אתה רוצה להגיד שהטיוב בלונדון זו לא רכבת קלה?
אתה רוצה להגיד שהטיוב בלונדון זו לא רכבת קלה?עניין כספי בעיקר, "יעילות" על חשבון העתיד.
ממה ששומעים על הרק"ל בירושלים ברור שהקו לא תמיד עומד בעומס של המרכז המטרופוליטני השני במדינה, וזה כאשר רבים מהמשתמשים שמתארים את הקו פה בפורום מגיעים לעיר כתיירים.
אם נסיק מכך מסקנות לגבי המטרופולין הגדול במדינה, הבירה הכלכלית והתרבותית שלה, הרי שקו הרק"ל שיפתח ב2023 לא יוכל לעמוד בדרישה של 2013 או אפילו 2003 - בתקופה שבה התקבלה ההחלטה להקים בת"א רק"ל ולא רכבת תחתית.
ברכבת תחתית טיפוסית כ5-6 קרונות במערך וקיבולת של מעל אלף נוסעים ברכבת עמוסה אחת, זהו סדר הגודל שאני מכיר מלונדון, ושראיתי בפריז, ברלין, רומא ואמסטרדאם. ברכבת קלה יש למערך בודד קיבולת של כ250 איש, ולמערך כפול קיבולת של כ500. מבחינת אורך הרק"ל הירושלמית דומה ל3 קרונות תחתית לונדונית, אך יש ביזבוז מקום בגלל שיש שני תאי ניהוג במרכז המערך.
ליבת מערכת הרכבת התחתית העמוקה בלונדון הוקמה בצורה מסחרית בין סוף התקופה הויקטוריאנית לשנות ה20. לליבה הזו נוספו מאז במרכז המערכת שני קווים בלבד (בשנות ה60 וה70, בממימון ממשלתי, כיום יש פרוייקט לקו חוצה חדש שיפתח עד סוף העשור) הסיבה שהשתלם להקים את הליבה והיה ניתן להקים אותה תוך שני עשורים בלבד היתה כוח עבודה זול מאירלנד, היעדר זכויות עובדים, ודרישה מאסיבית לתחבורה שאינה במפלס הכבישים העמוס. כאשר בעשור האחרון רצו להקים חיבור בין צפון מרכז העיר לדרום מרכז העיר האופציה הריאלית שעלתה היתה חשמלית ( Cross River Tram ) ערך: http://en.wikipedia.org/wiki/Cross_River_Tram כי מרכיב העלות עלה משמעותית במאה השנים מאז הקמת ליבת המערכת.
בישראל שולט כידוע משרד האוצר, והוא רוצה משהו שנקרא "יעילות". למען ה"יעילות" הזו הוא מוכן לבזבז כספים על פתרון חלקי שיצריך שידרוג מאוחר יותר, וכך נולד הפיתרון העגום שנקרא "רכבת קלה" כמערכת עירונית ראשית. ברוב ערי העולם שבהם יש רכבת קלה מדובר באמצעי משלים למערכת הרכבות העירונית (בברלין היא מתפקדת כאוטובוס זול במזרח העיר ותפקידה בפיזור נוסעים מתחנות המטרו, בפריס ולונדון יש מערכות רק"ל בנקודות פרבריות מרוחקות שלא הצדיקו הקמת קו רכבת תחתית ייעודי (אם כי קטעים מהמסלולים האלו "בלעו" קווי ענף של הרכבת הפרברית, מה ששיחרר רציפים בתחנות המוצא במרכזי הערים), ובבריסל יש מה שנקרה "פרה-מטרו" כלומר מערכת חשמליות תת-קרקעית שנועדה להסבה לרכבת תחתית רגילה כאשר הדרישה תצדיק זאת.
לדעתי המצב בארץ הוא שהרק"ל הירושלמית משוועת למערכים משולשים בשעות השיא לפחות, ושהרק"ל התל-אביבית אם וכאשר תיפתח תצטרך מערכים מרובעים במקום המערכים הכפולים שבשבילהם יבנו התחנות. היעילות של האוצר כבר יצרה בירושלים מערכת שבשנותיה הראשונות כורעת תחת עומס הדרישה הקיימת, ותיצור בגוש דן מערכת שלא יכולה להתמדד עם הדרישה כיום, שלא לדבר על הדרישה העתידית.