שרשור שאלות לדניאל בלס

[no problem]

שרשור שאלות לדניאל בלס

להזכירכם, מחר, יום שבת, ב-21:30 יתארח פה דניאל בלס. הינכם מוזמנים לשרשר פה שאלות.

 

[freeonly]

על ניסים ועל הוכחות

שלום מר בלס, בראשית דברי אני שוב מזכיר לך (ולמי שמעוניין) את עובדת הצנזורה לדברי שלי שהנהגת בפורום שלך, בניגוד לחופש האירוח לו אתה זוכה כאן. ללא קשר, שאלתי היא: אתה הרי "מאמין בניסים", מה שלא יהיו (תקן אותי אם אני טועה). אם כך, מדוע אתה מתאמץ באתר שלך ומשתדל להביא הוכחות, צילומים ושאר פיסות מידע, כדי להדגים כיצד המדע טועה ואתה צודק? הרי בהינתן "חופש הניסים" אין משמעות להוכחות כלשהן, וניתן לטעון על כל פיסת מידע שהיא - לכאן או לכאן - שמקורה ב-"נס" כביכול... בברכה,

 

[דניאל בלס]

הפתיחות בפורום, טבע ונס, מדע ודעה.

שלום freeonly, כפי שכתבתי בעבר, פורום האמת נועד לביקורת אינטלקטואלית בלוגיקה ובעובדות מדעיות. הדיון בינינו עדיין שמור בפורום, ללא עריכה. וקל להבחין שהדברים לא נסובו על חיפוש אמת, אלא נועדו לקנטר. עם זאת, איני נוטר לך חלילה, ודלתי תמיד תהיה פתוחה בפניך. ולגבי שאלתך. קודם כל עלינו להגדיר מבחינה לוגית-מדעית מה נחשב נס. לדעתי כל אחד מחוקי הטבע והפרמטרים המדוייקים שמאפשרים את היקום שלנו הוא בגדר "נס", היות ומבחינה היסתברותית (ואפילו רק טכנית) לא היה ראוי להם להתקיים במצבם, או בכלל במצב עקבי כלשהו. "נס" הוא לא יותר משינוי למראית עין. חריגה מאותם חוקים יקרא בפינו בשם "נס". מעולם לא הראיתי, לא בפורום ולא באתר, ש"המדע טועה" או ש"אני צודק". מי אני, שאוכל להחליט מי צודק ומי טועה? במאמרים הצגתי עובדות והשלכות לוגיות, והראיתי שהמדע עצמו מציג הסתברויות גבוהות, שלא ניתן לכנות אותם בשם אחר מלבד "נס". ובכלל, לא ידעתי שלמדע יש דעה משלו. מדע הוא כלי שנועד לשרת אותנו. מדענים גרמניים השתמשו בטכנולוגיה כדי להמציא משחטות ותאי גזים משוכללים, אמריקאים יצרו אטום רב עוצמה, ואחרים מבקשים לרפא את הסרטן. מכאן שהמדע הוא לא יותר מאשר כלי ביד המשתמש בו. בברכה, דניאל בלס.

 

[freeonly]

לא ממש ענית לשאלה המקורית

אם לכאורה קיימים "ניסים", הרי שלפי הסברך שלך אותם חוקים נועדו להישבר. לפיכך אינך יכול להסתמך עליהם בהסבריך, כפי שאתה עושה. ובקשר למדע - השיטה המדעית קובעת בבירור קריטריונים לבחינת "אמת", שאתה מן הסתם יודע אותם.

 

[דניאל בלס]

אולי לא הבנתי. דומני שעניתי.

א. חוקי טבע הם נס בפני עצמו, כי לא חייבים להתקיים כפי שהם מתקיימים. ב. שינוי מאותם חוקי טבע נראה לנו כפלא, אותו אנו מכנים בשם "נס". צר לי, אך איני מבין מה השאלה. נסה לפרט. המדע האמפירי הוא אובייקטיבי, ולא סותר שום השקפה. המדע עליו אתה מדבר הוא מדע ספקולטיבי, הכולל בין השאר את התיאוריה האבולוציונית, ביקורת המקרא והארכיאולוגיה. אותו ניתן לעוות לכאן ולכאן, היות והם מפרשים עובדות אמפיריות על סמך השקפה, הגיון אישי ודעות קדומות. בברכה, דניאל בלס.

 

[freeonly]

לא

בהינתן אי-חוקים, שום דבר אינו חייב להתקיים כפי שהוא מתקיים, ולכן בהגדרה זו של נס, "הכל נס". לפיכך, נעבור להגדרה האחרת שלך של "שינוי חוקי הטבע". זאת הגדרה עם סתירה בתוכה. אם משהו קרה, אזי מעצם עובדת התרחשותו, הוא הפך להיות חלק מהטבע. לפיכך, הצמדת התיאור 'על-טבעי' צריכה אולי להיות מוחלפת בתיאור 'בלתי מובן עדיין על-ידנו'. המדע מעולם לא התיימר להבין לחלוטין את היקום, שאם כן, היה נפסק כל המחקר המדעי. לגופה של שאלתי המקורית: אתה טורח ומביא אינספור "הוכחות" באתרך: תמונות של שברי עצמות, סיפורים של אנשים, מה לא. מצד שני, באותה נשימה, אתה מכריז שכל אלה יכולים להיות תוצר של "שבירת חוקים" ולכן אין להסיק מהם דבר. ואין דבר כזה "מדע ספקולטיבי". יש אולי אנשים שנוטים לספקולציות, אבל השיטה המדעית עצמה בהגדרתה מבטלת ספקולציות.

 

[דניאל בלס]

נס, טבע עקבי, שבירת חוקים, ומדע ספקולטיבי.

נכון, הכל נס. שינוי מחוקי הטבע לא הופך להיות חלק מהטבע, היות והוא ארעי, חד-פעמי, בעוד הטבע פועל במתכונת סדירה ועקבית. ישנם דברים שהמדע עצמו מודה שאין לו חלק בהם: כמו למשל מה שהיה או שלא היה לפני שנוצר היקום, וכן נפש האדם (עניינים אותם לא ניתן לבחון מבחינה כמותית). ואולי גם אנרגיה אפלה, ותיאורית המיתרים, אם חושבים על כך. שבירת חוקים מוכיחה שיש מי ששבר אותם, בעיקר כאשר שבירת חוקים זו נעשית לצורך מסויים (כמו קריעת ים סוף, בו עוברים היהודים ובו טובעים המצרים מיד לאחר מכן). לגבי מדע ספקולטיבי: ראוי לך ללמוד מעט את הפילוסופיה של המדע, וכן לקרוא כמה ספרים של פופר, כדי להבין נקודה זו. מדע אמפירי הוא מדע עובדתי, תצפיתי, שאינו נתון לדעה אישית. מדע ספקולטיבי הוא מדע תיאורתי הנתון לפרשנות אישית. בברכה, דניאל בלס.

 

[freeonly]

דבריך מכילים סתירה פנימית

דברים רב-פעמיים הם אוסף של דברים חד-פעמיים. הרי לשיטתך לא היה "נס יחיד" בתולדות העולם (לשיטתי אין כלל "ניסים"). לכן גם הנס אינו חד-פעמי, ומכאן נגזר שהמתכונת אינה סדירה. גם לו היתה המתכונת "סדירה" לדבריך, הרי שגם אז אינך יודע מהו אותו נס "חד פעמי". אולי תמונת העצם שהבאת "כהוכחה" היא היא אותו נס "חד פעמי" ולכן אינה מעידה על דבר? גם עצם ההכרזה על "צורך" בנס כביכול, אינה אלא הכרזה על ישות עליונה כביכול שמתאימה את הנס לצורך (שלה). לא אכנס כאן לדיון על קריאתי וידיעותי בספרי מדע ובפילוסופיה שלו. אני בטוח שהקוראים יודעים מה הייתי כותב לא היינו נכנסים לדיון זה.

 

[דניאל בלס]

איני מבחין בסתירה, ונראה לי שהיא אינה קיימת.

נסים שחוזרים על עצמם בצורה עקבית נקראים בלשון המאמין בשם "טבע" או "דרך העולם", גם כאשר הם לא יותר מאשר אוסף של נסים חד-פעמיים. סטיבן הוקינג אמר בתוכנית האחרונה שלו בישראל, שלאלוקים אין בחירה כל עוד הוא רוצה לשמור על חוקי הטבע במתכונתם. אולי אינך הוקינג, אבל אני בטוח שתצליח להבין את כוונתו. נס חד-פעמי, הוא נס שנועד את כל הנסים האחרים, נוגד את "דרך העולם" ומה שהתרגלנו לקרוא לו בשם "טבע. כמו למשל קריעת ים סוף. אתה צודק שצורך בנס חד-פעמי, והתרחשותו בפועל, מעידים על ישות עליונה. לא התכוונתי לפגוע בכבודך, או בכבוד ידיעותיך בספרי מדע. אך תיארתי לעצמי שתבחין בין מדע עובדתי (תצפיתי, אמפירי) לבין מדע ספקולטיבי (תיאורטי). בברכה, דניאל בלס.

 

[freeonly]

המושג "נס" עבר מוטציה במהלך הדיון הזה ../images/Emo13.gif

ראשית בקשר לסטיבן הוקינג: אני מניח שאתה יודע שבהתייחסותו ל-"אלוהים", הוא התכוון להתייחס בדרכו לחוקי הפיסיקה, בדיוק כמו אינשטיין לפניו, ביוק כמו שפינוזה לפניהם. סטיבן הוקינג אומר דברים הפוכים לך ביחס לאבולוציה, ביחס למוצא היקום ועוד. לגופו של ענין (הנס): אי אפשר להתחמק מהנקודה המקורית: או שיש חוקים, או שאינם נשמרים. אם יש, אז אין "ניסים". אם אינם נשמרים, אז אינך יכול לנופף בהם בהוכחותיך. גם אני אינני מתכוון לפגוע חלילה בכבודך או בכבודו של איש. זהו רק דיון.

 

[דניאל בלס]

המושג אלוהים, ונסים.

איני יודע על איזו מוטציה אתה מדבר. סטיבן הוקינג אינו טיפש או בור במושגי אנוש. הוא הבין בדיוק מה ששאלו בתוכנית בידור פופולארית שהנוחתה ע"י יאיר לפיד. מתשובתו גם ניתן להבין שהתייחס לאלוקים, השולט על חוקי הטבע, ולא על חוקי הטבע עצמם. לכן אמר שהאלוקים מוגבל לכאורה, כל עוד הוא רוצה לשמור על חוקי הטבע במתכונתם הנוכחית. לגופו של עניין: הכל הוא נס. ישנם נסים ארוכי טווח שאינם משתנים משך אלפי שנים, וישנם נסים קצרים, שהם שינוי מהנסים ארוכי הטווח. הנסים ארוכי הטווח נקראים בשם טבע, והנסים קצרי הטווח נקראים בשם "נס". איני מנופף בדבר. אני מציג עובדות ודרך מחשבה. אני מציג שני דברים במאמרי, שקשורים בערך "נס": 1. דרך הטבע, שהיא נסית מטבעה. דהיינו, נסים ארוכי טווח (כמו כח הגרביטציה). 2. דרך הסותרת את הטבע ומתואמת להצלתנו, שהם נס באופן הברור לעיני כל (כמו עשרת מכות מצרים). בברכה, דניאל בלס.

 

[freeonly]

אם אתה מגדיר את "דרך הטבע" כ-"נס"

אזי פשוט התייחס לחלק השני של הגדרתך ("נס2", אם תרצה) והחלף אותו בדיון זה בכל מקום בו כתוב "נס". אכן סטיבן הוקינג אינו טיפש. גם אינשטיין לא היה. הנה דבריו: "אני מאמין באלוהים של שפינוזה, אשר מגלה עצמו בהרמוניה המסודרת של הקיים, ולא באלוהים שמעסיק עצמו בגורלות ומעשים של בני אדם ... ... היה זה, כמובן, שקר מה שקראתם אודות הכרתי הדתית, שקר שחוזרים עליו באופן שיטתי. אינני מאמין באלוהים אישי ומעולם לא הכחשתי זאת, אלא הבעתי זאת בבירור. אם יש בי משהו שיכול להיקרא דתי, הרי זו ההערצה הבלתי מוגבלת למבנהו של העולם, עד כמה שהמדע שלנו יכול לגלותו." ההגדרה של הוקינג ושל אינשטיין ל"אלוהים" היא פילוסופית ותואמת במקצת את הגדרת "נס1" שלך: אלוהים = טבע (נטורליזם). והנה אנו חוזרים שוב לסתירה הבלתי-נענית של השאלה המקורית.

 

[דניאל בלס]

אמונתו של איינשטיין (ארוך).

אני מצטט כמה קטעים ממאמר שכתבתי בנושא: פרופסור אלברט איינשטיין, גאון יהודי שהפך ל"שם דבר" ואחד מהמוחות הגדולים ביותר שעולם המדע הכיר, הסיק את המסקנות הברורות מאליהן הנובעות מהתבוננות בעולם מורכב כל כך כעולמנו. הוא הכיר היטב את חוקי הפיסיקה ביקומנו המופלא, ולאור זאת טען פעם אחר פעם בפני כלי התקשורת והמדיה הכלל-עולמית, כי יש בורא לעולם המחזיק את הקוסמוס ומאפשר את קיומנו המתוכנן והבלתי אקראי. הוא האמין באלו-הים, בכח עליון, בורא היקום, המחוקק והשומר הבלעדי של ההרמוניה הקוסמית. יחסו של פרופ' אלברט איינשטיין לדת, המשתלב גם בתפיסת עולמו הפיסיקלית באמירתו הידועה "אלוהים אינו משחק בקוביות" אודות מכניקת הקוונטים. "אני טוען שהרגש הדתי הקוסמי, הוא המניע החזק והנעלה ביותר למחקר מדעי" (כמו שאיינשטין אמר, עמ' 135). "אני מאמין באל של שפינוזה, המגלה את עצמו בהרמוניה של כל הקיים, אבל לא באל המעסיק את עצמו בגורלם ובמעשיהם של בני האדם" (שם, עמ' 134). "אינני יכול להבין את הרעיון של אל פרסונאלי, המשפיע במישרין על מעשיהם של בני-אדם..." (שם, עמ' 133). (שפינוזה היה פילוסוף יהודי שטען כי האלוקים הוא הטבע, דהיינו כל הטבע כולו הוא הבורא, המקיים במעשיו את הבריאה בתכנון וחוקיות. הוא טען שהאל איננו מתעניין באדם ובמעשיו, על אף שהוא מקיים ומחייה אותו. משנתו של שפינוזה מופרכת הן מבחינה מדעית והן מבחינה הגיונית. המדע הוכיח שהמציאות שלנו לא היתה מאז ומעולם, אלא נוצרה מאז המפץ הגדול. כלומר הטבע כולו נברא מהאין ולא היה תמיד, מה שמוכיח שהאלוקים לא יכול להיות הטבע, אלא רק בורא הטבע ומחייה הטבע. בטענה שהאלוקים איננו מתעניין במעשיהם של בני אדם נעסוק בהמשך המאמר. מעניין לציין שבמקומות אחרים איינשטיין דווקא התייחס לאלוקים בתור ישות רוחנית מופשטת). יש אנשים שלא הבינו את איינשטיין, או ניסו לפרש אותו בדרך שתציג אותו כשולל את מציאות הבורא. הם ינסו לצטט את איינשטיין באחר ממכתביו, האומר שהוא אינו מאמין באל פרסונאלי: A lie which is being systematically repeated. I do not believe in a personal God and I have never denied this but have expressed it clearly. בתרגום מהיר: "זהו שקר החוזר על עצמו פעם אחר פעם. אני לא מאמין בקיומו של אלוהים פרסונאלי (כלומר, בורא המתערב במעשי האדם) ומעולם לא הכחשתי זאת, אלא הסברתי זאת באופן ברור". כפי שכבר אמרנו, איינשטיין אמנם כפר בקיומו של אל פרסונאלי המתערב במעשי בני-אדם, אך בקיומו של בורא אשר ברא המקיים את הבריאה האמין גם האמין. ''I believe in Spinoza's God who reveals himself in the orderly harmony of what exists, not in a God who concerns himself with fates and actions of human beings.'' בתרגום מהיר: "אני מאמין באלוהים של שפינוזה, המגלה את קיומו בכל הסדר וההרמוניה של כל מה שקיים, אך לא באל המתערב בגורלם ובמעשיהם של בני אדם". ''I cannot believe that God plays dice with the cosmos". בתרגום מהיר: "איני יכול להאמין שאלוהים משחק בקוביות עם היקום". איינשטין הסיק על קיום בורא מתוך צפייה בסדר, ההרמוניה והסימטריה של היקום - בורא בעל אינטליגנציה אינסופית, אותה העריץ בתור מדען. כפי שהתכנון בשעון מעיד על שען, כפי שבגד מעיד על האורג, כך ההרמוניה של היקום מעידה על בוראה. תכנון מעיד על מתכנן. זוהי המסקנה המדעית ביותר שיש. אנו רואים שגם אנשי מדע דגולים הסיקו מתוך הטבע על מציאותו של כוח עליון ואינטליגנטי וכתבו במפורש שהם מקבלים את מציאותו מהכרה של היקום המסודר להפליא. מה שמוכיח שהטועים האמיתיים יכולים להיות רק במגזר הלא-מאמינים ולא להיפך... אך מה שהאמין או לא האמין איינשטין לא תורם דבר לאמונתנו, כי אמונתנו השכלית מבוססת על ידע, על הכרת המציאות, ההיסטוריה התורנית, ולא על הסתמכות עיוורת על איש מדע זה או אחר. בברכה, דניאל בלס.

 

[freeonly]

אינשטיין מתהפך עכשיו בקברו

לומר על אינשטיין שהאמין באותו "אלוהים" שלך, זה כמו לומר על עובדיה יוסף שהוא אוכל גפילטע-פיש ביום כיפור. איך הצלחת לקחת את דבריו של אינשטיין בעד "אלוהים" כמשל, ולהציגם כסוג של אמונה דתית.. לאלוהים פתרונים

לגבי השעון: הסיבה שבגללה חשבנו שהשעון נוצר על ידי מישהו, לא היתה קשורה כלל למורכבות ולתכנון. חשבנו כך הואיל והוא נראה מלאכותי והכיל רכיבים שצורתם היתה מושלמת מדי ביחס לסביבה הטבעית ושונה למדי ממנה. היינו חושבים אותו הדבר גם לו ראינו מחוג בודד של השעון. אכן תכנון מעיד על מתכנן, אבל דברים שאתה מזהה עם תכנון אינם מעידים על תכנון.

 

[דניאל בלס]

נסה נא לשמור על איפוק, ורמת דיון.

נעזוב את הרב יוסף ואכילה בכיפור בצד, ונתעסק בעניין הנדון. "אלוהים" הוא בראש ובראשונה: בורא ומתכנן. חוקי הטבע הינם חוקים מתוחכמים, שהשינוי הקטן ביותר מהם יגרור אנטרופיה נוראית. מה שמצביע על תכנון, ואינטלגנציה. האלוקים שולט על חוקי הטבע ושומר עליהם במתכונתם. זהו האלוקים בו אני וגם איינשטיין מאמינים. אך אני, בשונה מאיינשטיין, סמוך ובטוח שלאלוקים יש עניין באדם אותו הוא יצר, הוא נתן ספר הדרכה לאדם (הוראות יצרן), ודת מאורגנת לבחירי עמו. זהו ההבדל. לגבי השעון: האדם מטבעו מבחין בסדר ובתכנון, בין אם הכיר סדר קודם לכן ובין אם לאו. גם אילו היית נתקל בפעם הראשונה בחייך בפירמידה (ולא יודע מהי פירמידה או איך היא נבתנה), היה ברור לך שמישהו יצר אותה - היות והיא עקבית וסימטרית. מכיוון שלאדם יש אינטלגנציה, הוא מסוגל להבחין באינטלגנציה. הרמוניה היא מספר רכיבים הפועלים בתיאום ומאפשרים קיום מערכת גדולה יותר. היקום שלנו הוא הרמוני ולכן המסקנה המושכלת ביותר היא שהיקום נעשה בתכנון. כך הבין איינשטיין וכך מוטל על כל אדם להבין. בברכה, דניאל בלס.

 

[freeonly]

במודע או שלא, אתה פשוט מסרס את אינשטיין

"אלוהים" הוא בורא ומתכנו כביכול אצלך (ואצל מאמינים דתיים מסוימים) ולא אצל מדענים. הטיעון "זהו האלוקים בו גם אני וגם אינשטיין מאמינים" מציג אותך כחילוני למהדרין, או את אינשטיין כדתי כפי שלא היה. אינכם מאמינים באותו אלוהים, בין אם אתה יודע זאת או שלא (אינני יודע מה אני מקווה יותר). סדר ותכנון יש למכביר בטבע, וההסקה שיש בו איזשהו "מתכנן" או "מתכננים" בעלי מודעות עצמית, היא על אחריות המסיק בלבד, ולא שום תוצר של חשיבה לוגית. נהפוך הוא: ההסקה שזה על אחריות המסיק, היא בעצמה תוצר של חשיבה לוגית.

 

[דניאל בלס]

איינשטיין והדת, סירוס, אמונה זהה, וחשיבה...

לא טענתי שאיינשטיין היה דתי, ואיני מחבב את שימושך במילים כמו "סירוס" בדיונים שאמורים להיות רציניים. אחרי הכל, אתה הוא מי שטען לדמגוגיה בדברים שאמרתי. אני ואיינשטיין אכן מאמינים באותו אלוקים. ההבדל היחיד הוא שאני מאמין שהאלוקים המשיך לפעול בעולם, גם לאחר שברא אותו. סדר ותכנון מלמדים על מסדר ומתכנן. ולגבי "ההסקה שזה על אחריות המסיק, היא בעצמה תוצר של חשיבה לוגית..." רק אשאל אותך שאלה אחת: האם אינך חושב שלחשוב גורם לנו לחשוב יותר משאנחנו חושבים שזה גורם לנו לחשוב? שלך בידידות, דניאל בלס.

 

[freeonly]

זה "נורא" פשוט

אינשטיין (גם לפי דבריו שלו עצמו) לא האמין באלוהים של "השגחה אישית", ואתה (אלא אם כן יהדותך הדתית-אורתודוקסית שונה מהמקובל) - כן. אינני יכול לדעת אם לחשוב גורם לנו לחשוב יותר משאנחנו חושבים שזה גורם לנו לחשוב, כיוון שילו הייתי יכול לדעת זאת, היתה ידיעה זו כרוכה בחשיבה, ואז זה לא היה יותר (זה מסוג המשפטים בעלי הסתירה הפנימית שמשמשים בדוגמאות בקורס לוגיקה ותרות הקבוצות).

 

[דניאל בלס]

אפילו יותר פשוט ממה שאתה חושב.

איינשטיין האמין באלוקים אינטלגנטי שברא ושולט בחוקי הטבע. אני מאמין באלוקים אינטלגנטי שברא ושולט בחוקי הטבע. איינשטיין לא האמין שהאלוקים האינטלגנטי גם משגיח באופן פרטי על כל בן אנוש. אני כן מאמין שהאלוקים האינטלגנטי גם משגיח באופן פרטי על כל בן אנוש. האם זה אומר שאיננו מאמינים באותו אלוקים? לא. זה בסך הכל אומר שאני מאמין שהאלוקים גם פועל בבריאה, ולא רק ברא אותה. לגבי לוגיקה: מה שאמרת לגבי היסק לוגי נראה לי משונה בדיון, מכיוון שניתן להפוך אותו על ידי היפוך משפטים בלבד. לכן השתמשתי בדוגמה דומה ("לחשוב גורם לנו לחשוב" וכו') כדי להמחיש מדוע שימוש בטענות פילוסופיות כאלו ואחרות הינן חסרות חשיבות בדיון הנועד להגיע למסקנות מעשיות. בברכה, דניאל בלס.

 

[freeonly]

אם כך אתה "מודה" שזה לא "אותו" אלוהים

"איינשטיין לא האמין שהאלוקים האינטלגנטי גם משגיח באופן פרטי על כל בן אנוש. אני כן מאמין שהאלוקים האינטלגנטי גם משגיח באופן פרטי על כל בן אנוש" אכן אכן. על כך רק צריך להוסיף שאינשטיין לא האמין שאלוהים "אינטליגנטי"... למעשה הוא לא ממש האמין שהוא "קיים". הוא פשוט הגדיר אותו, כפי שהזכרת היכן שהוא בעצמך "כטבע". ההבדל הנוסף, לכן, בין אלוהיו של אינשטיין לזה שלך, הוא מודעותו העצמית. האינטליגנציה של האלוהים של אינשטיין היתה "אינטליגנציה מלאכותית", כמו של תוכנת מחשב בת ימינו שמשחקת שח-מט. לגבי הלוגיקה אנסה להסביר: לראות משהו מורכב ו"מושלם" (לטעמנו) ולהסיק מכך שהיה לו מתכנן בעל מודעות -- זו אינה הסקה לוגית. לראות כיצד התפתח המוח האנושי עם השנים, ולהסיק מכך שבראותו משהו מורכב ו"מושלם" (לטעמו), יחשוב על מתכנן בעל מודעות -- זו כן הסקה לוגית.