2 שאלות למחוננים למיניהם

סחל"ב?

סביבה חינוכית למחוננים בגבעתיים.
 

גווניבר

New member
מסגרת לדתיים

אני יודעת (מניסיון) שבירושלים, למשל, יש את בי"ס אופק למחוננים. שם יש כיתות לדתיים, לחילונים וכיתות משותפות. ולגבי ההקפצה - אני הרגשתי שהשתעממתי מבחינה לימודית כל היסודי (א'-ח'). אבל לדעתי לא נכון להקפיץ את כיתה א', כי זאת כיתה חשובה שמקנה מיומנויות למידה, ולאו דווקא חומר. מה שכן, תדברי עם המורה שתאפשר לו להכין חוברות עבודה אחרות, או עבודות עצמאיות בזמן שמלמדים בכיתה חומר שהוא יודע. ביסודי אפשר להקפיץ אותו כיתה, אבל כדאי להתייעץ איתו. תצאי מנקודת הנחה שבכל מקרה את רוב החומר שהוא ילמד בחייו הוא ילמד בעצמו, ולא בבית-ספר. חשוב שרגשית הוא יתפתח טוב.
 

007bg

New member
כן.....

קפצתי שנתיים, שלאחריהן אובחנתי כמחונן... אנשי ההוראה נוגעים בסוגית הפער שבין הבגרות המנטלית, לחריפות האינטלקט..... מניסיון אישי אני יכול לומר לך שאת במצב דיי בעייתי. מצד אחד, ללא הקפצה הוא ישתעמם בשיעורים ממילא, וירגיש מוגבל, ומן הסתם יפריע כתולדה ישירה ואלמנטרית של היובש, במימד הרובד הריגושי של הלמידה..... באותה המידה, אם הוא יוקפץ כיתה, ללא הבגרות ההתנהגותית, ועם תכתיבי האופי שיתאמו את גילו, הוא יכול שוב להתנהג שלא כשורה.... זה מצב דיי פרדוקסלי. לדעתי, חפשי בית ספר עם מיקוד בהתאם... עם מסגרת למחוננים, או, ועדיף, מכון להשכלה שמלכתחילה צועד בנתיב המבורכים משכלית..... אם תרצי לשאול עוד, אני אשתדל לענות בהתאם. גבריאל.
 

meyravbh1

New member
1. עם הקפצה של שנתיים,לא סבלת

חברתית? 2.אין בסביבת מגורינו בי"ס שעונה לתנאים שאמרת,ואיני רוצה לשלוח אותו לבי"ס מרוחק,כי ניראה לי חשוב יותר שיהיה מעורה חברתית-וזה יותר קל כשבית הספר סמוך למקום המגורים. ובי"ס רגיל...אני כל כך לא מאמינה במערכת החינוך שלנו,וכל כך בטוחה שהיא ל-א תתן לו מענה.לכן חשבתי שעדיף שיגמור איתה כמה שיותר מהר,ואז יהיה חופשי לעשות כרצונו-שנה לפני כולם.השאלה רק באיזה מחיר,ואם המחיר שווה.
 

007bg

New member
האמת היא.....

שאחרי שקפצתי שנה נוספת, וזה שוב היה קל, העדפתי לחזור להיות עם חברים שלי, למרות שאני מסתדר עם כולם... פשוט במקרה באותו המוסד החינוכי שהייתי, אלו היו תבניות כיתתיות, קבוצות תלמידים קבועות מא', עד ח', ככה שבכל מקרה היית רגיל למי שהיית רגיל אליו..... אז לא, לא הייתי סובל אם מלכתחילה הייתי איתם, כי, ברוך השם, לא היו הבדלים אנטומים שהפרידו במיוחד ביני לבין אלו ששנתים מעלייו, ולא כל שכן מנטלים. ובקשר לריחוק, אני מתנצל, אבל אני לא נעול על זה שאני מסכים. מי אמר שביה"ס צריך להיות בקרבת מקום? היום, כשהכול ממונע? לא הייתי מעדיפה את התחברותו עם ילדים מקליבר ממש גבוה, שמן הסתם, "ירכשו לעצמם" בהמשך החיים מקצוע בעל יוקרת סטטוס גבוהה (וטיפה להיות פחות פוליטיקלי קורקט - סטטית ממשפחות טובות? ששמות את הצאצא במרכז), מאשר שיתחבר עם "ילדים מהשכונה", שאני חושב ששנינו יודעים מה בדיוק הוא ילמד מזה? בנוסף, אם את רוצה שיהיו לו מכרים בסביבת החברה המיידית, תמיד יש תנועות נוער, חוגים וכ'ו. ככה יש לו קבוצת חברים איכותית, ואחת פחות מאותגרת גיאוגרפית, וכיסית את עצמך מכל הצדדים. חישבי לעצמך מה הוא ילמד עד ו' בביה"ס ההוא, ובזה שבשכונה שלך? ואין סיבה להאמין במערכת החינוך שלנו... גבריאל. נ.ב. 11 שנה במקום מזוויע, שאולי מי יודע, הוא יצא ממנה נרקומן (הקצנה להמחשה, מה הגם שהיא ממש, אבל ממש לא משוללת מציאות, נכון למצב האקטואלי ובהקשר הרלוונטי), או שהוא יצא ממנה חומר של טכניון, למשל? אני מאמין שזה דיי ברור, לא?
 

cheetara

New member
לי נראה שאת ממש עלולה לעשות לו נזק

זה לא שמונח לי אבחון שלו לפני, בהחלט יכול להיות שהוא אינשטיין הבא. אבל עם כל הכבוד, כמעט כל ילד מסוגל לקרוא או לבצע פעולות מתמטיות פשוטות לפני הגיל בו מלמדים אותו לעשות זאת, במידה וההורים שלו דוחפים אותו מספיק. בחינוך החרדי, למשל, מלמדים קריאה ב"חדר" מגיל 4 בערך. כתה א' זה הרבה יותר מללמוד חומר. זאת כתה שתכליתה העיקרית היא מעבר חלק בין הגן, שכולו משחקים, לאוירת למידה. כיתה א' עדיין שומרת על חלק מהמאפיינים החברתיים של הגן. לטעמי, לשלוח ילד ישר לכתה ב', כשהוא הכי קטן, אף פעם לא למד בכתת לימוד, ולכל שאר הילדים כבר יש את החברים שלהם שנה שלמה - זה ממש חוסר אחריות. בעיקר אם הוא יבוא בגישה מהבית שהוא גאון. אלוהים... אני מרחמת עליו כבר עכשיו. "לא בשל ריגשית ושאר בבלת" זה משפט מקומם ממש. אני מקווה שתרדי מהגישה הזאת. בסופו של דבר, ללימודים אין חשיבות כל כך גדולה, בואו נודה בזה. לי נראה שאת מנסה להרגיש מוצלחת בזה שהבאת צאצא מוכשר לעולם, ואני מקווה שזה לא יבוא על חשבון הילד. ותנסי לא לנפח לו את האגו יותר מדי. את עלולה לקבל בסופו של דבר ילד שבור. גאון? אולי. אבל תני לו בינתיים להיות ילד.
 

meyravbh1

New member
זו בדיוק הייתה מטרת השאלה שלי!

קלעת בול!יכולת לקרוא אותה ולהבין בעצמך. האם יש לכיתה א' ערך מוסף על התכנים הלימודיים? תודה על תשובתך,חבל על ההתנצחות. ואכן הבאתי צאצא מוכשר מאד,רגיש ואיכפתי לזולת.אגב,גם אני מוצלחת בהחלט.
 

סנדרין

New member
מנקודת המבט שלי

(כתיכוניסטית שבחרה בסופו של דבר בהעשרה מחוץ לביה"ס, ולא בהקפצת כיתה) דווקא לכיתה א' יש חשיבות משמעותית ומכריעה - מבחינת ההסתגלות לסביבת בית הספר, ללימודים, דחיית סיפוקים, התמודדות עם חובות, מיומנויות למידה בסיסיות. מבחינה לימודית, בואו נודה בזה, לרוב המחוננים אין מה לחפש שם. גם אלה שלא מגיעים עם ידע מוקדם, תופסים את החומר מהר בהרבה מחבריהם לכיתה (גם עם זה כדאי ללמוד להתמודד). עבורם, התפקיד של כיתה א' מהבחינה הזאת הוא זניח. אלו המיומנויות האחרות שחשובות. אם לדלג על כיתה, אני מאמינה שכדאי לעשות זאת בשנים מאוחרות יותר, כשה'לימוד' כבר מחליף את מקום ה'חינוך'. אם הילד בשל, רגשית וגופנית, להשתלב באופן טבעי עם חברה של מבוגרים ממנו - כל כיתה בין ג' ל-ח' תהיה טובה באותה המידה
.
 

idodo cohen

New member
אבל למה?

אם זו תהיה הכיתה הראשונה שהוא יגיע אלייה, מה תהיה הבעיה? הוא יהיה פשוט תלמיד חדש בכיתה (ולפחות בכיתה שלי ביסודי, כל שנה היה חילוף כלשהו של תלמידים -הגעות ועזיבות-). יותר בעייתי נראה לי להגיע קודם לכיתה מסויימת ואחר כך לעבור "לגדולים", לאפס את עצמך חברתית שוב באיחור. המצב כמו שהוא נראה לי עדיף. אני ממליץ לך דווקא כן להקפיץ אותו כיתה אם אפשר, כי חבל על בזבוז הזמן שלו, והכישורים שלו לשלב זה, בניגוד למה שאמרו לפניי, הם דווקא כן די נדירים. ואם הוא למד את הדברים האלה "בזרימה" -כלומר לא דחקת בו מידי- אז זה בכלל סימן טוב. בהצלחה!
 
שלום לך,

אני קפצתי כיתה בזמנו, אמנם זו לא היתה כיתה א אלא כתה ד, אך זה לא הזיק לי בכלל, אלא להפך. במשך השנים השתלבתי מצוין בחברת הגדולים ממני. אני יודעת שלרוב מאוד מהססים להמליץ על הקפצת כתה בגלל הקשיים החברתיים והרגשיים שעלולים להיות לילד ואני יכולה להבין מאיפה בא החשש, במיוחד כלפי כיתה א ,שמכניסה לאיזושהי מסגרת קצת שונה. לגבי מסגרות, בהרבה מקומות יש לילדים מכתה ד יום שבועי של לימודים בחברת ילדים מחוננים, גם במסגרות דתיות (מניסיון
). כמו כן, אינ יודעת שהיום יש גם לא מעט חוגי אחה"צ, אם את באזור המרכז, אני זוכרת שהיה באוניברסיטת תל אביב את החוגים למחוננים , כדאי לבדוק מאיזה גיל זה.
 
קודם כל,

את מוזמנת לפורום "הורים למחוננים" (מס' 991). למה את מניחה שהקפצה ישירות לב' תפתור את בעיית השיעמום? אם הוא יודע את 4 פעולות חשבון עד 100 כבר עכשיו, נראה שגם בכיתה ב' יהיה לו משעמם.
 

סיאMית

New member
שלום לך!

דבר ראשון זו שאלה לאנשי מקצוע.בעיקרון אני קפצתי מ-ב /ל-ג. וגם זה היווה לי מעט נזק מבחינה חברתית.כי בני 6.7 אינם מתאימים לבני 8.9. וכמה שיכולתם השיכלית הינה מפותחת,הרגישות שלהם עדין בחיתולים.אבל שוב,זו שאלה לאנשי מקצוע לחלוטין.בהצלחה לך!
 

meyravbh1

New member
תודה לך. בוודאי שזו שאלה לאנשי

מקצוע, אבל מעצם היותנו הורים אנחנו מחליטים בעבור הילדים שלנו כ"כ הרבה החלטות,לפעמים שגויות.לכן רציתי לשאול דווקא את מי שחווה את זה בעצמו.אולי אוכל ללמוד משהו מנסיונכם.הרי אתם הייתם הילדים שהוקפצו,לא אנשי המקצוע.רק אתם יודעים מה זה אומר להיות ילד מוקפץ.
 

meyravbh1

New member
רציתי להגיד המון המון תודה לכל

העונים למיניהם. העשרתם אותי,וניראה לי שגם נתתם לי כיוון. בהצלחה לכולכם!!
 

avi1283

New member
שלום לך

אותי הקפיצו מסוף א' ל-ג', דווקא אצלי הפוך, אמא שלי לא רצתה אבל שיכנעו אותה. נראה לי עדיף להיות בא' בית ספר זה מסגרת חדשה שהוא צריך להתרגל אליה, ישר כיתה ב' אז הוא ירגיש יותר בודד כי כולם כבר מכירים אחד את השני, לא יודע עד כמה הוא יודע לכתוב אבל בכל מקרה יחזקו אצלו את הבסיס בעברית. האמת שקשה לי לראות את היתרון בלקפוץ כיתה, אז בסוף יהיה לו קצת יותר חופש לפני הצבא מה זה יתן? בכל מקרה יש מסגרות שאפשר ללכת לעשות תואר בחטיבה, ויש כיתות מחוננים. לא רואה איזשהיא סיבה למהר, זה לא מרוץ.
 

That80sshow

New member
שלום לך,

אותי רצו להקפיץ מכיתה א לג', וגם בכיתה ג' רצו שאלמד נושאים ברמת כיתה ו'. אבל אני הייתי קטן בגילי מהגן כבר, נולדתי ב20 בספטמבר 1989 והיום אני בכיתה י"א, כלומר אם הייתי עובר מכיתה לא' לכיתה ג' הייתי ילד עוד לא בן 6 (להזכירכם, הייתי עדיין בן 5 במשך 20 יום, הבינו את האבסורד), שנאלץ להתמודד עם ילדים בגילאים שנעים בין גיל 8-9, וכן, הרבה יותר מפותחים מבחינה פיזית ממנו. לומר את האמת, מבחינה רגשית מעולם לא היו לי בעיות, ואני מצפה שאם הייתי עובר גם אז לא היו לי בעיות. תמיד הייתי מאוד מפותח מבחינה רגשית, ותמיד דיברו איתי ב"גובה העיניים". אבל תאמינו לי כשאני אומר, שאם היו מעבירים אותי לכיתה של ילדים שבעיני היינו נראים כמו ענקים והם היו תוהים מה ה"תינוק" הזה עושה בכיתתם ולומד איתם, הייתי גודל להיות ילד עם צלקות עמוקות מבחינה רגשית. עצתי- הכניסי את ילדך למסגרות חוץ-לימודיות או לביה"ס מיוחד, שם יהיו ילדים כמוהו, שגם הם רוצים ללמוד ולהבין, ושם הוא לא ירגיש מיוחד כל הזמן.
 
תגובה מניסיון

לפני 10 שנים בערך, שקלו אם "להקפיץ" אותי כיתה או לא. בגיל 4 וחצי כבר קראתי ספרים (מעבר ל"מיץ פטל" ודומיו) וכתבתי בלי שגיאות כתיב. (ללמוד קרוא וכתוב אגב, למדתי תוך שעתיים מתוכנת מחשב) דיברתי שוטף עברית ואנגלית (נולדתי בארה"ב), בשתי השפות ללא שגיאות. וחשבון - 4 פעולות, עד 100. ניגנתי על פסנתר, ומה לא התלבטו אם להקפיץ אותי או לא אמא שלי החליטה שהיא לא מוכנה, בעיקר מהסיבות שדיברו עליהן כאן. "להבדיל" "להיות שונה" "להרגיש מעל כולם" וכו'. במבט לאחור, מאוד קשה לי לדעת איך החיים היו נראים אם הייתי "קופצת" כיתה. קשה לי להחליט אם זה היה לטובה או לרעה. מה שאני יודעת חברתית, זה שהאנשים בשכבת הגיל שלי מתנהגים בצורה ילדותית לדעתי, יש שני אנשים שאני מצליחה להתחבר אליהם והם בגילי, וגם זה בקושי. כל החברים שלי יותר גדולים ממני בשנה, שנתיים, שלוש ואפילו חמש. והם לא מבינים איך זה. אחד מהחברים אמר לי שהוא הכיר אחת שהייתה כמוני בשכבה שלו, והיא פשוט התחברה עם גדולים ממנה, עד שהמצב התאזן. ככה שהתגובה שלי בעצם לא ממש עוזרת. אין לי צד אחד ויחיד. מה שכן יש לי, זה עוד שיקול - חברתי. (בגן התחברתי עם כולם ולא הייתה הבעיה הזאת, זה התפתח בגיל מאוחר יותר, בסביבות כיתה ה'-ו') נ.ב. עכשיו אני בכיתה ט', אם לא הייתי בחו"ל בילדות הייתי בי', ואם הייתי קופצת - יא' כביכול נראה כהפסד זמן מאוד משמעותי.
 
למעלה