אם הוא חי על אי בודד - אז את צודקת
שלום קאלה,
אם אותו אדם חי על אי בודד, או אם אותו אדם שומר את מחשבותיו ותחושותיו לעצמו - אז את צודקת.
אבל, כאשר אדם מצהיר שהוא מוסלמי/יהודי/צרפתי/סיני וכיו"ב הוא אינו עושה זאת בחלל ריק, אלא מבקש משאר הפרטים בחברה להכיר בהגדרה שלו (זו הרי המשמעות של כל זכות - כוחה אל מול האחרים), ואם הוא מבקש מהפרטים האחרים לחברה להכיר בו כמוסלמי (אם נמשיך את הדוגמא שלי) הרי שהוא בה בעת מבקש מהם להעדיף את ההגדרה שלו על פני ההגדרה של המוסלמים. זו כבר פגיעה בזכותה של קבוצת המוסלמים.
אם נחזור לבן של אבא גאה - אין כל ויכוח על זכותו של הבן לקיים כל טקס שהוא רוצה, ואין לאף אחד זכות למנוע ממנו לקיים את הטקס הזה בביתו או בכל מקום שאינו מקום תפילה של בני הדת היהודית. אבל לדעתי אין לו זכות לכפות את ההגדרה שלו לשייכות לדת היהודית על בני הדת היהודית. לכן אני מדבר על שני מבחנים מצטברים: (א) תחושת השייכות של הפרט; (ב) ההכרה של הקבוצה אליה הפרט רוצה להשתייך בכך שהפרט אכן משתייך אליה.
בברכה,
אורי.
שלום קאלה,
אם אותו אדם חי על אי בודד, או אם אותו אדם שומר את מחשבותיו ותחושותיו לעצמו - אז את צודקת.
אבל, כאשר אדם מצהיר שהוא מוסלמי/יהודי/צרפתי/סיני וכיו"ב הוא אינו עושה זאת בחלל ריק, אלא מבקש משאר הפרטים בחברה להכיר בהגדרה שלו (זו הרי המשמעות של כל זכות - כוחה אל מול האחרים), ואם הוא מבקש מהפרטים האחרים לחברה להכיר בו כמוסלמי (אם נמשיך את הדוגמא שלי) הרי שהוא בה בעת מבקש מהם להעדיף את ההגדרה שלו על פני ההגדרה של המוסלמים. זו כבר פגיעה בזכותה של קבוצת המוסלמים.
אם נחזור לבן של אבא גאה - אין כל ויכוח על זכותו של הבן לקיים כל טקס שהוא רוצה, ואין לאף אחד זכות למנוע ממנו לקיים את הטקס הזה בביתו או בכל מקום שאינו מקום תפילה של בני הדת היהודית. אבל לדעתי אין לו זכות לכפות את ההגדרה שלו לשייכות לדת היהודית על בני הדת היהודית. לכן אני מדבר על שני מבחנים מצטברים: (א) תחושת השייכות של הפרט; (ב) ההכרה של הקבוצה אליה הפרט רוצה להשתייך בכך שהפרט אכן משתייך אליה.
בברכה,
אורי.