עוגת שוקולד פושטית בחושה הפכה להיות הקריפטונייט שלי.
בארץ הייתי מכינה מאות עוגות כאלה מידי שנה והן תמיד היו יוצאות מעולות.
אבל איפשהו במעבר לכאן משהו השתבש. המצרכים שלהם הם לא כמו של הארץ והתנורים שלהם הם לא כמו של הארץ. שום דבר זה לא כמו שלנו. נגיד, האם ידעת שהמלח שלהם לא מלוח כמו שלנו? או שהסוכר שלהם לא מתוק כמו שלנו? נגיד אם במתכון רשום לשים כוס סוכר, אז לפי הסיכור של פה זה צריך להיות קצת פחות מכוס וחצי, אחרת זה לא יהיה מתוק.
הפתרון הוא כמובן לקחת מתכון אמריקאי ולא ישראלי. אבל המתכונים של האמריקאים לרוב הם איכסה ואני אוהבת להכין עוגת שוקולית.
פעם אחרונה (אחרי ה-מ-ו-ן זמן שלא הכנתי עוגת שוקולד כאן וכבר הספקתי להדחיק את הכישלון שלי איתן) החלטתי שבא לי להכין עוגת שוקולית של קרין גורן. הכנסתי לתנור ואז כמובן שכל הצדדים נאפו בצורה נהדרת ובאמצע היה עדין ממש לא אפוי, אז השארתי בתנור עד שהאמצע יתייצב ולקחו לזה עוד כמעט 40 ד' נוספות ממה שרשום במתכון
הצדדים כמובן כבר היו ממש יבשים בשלב הזה ומאוד תפוחים, בעוד שהאמצע היה ממש נפול. החלטתי שזה ממש לא מיועד להגשה, אז הוצאתי מהתנור עשיתי בה חורים עם כף עץ ומילאתי בקרמל. פצעתי אותה עם הידיים ופוררתי לקערה עם חמאה מומסת וערבבתי. וכשזה נהיה עיסתי מספיק כדי לעבוד עם זה שיטחתי את זה לתבנית מרובעת (כמו בראוניז דחוס), זה היה מאוד רטוב ועסיסי אבל עדין היו צ'אנקים כאלה קריספיים מהקצוות שנאפו יותר מידי אבל זה ישב טוב בצורה אחידה. שפכתי מעל שוקולד לבן והכנתי מוס שוקולד וזילפתי מעל כל העוגה.
אני בכלל לא אוהבת עוגות שוקולד אבל זו הייתה העוגה הכי טעימה שאכלתי בחיים. ליטרלי ישבתי עם כפית "ליישר" את כל העוגה עם עצמי