שרשור יוצרי קולנוע לסופ"ש

שרשור יוצרי קולנוע לסופ"ש ../images/Emo98.gif

לדעתי כדאי לפתוח כל סוף שבוע בשרשור בנוגע ליוצר מפורסם וייחודי מעולם הקולנוע. אין הגבלה לתפקידים מסויימים כל יוצר כשרוני, חדשני ומקורי שתרם להביא את עולם הקולנוע למה שהוא היום. נתחיל עם בחור חביב ויצירתי עד כלות - מר קובריק. סטנלי קובריק (26/5/1928 - 7/3/1999) במאי קולנוע יהודי שידוע בחקר נפש האדם בסרטיו. נחשב לבימאי אמיץ ומתוחכם, שהעז לצאת ולגעת בפינות האפלות שבנפש האדם ביד אומן. רוב סרטיו שמהווים למעשה כתב ביקורת על הטבע האנושי ועל המשטר הפוליטי, עוררו סערת רוחות ופולמוסים כאשר יצאו לאקרנים. סטנלי קובריק נולד למשפחה יהודית ב-26 ליולי בברונקס שבניו יורק, ארה"ב. חרף הציונים הנמוכים שקיבל בביה"ס, נחשב לאינטליגנטי. כשהיה צעיר לימד אותו אביו, ג'ק קובריק, את משחק השחמט, ובמהרה הפך לשחקן מוכשר. השח יהפוך לאמצעי חשוב בשביל סטנלי במשך השנים. לעיתים קרובות ככלי להתמודדות עם שחקנים מרדנים, אך גם כמוטיב בסרטיו. קובריק קיבל מהוריו מצלמת סטילס כמתנת יום הולדת, וכך התאהב באומנות הצילום. הוא הפך לצלם של מגזין "LOOK", אולם נמשך לקולנוע והחל לעבוד על שורה של סרטים דוקומנטריים שאותם ביים, הפיק, צילם, ערך והיה כצוות של איש אחד. בין הסרטים: "יום הקרב" ו"הנזיר המעופף". לאחר מכן ביים את הסרט הקצר "פחד ותשוקה", המספר על ארבעה חיילים הנאלצים להילחם באויב בלב יער שומם. בסופו של הסרט תפנית משמעותית. זהו הסרט היחיד של קובריק המבוסס על סיפור מקורי. הכסף להפצתו נאסף מקרובי משפחתו של קובריק. תגובות המבקרים היו מעורבות, ואולם ידוע כי קובריק שנא את סרטו זה ואף השווה אותו ל"ציור של ילד קטן התלוי על המקרר". המיתוס מספר כי קובריק אף קנה את כל העותקים של הסרט שהצליח להשיג, בכדי שאיש לא יצפה בהם. בזמן הצילומים, התגרש קובריק מאשתו הראשונה. שלושה סרטים באורך מלא שביים לאחר מכן, הביאו את קובריק לתשומת לבם של מבקרים ומפיקים בהוליווד: הפילם נואר/מותחן "נשיקת הרוצח", סרט הפשע "ההרג" ואפוס המלחמה "שבילי התהילה" עם קירק דאגלס. את הפרויקט הבא שלו, האפוס ההיסטורי "ספרטקוס", קיבל כהצעה ממפיק הסרט קירק דאגלאס (שעבד איתו ב"שבילי התהילה") לאחר שפיטר את הבימאי הפוטנציאלי הקודם אנתוני מאן. זהו הפרויקט ההוליוודי היחיד של קובריק. לאחר שעוד מערכת נישואים שלו כשלה, החליט קובריק לעבור להתגורר בבריטניה (בה בניגוד לארה"ב, התקיימה תעשייה עצמאית ענפה, מכיון שעלות ההפקה בה היתה נמוכה יותר). סרטו הבריטי הראשון היה לוליטה, ע"פ רב המכר של ולדימיר נבוקוב (שאף כתב את התסריט - על פי המיתוס, לאחר שקובריק הפעיל עליו לחץ עקשני). הסרט שונה בצורה ניכרת מן הספר בכדי שלא יצונזר או יעליב רבים. דוגמה לכך היא העובדה שגילה של לוליטה הועלה מ-12 ל-14, בספר הוא , ובנוסף לכך,ליהק קובריק לתפקיד את סו ליון,הנראית מבוגרת לגילה. סרטו הבא הוא הקומדייה סאטירית "ד"ר סטריינג'לאב", שביקרה את תופעת הנשק הגרעיני ואת רעיון המלחמה. סרט ידוע נוסף שביים הוא "התפוז המכני", אשר עורר פולמוס רב, ואף הורד לפי בקשתו החריגה של קובריק מהאקרנים בבריטניה. לאורך השנים, יצר קובריק סרטים רבים בבריטניה וצבר מעריצים רבים. סרטו "הניצוץ", המבוסס על ספר האימה מאת סטיבן קינג, הוא אחד מהסרטים רווחיים ביותר אי פעם. סרטו 2001: אודיסיאה בחלל (ע"פ ארתור סי קלארק) נחשב לאחד מסרטי המד"ב הטובים ביותר,והשיג לו את האוסקר היחידי שקיבל אי פעם - בקטגוריית "אפקטים מיוחדים". בשנת 1999, יצא לאקרנים סרטו האחרון "עיניים עצומות לרווחה". הסרט דן במערכות יחסים בין בני זוג, ובנושאים כאמון, בגידה ודימיון. מככבים בו טום קרוז ואישתו דאז, ניקול קידמן. בזמן שהסרט היה בשלבים אחרונים בעריכתו, נפטר סטנלי קובריק והוא בן 70. בסרט תעודי שנעשה על חייו, "סטנלי קובריק - חיים בתמונות", מופיעים שחקנים שעבדו עימו, קרובי משפחה וידידים (ביניהם הבמאי סטיבן שפילברג). את הסרט מקריין טום קרוז, כוכב סרטו האחרון. קובריק כתב את הסיפור לסרט AI אינטליגנציה מלאכותית, אך בקש מסטיבן שפילברג לביימו. שפילברג הסכים ואף כתב את התסריט לסרט שקובריק לא זכה לראותו כיוון שנפטר לפני שהחלו הצילומים. מקורות לכתבה : בעיקר - http://he.wikipedia.org ומעט מ- http://www.imdb.com/name/nm0000040/bio
 
אחלה רעיון ואחלה בחירה../images/Emo45.gif

אבל תקן אותי אם אני טועה, קיובריק תיכנן לעשות את הסרט בעצמו - אך כיוון שנפטר בזמן העבודה עליו ספילברג תפס את המושכות ועשה את הסרט על פי התסריט של קיובריק (ניחוש שלי - החצי שעה האחרונה בסרט היא תוספת לתסריט של סטיבן)
 
זה לא מה ששמעתי או שהבנתי מהמקורות

סטנלי כתב את התסריט אבל ביקש מספילברג לביים. אך אולי אני טועה. ואישית לא אהבתי את הסרט. פרט לכמה סצינות מבריקות הוא היה משמים ולא מחדש לדעתי. התפקיד של גו'ד לאו היה הברקה, בין הבודדות. מעניין איך הסרט היה יוצא עם קובריק היה מביים את כולו (למען המחלוקת נניך שהוא לא)...
 
איזה סרט של קובריק אתם אוהבים

ביותר? בשבילי זה התפוז המכני האגדי
 

bobby6killer

New member
"הינצוץ" דה../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif

סרט אימה כמו שאימה צריכה להיות!!! אין שני לו לדעתי!!!
 

FreeLanceR2

New member
למרות שלא ראיתי

את כל הסרטים של קובריק. אני חושבת ש-full metal הוא הסרט הטוב ביותר רק בגלל שהוא עשוי בצורה כל כך מושלמת שמחזיקה אותך מההתחלה ועד הסוף.
 
אני לא מסכים איתך, לדעתי הסרט

טוב באמת רק בחלקו הראשון. בו הוא מעביר באופן סוחף דוקרני וישיר את חווית הטירונות חסרת הפשרות שלפני וויאטנם. הדמויות מעוררות הזדהות ומעבירות את הרגש המתאים של טירונים שמגלים לאט לאט לאיזה גהנום הם הגיעו. וככל שהחלק הראשון של הסרט מתקדם ההתמקדות במשולש של המפקד, ג'וקר, וטוראי פייל גדלה וכאן הסרט הופך להיות כדרה מבעבעת. והסוף הוא פשוט רגע בלתי נשכח שנכנס להיכל רגעי התהילה בקולנוע (בטח יש גם היכל כזה:) לעומת זאת החלק השני של הסרט סתמי מידי לטעמי, היה אפשר לעשות אותו הרבה הרבה יותר טוב. פרט לעיצוב הוויזואלי והסוף המצמרר החלק הזה לא מחדש יותר מידי ועשו כבר סרטים טובים בהרבה על וויאטנם עצמה.
 

FreeLanceR2

New member
אני מסכימה חלקית

מכיוון שבאמת יש הידרדרות בחלק השני של הסרט אבל הוא מראה את ההתפתחות של הדמויות אחרי שעברו את הטירונות הקשה הזו ורואים את ההשפעות שלה על הדמויות אבל איך היה נראה הסרט ללא החלק השני,בלעדיו הסרט היה נראה לא שלם או חלקי.וגם אם הוא לא מושלם הוא מצליח להחזיק (לפחות אותי) מרותקת לסרט ומוביל לסוף שהוא באמת בלתי נשכח.
 

shellydeez

New member
../images/Emo127.gifאכן מזדהה

ככה למדתי לאהוב אותו
סרט פשוט גאוני. כשראיתי אותו התחלתי לאהוב/להעריך קולנוע.
 

ברונדבי

New member
כל הכבוד על היוזמה

אחלה בחירה, במאי מוכשר ונפלא. ידע לעבוד בזרמו ולא להיות מושפע, היו לו סרטים נפלאים. כל הכבוד.
 

nukexxxsf

New member
בעע..

לא יצא לי לראות את הסרטים שלו בלמותם.. הניצוץ עד החצי והתפוז המכני עד החצי.. יש לי השלמות לעשות.. אהה וסחטיין על הרעיון ובטח שעל היוזמה..
 

bobby6killer

New member
מותר לי גם?

David Fincher - 10 May 1962 הגאון נולד בשנת 62 בדנבר,ועבד עד שנת 1990 (לערך) בבימוי פרסומות,מאז הוא מתמקד בבימוי סרטים. הסרט הראשון המצליח שלו היה "Alien3",בשנת 92 שאומנם לא שבר קופות אבל הוא עדיין סרט מ-ע-ו-ל-ה
לאחר מכן בשנת 95 החל השיתוף פעולה הראשון שלו עם בראט פיט---> Se7en או בעברית "שבעה חטאים",סרט גאוני,המספר על רוצח שרוצח אנשים שעוברים על "שבעת החטאים" בצורות מזוויעות. גאוני! ה"נפילה" שלו היתת בשנת 97,עם מייקל דגלאס ושון פן עם הסרט "המשחק", שדי הצליח בקולנועים,אבל אותי הוא איכזב.כמובן הסרט חכם ומעניין אבל העלילה היא,איך נאמר:לא משהו. השיא בקרירה של דיוויד היתה בשנת 99,שיצא הסרט "מועדון קרב",גאונות,חוכמה,אקשן והמכות היו רק חלק מהיופי של הסרט המעולה הזה שמוכיח שבראד פיט ודיוויד הם שילוב מעולה! עוד סרט מעולה של דיוויד הוא"החדר" או באנגלית Panic room ,עוד סרט אפל וחכם,למרות שהרבה אנשים לא אוהבים אותו,מבחינתי זה סרט מעולה! אחד הסיבות שבהן פינצ'ר הוא אחד האהובים זה בגלל שהוא עושה סרטי אקשן מעולים,אבל עם עלילה וחוכמה,מה שאין בסרט אחר. הצופה צריך טיפה לחשוב במהלך הסרט,לצאת מהטלוויזיה ולחשוב טיפה מעבר,מה שכבר מזמן לא מצופה מסרט אקשן רגיל שיש בו רק יריות פיצוצים ובחורות.
 
חתיכת דובדבן קולנועי בחרת:)

הוא גם אחד הבימאים האהובים עליי ביותר. FC הוא הסרט האהוב עליי ביותר והוא ניצח בתחרות קשה ביותר :) בימאי מדהים, ייחודי, מקצועי וגאון! משרה אווירה ייחודית מלחיצה, מעיקה, עמוקה וסוחפת בסרטיו. הוא מצליח להביא את היצירה הקולנועית לכדי אומנות ובו בזמן להעמיק בה ברוודים פילוסופיים. אני לא מסכים איתך בקשר לסרט המשחק שלדעתי הרעיון שלו גאוני. הבימוי והמשחק גם טובים ביותר. הוא רק קצת ארוך מידי אבל מעלה רעיון מעניין מאוד ומטפל בו בדרך נאמנה וחכמה. מאוד אהבתי. אך כפי שכבר הזכרתי אין על יצירתו המופלאה מכולם מבחינתי של המועדון. סרט אדיר שאני תמיד חוזר אליו כשאני נזכר מהם הסיבות לכך שאני רוצה להיות יוצר קולנוע (למרות שהוא לא זוכה לבלעדיות, עדיין:)
 

bobby6killer

New member
יודע מה?

אני יישב ויראה את "המשחק" שוב,רק בשביל לתת לדיוויד הזדמנות נוספת... וכן,השבוע הגיע אליי מחו"ל Collectors edition של "מועדון קרב",ראיתי 4 פעמים ב-4 ימים...אומר משהו?
 

pink cigarette

New member
חרא של סרט. אני שונאת אותו.

פייט קלאב. ז"א. ולפני שתקפצו עלי, אסביר. מבחינה טכנית, הסרט נפלא. מהודק כמו שצריך, סוחף. כתוב טוב, מבויים נפלא, עריכה מעל ומעבר והשחקנים נפלאים (ואני אפילו לא אוהבת את בראד פיט, ואד נורטון עושה לי צמרמורת אבל היא לא קשורה לעניין), פסקול מופלא. אבל הסרט מחורבן. הוכחה יאה מאוד לטענה שהשלם לא שווה לסך כל חלקיו; הסרט הזה רע מיסודו. אין בו "אידיאולוגיה" אמיתית, אין בו אמירה אמיתית, אין בו *תוכן* אמיתי. פלפול מעניין, אבל לא באמת. המסר שלו לא ברור, למרות שהיינו רוצים לחשוב שכן. אולי בעיני אנשים אחרים דיבורים על גלובליזציה על רקע פרסומת לקלווין קליין זה ארס-פואטיקה וביקורת חברתית, בעיני זה קשקוש. אני מודה, ראיתי את הסרט שלושת-רבעי פעם (פספסתי את חצי השעה הראשונה). אני צריכה לראות אותו שוב (למישהו יש? לא יכולה לקחת אותו בDVD, בעיית Zone) ואז אחזור אליכם. אסכם ואומר שמבחינת "מסר" הוא מחורבן, מבחינה טכנית הוא גאוני. אם כבר אלימות בוטה ורצחנית, אני אשאר עם התפוז המכני הגאוני לחלוטין.
 
למעלה