אתר חדש לנ.ת.ע

  • פותח הנושא Juvy
  • פורסם בתאריך
מצב
הנושא נעול.

amit1270

New member
פ'סדר

שכחת עוד נקודה חשובה
מאחר שלמפא"י/מערך היו 26 שנה ברצף לבצע את הפרוייקט בלי הפרעות מ"מרכז הליכוד", הרי שהרכבת התחתית יכולה היתה כיום לפעול כבר לפחות 36 שנה (ובאופן מציאותי יותר: 52 שנה) ולא היה שום צורך להקים אותה בתקופה ש"מרכז הליכוד" שולט בממשלה. במקרה כזה לא היו השקעות עתק בבניה, לא היו עיכובים אינסופיים בפתיחת הקו (כי הוא כבר היה פועל מזמן) ולא היה שום תמריץ ל"מרכז הליכוד" להכניס אנשים מטעמו לחברה, כי כל מה שהחברה היתה עושה זה תפעול שוטף של הקו ופעולות אחזקה והרחבה פה ושם, בתקציבים שהם פחות מ-5% מתקציב הפרוייקט הנוכחי.

כלומר, חוסר המעש של הממשלות לאורך עשרות שנים יצר באופן ישיר את המצב הנוכחי (הן את מצב הפקקים העגום והן את מצב הפרוייקט עצמו), אבל בדה מרקר התעוררו רק עכשיו ומעמידים פנים כאילו העיכוב החל לפני שבוע. הם מתמקדים רק במאית האחוז האחרונה של המחדל ולא בכל מה שקדם לה.

זה דומה מאד לקו המערבי. אילו היו מבצעים את הקו המערבי בשנות החמישים לא רק שהיתה לך אלטרנטיבה לכניסה הדרומית לגוש דן לאורך עשרות שנים (והיית חוסך למשק מאות מיליארדי ₪), אלא גם הפרוייקט עצמו היה זול בכמה סדרי גודל: לא היו נתיבי איילון שיפריעו, לא היה צורך להזיז גשרים ולחפור מנהרות, והיו הרבה פחות תושבים/שכנים/פולשים/גנבים/סחטנים לאורך התוואי שצריך לפצות/לשחד כדי לקדם את הפרוייקט. היית מסיים הכל בשנתיים וחצי ובעשירית התקציב.

אז עשרות שנים חלפו בחוסר מעש והבעיה היחידה של התקשורת זה מה שקורה כשהפרוייקט מתחיל סוף סוף לזוז (כן, לאט ובחוסר יעילות, אני מסכים לחלוטין, אבל לזוז)? צבועים.
פ'סדר
 
למרכז הליכוד אין היום אפילו עשירית מהכוח

שכחת עוד נקודה חשובה
מאחר שלמפא"י/מערך היו 26 שנה ברצף לבצע את הפרוייקט בלי הפרעות מ"מרכז הליכוד", הרי שהרכבת התחתית יכולה היתה כיום לפעול כבר לפחות 36 שנה (ובאופן מציאותי יותר: 52 שנה) ולא היה שום צורך להקים אותה בתקופה ש"מרכז הליכוד" שולט בממשלה. במקרה כזה לא היו השקעות עתק בבניה, לא היו עיכובים אינסופיים בפתיחת הקו (כי הוא כבר היה פועל מזמן) ולא היה שום תמריץ ל"מרכז הליכוד" להכניס אנשים מטעמו לחברה, כי כל מה שהחברה היתה עושה זה תפעול שוטף של הקו ופעולות אחזקה והרחבה פה ושם, בתקציבים שהם פחות מ-5% מתקציב הפרוייקט הנוכחי.

כלומר, חוסר המעש של הממשלות לאורך עשרות שנים יצר באופן ישיר את המצב הנוכחי (הן את מצב הפקקים העגום והן את מצב הפרוייקט עצמו), אבל בדה מרקר התעוררו רק עכשיו ומעמידים פנים כאילו העיכוב החל לפני שבוע. הם מתמקדים רק במאית האחוז האחרונה של המחדל ולא בכל מה שקדם לה.

זה דומה מאד לקו המערבי. אילו היו מבצעים את הקו המערבי בשנות החמישים לא רק שהיתה לך אלטרנטיבה לכניסה הדרומית לגוש דן לאורך עשרות שנים (והיית חוסך למשק מאות מיליארדי ₪), אלא גם הפרוייקט עצמו היה זול בכמה סדרי גודל: לא היו נתיבי איילון שיפריעו, לא היה צורך להזיז גשרים ולחפור מנהרות, והיו הרבה פחות תושבים/שכנים/פולשים/גנבים/סחטנים לאורך התוואי שצריך לפצות/לשחד כדי לקדם את הפרוייקט. היית מסיים הכל בשנתיים וחצי ובעשירית התקציב.

אז עשרות שנים חלפו בחוסר מעש והבעיה היחידה של התקשורת זה מה שקורה כשהפרוייקט מתחיל סוף סוף לזוז (כן, לאט ובחוסר יעילות, אני מסכים לחלוטין, אבל לזוז)? צבועים.
למרכז הליכוד אין היום אפילו עשירית מהכוח
שהיה לו לפני כמה שנים.מאז שנתניהו שינה את שיטת הבחירות הפנימיות.
הכח עבר למתפקדים ורוב "מרכז הליכוד" הישן עבר לקדימה זכרונה לברכה.
 
ששששש.... אל תגלה לדה מרקר!

למרכז הליכוד אין היום אפילו עשירית מהכוח
שהיה לו לפני כמה שנים.מאז שנתניהו שינה את שיטת הבחירות הפנימיות.
הכח עבר למתפקדים ורוב "מרכז הליכוד" הישן עבר לקדימה זכרונה לברכה.
ששששש.... אל תגלה לדה מרקר!
הם חושבים שמרכז הליכוד לבדו עוצר את הפרוייקט, ולדעתם לולא "המרכז" הכל-יכול כבר היתה רכבת תחתית מוכנה לפני 50 שנה...
 

alantan

New member
לתומי חשבתי שנושא הכתבה הוא המינויים

קודם כל, לא צריך ללכת הרבה אחורה
בוא נבדוק רק את מה שקרה מאז 05'.
כשהתהליך לביצוע הקו האדום הותנע מחדש, מי שהיה בשלטון הוא הליכוד ("מרכז הליכוד" בשביל האפסים מדה מרקר).
לאחר מכן היו 3 שנים של שלטון קדימה. מה קרה באותן 3 שנים בפרוייקט? אני אעזור לך: כלום!
כשהליכוד עלה לשלטון, שוב היתה התפתחות בפרוייקט: תחילה הפסיקו את הסחבת האינסופית של הBOT, ואח"כ התחילו לחפור פירים למכונות.
נכון - הפרוייקט מתקדם מאד לאט, אבל הוא מתקדם. מה עדיף: מתקדם לאט או עומד במקום? למרות זאת, לא ראיתי כתבה בדה מרקר על כך שמרכז קדימה עוצר את הרק"ל... להמשיך או שזה מובן?

כעת לשאלתך: ההחלטה המקורית היתה של ממשלת בן גוריון. לאחר מכן היתה החלטה של ממשלת גולדה. לאחר מכן היתה החלטה של ממשלת נתניהו הראשונה שכללה הנחת "אבן פינה" לפרוייקט... כמובן שלא קרה עם זה כלום.
אבל ממשלת אריק השניה כבר כן התחילה לקדם את הפרוייקט, וממשלת נתניהו השניה עשתה יותר מכל הממשלות שקדמו לה ביחד (לא קצת יותר, אלא פי אלף יותר).
המשותף לשתי הממשלות **היחידות** שעשו משהו? שתיהן ממשלות ליכוד!

עכשיו בוא נבדוק את הטענה הגאונית של דה מרקר:
בין 1951 ל-1970 לא היה בכלל מרכז ליכוד. אתה יודע למה? כי לא היה ליכוד... אז תגיד לי אלן, מישהו הפריע לממשלות מפא"י והמערך לבנות רכבת תחתית בגוש דן? 19 שנה זה לא מספיק זמן בשביל זה? מה התירוץ של העתונאי העלוב?

בין 1970 ל-1977 מרכז הליכוד היה גוף ששלט בתנועת אופוזיציה חסרת שיניים. מישהו הפריע לממשלת המערך לבנות תחתית? סה"כ 26 שנה (!) שמרכז הליכוד לא היה רלבנטי. אפשר היה לבנות 10 קווים של תחתית בזמן הזה ואתה יודע את זה.

בין 1984 ל-1986 ראש הממשלה היה פרס. מרכז הליכוד אשם שבאותן שנתיים לא נעשה דבר?

בין 1992 ל-1996 הממשלה היתה בשליטת העבודה (רבין ופרס). מרכז הליכוד אשם בכך שבאותן 4 שנים לא נעשה דבר? מה בדיוק מרכז הליכוד יכול היה לעשות אילו פרס ורבין היו מחליטים לבנות קו תחתית? הרי ראש עיריית ת"א היה בעד! מי עצר אותם?

בין 1999 ו-2001 הממשלה היתה בשליטת העבודה (ברק). שר התחבורה (סנה) מהעבודה המשיך לכהן עד 2003. אולי תסביר לי מדוע באותן 4 שנים לא נעשה דבר וחצי דבר? גם בזה אשם מרכז הליכוד?

ולסיום ממשלת קדימה שעליה כבר כתבתי.

בבקשה אלן, אני מת לשמוע את התירוצים שלך לאותן 39 שנים (!!) של בטלה. 39 שנים זה מספיק זמן לבנות תחתית בכל עיר במזרח התיכון, לא רק בישראל.
אבל בוא נמשיך להאשים בכל דבר את מרכז הליכוד. או את אל ניניו.
לתומי חשבתי שנושא הכתבה הוא המינויים
הפוליטיים שבחברת נת"ע, ולא אי-הביצוע. הלכת ממש רחוק עם ההשלכות...
 

amit1270

New member


לתומי חשבתי שנושא הכתבה הוא המינויים
הפוליטיים שבחברת נת"ע, ולא אי-הביצוע. הלכת ממש רחוק עם ההשלכות...
 

אורי404

New member
לא יודע אם החלטה, אבל היה תכנון כלשהו

הסרקאזם שלי במקום - כמה אחורה אפשר ללכת?
גם תוכל להסביר מאיפה המספר 62 שנה? האם הייתה החלטת הממשלה להקמת רכבת קלה או תחתית משנת 1951?
לא יודע אם החלטה, אבל היה תכנון כלשהו
הגיעה צוות תכנון מאירופה. התכנון היה שני קווים אלכסוניים, שכיסו את תל אביב הישנה.
גם בתל אביב של כיום, הקווים היו טובים. נקודת המפגש ביניהם הייתה בכיכר המושבות.
לא יודע באיזה שלב תכנון זה היה. האם תכנון מוקדם או תכנון מתקדם, אבל זה היה בשנות השישים, אם לא לפני כן.
 
צודק, וגם לפני כן

לא יודע אם החלטה, אבל היה תכנון כלשהו
הגיעה צוות תכנון מאירופה. התכנון היה שני קווים אלכסוניים, שכיסו את תל אביב הישנה.
גם בתל אביב של כיום, הקווים היו טובים. נקודת המפגש ביניהם הייתה בכיכר המושבות.
לא יודע באיזה שלב תכנון זה היה. האם תכנון מוקדם או תכנון מתקדם, אבל זה היה בשנות השישים, אם לא לפני כן.
צודק, וגם לפני כן
 

The Guardian17

New member
מצל"ש - שאלת תם

אתר חדש לנ.ת.ע
בשעה טובה החליפה נתע את אתר הבית המצ'וקמק שהחזיקה באתר חדש ונוצץ.
מוזמנים לסקור אותו ולבדוק אם ישנן אי-אילו תגליות.
מצל"ש - שאלת תם
מדוע להקים רכבת קלה ולא רכבת תחתית בלבד? להבנתי רכבת קלה איטית יותר והיא לא מאיצה במהירות כמו רכבת תחתית. פרט לכך מדוע להקים תחנות על פני הקרקע במקום תת קרקעי - לא ברור לי...

 
כסף,רכבת תחתית יקרה יותר.

מצל"ש - שאלת תם
מדוע להקים רכבת קלה ולא רכבת תחתית בלבד? להבנתי רכבת קלה איטית יותר והיא לא מאיצה במהירות כמו רכבת תחתית. פרט לכך מדוע להקים תחנות על פני הקרקע במקום תת קרקעי - לא ברור לי...

כסף,רכבת תחתית יקרה יותר.
 
נראה לי שיש בלבול קטן

מצל"ש - שאלת תם
מדוע להקים רכבת קלה ולא רכבת תחתית בלבד? להבנתי רכבת קלה איטית יותר והיא לא מאיצה במהירות כמו רכבת תחתית. פרט לכך מדוע להקים תחנות על פני הקרקע במקום תת קרקעי - לא ברור לי...

נראה לי שיש בלבול קטן
יש רכבת קלה ויש רכבת כבדה
ומצד שני יש רכבת תחתית ויש רכבת עילית.

יכולה להיות רכבת קלה שהיא עילית או רכבת קלה שהיא תחתית
בדיוק כמו שיכולה להיות רכבת כבדה שהיא תחתית או רכבת כבדה שהיא עילית.

מה שבונים בגוש דן, לפחות בקווים האדום והירוק.
זאת רכבת קלה.
כשבתוך תל אביב היא רכבת קלה תחתית
ובשאר הנתיב היא רכבת קלה עילית


למה לבנות עילית במקום תחתית? שיקולי עלות/מקום/צפיפות.
רכבת תחתית היא תמיד יקרה יותר מרכבת עילית.
לכן רק במקומות שאין מקום, או לחילופין צפיפות הנוסעים תהיה גדולה מאוד, בונים מנהרה.
ותחנות בונים בהתאם למיקום הקו, אם הקו תחתי אז התחנות תחתיות (קופסאות)
אם הקו עילי, אז התחנות עיליות, כמו ברקלת בירושלים.
 
תיקון קטן: היא תחתית גם ברמת גן ובבני ברק.

נראה לי שיש בלבול קטן
יש רכבת קלה ויש רכבת כבדה
ומצד שני יש רכבת תחתית ויש רכבת עילית.

יכולה להיות רכבת קלה שהיא עילית או רכבת קלה שהיא תחתית
בדיוק כמו שיכולה להיות רכבת כבדה שהיא תחתית או רכבת כבדה שהיא עילית.

מה שבונים בגוש דן, לפחות בקווים האדום והירוק.
זאת רכבת קלה.
כשבתוך תל אביב היא רכבת קלה תחתית
ובשאר הנתיב היא רכבת קלה עילית


למה לבנות עילית במקום תחתית? שיקולי עלות/מקום/צפיפות.
רכבת תחתית היא תמיד יקרה יותר מרכבת עילית.
לכן רק במקומות שאין מקום, או לחילופין צפיפות הנוסעים תהיה גדולה מאוד, בונים מנהרה.
ותחנות בונים בהתאם למיקום הקו, אם הקו תחתי אז התחנות תחתיות (קופסאות)
אם הקו עילי, אז התחנות עיליות, כמו ברקלת בירושלים.
תיקון קטן: היא תחתית גם ברמת גן ובבני ברק.
 

Ccyclist

Well-known member
עניין כספי בעיקר, "יעילות" על חשבון העתיד.

מצל"ש - שאלת תם
מדוע להקים רכבת קלה ולא רכבת תחתית בלבד? להבנתי רכבת קלה איטית יותר והיא לא מאיצה במהירות כמו רכבת תחתית. פרט לכך מדוע להקים תחנות על פני הקרקע במקום תת קרקעי - לא ברור לי...

עניין כספי בעיקר, "יעילות" על חשבון העתיד.
ממה ששומעים על הרק"ל בירושלים ברור שהקו לא תמיד עומד בעומס של המרכז המטרופוליטני השני במדינה, וזה כאשר רבים מהמשתמשים שמתארים את הקו פה בפורום מגיעים לעיר כתיירים.

אם נסיק מכך מסקנות לגבי המטרופולין הגדול במדינה, הבירה הכלכלית והתרבותית שלה, הרי שקו הרק"ל שיפתח ב2023 לא יוכל לעמוד בדרישה של 2013 או אפילו 2003 - בתקופה שבה התקבלה ההחלטה להקים בת"א רק"ל ולא רכבת תחתית.

ברכבת תחתית טיפוסית כ5-6 קרונות במערך וקיבולת של מעל אלף נוסעים ברכבת עמוסה אחת, זהו סדר הגודל שאני מכיר מלונדון, ושראיתי בפריז, ברלין, רומא ואמסטרדאם. ברכבת קלה יש למערך בודד קיבולת של כ250 איש, ולמערך כפול קיבולת של כ500. מבחינת אורך הרק"ל הירושלמית דומה ל3 קרונות תחתית לונדונית, אך יש ביזבוז מקום בגלל שיש שני תאי ניהוג במרכז המערך.

ליבת מערכת הרכבת התחתית העמוקה בלונדון הוקמה בצורה מסחרית בין סוף התקופה הויקטוריאנית לשנות ה20. לליבה הזו נוספו מאז במרכז המערכת שני קווים בלבד (בשנות ה60 וה70, בממימון ממשלתי, כיום יש פרוייקט לקו חוצה חדש שיפתח עד סוף העשור) הסיבה שהשתלם להקים את הליבה והיה ניתן להקים אותה תוך שני עשורים בלבד היתה כוח עבודה זול מאירלנד, היעדר זכויות עובדים, ודרישה מאסיבית לתחבורה שאינה במפלס הכבישים העמוס. כאשר בעשור האחרון רצו להקים חיבור בין צפון מרכז העיר לדרום מרכז העיר האופציה הריאלית שעלתה היתה חשמלית ( Cross River Tram ) ערך: http://en.wikipedia.org/wiki/Cross_River_Tram כי מרכיב העלות עלה משמעותית במאה השנים מאז הקמת ליבת המערכת.

בישראל שולט כידוע משרד האוצר, והוא רוצה משהו שנקרא "יעילות". למען ה"יעילות" הזו הוא מוכן לבזבז כספים על פתרון חלקי שיצריך שידרוג מאוחר יותר, וכך נולד הפיתרון העגום שנקרא "רכבת קלה" כמערכת עירונית ראשית. ברוב ערי העולם שבהם יש רכבת קלה מדובר באמצעי משלים למערכת הרכבות העירונית (בברלין היא מתפקדת כאוטובוס זול במזרח העיר ותפקידה בפיזור נוסעים מתחנות המטרו, בפריס ולונדון יש מערכות רק"ל בנקודות פרבריות מרוחקות שלא הצדיקו הקמת קו רכבת תחתית ייעודי (אם כי קטעים מהמסלולים האלו "בלעו" קווי ענף של הרכבת הפרברית, מה ששיחרר רציפים בתחנות המוצא במרכזי הערים), ובבריסל יש מה שנקרה "פרה-מטרו" כלומר מערכת חשמליות תת-קרקעית שנועדה להסבה לרכבת תחתית רגילה כאשר הדרישה תצדיק זאת.

לדעתי המצב בארץ הוא שהרק"ל הירושלמית משוועת למערכים משולשים בשעות השיא לפחות, ושהרק"ל התל-אביבית אם וכאשר תיפתח תצטרך מערכים מרובעים במקום המערכים הכפולים שבשבילהם יבנו התחנות. היעילות של האוצר כבר יצרה בירושלים מערכת שבשנותיה הראשונות כורעת תחת עומס הדרישה הקיימת, ותיצור בגוש דן מערכת שלא יכולה להתמדד עם הדרישה כיום, שלא לדבר על הדרישה העתידית.
 

The Guardian17

New member
מה שאתה אומר...

עניין כספי בעיקר, "יעילות" על חשבון העתיד.
ממה ששומעים על הרק"ל בירושלים ברור שהקו לא תמיד עומד בעומס של המרכז המטרופוליטני השני במדינה, וזה כאשר רבים מהמשתמשים שמתארים את הקו פה בפורום מגיעים לעיר כתיירים.

אם נסיק מכך מסקנות לגבי המטרופולין הגדול במדינה, הבירה הכלכלית והתרבותית שלה, הרי שקו הרק"ל שיפתח ב2023 לא יוכל לעמוד בדרישה של 2013 או אפילו 2003 - בתקופה שבה התקבלה ההחלטה להקים בת"א רק"ל ולא רכבת תחתית.

ברכבת תחתית טיפוסית כ5-6 קרונות במערך וקיבולת של מעל אלף נוסעים ברכבת עמוסה אחת, זהו סדר הגודל שאני מכיר מלונדון, ושראיתי בפריז, ברלין, רומא ואמסטרדאם. ברכבת קלה יש למערך בודד קיבולת של כ250 איש, ולמערך כפול קיבולת של כ500. מבחינת אורך הרק"ל הירושלמית דומה ל3 קרונות תחתית לונדונית, אך יש ביזבוז מקום בגלל שיש שני תאי ניהוג במרכז המערך.

ליבת מערכת הרכבת התחתית העמוקה בלונדון הוקמה בצורה מסחרית בין סוף התקופה הויקטוריאנית לשנות ה20. לליבה הזו נוספו מאז במרכז המערכת שני קווים בלבד (בשנות ה60 וה70, בממימון ממשלתי, כיום יש פרוייקט לקו חוצה חדש שיפתח עד סוף העשור) הסיבה שהשתלם להקים את הליבה והיה ניתן להקים אותה תוך שני עשורים בלבד היתה כוח עבודה זול מאירלנד, היעדר זכויות עובדים, ודרישה מאסיבית לתחבורה שאינה במפלס הכבישים העמוס. כאשר בעשור האחרון רצו להקים חיבור בין צפון מרכז העיר לדרום מרכז העיר האופציה הריאלית שעלתה היתה חשמלית ( Cross River Tram ) ערך: http://en.wikipedia.org/wiki/Cross_River_Tram כי מרכיב העלות עלה משמעותית במאה השנים מאז הקמת ליבת המערכת.

בישראל שולט כידוע משרד האוצר, והוא רוצה משהו שנקרא "יעילות". למען ה"יעילות" הזו הוא מוכן לבזבז כספים על פתרון חלקי שיצריך שידרוג מאוחר יותר, וכך נולד הפיתרון העגום שנקרא "רכבת קלה" כמערכת עירונית ראשית. ברוב ערי העולם שבהם יש רכבת קלה מדובר באמצעי משלים למערכת הרכבות העירונית (בברלין היא מתפקדת כאוטובוס זול במזרח העיר ותפקידה בפיזור נוסעים מתחנות המטרו, בפריס ולונדון יש מערכות רק"ל בנקודות פרבריות מרוחקות שלא הצדיקו הקמת קו רכבת תחתית ייעודי (אם כי קטעים מהמסלולים האלו "בלעו" קווי ענף של הרכבת הפרברית, מה ששיחרר רציפים בתחנות המוצא במרכזי הערים), ובבריסל יש מה שנקרה "פרה-מטרו" כלומר מערכת חשמליות תת-קרקעית שנועדה להסבה לרכבת תחתית רגילה כאשר הדרישה תצדיק זאת.

לדעתי המצב בארץ הוא שהרק"ל הירושלמית משוועת למערכים משולשים בשעות השיא לפחות, ושהרק"ל התל-אביבית אם וכאשר תיפתח תצטרך מערכים מרובעים במקום המערכים הכפולים שבשבילהם יבנו התחנות. היעילות של האוצר כבר יצרה בירושלים מערכת שבשנותיה הראשונות כורעת תחת עומס הדרישה הקיימת, ותיצור בגוש דן מערכת שלא יכולה להתמדד עם הדרישה כיום, שלא לדבר על הדרישה העתידית.
מה שאתה אומר...
שב2023 (השנה בה אמורה לצאת לדרך, בעקרון, הרכבת הקלה), זה לא יתן מענה הולם למצב שיהיה ב2023 (כך שבעצם יצטרכו לחשוב על פתרון הולם יותר)?
 

Ccyclist

Well-known member
ב2023 זה יענה על המצב ב2003.

מה שאתה אומר...
שב2023 (השנה בה אמורה לצאת לדרך, בעקרון, הרכבת הקלה), זה לא יתן מענה הולם למצב שיהיה ב2023 (כך שבעצם יצטרכו לחשוב על פתרון הולם יותר)?
ב2023 זה יענה על המצב ב2003.
את הקו האדום יבנו הרי לפי תנאי המכרז מ2003...
 

The Guardian17

New member
תחתית תתן מענה בטוח?

ב2023 זה יענה על המצב ב2003.
את הקו האדום יבנו הרי לפי תנאי המכרז מ2003...
תחתית תתן מענה בטוח?
אם נסתכל על שאר העולם, רכבות תחתיות שנבנו לפני 70-80 שנים ויותר נותנות עדיין מענה כיום (כמובן שמספר הקרונות גדול יותר ואני מניח שיש עוד פרמטרים שהשתנו).
 

Ccyclist

Well-known member
קו תחתית יחיד יהיה עמוס במיוחד.

תחתית תתן מענה בטוח?
אם נסתכל על שאר העולם, רכבות תחתיות שנבנו לפני 70-80 שנים ויותר נותנות עדיין מענה כיום (כמובן שמספר הקרונות גדול יותר ואני מניח שיש עוד פרמטרים שהשתנו).
קו תחתית יחיד יהיה עמוס במיוחד.
בלונדון יש שישה קווי תחתית עמוקה שחוצים את מרכז העיר (7 אם סופרים את שני ענפי הקו הצפוני כקווים נפרדים), בחישוב מהיר זה קו לכל מיליון איש (רשמית בעיר כ7 מליון תושבים אם כי המספר קרוב יותר ל8 מליון) ובתרגום לגוש דן זה אומר שצריכים משהו כמו 2-3 קווי תחתית שחוצים אזורים מרכזיים (במודל הזה ניתן להקביל את קווי הטבעת שסביב המרכז לקווי הפרברית באיילון - הפיזור מהם למרכז מצריך אמצעי הסעת המונים מודרני), אך עדיין המערכת זוכה לשמות גנאי כמו "קופסאות סרדינים" מאז ומעולם.

קשה מאד להרחיב רציפים או לבנות רציפים חדשים במערכת תחתית קיימת. ברציפי הקו המרכזי בלונדון ניתן לראות שהיתה הרחבה היסטורית שנתנה מקום לקרון השישי, ובקו היובל יש תוכניות לרכבות בנות שבעה קרונות במקום שישה, אבל קיבולת של קו קיים אי אפשר להכפיל או אפילו להגדיל ב50%.

בתל-אביב יש מגמה של ציפוף ובניית מגדלים בשנים האחרונות, מגמה שלא היתה קיימת בשנים שבהם תוכנן הקו האדום.

הייזל אוקונור שרה על הרכבת התחתית, כנראה ברכבת של שלוחת אולדריץ' ז"ל.

http://www.youtube.com/watch?v=QHfuOmwth5g

Life, I'm told's a compromise, lethargy in disguise
EXCUSES BY THE FAINT OF HEART, stuck in the mud before they start

אמן! אמן! אמן!

http://www.youtube.com/watch?v=fBkvcQEGq9k
 

The Guardian17

New member
אם מדובר בתת קרקעי

קו תחתית יחיד יהיה עמוס במיוחד.
בלונדון יש שישה קווי תחתית עמוקה שחוצים את מרכז העיר (7 אם סופרים את שני ענפי הקו הצפוני כקווים נפרדים), בחישוב מהיר זה קו לכל מיליון איש (רשמית בעיר כ7 מליון תושבים אם כי המספר קרוב יותר ל8 מליון) ובתרגום לגוש דן זה אומר שצריכים משהו כמו 2-3 קווי תחתית שחוצים אזורים מרכזיים (במודל הזה ניתן להקביל את קווי הטבעת שסביב המרכז לקווי הפרברית באיילון - הפיזור מהם למרכז מצריך אמצעי הסעת המונים מודרני), אך עדיין המערכת זוכה לשמות גנאי כמו "קופסאות סרדינים" מאז ומעולם.

קשה מאד להרחיב רציפים או לבנות רציפים חדשים במערכת תחתית קיימת. ברציפי הקו המרכזי בלונדון ניתן לראות שהיתה הרחבה היסטורית שנתנה מקום לקרון השישי, ובקו היובל יש תוכניות לרכבות בנות שבעה קרונות במקום שישה, אבל קיבולת של קו קיים אי אפשר להכפיל או אפילו להגדיל ב50%.

בתל-אביב יש מגמה של ציפוף ובניית מגדלים בשנים האחרונות, מגמה שלא היתה קיימת בשנים שבהם תוכנן הקו האדום.

הייזל אוקונור שרה על הרכבת התחתית, כנראה ברכבת של שלוחת אולדריץ' ז"ל.

http://www.youtube.com/watch?v=QHfuOmwth5g

Life, I'm told's a compromise, lethargy in disguise
EXCUSES BY THE FAINT OF HEART, stuck in the mud before they start

אמן! אמן! אמן!

http://www.youtube.com/watch?v=fBkvcQEGq9k
אם מדובר בתת קרקעי
אתה לא חייב להסתמך על קו אדום בלבד, ולבנות (נגיד, אם בעתיד יהיה ביקוש) קו נוסף. על פני השטח יכולה להיות בעיה בגלל בניינים לדוגמה, אך בתת קרקעי איזו בעיה יש? תמיד אפשר "להתפתח" ולבנות קווים תת קרקעיים. אם צריך להרחיב תחנה אחת מ2 ל4 רציפים, הסיכוי שזה יהיה יותר מסובך קטן יותר מאשר על פני הקרקע
 

Ccyclist

Well-known member
אבל האדמה יכולה לזוז בגלל חפירה.

אם מדובר בתת קרקעי
אתה לא חייב להסתמך על קו אדום בלבד, ולבנות (נגיד, אם בעתיד יהיה ביקוש) קו נוסף. על פני השטח יכולה להיות בעיה בגלל בניינים לדוגמה, אך בתת קרקעי איזו בעיה יש? תמיד אפשר "להתפתח" ולבנות קווים תת קרקעיים. אם צריך להרחיב תחנה אחת מ2 ל4 רציפים, הסיכוי שזה יהיה יותר מסובך קטן יותר מאשר על פני הקרקע
אבל האדמה יכולה לזוז בגלל חפירה.
אם אתה בונה בתל-אביב אז יש אדמות חוליות, כורכר רך, ורק מתחת לזה אתה מגיע לסלע, שיקח יותר זמן לחפור בו, והחפירה הזו תהיה יקרה מאד.

פרוייקט הרחבת רציפים בקו רכבת תחתית קיים יחייב את סגירת התחנות המורחבות לתקופה מסויימת ואם זה קו יחיד או קו במערכת קטנה ההשלכות התחבורתיות תהיינה כאוס תחבורתי מוחלט.

ספציפית מלונדון יש סיפורים מתחילת המאה ה21 על כך שהיו גינות ששקעו כאשר בנו את המנהרה ליורוסטאר, או שהיה מאמץ מיוחד שלא לגרום לשקיעה (תוך שימוש מיוחד בהקפאת הקרקע בחנקן נוזלי ויציקת פירי בטון רבים) באזור תחנת ווסטמינסטר (ה"ביג-בן") כאשר בנו שם את ההרחבה של קו היובל ואת התחנה במקום. הנקודה היא שמדובר במאמצים הנדסיים יקרים ולא בפיתרון זול וקל.

כמו כן - מתחת לקרקע בלונדון יש מבוך שלם, הנה אילוסטרציה של התחנות התאומות בנק ו-מוניומנט: http://homepage.ntlworld.com/clive.billson/tubemaps/ltmonu.jpg
 

The Guardian17

New member


אבל האדמה יכולה לזוז בגלל חפירה.
אם אתה בונה בתל-אביב אז יש אדמות חוליות, כורכר רך, ורק מתחת לזה אתה מגיע לסלע, שיקח יותר זמן לחפור בו, והחפירה הזו תהיה יקרה מאד.

פרוייקט הרחבת רציפים בקו רכבת תחתית קיים יחייב את סגירת התחנות המורחבות לתקופה מסויימת ואם זה קו יחיד או קו במערכת קטנה ההשלכות התחבורתיות תהיינה כאוס תחבורתי מוחלט.

ספציפית מלונדון יש סיפורים מתחילת המאה ה21 על כך שהיו גינות ששקעו כאשר בנו את המנהרה ליורוסטאר, או שהיה מאמץ מיוחד שלא לגרום לשקיעה (תוך שימוש מיוחד בהקפאת הקרקע בחנקן נוזלי ויציקת פירי בטון רבים) באזור תחנת ווסטמינסטר (ה"ביג-בן") כאשר בנו שם את ההרחבה של קו היובל ואת התחנה במקום. הנקודה היא שמדובר במאמצים הנדסיים יקרים ולא בפיתרון זול וקל.

כמו כן - מתחת לקרקע בלונדון יש מבוך שלם, הנה אילוסטרציה של התחנות התאומות בנק ו-מוניומנט: http://homepage.ntlworld.com/clive.billson/tubemaps/ltmonu.jpg
 

alantan

New member
תיקון קל, יש בקו היובל קרון שביעי מאז סוף 05'

קו תחתית יחיד יהיה עמוס במיוחד.
בלונדון יש שישה קווי תחתית עמוקה שחוצים את מרכז העיר (7 אם סופרים את שני ענפי הקו הצפוני כקווים נפרדים), בחישוב מהיר זה קו לכל מיליון איש (רשמית בעיר כ7 מליון תושבים אם כי המספר קרוב יותר ל8 מליון) ובתרגום לגוש דן זה אומר שצריכים משהו כמו 2-3 קווי תחתית שחוצים אזורים מרכזיים (במודל הזה ניתן להקביל את קווי הטבעת שסביב המרכז לקווי הפרברית באיילון - הפיזור מהם למרכז מצריך אמצעי הסעת המונים מודרני), אך עדיין המערכת זוכה לשמות גנאי כמו "קופסאות סרדינים" מאז ומעולם.

קשה מאד להרחיב רציפים או לבנות רציפים חדשים במערכת תחתית קיימת. ברציפי הקו המרכזי בלונדון ניתן לראות שהיתה הרחבה היסטורית שנתנה מקום לקרון השישי, ובקו היובל יש תוכניות לרכבות בנות שבעה קרונות במקום שישה, אבל קיבולת של קו קיים אי אפשר להכפיל או אפילו להגדיל ב50%.

בתל-אביב יש מגמה של ציפוף ובניית מגדלים בשנים האחרונות, מגמה שלא היתה קיימת בשנים שבהם תוכנן הקו האדום.

הייזל אוקונור שרה על הרכבת התחתית, כנראה ברכבת של שלוחת אולדריץ' ז"ל.

http://www.youtube.com/watch?v=QHfuOmwth5g

Life, I'm told's a compromise, lethargy in disguise
EXCUSES BY THE FAINT OF HEART, stuck in the mud before they start

אמן! אמן! אמן!

http://www.youtube.com/watch?v=fBkvcQEGq9k
תיקון קל, יש בקו היובל קרון שביעי מאז סוף 05'
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה