שבת שלום לכל באי הפורום

Gypsy10

New member
לפני שדיוש מביאה את הסיפור שלה לשבת

אספר לכם בקצרה סיפור ששמעתי בחצי שעה האחרונה בתכניתו של שמעון פרנס בגלי צה"ל:
סב אינדיאני לוקח לשיחה את נכדו ומספר לו שבכל אדם קיימים 2 זאבים :
הזאב הרע : הזאב של האגו, הרשעות , השקרים וכו'
הזאב הטוב: הזאב של טוב לב, חמלה , יושר , צדק וכו'
פונה הנכד לסבו ושואל : ואיזה זאב מנצח?
עונה הסב : הזאב שאתה מאכיל!

שבת שלום לכולם , היו טובים
 

דינה128

New member
ג'יפס..הסיפור שלך הוא הסיפור לשבת


ואמן שתמיד נאכיל רק את הזאב הטוב
מכל ה
 

Gypsy10

New member
אחרי שקראתי את הסיפור המקסים שלך...

קצת בושתי בעצמי ומייד יישמתי את מוסר ההשכל מהסיפור שלך
 

דינה128

New member
והתייחסות שאהבתי של רותי יודוביץ' לסיפור השבת שג'יפסי הביאה

הדבר הקשה והמאתגר ביותר הוא להמשיך לאהוב אדם למרות התנהגותו המחפירה. מאוד קל להיות נחמד ואדיב לאנשים שנחמדים אליך. זה נתון ברור. אך להמשיך להיות נחמד לזה שהינו מר-לב, אכזר, נרגן, כעסן... זה כבר אתגר, לא משהו "טבעי" שקל לנו לעשות. אבל דווקא פה אנו עומדים בפני האתגר האמיתי שהוא להמשיך לאהוב מישהו שפגע בנו.
זה נשמע אולי אבסורדי לחלוטין, אבל כאשר אנו מתמודדים עם הדילמה 'להיות אדיב או לא', כמובן שהתשובה היא: להיות אדיב. כשאתה בוחר להיות אדיב אתה מונע מעצמך להיכנס לתוך מקומות אפלים ובכך שומר שסביבתך וידייך יהיו נקיות;אתה מאכיל את הזאב טוב.
לפעמים להיות אדיב או טוב לב נתפס כחולשה - במיוחד בזמנים בהם אחרים נהגו בך ברשעות. זוהי טעות. האדם שיכול להמשיך להיות נחמד ואדיב למרות ואף על פי, הוא חזק יותר מכל אחד אחר בסביבה שבוחר את דרך הנקמה.
אני לא אומרת שאם מישהו סוטר לך בפרצוף, עליך להפנות את הלחי השנייה. להיפך: אם מישהו סוטר לך, אתה צריך להגן על עצמך ואם זה אומר להחזיר מלחמה שערה, עשה זאת ומהר. בואו לא נבלבל בין מצבים שבהם אנו נמצאים בסכנה לבין מצבים שהם פשוט 'לא נעימים'.
מצד שני - להיות נחמד זה לא אומר שאתה צריך להמשיך להיות חבר עם מי שנהג בך קשות. זו תמיד הבחירה שלך באם אתה רוצה להישאר ידיד או להיות בקשר עם אדם כלשהו. אתה יכול לסיים את הקשר הזה, אם על פי שיקולך הדבר קיומי יותר עבורך. אתה יכול להחליט להתנתק ועדיין להמשיך להיות אדיב, מבלי להיסחף לתוך המאורות החשוכות של הנקמה.
אם נפתח את דלתנו ליותר אדיבות וחסד - נאכיל את הזאב הטוב.
 

Gypsy10

New member
בדיוק.. רצוי וכדאי תמיד להצמד לאמות המידה שלך

ולא לשפוט אחרים על פי זה.
 

לאה133

Well-known member
שבת שלום לכולם


מסכימה עם כל מילה מהמוסר השכל, אני נוהגת לפי אמות המידה שלי, גם כאשר אחרים סביבי נוהגים אחרת. החינוך הטוב מהבית לימד אותי התנהגות נכונה וראויה ולפי זה אני לימדתי את ילדיי. הלוואי וכולם היו נוהגים בצורה מכובדת אחד כלפי השני, הלוואי שלכולם תהיה החמלה וההבנה כלפי האחר והשונה.

והסיפור שלי, הבוקר קמתי ורציתי לשנות את יום השישי, לאכול משהו אחר, להיות בסביבה אחרת, חיפשתי בגוגול מסעדות עם מאכלים של בית בתל אביב, ומצאתי את מסעדת בתיה, התל-אביבים אולי מכירים אותה. מסעדה לאשכנזים, עם אוכל ביתי של ההורים של בעלי, המסעדה ברחוב החשמונאים 95, יצאנו על מנת לנסוע באוטובוס ובחוץ פגשנו את הבן, בדיוק נוסע לכיוון רמת גן, הוא לקח אותנו ברצון למסעדה המדוברת.
ובכן, כל המאכלים שבעלי אכל בבית אמא, וגם אני מאד אוהבת אותם כי בילדות אכלתי אותם. אכלנו כבד קצוץ בטעם של פעם, רגל קרושה (בעלי) בדיוק כמו שאמא שלו עשתה והדבר הנפלא העיקרי צ'ולנט פולני מסורתי, עם הקישקע וביצה ותפוח האדמה חום והשעועית, כמו בבית.
לפולניות שלנו מומלץ בחום, דינה אני מאמינה שאת מכירה את המקום ואם לא, כדאי לך לנסות. ועוד קנינו לקחת הביתה קרפעלך וכבד קצוץ, חוויה נפלאה ששווה סיפור. אחרי כן טיילנו בסביבה, גם בשרונה, כל האזור חדש ויפה. זה הסיפור שלי, ללא מוסר השכל אבל עם טעם של פעם
 

geulaka

New member
שבת שלום לכן חביבותי


גיפסי אחלה סיפור עם מוסר השכל

דינה תמיד כיף לקרוא אותך

ולאלה לבריאות והנאה אוכל אשכנזי אורגינל נדיר למצוא

ואני נרדמתי והתעוררתי עכשיו ופיספסתי את הדלקת הנרות

שבת שלום טובה ומבורכת לכולנו
 

דינה128

New member
גאולה
גם לי זה קורה לפעמים

קורה שאני מפספסת את הדלקת הנרות בשישי
ואז אני מברכת , ללא הנרות ...
 

צופה202020

New member
וואאוו. אני מצהירה בזאת שלא אשתנה ואשאר אדיבה גם לפחות

"נחמדים". כשאומרים לי "אבל היא/הוא בלה בלה בלה" , אני עונה:
"כן אבל זה הוא לא אני" .

&nbsp
 

צופה202020

New member
לאה. קפה בתיה המתולוגי היה בארלוזורוב פינת דיזנגוף. בתיה עוד

הגישה לי, בילדותי (16), את הגפילטע והכבד קצוץ עם מלפפון חמוץ.
כל ערב שישי היינו נפגשים, כל החבורה ולאחר מכן לבילויים. אוך היה פעם.....
&nbsp
&nbsp
&nbsp
 

לאה133

Well-known member
צופה ידעתי שאת תכירי את בתיה, איזה חמוצים טעימים יש לה?

כמובן עם סוכר, ספרי לי איך עושים את זה כמו שהם עושים

בא לי לעשות כזה בבית, גם הסלט כרוב שלהם טעים כל כך
 

צופה202020

New member
גאולה. הסיפור שלי להיות הוא ש"דיפדפתי" ב Google ומצאתי

את שמו של אבא, שלמה מדליה.
ידעתי על העשייה אך לא על הרישום. הפתעה נעימה.
בזמנו, עזר לאח של שושנה דמארי ולבתו, חבצלת דמארי, בכתיבת הספר.
חבצלת, לימים, הפכה לעתונאית מהמניין. אבא היה איש עט ומכחול.
(התשובה היא כן. שלחתי למשפחה הקרובה).
&nbsp
ספרים ב-Google Play
&nbsp
כשהתימני צוחק
&nbsp
כריכה קדמית
סעדיה דמארי, חבצלת דמארי, שלמה מדליה
אל״ף, 1987 - 121 עמודים
0 ביקורות
&nbsp
מה אומרים אנשים - כתוב ביקורת
&nbsp
לא מצאנו ביקורות במקומות הרגילים
מידע ביבליוגרפי
&nbsp
QR code for כשהתימני צוחק
כותרת כשהתימני צוחק
 

geulaka

New member
צופה יקרה מאד מעניין

הבנתי נכון ? אבא שלך היה מאייר או כותב בספר כשהתימני צוחק . אני יודעת שהוא צייר המון תמונות שתלויות בביתך מאד כישרוני והתפוח לא נפל רחוק מהעץ סחתין וכל הכבוד .
 

צופה202020

New member
היי גאולה. הוא תרם חלקו בהגהות וסיגנון הרישומים. ללא שכר.

התפרנס מעבודתו בקרן קיימת שלימים חוברה לסוכנות היהודית.
יצא לפנסיה כאחד הסמנכלים. מחמאה להידמות לו.
האהבה לציור נשרשה בו בגיל 6 מהצייר רובין אשר
התגורר בשכנות. בוסף:
שלמה מדליה, צייר. נולד בשעריים ב-1920, להורים יוצאי תימן. היה המעצב הגרפי ומבצע ההזמנה ההיסטורית להכרזה על עצמאות המדינה, ב-14 במאי 1948, מוזיאון תל אביב, ואת גלוית הברכה של משרד ראש הממשלה ליובל העשור למדינה.
&nbsp
זהו. סיימתי להיום.
 
למעלה