הפתרון הניו-אייג'יסטי
בארה"ב מתישהו קמו כמה היפים שנטו לצד הגותי והחליטו לאזן את האשליות שלהם לגבי כוחות מיסטיים עם האשליות שלהם לגבי המוסריות "הנעלה והטהורה" שהם דגלו בה עם מעין גישה משונה שקיימים בעולם ערפדים "אנרגטיים" שניזונים מ"אנרגיה" במקום מדם. כך הם יכלו להיות גם פציפיסטיים קיצוניים (לטענתם) וגם ערפדים מסוכנים ומפחידים (לטענתם). בארה"ב זה משום מה הפך לסצנה שלמה של יצורים מוזרים שמאמינים לאנשים האלה ומגיעים למועדונים "אקסקלוסיביים" של "ערפדים" (=גותים שהגזימו עם האיפור), שם הם מעמידים פני דרקולה-של-צ'אקרות-וקארמה ובחורות מגיעות כדי להתלהב מזה שאיזה "ערפד" "יאכל" אותן... אם לוקחים את זה לכיוון הספרותי-יצירתי, הבעיה היא שזה מושך לדמות הערפד את השטיח מתחת לרגליים והוא נראה כמו נמר בלי שיניים. לא כל מוסכמה צריך לשבור.