אסכולת הרופאים ואסכולת הדודות

[עפרה מהודר]

אוי, אילו הייתי יודעת איך מוחקים...

 

[אלי ו.]

כנסי בתור מנהלת

זה לא קשה במיוחד. ממליץ לך גם להוסיף מאמרים וקישורים.

 

[עפרה מהודר]

טוב...

עכשיו כבר יש שרשור מתחת להודעה הכפולה. לא נורא. שתישאר. בכל אופן תודה על העזרה.

 

[טללי בוקר]

רגע, רגע

מה זה "חלק מתרופות אלו נמצאות מופרכות, אבל חלקן עומדות במבחנים המדעיים הקשים ביותר"? אני מכין עכשיו ארוחת צהריים למשפחה אז בבקשה נתונים: מה כן, מה לא, מתכונים, עם איזה יין זה הולך. הבטיחו לי שכאן ידאגו לבריאות שלי

 

[עפרה מהודר]

לאט לאט

תרופות לוקחים כשחולים, נכון? מי במשפחה שלך חולה, ובמה? תביא נתונים בסיסיים של מין, גיל ורקע בריאותי, ואז נדאג לבריאות שלך. את ארוחת הצהריים שלכם כבר פספסתי. אז לך תביא תשובות, ואולי לארוחת הצהריים של מחר כבר תידע יותר.

 

[טללי בוקר]

לא מתייאש

אני חולה תרבויות קרן (זוגתי) חולה מהשטויות שלי תמר חולה על בריטני ספירס ונעמה חולה בכל פעם שרוצים לקחת אותה לגן כשיש "החדר של חני" בטלויזיה אני לא מחפש תרופה למחלה נתונה, אני מחפש הפניות למיני מזונות שיגבירו בריאות בביתנו הקט, לא על בסיס של פתרון למחלה אלא כגישה מושכלת מראש. לא שאני רוצה להלחיץ אותך אבל יש לי סיר על האש.

 

[עפרה מהודר]

כל הכבוד! ../images/Emo45.gif

"גרם אחד של מניעה יותר טוב מקילוגרם של תרופות". להתחיל לחיות לפי הרפואה מונעת זו הגישה הכי טובה. מאחר שלא אמרת מין וגיל של כולכם, אני מניחה שאתה וקרן נמצאים בקבוצת הגיל 25-50, תמר בגיל ההתבגרות (12?) ונעמה בין גיל שנתיים ל-6. בהנחה שאף אחד מכם לא סובל מעודף משקל, חוסר משקל, סוכרת, אלרגיות למזון, בעיות עיכול ובעיות רקע אחרות:

גיוון זה הכיוון

כולכם צריכים לצרוך חלבונים, פחמימות, שומנים, ויטמינים ומינרלים. קצובה קלורית משוערת: לך ולקרן 31 קלוריות לק"ג משקל גוף (אני מניחה שזה יוצא בסביבות 2100 קלוריות ליום). לנעמה 100 קלוריות לק"ג משקל גוף (כן, הלוואי עלינו). אצל תמר קשה לנחש עם הנתונים ש(לא) נתת. לכל המשפחה ---------- פחמימות: מוצרים על בסיס קמח מלא (יש מזה אפילו עוגיות), אורז מלא, פסטה מחיטת דורום. להמעיט בסוכר. חלבונים: חזה עוף בצורות שונות בלי עור, פילה בקר (קצת יקר), דגים, חלב דל שומן ומוצרי חלב עד 5% שומן. שומנים: כן, צריך לאכול גם שומנים! מבחינת שמן יש להעדיף שמן זית או קנולה. טחינה. אבוקדו. להמעיט בשומן מהחי (כולסטרול) ובשומנים מוקשים (מרגרינה). לקרן: להרבות במאכלים המכילים סידן, כמו מוצרי חלב וסויה, כדי למנוע אוסטיאופורוזיס. לטל: להקפיד במיוחד על מיעוט כולסטרול כדי למנוע מחלות לב. לנעמה: להרבות בחלבונים (היא צריכה לגדול). טיפ: לא להשתמש באוכל כפרס או כעונש. "אם תתנהגי יפה תקבלי גלידה"? לא. ככה לומדים לקשר אוכל לנחמה, ונעשים מבוגרים שמנים. לתמר: כנ"ל - להקפיד על חלבונים וסידן, למרות שבגיל זה הרבה יותר קשה להשגיח (היא כבר התחילה למרוד?). גם איתה חשוב שלא תאכל יותר מדיי אוכל משמין, אבל דימוי הגוף בגיל הזה מאוד פגיע. לכן, רק אם היא משמינה *מאוד*, אז להעיר לה. שלא תתחיל לעשות דיאטות כאסח או תפתח אנורקסיה או בולימיה. האופן כללי, איו מזונות "אסורים". יש רק מזונות שכדאי להמעיט בהם. ולא צריך להיות קיצוני בשום דבר. לא להגיע למצב של רעב קיצוני ולא של שובע קיצוני. רצוי לאכול בצורה מסודרת, ליד שולחן - ראה "אכילה בחטף" לעיל. כל מה שכתבתי כאן מובא כמובן בהסתייגות שזה אינטרנט, המידע המצומצם וכו', ואין זה מחליף התייעצות עם איש מקצוע. בתיאבון!

 

[טללי בוקר]

תיסלם ../images/Emo45.gif

את זוכרת את הסיר? אוקיי, אז שמתי בפנים שמן זית, אבוקדו, מרגרינה, קמח מלא, חזה עוף ופילה בקר, הוצאתי את המרגרינה וערבבתי טוב. לא חשוב. בחישוב מהיר הנחת שאני שוקל 67 ק"ג. נחמד. תודה על הכל.

 

[צימעס]

חבל ששמת אבוקדו ../images/Emo8.gif

 

[עפרה מהודר]

למה?

אבוקדו זה שומן בריא. אני אוהבת לאכול קציצה ועליה אבוקדו (כן!). מה יש לך נגד אבוקדו, צימעס?

 

[צימעס]

כי זה איכס.

מה שלא מונע ממני לקלף ולחתוך (יאק!) אחד לילדי, כמעט כל בוקר.

 

[עפרה מהודר]

הקילוף באמת איכס

אבל האכילה, כייף! נו טוב, זו כמובן שאלה של טעם. אני מניחה שמה שדוחה אותך זה המרקם. כמו שיש אנשים מרגישים דחייה טוטאלית מהמרקם של קליפת האפרסק. אני למשל לא יכולה לסבול את המרקם של חלבון ביצה, ולא אוכלת ביצה בשום צורה שמרגישים את הטעם שלה. אני מניחה שיש שיטות רפואיות שעל בסיס תחושות הדחייה הללו מאבחנים מאפיינים משמעותיים של האדם. תיכף נשאל את מנטה.

 

[עפרה מהודר]

מנטה,מה דעתך בענייני מרקם? ../images/Emo124.gif

 

[צימעס]

לא רק אצת הסינים

מדברים על רגישות יתר, שאחת מהתבטאויותיה היא ברתיעה ממרקמי מזון חדשים.

 

[Mנטה]

בלבול מושגים ?

בדרך כלל מסבירים רתיעה של ילדים ממרקמים שונים ברגישות יתר. אבל כשמדובר על טעמים ועל ערבוב מרקמים של אוכל, בדרך כלל הסיבה היא קשיים בתכנון תנועה בתוך הפה. אני אצרף את המאמר בהמשך השרשור.

 

[צימעס]

תכנון תנועה בתוך הפה?

מה זה? למה זה קורה? למה עוד זה קשור? האם זה קשור גם לקשיים בדיבור (בהגיה)?

 

[Mנטה]

רגישות

נושא הרגישות הוא נושא כל כך כל כך רחב ! בהומאופתיה משתמשים באהבות שנאות ושאר נטיות באוכל כמו בכל תחום אחר כדי לאבחן. אבל האבחון ההומאופתי הוא באמת מקיף עד כדי טרחנות (באיזה תנוחה אתם ישנים, איזה עונה אתם מעדיפים ואיך אתם אוהבים את כאב הראש שלכם

). אבל גם בכל סוגי הרפואה האחרים משתמשים בתחושות ונטיות כדי לאבחן. מאוד מעניין לראות את מאבחני המטוטלת למיניהם בוחנים את הויברציות שעוברות בגוף בעת מחשבה על רגישויות שונות וביניהן אוכל. ברפואה הקונבציונאלית מתעסקים עם רגישויות רק במידה שהם היפו או היפר, הווה אומר, תת רגישות או רגישות יתר. ואם יש לכם אחת מהבעיות האלו כנראה שמשהו בויסות התחושתי שלכם, במע' העצבית שלכם, לא מווסת את עצמו טוב מספיק. מהו טוב מספיק ? מספיק כדי שלא יפריע לכם בחיים. ואיך מטפלים בזה ? אם באמת זה יעניין אותכם אני אצרף לכם כתבה שעשיתי על רגישות יתר אצל ילדים

.

 

[צימעס]

אשמח מאוד!

 

[Mנטה]

המאמר

המאמר

 

[עפרה מהודר]

תביא לטעום

מאחר שלא נתת עליכם שום נתונים, הנחתי שאתה "האדם הממוצע". "האדם הממוצע שוקל 70 קילו". ואני.. נו, קצת עיגלתי למטה... קבל את זה כמחמאה. בשביל ייעוץ יותר רציני כדאי לגשת לדיאטנ/ית או נטורופת/ית. בבקשה על הכל.