הרגע חזרתי מכולבו וקניון בספרד שפתחו היום.

[Ccyclist]

הרגע חזרתי מכולבו וקניון בספרד שפתחו היום.

הרגע חזרתי מכולבו וקניון בספרד שפתחו היום.
מס השפתיים לנושא הפורום: קו האוטובוס ממני לאזור המסחרי הזה נוסע באותו לו"ז חצי שעתי המשמש אותו בימים ב'-ו' גם בימים ש' ו א'.

ולעניין עצמו, מסחר בימי א' בספרד הקתולית לשעבר והסוציאליסטית כיום (למרות ממשלת ה PP). בימי א' רגילים ישנם חנויות "בעיר" של הרשתות הגדולות ומכולות עצמאיות שפתוחות, חנויות העיתונים פתוחות ועיתונות יום א' נמכרת ביום זה כולל הסאנדיי טיימס. יש בתי מרקחת תורנים וגם בזארים סיניים והכל פתוח בצורה חוקית. מה שבדרך כלל סגור הם בתי העסק הגדולים וחנויות המחסן.

אבל היום היה יום א' מיוחד, היום שלמחרת חג שלושת המלכים שחל בשבת. היום הוא תחילת המכירות הגדולות שאחרי עונת חג המולד (ילדי ספרד קיבלו אתמול מתנות, אחת מכל מלך והם אינם מאמינים בסנטה קלאוס שנחשב כאן כקישוט צפון אירופאי). מסיבה זו היום הצטרף לשורה של ימי א' אחרים כולל בשיא עונת התיירות של הקיץ וכן בתקופה שלפני חג המולד ושאר החגים והיה בו מסחר נרחב. בית הכלבו EL Corte Inglés פתח את שעריו ב 10:00 בבוקר כבכול יום ויסגור אותן בעוד שעה ב 22:00 שעון מרכז אירופה. הקניון הסמוך היה פתוח גם הוא. ככה זה כשהמסחר מותאם לרצונות האוכלוסייה ויש איזון. בספרד ישנה מערכת שלמה של זכויות סוציאליות כולל וותק כמורשת מ 20 שנות שלטון סוציאליסטי מסוף הדיקטטורה ועד למחצית השניה של שנות התשעים וכולל חוק שעות העבודה האירופאי. יש לציין שנתוני האבטלה של שיא המיתון כוללים מספרים של עובדים עונתיים ששומרים על קשר למקום העבודה בתקופות הסגירה וחוזרים אליו כשהוא נפתח מחדש. המטרה בפוסט זה היא לקעקע את הטיעון הפסאודו סוציאלי נגד מסחר ותח"צ בסוף השבוע. כשרוצים להסדיר זאת מצליחים לעשות זאת תוך שמירה על כל הזכויות.

ניתן להתרשם מהתאריך בשם התמונות שאני מעלה שמדובר בתמונות מהיום, חוץ מתמונת "משאית" (Float) המלך המורי ופמלייתו אתמול. אני מקווה שהן יעלו בזווית הנכונה כי אני מעלה אותן מהפלאפון.

 

[Ccyclist]

תיקונון: תהלוכת המלכים היתה לפני יומיים ב5, מתנות וכו אתמול.

הרגע חזרתי מכולבו וקניון בספרד שפתחו היום.
מס השפתיים לנושא הפורום: קו האוטובוס ממני לאזור המסחרי הזה נוסע באותו לו"ז חצי שעתי המשמש אותו בימים ב'-ו' גם בימים ש' ו א'.

ולעניין עצמו, מסחר בימי א' בספרד הקתולית לשעבר והסוציאליסטית כיום (למרות ממשלת ה PP). בימי א' רגילים ישנם חנויות "בעיר" של הרשתות הגדולות ומכולות עצמאיות שפתוחות, חנויות העיתונים פתוחות ועיתונות יום א' נמכרת ביום זה כולל הסאנדיי טיימס. יש בתי מרקחת תורנים וגם בזארים סיניים והכל פתוח בצורה חוקית. מה שבדרך כלל סגור הם בתי העסק הגדולים וחנויות המחסן.

אבל היום היה יום א' מיוחד, היום שלמחרת חג שלושת המלכים שחל בשבת. היום הוא תחילת המכירות הגדולות שאחרי עונת חג המולד (ילדי ספרד קיבלו אתמול מתנות, אחת מכל מלך והם אינם מאמינים בסנטה קלאוס שנחשב כאן כקישוט צפון אירופאי). מסיבה זו היום הצטרף לשורה של ימי א' אחרים כולל בשיא עונת התיירות של הקיץ וכן בתקופה שלפני חג המולד ושאר החגים והיה בו מסחר נרחב. בית הכלבו EL Corte Inglés פתח את שעריו ב 10:00 בבוקר כבכול יום ויסגור אותן בעוד שעה ב 22:00 שעון מרכז אירופה. הקניון הסמוך היה פתוח גם הוא. ככה זה כשהמסחר מותאם לרצונות האוכלוסייה ויש איזון. בספרד ישנה מערכת שלמה של זכויות סוציאליות כולל וותק כמורשת מ 20 שנות שלטון סוציאליסטי מסוף הדיקטטורה ועד למחצית השניה של שנות התשעים וכולל חוק שעות העבודה האירופאי. יש לציין שנתוני האבטלה של שיא המיתון כוללים מספרים של עובדים עונתיים ששומרים על קשר למקום העבודה בתקופות הסגירה וחוזרים אליו כשהוא נפתח מחדש. המטרה בפוסט זה היא לקעקע את הטיעון הפסאודו סוציאלי נגד מסחר ותח"צ בסוף השבוע. כשרוצים להסדיר זאת מצליחים לעשות זאת תוך שמירה על כל הזכויות.

ניתן להתרשם מהתאריך בשם התמונות שאני מעלה שמדובר בתמונות מהיום, חוץ מתמונת "משאית" (Float) המלך המורי ופמלייתו אתמול. אני מקווה שהן יעלו בזווית הנכונה כי אני מעלה אותן מהפלאפון.

תיקונון: תהלוכת המלכים היתה לפני יומיים ב5, מתנות וכו אתמול.

 

[Ccyclist]

החשיבות לעניינינו היא שכיום הציבור יודע שמשקרים לו.

תיקונון: תהלוכת המלכים היתה לפני יומיים ב5, מתנות וכו אתמול.

החשיבות לעניינינו היא שכיום הציבור יודע שמשקרים לו.
אם בעבר הלא רחוק, טווח של 5-10 שנים בלבד, היו מעלים כטיעון בעד תח"צ בשבת או מסחר בשבת את העובדה שאלו קיימים במדינות אחרות היו צצים מגיבים שכמו השרה רגב אתמול היו טוענים שאין. מעודד אותי לראות כיצד בכתבה בטמקא היום מעל 90% מהתגובות היו של אנשים שידעו שטענתה של השרה רגב אינה נכונה עובדתית.
&nbsp
מה שיותר מעודד לעניין התח"צ הוא שאפילו מבין אלו שהאמינו לדבריה בקשר ל"היעדר" מסחר היו תגובות רבות שאמרו ש"לפחות" יש תחבורה ציבורית בימי א', כולל תגובות שביקשו לוותר על מסחר תמורת תח"צ כדי "להידמות לאירופה".
&nbsp
מה שלא יקרה עם ההצבעה בכנסת הציבור הרחב יודע שמשקרים לו.

 

[אוהד1110]

החשיבות לעניינינו היא שכיום הציבור יודע שמשקרים לו.
אם בעבר הלא רחוק, טווח של 5-10 שנים בלבד, היו מעלים כטיעון בעד תח"צ בשבת או מסחר בשבת את העובדה שאלו קיימים במדינות אחרות היו צצים מגיבים שכמו השרה רגב אתמול היו טוענים שאין. מעודד אותי לראות כיצד בכתבה בטמקא היום מעל 90% מהתגובות היו של אנשים שידעו שטענתה של השרה רגב אינה נכונה עובדתית.
&nbsp
מה שיותר מעודד לעניין התח"צ הוא שאפילו מבין אלו שהאמינו לדבריה בקשר ל"היעדר" מסחר היו תגובות רבות שאמרו ש"לפחות" יש תחבורה ציבורית בימי א', כולל תגובות שביקשו לוותר על מסחר תמורת תח"צ כדי "להידמות לאירופה".
&nbsp
מה שלא יקרה עם ההצבעה בכנסת הציבור הרחב יודע שמשקרים לו.

 

[25306yosef]

לא כולם מודעים לכך שמשקרים לציבור.

החשיבות לעניינינו היא שכיום הציבור יודע שמשקרים לו.
אם בעבר הלא רחוק, טווח של 5-10 שנים בלבד, היו מעלים כטיעון בעד תח"צ בשבת או מסחר בשבת את העובדה שאלו קיימים במדינות אחרות היו צצים מגיבים שכמו השרה רגב אתמול היו טוענים שאין. מעודד אותי לראות כיצד בכתבה בטמקא היום מעל 90% מהתגובות היו של אנשים שידעו שטענתה של השרה רגב אינה נכונה עובדתית.
&nbsp
מה שיותר מעודד לעניין התח"צ הוא שאפילו מבין אלו שהאמינו לדבריה בקשר ל"היעדר" מסחר היו תגובות רבות שאמרו ש"לפחות" יש תחבורה ציבורית בימי א', כולל תגובות שביקשו לוותר על מסחר תמורת תח"צ כדי "להידמות לאירופה".
&nbsp
מה שלא יקרה עם ההצבעה בכנסת הציבור הרחב יודע שמשקרים לו.

לא כולם מודעים לכך שמשקרים לציבור.
חוץ מחובבי התח"צ לא נראה לי שיש עוד אנשים שמודעים לכך שמשקרים לציבור בעניין התח"צ בשבתות וחגים.

באשר לכך שמשקרים לציבור,

זה קיים כמעט בכל תחום במדינת ישראל ולאו דווקא בתח"צ.

 

[Ccyclist]

המצב בשתי כתבות טמקא היה 90% ידיעה על מסחר, 95% על תח"צ

לא כולם מודעים לכך שמשקרים לציבור.
חוץ מחובבי התח"צ לא נראה לי שיש עוד אנשים שמודעים לכך שמשקרים לציבור בעניין התח"צ בשבתות וחגים.

באשר לכך שמשקרים לציבור,

זה קיים כמעט בכל תחום במדינת ישראל ולאו דווקא בתח"צ.

המצב בשתי כתבות טמקא היה 90% ידיעה על מסחר, 95% על תח"צ
כך בקרב כ200-300 מגיבים לכתבה.

בעבר הלא רחוק חצי מהמגיבים היו טוענים שהמצב בארץ בשבת זהה למצב באירופה ביום א'.

 

[matrix200200]

המצב בהרבה מאוד מקומות בארה"ב של תחבורה ציבורית בשבת

המצב בשתי כתבות טמקא היה 90% ידיעה על מסחר, 95% על תח"צ
כך בקרב כ200-300 מגיבים לכתבה.

בעבר הלא רחוק חצי מהמגיבים היו טוענים שהמצב בארץ בשבת זהה למצב באירופה ביום א'.

המצב בהרבה מאוד מקומות בארה"ב של תחבורה ציבורית בשבת
יותר דומה למצב של תחבורה ציבורית אצלינו ביום כיפור
טוב בעצם לא רק בשבת, אלה גם ביום ראשון,שני,שלישי,רביעי,חמישי ושישי.
זה בטח בגלל כפייה דתית של דת הנהיגה במכונית פרטית בלבד, או שאולי זה האוונגליסטים החשוכים?
טוב same difference

 

[Ccyclist]

אבל כשיש מערכות התח"צ הן פועלות 7 ימים בשבוע.

המצב בהרבה מאוד מקומות בארה"ב של תחבורה ציבורית בשבת
יותר דומה למצב של תחבורה ציבורית אצלינו ביום כיפור
טוב בעצם לא רק בשבת, אלה גם ביום ראשון,שני,שלישי,רביעי,חמישי ושישי.
זה בטח בגלל כפייה דתית של דת הנהיגה במכונית פרטית בלבד, או שאולי זה האוונגליסטים החשוכים?
טוב same difference

אבל כשיש מערכות התח"צ הן פועלות 7 ימים בשבוע.
היעדר תח"צ בפרברים או במרחבים הכפריים בארה"ב אינו קשור ליום בשבוע אלא לבעיות פרישה באזורי צפיפות נמוכה.
&nbsp
ישראל לעומת זאת היא מדינה של צפיפות בינונית ובנייה ב 4 קומות במרבית הערים והעיירות. הייתי מרחיק ואומר שהצפיפות בישראל גדולה מהצפיפות בפרבר ה Metroland הלונדוני הממוצע שנשען על הענפים המרוחקים של מערכת התחתית כי בפרבר הלונדוני הממוצע משנות השלושים הרוב המוחלט של הבנייה הוא בתים פרבריים חד משפחתיים.
&nbsp
&nbsp

 

[matrix200200]

היה לנו כבר את הוויכוח הזה בעבר.

אבל כשיש מערכות התח"צ הן פועלות 7 ימים בשבוע.
היעדר תח"צ בפרברים או במרחבים הכפריים בארה"ב אינו קשור ליום בשבוע אלא לבעיות פרישה באזורי צפיפות נמוכה.
&nbsp
ישראל לעומת זאת היא מדינה של צפיפות בינונית ובנייה ב 4 קומות במרבית הערים והעיירות. הייתי מרחיק ואומר שהצפיפות בישראל גדולה מהצפיפות בפרבר ה Metroland הלונדוני הממוצע שנשען על הענפים המרוחקים של מערכת התחתית כי בפרבר הלונדוני הממוצע משנות השלושים הרוב המוחלט של הבנייה הוא בתים פרבריים חד משפחתיים.
&nbsp
&nbsp

היה לנו כבר את הוויכוח הזה בעבר.
לדעתי בארה"ב זה לא רק עניין של צפיפות נמוכה.
אני אומנם הייתי ציני כשאמרתי שזה בגלל הדת, אבל המחסור של תחבורה ציבורית ברוב המרחב הסובאורבאני בארה"ב בהחלט נובע מתרבות אמריקאית ולא רק מאילוצי תכנון.
אני בכלל לא בטוח שהייתה מצליח לשכנע הרבה מאוד מאזרחי ארה"ב לעבור לתחבורה ציבורית גם אם היית בונה רשת אוטובוסים באיזה עיירה בארה"ב.
חוץ מכמה ערים גדולות בארה"ב, גם בערים שבהם יש תחבורה ציבורית, אתה תראה שם בעיקר אנשים עניים שלא יכולים להרשות לעצמם רכב (שזה די קשה בארה"ב כי רכב פרטי שם זה עניין מאוד זול).
המהנדס של נת"ע אמר על זה משפט מאוד יפה (אבל לדעתי לא מדוייק) שמדינת עולם ראשון, זה מדינה שבה אתה רואה אנשים בחליפות נוסעים בתחבורה ציבורית.
לפי המדד הזה, רוב ארה"ב נמצא בעולם שלישי
גילוי נאות, המהנדס הזה, כן ניחשת נכון, מלונדון

 

[darkshadow1]

ארה"ב היא מקרה מיוחד שאינו מעיד על הכלל.

היה לנו כבר את הוויכוח הזה בעבר.
לדעתי בארה"ב זה לא רק עניין של צפיפות נמוכה.
אני אומנם הייתי ציני כשאמרתי שזה בגלל הדת, אבל המחסור של תחבורה ציבורית ברוב המרחב הסובאורבאני בארה"ב בהחלט נובע מתרבות אמריקאית ולא רק מאילוצי תכנון.
אני בכלל לא בטוח שהייתה מצליח לשכנע הרבה מאוד מאזרחי ארה"ב לעבור לתחבורה ציבורית גם אם היית בונה רשת אוטובוסים באיזה עיירה בארה"ב.
חוץ מכמה ערים גדולות בארה"ב, גם בערים שבהם יש תחבורה ציבורית, אתה תראה שם בעיקר אנשים עניים שלא יכולים להרשות לעצמם רכב (שזה די קשה בארה"ב כי רכב פרטי שם זה עניין מאוד זול).
המהנדס של נת"ע אמר על זה משפט מאוד יפה (אבל לדעתי לא מדוייק) שמדינת עולם ראשון, זה מדינה שבה אתה רואה אנשים בחליפות נוסעים בתחבורה ציבורית.
לפי המדד הזה, רוב ארה"ב נמצא בעולם שלישי
גילוי נאות, המהנדס הזה, כן ניחשת נכון, מלונדון

ארה"ב היא מקרה מיוחד שאינו מעיד על הכלל.
מדינה עם שילוב של רכבים זולים, דלק זול במיוחד, השקעה עצומה בתשתית כבישים בזמן פיתוח הערים ושטחים פחות או יותר בלתי נגמרים.
בישראל הרכבים יקרים, הדלק יקר, רוב מרכזי הערים לא הוחרבו בשביל להקים כבישים מהירים וצפיפות האוכלוסין גבוהה. כמעט בכל פרמטר אפשרי ישראל הרבה יותר דומה למדינות אירופה מאשר לארה"ב.

 

[matrix200200]

בכלל לא בטוח שאירופה צריכה להיות הדוגמא שלנו

ארה"ב היא מקרה מיוחד שאינו מעיד על הכלל.
מדינה עם שילוב של רכבים זולים, דלק זול במיוחד, השקעה עצומה בתשתית כבישים בזמן פיתוח הערים ושטחים פחות או יותר בלתי נגמרים.
בישראל הרכבים יקרים, הדלק יקר, רוב מרכזי הערים לא הוחרבו בשביל להקים כבישים מהירים וצפיפות האוכלוסין גבוהה. כמעט בכל פרמטר אפשרי ישראל הרבה יותר דומה למדינות אירופה מאשר לארה"ב.

בכלל לא בטוח שאירופה צריכה להיות הדוגמא שלנו
גוש דן הרבה יותר דומה לערי דרום מזרח אסיה ממה שהיא דומה לרוב ערים באירופה.
מבחינת תרבותית ביחס לרכב הפרטי, מדינת ישראל עדיין הרבה יותר דומה לארה"ב ממה שהיא דומה לאירופה.
אתה לא תראה ישראלי "בחליפה" מוותר על רכב היוקרה שלו ונוסע בתחבורה ציבורית לעבודה.
גם מבחינת האקלים (שזה דבר די חשוב כשבאים לדבר על התפתחות אורבנית) מדינת ישראל בכלל לא דומה לאירופה, מה שאומר שהרבה מאוד ראיונות של פיתוח אורבני מאריופה פשוט לא יעבדו כאן טוב.
למשל אני מאוד אוהב את הראיון של עיר כמו סינגפור שבה רוב העסקים פותחים מאוד מאוחר (ב11 בבוקר עדיין הרבה מאוד חנויות סגורות) אבל הכל פתוח עד שעות הקטנות של הלילה.
זה היה מתאים הרבה יותר לאקלים הישראלי מהמצב היום.
הדבר כמובן היה גם משליך על שעות הפעילות של תחבורה ציבורית.

 

[Ccyclist]

דרום אירופה דומה מאד לישראל כולל שעות הפתיחה המאוחרות.

בכלל לא בטוח שאירופה צריכה להיות הדוגמא שלנו
גוש דן הרבה יותר דומה לערי דרום מזרח אסיה ממה שהיא דומה לרוב ערים באירופה.
מבחינת תרבותית ביחס לרכב הפרטי, מדינת ישראל עדיין הרבה יותר דומה לארה"ב ממה שהיא דומה לאירופה.
אתה לא תראה ישראלי "בחליפה" מוותר על רכב היוקרה שלו ונוסע בתחבורה ציבורית לעבודה.
גם מבחינת האקלים (שזה דבר די חשוב כשבאים לדבר על התפתחות אורבנית) מדינת ישראל בכלל לא דומה לאירופה, מה שאומר שהרבה מאוד ראיונות של פיתוח אורבני מאריופה פשוט לא יעבדו כאן טוב.
למשל אני מאוד אוהב את הראיון של עיר כמו סינגפור שבה רוב העסקים פותחים מאוד מאוחר (ב11 בבוקר עדיין הרבה מאוד חנויות סגורות) אבל הכל פתוח עד שעות הקטנות של הלילה.
זה היה מתאים הרבה יותר לאקלים הישראלי מהמצב היום.
הדבר כמובן היה גם משליך על שעות הפעילות של תחבורה ציבורית.

דרום אירופה דומה מאד לישראל כולל שעות הפתיחה המאוחרות.
אני גר באנגליה בקיץ ובספרד בחורף. לא אחת יוצא לי לשמוע תיירים ישראליים באזורי בספרד מתפלאים מהדימיון בהתבטאויות כמו "רצית ישראל - קיבלת ישראל". צפיפות הבינוי של 4-8 קומות באזורים משנות השישים והלאה דומה יותר לישראל מאשר ערי הקומות של דרום מזרח אסיה ויש אלמנטים דומים של בנייני דירות סביב חצר פנימית או בניינים עם קומות עמודים. הים אותו עם, שעות הפתיחה יותר ים תיכוניות, יום א' יותר ישנוני מאשר באנגליה אך מותאם לצרכי האוכלוסייה. אם יוצאים לטבע אפילו הנוף ארצישראלי.

 

[matrix200200]

תסתכל על תל אביב ומגדלים הנבנים.

דרום אירופה דומה מאד לישראל כולל שעות הפתיחה המאוחרות.
אני גר באנגליה בקיץ ובספרד בחורף. לא אחת יוצא לי לשמוע תיירים ישראליים באזורי בספרד מתפלאים מהדימיון בהתבטאויות כמו "רצית ישראל - קיבלת ישראל". צפיפות הבינוי של 4-8 קומות באזורים משנות השישים והלאה דומה יותר לישראל מאשר ערי הקומות של דרום מזרח אסיה ויש אלמנטים דומים של בנייני דירות סביב חצר פנימית או בניינים עם קומות עמודים. הים אותו עם, שעות הפתיחה יותר ים תיכוניות, יום א' יותר ישנוני מאשר באנגליה אך מותאם לצרכי האוכלוסייה. אם יוצאים לטבע אפילו הנוף ארצישראלי.

תסתכל על תל אביב ומגדלים הנבנים.
עם כל מגדל שנבנה תל אביב מתרחקת מברצלונה (או מדריד) ומתקרבת לסינגפור.
נכון, אנחנו עדיין לא שם, אבל אנחנו בהחלט בדרך לשם.
גם בנייני 4 קומות יעלמו בבוא העת.
ים יש גם בסינגפור (גם שם הוא די מזוהם אגב בכל זאת אחד מנמלים הכי עמוסים).
יש מעט מאוד ערים באירופה שבחרו לבנות גורדי שחקים כפי שנעשה במדינת ישראל.
זאת תופעה שדי נוגדת את המגמה האירופאית.
ההיפך באנגליה למשל דווקא מפנים מגדלים שנבנו בשנות ה60 וה70 והורסים אותם לטובת בנייה יותר נמוכה.
באנגליה הרבה מאוד ממגדלי מגורים זה סלאמס אם אוכלוסייה ענייה.
בארץ מגדלים זה אופנה ואנשים עמידים לרוב גרים בהם (עוד משהוא שמקרב בין מזרח אסייה למדינת ישראל).
אז לא, אירופה היא כבר לא הכיוון שלנו.

 

[Ccyclist]

באירופה יש בנייה לגובה בצירים הראשיים.

תסתכל על תל אביב ומגדלים הנבנים.
עם כל מגדל שנבנה תל אביב מתרחקת מברצלונה (או מדריד) ומתקרבת לסינגפור.
נכון, אנחנו עדיין לא שם, אבל אנחנו בהחלט בדרך לשם.
גם בנייני 4 קומות יעלמו בבוא העת.
ים יש גם בסינגפור (גם שם הוא די מזוהם אגב בכל זאת אחד מנמלים הכי עמוסים).
יש מעט מאוד ערים באירופה שבחרו לבנות גורדי שחקים כפי שנעשה במדינת ישראל.
זאת תופעה שדי נוגדת את המגמה האירופאית.
ההיפך באנגליה למשל דווקא מפנים מגדלים שנבנו בשנות ה60 וה70 והורסים אותם לטובת בנייה יותר נמוכה.
באנגליה הרבה מאוד ממגדלי מגורים זה סלאמס אם אוכלוסייה ענייה.
בארץ מגדלים זה אופנה ואנשים עמידים לרוב גרים בהם (עוד משהוא שמקרב בין מזרח אסייה למדינת ישראל).
אז לא, אירופה היא כבר לא הכיוון שלנו.

באירופה יש בנייה לגובה בצירים הראשיים.
תל אביב בין הירקון לדרום וציר ז'בוטינסקי מקבילות למרכזים מטרופוליטניים שיש להם בנייה לגובה באירופה.
&nbsp
לגבי מגדלים בבריטניה: ישנה בנייה משרדית ובנייה פרטית לגובה בסטנדרטים מודרניים והרבה כסף רוסי, סיני וערבי מושקע בדירות במגדלים כאלו כמפלט מהשלטונות.
&nbsp
מה שמורידים על ימין ועל שמאל הם מבני שיכון ציבורי משנות השישים והשבעים שנבנו ללא סטנדרטים של בידוד מודרני ועם חומרים כמו אסבסט וזול יותר למועצות המקומיות ("עיריות רובע") להרוס אותם ולבנות מבנים חדשים במקום לעשות שיפוץ 50 שנה. תקני הבינוי של שנות השישים קבעו סטנדרטים עודפים של שטחים פתוחים בין המגדלים כך שיש מספיק מקום להחליף אותם בדיור ציבורי מודרני בן 4-6 קומות בקנה מידה יותר אנושי. אחת החולשות הגדולות של המבנים המודרניסטיים של שנות השישים והשבעים בבריטניה היא חיסכון בגרמי מדרגות ופירי מעלית ושימוש בפרוזדורי מרפסות ארוכים המכונים " Streets in the sky ". כשישנו בניין בגובה בינוני של 10 קומות עם 20 דירות לקומה נוצר מצב שבו ללא כניסות ישנם כ 1,000 איש באותו שטח שיכולים לעבור דרך 3-4 פירי המדרגות וכל הקומות בבניין. באזור של דיור סוציאלי ניידות כזו ואי היכרות עם השכנים (קנה המידה אינו מאפשר זאת) תורמת לפשיעה.
&nbsp
כשלוקחים בניין פרטי מאותה התקופה ומחלקים אותו לכניסות עם שתי דירות לקומה וטורחים לטייח את חדר המדרגות ולשים שטיח מקיר לקיר, טפטים ואיזו תמונה בכל קומה מקבלים מקום תרבותי ונכס מניב. דודה רבא שלי גרה בבניין פרטי כזה עד שעברה לבית אבות, השכרת הדירה (שתי דירות, היה סיפור עם שיפוץ המעלית אז היא קנתה דירה בקומה נמוכה יותר והשכירה את הקודמת כי בדיוק התחיל המיתון והיה קשה למכור) ועכשיו לצערי אני עומד לרשת סכום די מכובד (אין לה נכדים...) שרובו על בסיס מכירת הדירות האלו כחלק מצוואתה.

 

[matrix200200]

אתה מדבר בעיקר על לונדון.

באירופה יש בנייה לגובה בצירים הראשיים.
תל אביב בין הירקון לדרום וציר ז'בוטינסקי מקבילות למרכזים מטרופוליטניים שיש להם בנייה לגובה באירופה.
&nbsp
לגבי מגדלים בבריטניה: ישנה בנייה משרדית ובנייה פרטית לגובה בסטנדרטים מודרניים והרבה כסף רוסי, סיני וערבי מושקע בדירות במגדלים כאלו כמפלט מהשלטונות.
&nbsp
מה שמורידים על ימין ועל שמאל הם מבני שיכון ציבורי משנות השישים והשבעים שנבנו ללא סטנדרטים של בידוד מודרני ועם חומרים כמו אסבסט וזול יותר למועצות המקומיות ("עיריות רובע") להרוס אותם ולבנות מבנים חדשים במקום לעשות שיפוץ 50 שנה. תקני הבינוי של שנות השישים קבעו סטנדרטים עודפים של שטחים פתוחים בין המגדלים כך שיש מספיק מקום להחליף אותם בדיור ציבורי מודרני בן 4-6 קומות בקנה מידה יותר אנושי. אחת החולשות הגדולות של המבנים המודרניסטיים של שנות השישים והשבעים בבריטניה היא חיסכון בגרמי מדרגות ופירי מעלית ושימוש בפרוזדורי מרפסות ארוכים המכונים " Streets in the sky ". כשישנו בניין בגובה בינוני של 10 קומות עם 20 דירות לקומה נוצר מצב שבו ללא כניסות ישנם כ 1,000 איש באותו שטח שיכולים לעבור דרך 3-4 פירי המדרגות וכל הקומות בבניין. באזור של דיור סוציאלי ניידות כזו ואי היכרות עם השכנים (קנה המידה אינו מאפשר זאת) תורמת לפשיעה.
&nbsp
כשלוקחים בניין פרטי מאותה התקופה ומחלקים אותו לכניסות עם שתי דירות לקומה וטורחים לטייח את חדר המדרגות ולשים שטיח מקיר לקיר, טפטים ואיזו תמונה בכל קומה מקבלים מקום תרבותי ונכס מניב. דודה רבא שלי גרה בבניין פרטי כזה עד שעברה לבית אבות, השכרת הדירה (שתי דירות, היה סיפור עם שיפוץ המעלית אז היא קנתה דירה בקומה נמוכה יותר והשכירה את הקודמת כי בדיוק התחיל המיתון והיה קשה למכור) ועכשיו לצערי אני עומד לרשת סכום די מכובד (אין לה נכדים...) שרובו על בסיס מכירת הדירות האלו כחלק מצוואתה.

אתה מדבר בעיקר על לונדון.
גם בלונדון (יחסית לגודלה) יש מעט מאוד מגדלים ויש הגבלות חמורות על בנייה לגובה.
הרבה יותר קשה ולוקח הרבה יותר זמן להרים מגדל באירופה מאשר בארה"ב, במזרח אסיה וגם בישראל.
בגרמניה (חוץ מפרנקפורט) פשוט אין בנייה לגובה מודרנית בכלל.
לא עבור משרדים ולא עבור מגורים.
יש את רוטרדם, מילאנו וכמובן ערים במזרח אירופה (יש המון מגדלים בוורשה למשל).
באירופה "הישנה" יש באופן כללי סלידה מבניה לגובה.
זה עניין תרבותי ולא רק עניין של נוחות.
אתה בעצמך השתמשת במושג "קנה מידה אנושי".
למה ומגדל 40 קומות זה לא "אנושי"?
מה זה בכלל אומר "אנושי"?
אני מודע למגרעות הבנייה של שנות ה60 וה70 לגובה בבריטניה ובכלל באירופה.
אני גם יודע למה הורסים אותם ומחליפים בבניה "יותר אנושית" כדבריך.
אני מביא את כל העניין להראות את השוני שבין תרבות אירופאית (שבאופן כללי סולדת ממגדלי מגורים ומגדלים בכלל) לבין תרבות ישראלית שבה אנשים דווקא חולמים לגור במגדלים ומוכנים לשלם על כך.
הנושא הזה גם מדגים בצורה טובה הלך מחשבה של עיתונאים רבים (ובכלל לא מעט ישראלים) שמתוך טפשותם הרבה וסגידתם העיוורת לאירופה) תוקפים את הבנייה לגובה (שהיא הכרחית במדינה כמו מדינת ישראל ובוודאי בעיר כמו תל אביב).
כפי שכבר אמרתי זה מדגים מחשבה בעלת אופי של אמונות טפלות וקארגו קולט.
זה הולך ככה:
"באירופה המתקדמת זונחים את המגדלים אז גם אנחנו חייבים לזנוח".
"באירופה המתקדמת המגדלים הופכים לסלאמס אז בטח גם אצלינו זה יהפוך סלאמס".
מה שאותם אנשים לא רואים זה אותם נסיבות שאתה ציינת (שאני כמובן מכיר גם) כגון בנייה מחומרים לא איכותיים, בנייה המיעודת לשכבות החלשות וכן הלאה.
גם המיקום של הבנייה הזאת משחק תפקיד (מדובר לרוב באיזורים די רחוקים ממרכז העיר).
כל זה כמבון בכלל לא דומה לבנייה לגובה במדינת ישראל ולכן המחשבה של "אם זה לא הולך באירופה אז זה בטח רע" נובעת מהרבה בורות ובעיקר טפשות וקוצר ראייה.
מה אני רוצה להגיד פה?
בואו נפסיק לסגוד לאירופה ונסתכל על מציאות בצורה טיפה יותר מפוקחת.
זה נכון גם לגבי בנייה לגובה ובוודאי גם תחבורה ציבורית.
יש דברים שאפשר לקחת אבל הסגידה העיוורת והרצון המטופש לעשות "כמו באירופה" צריך להיפסק.
אירופה היא לא קנה מידה לכלום והגיע הזמן שנפנים את זה.

 

[Ccyclist]

אתה מתעלם מההבדל ענק בין בית דירות פרטי לציבורי.

אתה מדבר בעיקר על לונדון.
גם בלונדון (יחסית לגודלה) יש מעט מאוד מגדלים ויש הגבלות חמורות על בנייה לגובה.
הרבה יותר קשה ולוקח הרבה יותר זמן להרים מגדל באירופה מאשר בארה"ב, במזרח אסיה וגם בישראל.
בגרמניה (חוץ מפרנקפורט) פשוט אין בנייה לגובה מודרנית בכלל.
לא עבור משרדים ולא עבור מגורים.
יש את רוטרדם, מילאנו וכמובן ערים במזרח אירופה (יש המון מגדלים בוורשה למשל).
באירופה "הישנה" יש באופן כללי סלידה מבניה לגובה.
זה עניין תרבותי ולא רק עניין של נוחות.
אתה בעצמך השתמשת במושג "קנה מידה אנושי".
למה ומגדל 40 קומות זה לא "אנושי"?
מה זה בכלל אומר "אנושי"?
אני מודע למגרעות הבנייה של שנות ה60 וה70 לגובה בבריטניה ובכלל באירופה.
אני גם יודע למה הורסים אותם ומחליפים בבניה "יותר אנושית" כדבריך.
אני מביא את כל העניין להראות את השוני שבין תרבות אירופאית (שבאופן כללי סולדת ממגדלי מגורים ומגדלים בכלל) לבין תרבות ישראלית שבה אנשים דווקא חולמים לגור במגדלים ומוכנים לשלם על כך.
הנושא הזה גם מדגים בצורה טובה הלך מחשבה של עיתונאים רבים (ובכלל לא מעט ישראלים) שמתוך טפשותם הרבה וסגידתם העיוורת לאירופה) תוקפים את הבנייה לגובה (שהיא הכרחית במדינה כמו מדינת ישראל ובוודאי בעיר כמו תל אביב).
כפי שכבר אמרתי זה מדגים מחשבה בעלת אופי של אמונות טפלות וקארגו קולט.
זה הולך ככה:
"באירופה המתקדמת זונחים את המגדלים אז גם אנחנו חייבים לזנוח".
"באירופה המתקדמת המגדלים הופכים לסלאמס אז בטח גם אצלינו זה יהפוך סלאמס".
מה שאותם אנשים לא רואים זה אותם נסיבות שאתה ציינת (שאני כמובן מכיר גם) כגון בנייה מחומרים לא איכותיים, בנייה המיעודת לשכבות החלשות וכן הלאה.
גם המיקום של הבנייה הזאת משחק תפקיד (מדובר לרוב באיזורים די רחוקים ממרכז העיר).
כל זה כמבון בכלל לא דומה לבנייה לגובה במדינת ישראל ולכן המחשבה של "אם זה לא הולך באירופה אז זה בטח רע" נובעת מהרבה בורות ובעיקר טפשות וקוצר ראייה.
מה אני רוצה להגיד פה?
בואו נפסיק לסגוד לאירופה ונסתכל על מציאות בצורה טיפה יותר מפוקחת.
זה נכון גם לגבי בנייה לגובה ובוודאי גם תחבורה ציבורית.
יש דברים שאפשר לקחת אבל הסגידה העיוורת והרצון המטופש לעשות "כמו באירופה" צריך להיפסק.
אירופה היא לא קנה מידה לכלום והגיע הזמן שנפנים את זה.

אתה מתעלם מההבדל ענק בין בית דירות פרטי לציבורי.
בבית דירות פרטי בבריטניה, כמו המגדלים הרבים שצצים באזור ווקסהול שבלונדון וכן בקרבת תחנות הרכבת בלב עיירות יוממים רבות מחוצה לה יש חברת ניהול פרטית שמחזיקה בבעלות על הקרקע (Freehold) והיא מכתיבה נורמות התנהגות מסויימות לדיירים שהם בעלי משנה ( Leashold ) של יחידות המשנה בבניין ולא בעלים מלאים כמו במודל הישראלי. החברה אחראית לתחזוקת הבניין ודמי הניהול שהיא קובעת נותנים לה את היכולת לתחזק אותו ברמה גבוהה. מה שאנושי בבנייה כזו הוא מספר דירות קטן יותר לקומה שמאפשר להכיר את השכנים, כניסות או מעליות לאזורים ספציפיים בקומה במקום מבני "נחשים וסולמות" שבהם אי אפשר להכיר את כל מי שיכול לעבור לך דרך הקומה ושאין סיבה לשרוץ במעברים השונים בקומות. חלוקה נכונה לכניסות ואזורים משותפים למספר מצומצם של דירות וזה עובד גם ב 10 ו 20 קומות ומעלה.
&nbsp
בדיור הציבורי בנו בקנה מידה רוחבי שלא מאפשר לדעת מי עובר לך דרך המסדרון-מרפסת שמחוץ למטבח או לחדר האמבטיה שלך. אין סיכוי שתכיר את כל מי שאמור לעבור שם או שתדע מי לא אמור לעבור שם. זה בהחלט לא אנושי. תוסיף לזה את חוסר הגימור - רצפות בטון חשוף באזורים המשותפים, אי גימור ואי טיוח קירות בפירי המדרגות, מדרגות מבטון חשוף, פתחים ללא חלונות בצידי גרמי המדרגות או פרוזדורי המרפסות במקום סגירה בחלונות גם בקומה ה15 כשטמפרטורות החורף יורדות מתחת לאפס וגשם זו תופעה די נפוצה - זה בהחלט לא תיכנון אנושי.

 

[matrix200200]

אני מבין את מה שאתה אומר, אבל לא מסכים ש"אנושיות"

אתה מתעלם מההבדל ענק בין בית דירות פרטי לציבורי.
בבית דירות פרטי בבריטניה, כמו המגדלים הרבים שצצים באזור ווקסהול שבלונדון וכן בקרבת תחנות הרכבת בלב עיירות יוממים רבות מחוצה לה יש חברת ניהול פרטית שמחזיקה בבעלות על הקרקע (Freehold) והיא מכתיבה נורמות התנהגות מסויימות לדיירים שהם בעלי משנה ( Leashold ) של יחידות המשנה בבניין ולא בעלים מלאים כמו במודל הישראלי. החברה אחראית לתחזוקת הבניין ודמי הניהול שהיא קובעת נותנים לה את היכולת לתחזק אותו ברמה גבוהה. מה שאנושי בבנייה כזו הוא מספר דירות קטן יותר לקומה שמאפשר להכיר את השכנים, כניסות או מעליות לאזורים ספציפיים בקומה במקום מבני "נחשים וסולמות" שבהם אי אפשר להכיר את כל מי שיכול לעבור לך דרך הקומה ושאין סיבה לשרוץ במעברים השונים בקומות. חלוקה נכונה לכניסות ואזורים משותפים למספר מצומצם של דירות וזה עובד גם ב 10 ו 20 קומות ומעלה.
&nbsp
בדיור הציבורי בנו בקנה מידה רוחבי שלא מאפשר לדעת מי עובר לך דרך המסדרון-מרפסת שמחוץ למטבח או לחדר האמבטיה שלך. אין סיכוי שתכיר את כל מי שאמור לעבור שם או שתדע מי לא אמור לעבור שם. זה בהחלט לא אנושי. תוסיף לזה את חוסר הגימור - רצפות בטון חשוף באזורים המשותפים, אי גימור ואי טיוח קירות בפירי המדרגות, מדרגות מבטון חשוף, פתחים ללא חלונות בצידי גרמי המדרגות או פרוזדורי המרפסות במקום סגירה בחלונות גם בקומה ה15 כשטמפרטורות החורף יורדות מתחת לאפס וגשם זו תופעה די נפוצה - זה בהחלט לא תיכנון אנושי.

אני מבין את מה שאתה אומר, אבל לא מסכים ש"אנושיות"
בבניה נמוכה יותר קיימת.
לדעתי זה הרבה יותר עניין של תרבות מאשר עניין של כמה דירות יש בקומה.
כשאתה לוקח מגדל (כמו ההוא שנשרף לא מזמן) ומאכלס אותו באנשים מכמה עשרות מדינות שונות (כאשר חלקם של אנשים בכיף רצחו אחד את השני בארץ מוצאם) אתה לא באמת יכול לצפות ליחסי שכנות טובים ולא בגלל כמות הדירות לקומה.
זאת הסיבה האמיתית להפיכה של מגדלים האלה למה שהם היום ולא צורת בנייתם (שהיא כמובן לא היתה מוצלחת).

 

[alantan]

איפה אתה רואה ישראלים בחליפות?

בכלל לא בטוח שאירופה צריכה להיות הדוגמא שלנו
גוש דן הרבה יותר דומה לערי דרום מזרח אסיה ממה שהיא דומה לרוב ערים באירופה.
מבחינת תרבותית ביחס לרכב הפרטי, מדינת ישראל עדיין הרבה יותר דומה לארה"ב ממה שהיא דומה לאירופה.
אתה לא תראה ישראלי "בחליפה" מוותר על רכב היוקרה שלו ונוסע בתחבורה ציבורית לעבודה.
גם מבחינת האקלים (שזה דבר די חשוב כשבאים לדבר על התפתחות אורבנית) מדינת ישראל בכלל לא דומה לאירופה, מה שאומר שהרבה מאוד ראיונות של פיתוח אורבני מאריופה פשוט לא יעבדו כאן טוב.
למשל אני מאוד אוהב את הראיון של עיר כמו סינגפור שבה רוב העסקים פותחים מאוד מאוחר (ב11 בבוקר עדיין הרבה מאוד חנויות סגורות) אבל הכל פתוח עד שעות הקטנות של הלילה.
זה היה מתאים הרבה יותר לאקלים הישראלי מהמצב היום.
הדבר כמובן היה גם משליך על שעות הפעילות של תחבורה ציבורית.

איפה אתה רואה ישראלים בחליפות?

 

[levikon]

הערה על משפט אחד

בכלל לא בטוח שאירופה צריכה להיות הדוגמא שלנו
גוש דן הרבה יותר דומה לערי דרום מזרח אסיה ממה שהיא דומה לרוב ערים באירופה.
מבחינת תרבותית ביחס לרכב הפרטי, מדינת ישראל עדיין הרבה יותר דומה לארה"ב ממה שהיא דומה לאירופה.
אתה לא תראה ישראלי "בחליפה" מוותר על רכב היוקרה שלו ונוסע בתחבורה ציבורית לעבודה.
גם מבחינת האקלים (שזה דבר די חשוב כשבאים לדבר על התפתחות אורבנית) מדינת ישראל בכלל לא דומה לאירופה, מה שאומר שהרבה מאוד ראיונות של פיתוח אורבני מאריופה פשוט לא יעבדו כאן טוב.
למשל אני מאוד אוהב את הראיון של עיר כמו סינגפור שבה רוב העסקים פותחים מאוד מאוחר (ב11 בבוקר עדיין הרבה מאוד חנויות סגורות) אבל הכל פתוח עד שעות הקטנות של הלילה.
זה היה מתאים הרבה יותר לאקלים הישראלי מהמצב היום.
הדבר כמובן היה גם משליך על שעות הפעילות של תחבורה ציבורית.

הערה על משפט אחד
"אתה לא תראה ישראלי "בחליפה" מוותר על רכב היוקרה שלו ונוסע בתחבורה ציבורית לעבודה."
&nbsp
אני עובד במקום מאוד נגיש לתחבורה ציבורית - איזור מגדלי עזריאלי בתל אביב.
כמות העובדים שמגיעים אצלנו בתחבורה ציבורית מכלל עובדי המשרד (כ-250 איש) עומדת על 70-80 אחוז, וזה למרות שמי שצריך חניון משלמים לו עליו.
&nbsp
עובדים בדרג של מנכ"ל, סמנכל"ים, ראשי אגפים וכ"ו נוסעים ברכבת לעבודה. מודה שהעובדים הבכירים לא נוסעים באוטובוס לעבודה, זה כן. והסיבה היא לא בגלל שהוא צפוף או לפשוטי העם (שאלתי

), הסיבה היא שהוא איטי יותר מרכב פרטי. רכבת מהירה יותר מרכב פרטי אז הם נוסעים בה.

 

[matrix200200]

ידוע, ועדיין זה רחוק שנות אור מלונדון, ניו יורק וטוקיו

הערה על משפט אחד
"אתה לא תראה ישראלי "בחליפה" מוותר על רכב היוקרה שלו ונוסע בתחבורה ציבורית לעבודה."
&nbsp
אני עובד במקום מאוד נגיש לתחבורה ציבורית - איזור מגדלי עזריאלי בתל אביב.
כמות העובדים שמגיעים אצלנו בתחבורה ציבורית מכלל עובדי המשרד (כ-250 איש) עומדת על 70-80 אחוז, וזה למרות שמי שצריך חניון משלמים לו עליו.
&nbsp
עובדים בדרג של מנכ"ל, סמנכל"ים, ראשי אגפים וכ"ו נוסעים ברכבת לעבודה. מודה שהעובדים הבכירים לא נוסעים באוטובוס לעבודה, זה כן. והסיבה היא לא בגלל שהוא צפוף או לפשוטי העם (שאלתי

), הסיבה היא שהוא איטי יותר מרכב פרטי. רכבת מהירה יותר מרכב פרטי אז הם נוסעים בה.

ידוע, ועדיין זה רחוק שנות אור מלונדון, ניו יורק וטוקיו
שם זה באמת הרבה יותר המוני.
אצלך בכל זאת מדובר כנראה במקום מאוד קרוב לתחנת רכבת.
אם היה מדובר במקום שמרחק הליכה מתחנת רכבת עולה על 10 דקות, כנראה היית ראוה תמונה אחרת לגמרי.
וברור ששיקול הגעה בזמן הוא שיקול מרכזי וברור שרכבת לוקחת פה מקום ראשון.
אין פה וויכוח בכלל.