אצלנו הצחצוח חובה, פעמיים ביום
אני מוכנה לשיר ולרקוד (ואני גם עושה את זה
) ובתנאי שמצחצחים. בהחלה היה קשה. אמנם אני מצחצחת לה מגיל 4 חודשים וכשהיתה קטנטנה לא נרשמה התנגדות, אבל משלב מסוים היא התחילה להתנגד. היום זה עובד ככה - אם היא מתנהגת כמו ילדה בוגרת ומאפשרת לי לצחצח לה שיניים, היא מקבלת את המברשת אח"כ להמשך צחצוח עצמי וסתם לשחק איתה (ותשבוחות ומחמאות בקולי קולות). אם היא עושה בעיות, היא לא מקבלת את המברשת. היום היא כבר די מאפשרת לי בלי בעיות לצחצח לה שיניים, ואפילו להגיד שלום מיוחד לשיניים חדשות (שזה בעייתי יותר, כי זה כואב) לחילופין, לפעמים אני נותנת לה לצחצח לגמרי לבד, ואז "בודקת" שהיא לא פספסה כלום, ומשבחת אותה בקולי קולות על שצחצחה הכל, חוץ מ - אופס, הנה שכחת את השן החדשה, ובואי נצחצח גם אותה, שלא תרגיש מוזנחת
גם זה עובד. האמת שבערב, אחרי אמבטיה, כשהיא שוכבת עטופה במגבת, קל לי יותר. ולפעמים, אם אני לא זריזה מספיק, היא מזכירה לי - 'ניים