ופרים. מה הקטע שלהם? כאילו - באמת? נכון, זה חמוד לקבל צ'ופר, במיוחד צ'ופר מושקע או משעשע, אבל תכל'ס מה אנחנו עושים איתו אח"כ? הסיבה היחידה לשמור אותו זה כדי שאח"כ כשאנחנו נהיה מדריכים אנחנו נוכל לקחת רעיונות ולהכין עוד צ'ופרים לדור הבא... אז זהו? לקרוא איזה קומיקס קצר, או לאכול את המרשמלו על השיפוד, ולזרוק? אז מה הקטע של הצ'ופר? למה כל פעולה ח-י-י-ב-ת להיות עם צ'ופר?