../images/Emo58.gif פרק 24 ואחרון.......
וואו. אני יושבת פה בוכה מהרגע שהאמבולנס של ג'ק הותקף בערך... למרות שכולם פה השתיקו אותי הייתה בי אמונה (ותקווה) שג'ק ימות בסוף, אבל עדיין לא רציתי לראות את זה קורה. פיתחתי תאוריות שלמות על זה שההכרזות על סרט נועדו כסוג של "הסחה" של ההפקה כדי שלא נצפה למוות הזה, והאמת היא שזו די הקלה שזה לא קרה... הסצינה האחרונה, מהרגע שהנשיאה עצרה את החיסול של ג'ק ועד שהשעון ספר לאחור את 3 השניות האחרונות - פשוט מרגשת. הדיאלוג של קלואי וג'ק בכלל גרם לי לפרץ דמעות מטורף. בד"כ סדרות מסתיימות בסצינות ענקיות שכוללות את מיטב הדמויות מעונות הקודמות (כמו אבודים, שהחזירו את שאנון ובון, למשל) ופה לא היה צורך. סצינה פשוטה בין 2 הדמויות הכי גדולות והכי משמעותיות ב"24" (וגם 2 הבודדים ששרדו את 8 השנים האלה) הייתה הסיום המושלם לסדרה הזאת, בייחוד כשג'ק החזיר אותנו קצת אחורה כשאמר לקלואי שכשהגיעה לראשונה ל CTU הוא לא ציפה שהיא תהיה זו שתחפה עליו כל השנים האלה, ותודה. זה היה מרגש (לרגע קיוויתי שיעשו מה שעשו כשטרי מתה ויפצלו את המסך עם עוד איזה פלאשבק למפגש הראשון בין ג'ק לקלואי או משהו בסגנון). אין ספק שהפרק כ"אקשן" לא היה מה שראינו ב12 הפרקים הקודמים, אבל זה גם לא היה צריך להיות כזה. לא היו פה כמעט מכות/יריות/מרדפים וזה גם לא היה חסר. כי פרק סיום צריך להיות מבוסס נטו על סגירת הסיפור וזה מה שקיבלנו. כמו שצפיתי, הנשיאה עצמה היא זו שחשפה את המעשים. היא זו שלא חתמה על ההסכם למרות כל המאמצים שלה וכל מה שהקריבה למענו, והודיעה לעולם שהיא הייתה שותפה בקנונייה הזו. ברבע השעה האחרונה היא הצליחה לרגש אותי מאוד, להזכיר לנו למה אהבנו אותה עד פרק 17 בערך ולמה היא בכל זאת הייתה הנשיאה הכי טובה של "24" (ויסלח לי פאלמר ז"ל). אהבתי את ההתנהלות שלה מהרגע שהיא יצאה מהאולם אחרי שסרבה לחתום על ההסכם. הדמעות בקצה העין, הרעידות בידיים, הפחד לעשות עוול לג'ק ובסוף גם הזכירה לנו את פאלמר עצמו, שהיה זה שהציע לג'ק לעזוב. היה מתאים אם היא הייתה מסייעת בביום המוות שלו, אבל זה כנראה יותר מידי מיחזור, וטוב שלא עשו את זה. צ'רלס לוגאן... הכלב קיבל את הסוף שהוא היה ראוי לו, אם כי היה ראוי שהנשיאה תזכיר את השם שלו כשהיא "יצאה מהארון", סתם כדי להוסיף להשפלה. אבל אין סיום הולם יותר ללוגאן מאשר להרוג את השותף שלו ולהתאבד. ואגב פילאר - כל כך אהבתי את הקטע שג'ק נשך לו את האוזן... זה קצת הזכיר את סצינת הבריחה שלו בתחילת עונה 6. בכלל, כל הפרק הזה נועד כדי לתקן קצת מהעוול שעשו לג'ק. כמו שהנשיאה אמרה - הוא עשה דברים שהוא צריך לשלם עליהם, אבל הוא פעל מתוך רגש. זה רק הופך את הדמות שלו לסופר-אנושית. הוא התעלל ורצח וטבח באנשים בשעות האחרונות, אבל הספיק לו משפט אחד של קלואי: "רנה לא תרצה שתפתח מלחמה בשמה" כדי להזכיר לו שזה לא המהות שלו. שהוא איש של צדק ולא נקמה (וכך גם רנה). עכשיו אולי כולכם תקפצו עליי - אבל איזה סיום היה הולם יותר ל "24" מבין 2 האופציות הבאות: 1) לתת לג'ק לברוח מהמדינה ולהסתתר כל החיים כמו כלב, או 2) להרוג אותו ולתת לו קצת מנוחה אחרי כל מה שהוא עבר ב-8 השנים האחרונות?? אני עדיין חושבת שאופציה ב' עדיפה, ואין לזה קשר לאיזה רצון שלי לראות אותו מת (כי כמה שבכיתי על רנה לא היה מתקרב לכמה שהייתי בוכה על ג'ק) אלא כי הסיום שהוא קיבל הוא לא הסיום שהגיבור הלאומי צריך לקבל. אדם שהציל כמעט כל נשיא אפשרי מחיסולים, שחיסל מחבלים, איתר פצצות, הקריב את חייו, איבד את כל הנשים שאהב, התרחק מהמשפחה שלו בגלל התפקיד וגם ראה את כל החברים שלו מתים לנגד עיניו - לא ראוי שיתנו לו סיום שבו הוא בורח מארה"ב כשהוא פצוע ומדמם ובודד. אם יש לי אכזבה אחת מהעונה הזאת, זה מהסיום הטראגי של ג'ק.