רוצה להגיד שאוהבת אתכם, שהיה לי בית פה, שעניין, והצחיק
והחכים אותי.
בנוכחות שלכם, המעבר מאופוריה לשיגרה - שעלול היה למוטט - תמך ועירסל אותי וריכך את המעבר חזרה למציאות.
אבל תקווה מצערת אותי. בכל ראיון או שביב ראיון, היא ממחזרת את עצמה ואת הסיפורים שלה וזה משגע אותי. ברור לי שיש בתוכה עוד, עוד הרבה יותר, אז למה היא ממחזרת? זה לא עושה לה שירות טוב. זה עוד מאותו דבר....משעמם...מתסכל.
יש לה הזדמנות לא נורמאלית לרוץ קדימה, בתחומים רבים ושונים, לבנות משהו טוב, במקום לרבוץ על ספה כזו או אחרת. היא מיצתה את זה. העולם מחכה ממנה לאיזו אמירה, פעולה כי יש לה את היכולת.