שיפוטיות - בעד ונגד שרשור חדש

[Elanor Rigby]

זה דורש אופי חזק שאין לכולם

הרבה פעמים אני מוצאת את עצמי מהססת לפני שאני מביעה דעה בנושא כלשהו שמדובר בפורום, אני נתקלת לא מעט בהשתלחויות באנשים (דווקא פחות בפורום הזה) ולטיפוס כמוני שלא שופע בביטחון עצמי זה גורם לחשוב פעמיים ושלוש לפני הבעת דעה או הצגת עמדה מסויימת.
זה אולי נשמע קצת מטופש מהצד אבל זאת באמת בעיה שיש לי. הלוואי שהייתי יכולה להתגבר על זה.

 

[עפרונית מהודרת]

אז אני במקהלה של טלטל.

 

[טלטל52]

זה נראה יותר כמו דואט

 

[עפרונית מהודרת]

וזה במקרה הטוב.

 

[פשוט שורי]

אם להיות שיפוטית לרגע

, מה שאת עושה הוא

ממש לא תגובות בעלות נופך אישי, לא פרווה, כפי שטלטל הגדירה. במקרה שלך, מדובר פעמים רבות בהבעת דעה נחרצת עם צקצוקי לשון, על גבול ההשתלחות. אין לי שום דבר נגדך ואני גם לא מכירה אותך, כך שיתכן מאוד שהטון שלך לא נקרא לי נכון ובמציאות הייתי תופשת אותך אחרת.

 

[עפרונית מהודרת]

רגע, זו תגובה לגוו של עניין, או לגופו של אדם?

אמרתן ששיפוטיות לגופו של אדם זה פסול, לא?

אפילו אני, שיפוטית גאה, מבינה שפורום שבו קוראים אלפי אנשים -- הוא לא המקום לשיפוט לגופו של אדם.


מעבר לזה, מבחינתי, את יכולה להיות שיפוטית באופן קבוע. אם זה כל כך נוח, אז למה רק לרגע?





(אגב, אני מנסה כבר שעה להגיב בשרשור הזה, תוך כדי ניסיון להשכיב את הבן שלי, וטלפונים תועים. סוף סוף הצלחתי במקום אחד. נייסתי להגיב גם לאסיה ולכרמיון, אבל תפוז לא נתן לי.

 

[עפרונית מהודרת]

)

מתקנת את סגירת הסוגריים. כן, אני שיפוטית גם כלפי עצמי.

 

[פשוט שורי]

לגופו של אדם

עכשיו את מבינה איך מרגישים אחרים שנשפטים על ידיך מעל גבי הפורום? וכן, את בהחלט עושה את זה.

ולא, להיות שיפוטית באופן קבוע זה מאוד לא נוח ולא תכונה חביבה עלי בכלל. ולגבי למה בכל זאת, כל שנותר לי הוא לצטט את כרמיון החכמה, מתגובתה אלי למעלה:

"לפעמים אדם בא, גם בפורום, וכן מבקש - ממש בבירור - את השיפוטיות שלי על משהו שעשה, או אפילו על קו קבוע במנטליות שלו. במקרה כזה אני ארשה לעצמי יותר: אם הוא מבקש, אני מבינה שהוא מאמין שילמד מהשיפוט שלי, מכבדת את הבקשה ונותנת לו אותו. (ובאמת במקרים שכך היה ונתתי את השיפוט שלי, האדם לא הגיב בעלבון)".

 

[עפרונית מהודרת]

אללי- שיפוט חינוכי!

אני חוזרת שוב: אני שיפוטית גאה. אבל גם אני מקפידה לא לעשות שיפוט לגופו של אדם על גבי הפורום.
האמת היא שהכלל הזה "בלי שיפוט לגופו של אדם" -- זה מה שמחבב עליי את הפורומים, בניגוד לקומונות למשל.

לכן אני אבהיר כאן, למקרה שהייתה איזו אי הבנה:
בהודעה שפתחתי כאן אני לא ביקשתי שיפוט של קווי המנטליות שלי -- על גבי הפורום. ו... את יודעת מה? אפילו לא במסרים. בפורומים, אין לי בעיה לקבל ביקורת בונה על דברים שכתבתי בפורום. אך ממש אין לי כוונה לקבל כאן ביקורת על האישיות שלי או אפילו על משהו מההשתקפות הווירטואלית שלה.

לעומת זאת, אם נפגעת באופן אישי ממשהו שאמרתי או עשיתי כי פירשת אותו כ"שיפוט לגופו של אדם, על גבי הפורום" -- על זה את מוזמנת לכתוב לי במסר.

 

[פשוט שורי]

כבר ניסיתי זאת. נפגעתי עוד יותר. מוותרת.

 

[עפרונית מהודרת]

טוב.

אם המסר האחרון ששלחת לי עסק, להבנתך ב"שיפוט לגופו של אדם על גבי הפורום" -- אז את עושה נכון שאת מוותרת.

ובעצם, מה זה משנה אם זה נכון או לא נכון. זה שיפוטי מדי...

 

[ירושלמית1234]

השאלה היא מה המטרה של תגובה שיפוטית

אם היא להראות שהמגיב שופט היטב
לספק צורך של המגיב בלהיות צודק, טוב ויודע, אני חושבת שזה משיג את המטרה.
אם זה לעזור לאדם המתייעץ זה בדרך יחטיא בגדול. זה נכון שבעתיים בוירטואליה, שבה יש פחות משמעות לדמות המגיבה ולטיב הקשר עמה, שבמצבים אחרים יכולה לרכך את השיפוטיות או לגרום לאדם להיות יותר receptive (אוף, איך אומרים את זה בעברית?) כלפיה.

(אני עצמי אגב אדם שיפוטי ביותר, אבל השנים והמקצוע לימדו אותי לשמור את השיפוטים שלי לעצמי או לפחות למקומות המתאימים)

 

[אמא של עופרי וטל]

נוראית שכמותי

אני מאוד אוהבת את הפורום הזה.
אין יום שאני לא פותחת אותו מיום פתיחתו.

יש לי הרגשה שקראתי כבר כמעט הכל, אני יכולה לפי הניק כבר לדעת מה יכתב ולמי, מעט מאוד תגובות מפתיעות אותי (לטובה או לרעה)
מכיוון שאני לא בדיוק PC (בלשון מעטה) ומכיוון שכמו בחיים האמיתיים גם כאן אני מידי פעם חסרת טאקט, ובנוסף לשני אלה אני כותבת ושוכחת - זאת אומרת כותבת את מה שרציתי וממשיכה הלאה - ואם בשירשור ליד הניק אליה כוונו חציי - כתבה משהו שמצחיק אותי אני אשים אייקון צוחק.
(אגב זה גם ככה הפוך, אם חצים של מישהי מופנים אלי אני לא זוכרת את זה ליותר מ 10 דקות)

ואחרי כל זה - דווקא השיפוטיות - שזה בכלל לא משנה (לי) למי היא עוזרת - לכותבת או למכותבת, היא זו שעושה את הפורום מעניין יותר, היא זאת שגורמת לשירשורים ארוכים ומעניינים.

ובחיים עצמם? נורא משתדלת לא להיות שיפוטית - אבל זה לא הולך לי.
אני לא חושבת שאני שופטת על פי אמות מידה שלי - אבל אני כן שופטת לפי דברים אחרים - שקצת קשה לי למצוא את המילים מה הם הדברים האלו)

אני חושבת שאנחנו צריכות לקחת את עצמינו קצת פחות רצינות, ואחרי שניקח את עצמינו קצת פחות ברצינות, אז ניקח גם את המבקרים שלנו קצת פחות ברצינות. (וזה לא אומר לא להקשיב או לקרוא, זה אומר לא להעלב ולא לקחת את זה לפינות חשוכות)

 

[עפרונית מהודרת]

אוה!

הפכנו ל"טריו"


באמת - כתבת בדיוק מה שאני מרגישה.
בשבילי, דיונים כאלה בפורומים הם צורה של בידור. ותו לא.

גם בחיים האמיתיים אני לא פוצי-מוצי.
אבל בפורומים מקצועיים, שבהם אני מייעצת לאנשים שמתמודדים עם בעיות רציניות, אני מתנסחת בצורה יחסית יותר עדינה, והאנשים - במצבים הרבה יותר רגישים מרוב הנשים פה -- אשכרה מפיקים תועלת מהעצות שלי.

ופה -- פה אני כותבת בניק בדוי, (למרות שהרבה יודעות מי אני), ופשוט גולשת להנאתי.

יש פה שרשורים עם נושאים כל כך בנאליים -- פינת השלולית וכו'. שם אתן מרשות לעצמכן לסווג ל"גבוה וטוב" "נמוך ורע". שזה הכי שיפוטי בעולם!
למה אי אפשר להקליל קצת גם בשרשורים האחרים

תכלס, הרי ממילא -- גם אם אתן מנסות לנסח משהו בלתי שיפוטי, רואים את דעתכן האמיתית.
אז אפשר כבר לכתוב ישירות.

 

[משוש30]

כל עוד את לא כותבת בשביל להעליב ובשביל להראות

לעולם כמה את תמיד צודקת תעשי מה שבא לך.

 

[עפרונית מהודרת]

סליחה על השאלה

כשאת קוראת הודעה על גבי הפורום, איך את יודעת בשביל מה היא נכתבה?
כל מה שאת רואה על גבי הפורום הוא את ההודעה הכתובה.
את לא רואה את הכותב, ובטח לא את הכוונות שלו.

בקיצור: אני חוששת שלא הבנתי את התגובה הזאת -- ובטח שלא בתור תגובה של מנהלת פורום.

 

[משוש30]

לא מבינה מה את לא מבינה. וגם לא מבינה מה

הקשר למנהלת הפורום. אסור למנהלות להגיב?
בדרך כלל מאד קל לראות מה עומד מאחורי ההודעה. ומאד קל לראות כשמישהו כותב כשכל מה שהוא רוצה זה להוכיח שהוא צודק או לפגוע בצד השני. לעתים רחוקות, בגלל המדיה, באמת יש טעויות בתפיסה של רוח ההודעה. לרוב זה לא המצב.
נניח בהודעה שלך ישר רואים שהיחס שלך להודעה שלי הוא נגטיבי ואת מנסה להוכיח אותי שכמנהלת אני לא אמורה להגיב ככה.

 

[עפרונית מהודרת]

עכשיו הבנתי:

את קוראת מחשבות.

 

[משוש30]

עלית עלי

 

[פיפיות1]

הַלֵּב יוֹדֵע אִם לעֵקֶל‏ אִם לעֲקַלְקַלּוֹת

אפשר להתנגח ולרדת על מישהי בצורה הכי אלגנטית ומנוסחת היטב.

כשיש לי אינטרס מרושע כזה , זה יתבטא בכתיבה גם אם אי אפשר לסמן אילו מילים בדיוק גורמות לזה. יודעת מה, אפשר לכתוב הודעה שמבחינה מילולית תהיה לא שיפוטית אבל הנוסח הכללי שלה פוגע ומקטין.

אותה הודעה ממקום כנה ואמיתי ורוצה לעזור תשמע לגמרי אחרת. לא צריך לקרוא מחשבות בשביל זה, מספיק חוש ריח בינוני.