מזמן רציתי לעשות את זה

[shukpuck]

ומה עם תמונה?

 

[י ע ל ר ו ן]

כן , שמתי לב לפישול - הוא תוקן מייד!!

 

[shukpuck]

טוב, גם תורי הגיע

אנחנו הורים גאים לכלבה ושני חתולים. עד לא מזמן היו שלושה חתולים, וותיקות הפורום (כשעוד היה קומונה) זוכרות את הסיפור בודאי. אז זו היא לונה, שנקראת גם לוניטון, לוניטק, לונדון, צ'ופה ועוד. היא מנהלת הבית שלנו, דואגת לחינוך של כולם. אבוי אם חתול יקפוץ על השיש. לונדון יודעת שאסור לו ומיד תגיע להזהיר אותו שהוא צריך לרדת בנביחות עזות (מה שמונע מהחתול לרדת, כי היא שם, אבל מילא). מה עוד נספר? אנחנו גרים במושב, ולא מכירים הרבה מהמושב, אבל מי שמכירים זה בזכותה - יש לנו חברים טובים שהכרנו בזכות זה שלונה והכלבה שלהם חברות טובות...

 

[shukpuck]

ועוד אחת שאני אוהבת..

 

[shukpuck]

נטשה טושטוש נטושקה נושי ועוד

מלכת הבית והחצר הבלתי מעוערת. טושי (נטשה) ישנה איתנו במטה. הכי היא אוהבת להתמקם על הפרצוף שלי כשאני ישנה. היא ציידת חוטים מדהימה ומדי ערב פוצחת ביללות דרישת "שחקו איתי בחוט" ועד שלא משחקים איתה היא לא מפסיקה. האריסטוקרטית הקטנה גם שותה אך ורק מברז עם מים זורמים (וגם את זה היא יודעת לדרוש). בתמונה היא עוזרת לבן זוגי לכוון את הפסנתר.

 

[shukpuck]

ותמונה שרואים אותה ../images/Emo13.gif

 

[shukpuck]

במיה שנקרא בעיקר צ'וצ'ו

אבל גם במיוש, מתוקי, במבם ןעןד. במיה היה בן שבועיים כשפירקו איזה מחסן בטכניון ואמא שלו היתה צריכה למצוא מקום חדש לגורים מהר מהר ונטשה אותו מאחור. אני אז הייתי סטוגנטית בטכניון ואספתי אותו אליי. האכלנו אותו בבקבוק תחליף חלב. חבל שאין לי תמונות מאז במחשב. הוא גדל להית חתול יפה תואר, אם כי קצת אוטיסט ומתבודד, פעם בתקופה הוא פתאום מגיע לסשן פינוק היסטרי שכולל יניקה מסיבית של הבגדים שלנו שממש מתרטבים מהם עד שהוא ממצה והולך להשקיף על העולם מנקודות אסטרטגיות שהוא אוהב לשהות בהם, כמו מרומי הארון ספרים שלנו, ארגזים בחצר ועוד . אז הרי הוא

 

[shukpuck]

ואי אפשר בלי פטל

שאמנם איננו אבל תמיד איתנו, בעיקר כשאנחנו פותחים קופסאות שימורי תירס ואף אחד לא בא לעשות לנו שמיניות בין הרגליים בדרישה למיץ..

 

[אורית דותן]

אהבה מהלכת על ארבע-זו הכלבה שלנו-

לילי, זה השם שהבת שלי נתנה לה-חודשיים אחרי שהכלבה שחיה איתנו 17 שנים הלכה לעולמה הבן שלי הגיע עם כדור פרווה לבן בידיים שגם יודע ליילל וללקק, זה היה בדיוק כשהחלטנו בעלי ואני שאנחנו עושים קצת הפסקה רועי , אמרתי לבן שלי-אל תשאיר אותה כאן, לא נוכל להפרד ממנה לא , אמא, זה לא בשבילינו, דודו [חבר של רועי שגר בחרמון] ביקש שאני אעזור לו למכור אותה מאז ועד היום אנחנו עוזרים לו למכור אותה, כשנמצא קונה הוא יצטרך לשלם על כל הנזקים שהיא עושה לנו, זה השם החילופי שלה "נזק", זה פשוט לא יאומן כמה נזקים כלב אחד יכול לעשות וזה לא יאומן איך וכמה אפשר לאהוב כלב למרות הנזקים

 

[אורית דותן]

והנה היא

 

[hen79]

אורית, הכלבים שלנו הם מאותו הגזע "השפיץ"

 

[אירית בג]

ואצלינו- הכירו את פאפי

הוא גור שובב מאוד בן שישה חודשים. ניר הביא אותו אלינו בהפתעה לפני כשלושה חודשים ומאז הגיע- נהיה מרכז הבית. הוא שובב גדול וחמוד מאוד. הוא אוהב לשחק ומאוד מאוד אוהב להתפנק. וכשיש לו הרבה מרץ (רב הזמן) הוא קופץ על כולנו ובין השאר קורע לנו את הבגדים. בעיקר לבנים. הוא הביא עימו הרבה שמחה לבית וכולנו מאוד אוהבים אותו.

 

[חמוסי היחידה]

אני מאמינה שאנשים המגדלים חיות הם אנשים

טובים. לחלוק את החיים אתם דורשת הקרבה ,סבלנות אין קץ,חמלה ואהבה רבה. יש מישהיא עם כשרון כתיבה? אפשר לכתוב ספר על חיות המחמד שלכן........

 

[ofrarm]

טוב וזאת ג'ניס

הייתה אהובתנו היחידה עד שנעמול נולדה, עדיין מאוהבים בה, היא כבר בת שלוש וחצי ואצלנו מאז שהיתה גורה. כמובן כמו שרואים היא דני ענק אבל ממש עדינה ומתוקה במיוחד עם ילדים.

 

[ofrarm]

אופס... והתמונה

 

[shukpuck]

אויש איזה בובה...

 

[hen79]

פעם גם לנו היה דני ענק

 

[יאמה]

אצלנו מגדלים חתולה

שהגיעה אלינו בתזמון פלאי ממש. הבנות ביקשו ממני ומאבא שלהן הרבה זמן בעל-חיים וחתול במיוחד. אחרי שבררנו במה זה כרוך, החלטנו סוף סוף שאנחנו רוצים חתולה...פרסית...אפורה. התחלנו להיכנס לחנויות ולחפש. ערב אחד הגיע אלינו חבר שסיפר שכמעט דרס חתול לידנו...תוך כדי הסיפור נכנסה אלינו גורה חתולה אפורה רזה ומסכנה. התקרבתי והיא לא ברחה. לקחתי אותה והראתי לבנות שכבר הלכו לישון. היתה התלהבות גדולה והן ביקשו שנשאיר אצלנו. פרסמתי מודעות בשכונה ולשימחתי אף אחד לא בא לדרוש אותה. אנחנו מרגישים שהיא בחרה בנו ושקיבלנו אותה מתנה ממי שנענה לבקשותינו

היא כל מה שביקשנו...ממש לפי הרשימה

 

[יאמה]

ובעוד תמונה

 

[לירילי]

אורחת לרגע...

אני קוראת סמויה, אבל לא יכולה להתעלם מהתמונות המדהימות, אז מצרפת לשירשור את סופי. סופי נמצאה ברחוב, היא היתה שייכת למשפחה אשר עברה דירה ונטשה אותה ליד ביתם הישן, כעבור חודש עברתי ברחוב והתאהבתי.. השכנה סיפרה את הסיפור וביקשה שאקח אותה. לא יכולתי לסרב, כי הייתי בדיוק חודש אחרי פטירתו של החתול הקודם - פרסי ג'ינג'י שנפטר מהתקף לב בגיל 3. סופי חתולה מהממת, מתקשרת ממש כמו כלב ויודעת לפתוח את דלת הבית לבד... ממש גאונה.