אתה מדבר בעיקר על לונדון.
באירופה יש בנייה לגובה בצירים הראשיים.
תל אביב בין הירקון לדרום וציר ז'בוטינסקי מקבילות למרכזים מטרופוליטניים שיש להם בנייה לגובה באירופה.
 
לגבי מגדלים בבריטניה: ישנה בנייה משרדית ובנייה פרטית לגובה בסטנדרטים מודרניים והרבה כסף רוסי, סיני וערבי מושקע בדירות במגדלים כאלו כמפלט מהשלטונות.
 
מה שמורידים על ימין ועל שמאל הם מבני שיכון ציבורי משנות השישים והשבעים שנבנו ללא סטנדרטים של בידוד מודרני ועם חומרים כמו אסבסט וזול יותר למועצות המקומיות ("עיריות רובע") להרוס אותם ולבנות מבנים חדשים במקום לעשות שיפוץ 50 שנה. תקני הבינוי של שנות השישים קבעו סטנדרטים עודפים של שטחים פתוחים בין המגדלים כך שיש מספיק מקום להחליף אותם בדיור ציבורי מודרני בן 4-6 קומות בקנה מידה יותר אנושי. אחת החולשות הגדולות של המבנים המודרניסטיים של שנות השישים והשבעים בבריטניה היא חיסכון בגרמי מדרגות ופירי מעלית ושימוש בפרוזדורי מרפסות ארוכים המכונים " Streets in the sky ". כשישנו בניין בגובה בינוני של 10 קומות עם 20 דירות לקומה נוצר מצב שבו ללא כניסות ישנם כ 1,000 איש באותו שטח שיכולים לעבור דרך 3-4 פירי המדרגות וכל הקומות בבניין. באזור של דיור סוציאלי ניידות כזו ואי היכרות עם השכנים (קנה המידה אינו מאפשר זאת) תורמת לפשיעה.
 
כשלוקחים בניין פרטי מאותה התקופה ומחלקים אותו לכניסות עם שתי דירות לקומה וטורחים לטייח את חדר המדרגות ולשים שטיח מקיר לקיר, טפטים ואיזו תמונה בכל קומה מקבלים מקום תרבותי ונכס מניב. דודה רבא שלי גרה בבניין פרטי כזה עד שעברה לבית אבות, השכרת הדירה (שתי דירות, היה סיפור עם שיפוץ המעלית אז היא קנתה דירה בקומה נמוכה יותר והשכירה את הקודמת כי בדיוק התחיל המיתון והיה קשה למכור) ועכשיו לצערי אני עומד לרשת סכום די מכובד (אין לה נכדים...) שרובו על בסיס מכירת הדירות האלו כחלק מצוואתה.
אתה מדבר בעיקר על לונדון.
גם בלונדון (יחסית לגודלה) יש מעט מאוד מגדלים ויש הגבלות חמורות על בנייה לגובה.
הרבה יותר קשה ולוקח הרבה יותר זמן להרים מגדל באירופה מאשר בארה"ב, במזרח אסיה וגם בישראל.
בגרמניה (חוץ מפרנקפורט) פשוט אין בנייה לגובה מודרנית בכלל.
לא עבור משרדים ולא עבור מגורים.
יש את רוטרדם, מילאנו וכמובן ערים במזרח אירופה (יש המון מגדלים בוורשה למשל).
באירופה "הישנה" יש באופן כללי סלידה מבניה לגובה.
זה עניין תרבותי ולא רק עניין של נוחות.
אתה בעצמך השתמשת במושג "קנה מידה אנושי".
למה ומגדל 40 קומות זה לא "אנושי"?
מה זה בכלל אומר "אנושי"?
אני מודע למגרעות הבנייה של שנות ה60 וה70 לגובה בבריטניה ובכלל באירופה.
אני גם יודע למה הורסים אותם ומחליפים בבניה "יותר אנושית" כדבריך.
אני מביא את כל העניין להראות את השוני שבין תרבות אירופאית (שבאופן כללי סולדת ממגדלי מגורים ומגדלים בכלל) לבין תרבות ישראלית שבה אנשים דווקא חולמים לגור במגדלים ומוכנים לשלם על כך.
הנושא הזה גם מדגים בצורה טובה הלך מחשבה של עיתונאים רבים (ובכלל לא מעט ישראלים) שמתוך טפשותם הרבה וסגידתם העיוורת לאירופה) תוקפים את הבנייה לגובה (שהיא הכרחית במדינה כמו מדינת ישראל ובוודאי בעיר כמו תל אביב).
כפי שכבר אמרתי זה מדגים מחשבה בעלת אופי של אמונות טפלות וקארגו קולט.
זה הולך ככה:
"באירופה המתקדמת זונחים את המגדלים אז גם אנחנו חייבים לזנוח".
"באירופה המתקדמת המגדלים הופכים לסלאמס אז בטח גם אצלינו זה יהפוך סלאמס".
מה שאותם אנשים לא רואים זה אותם נסיבות שאתה ציינת (שאני כמובן מכיר גם) כגון בנייה מחומרים לא איכותיים, בנייה המיעודת לשכבות החלשות וכן הלאה.
גם המיקום של הבנייה הזאת משחק תפקיד (מדובר לרוב באיזורים די רחוקים ממרכז העיר).
כל זה כמבון בכלל לא דומה לבנייה לגובה במדינת ישראל ולכן המחשבה של "אם זה לא הולך באירופה אז זה בטח רע" נובעת מהרבה בורות ובעיקר טפשות וקוצר ראייה.
מה אני רוצה להגיד פה?
בואו נפסיק לסגוד לאירופה ונסתכל על מציאות בצורה טיפה יותר מפוקחת.
זה נכון גם לגבי בנייה לגובה ובוודאי גם תחבורה ציבורית.
יש דברים שאפשר לקחת אבל הסגידה העיוורת והרצון המטופש לעשות "כמו באירופה" צריך להיפסק.
אירופה היא לא קנה מידה לכלום והגיע הזמן שנפנים את זה.